נהיגה וחניה ביפן ”שכירת רכב ונהיגה“

נחוץ רישיון בינלאומי בנוסף לישראלי. ניתן לקבל בממסי או טלדור. האחרון יקר יותר אבל אין צורך בתמונה. מתקבל רישיון מודפס יפה וברור, כולל התמונה ממאגר משרד התחבורה. עדיף לדעתי.

לא להירתע מנהיגה בצד שמאל. מתרגלים מהר מאוד. השיטה (אם אין תנועה) היא להקפיד שהנהג רחוק משפת הכביש. אם את/ה ליד שפת הכביש, סימן שהכיוון הפוך! רצוי, אם ניתן, לנסוע תחילה עם מקומי כדי להתרגל.

ביפן ניתן לפנות ימינה ברמזור גם כשיש תנועה נגדית. יש להתקדם אל אמצע הצומת ולהמתין. אסור לפנות שמאלה באדום.

שכרנו רכב רק בהוקאידו. השיטה הייתה להגיע ברכבת לעיר סמוכה, ובה לשכור. ביפן ניתן לשכור רכב ל-12 שעות. יתרון משמעותי! החברות הבינלאומיות לא נפוצות. לעומת זאת, סוכנויות רבות שייכות לייצרניות רכב! אנחנו נצמדנו לטויוטה. 3 פעמים. ככל שיכולתי לשפוט, המחיר שלהם טוב והם מאוד נפוצים. שילמנו על מכונית קופקטית P1 ל-12 שעות כולל ביטוח: כ-6,500 ין. יתכן שניתן זול יותר בחברות קטנות. לבדוק באתר tocoo.jp/en. לדעתי עדיף חברה ידועה עם פריסה רחבה. כדאי להזמין מראש. בסוכנות לבקש רשימת “קודים” של האתרים באיזור, אותם מקלידים ב-GPS שמובנה בכל מכונית. ניתן גם לנווט אל מספר טלפון אבל להיזהר, כי לא תמיד הטלפון נמצא באתר עצמו! קרה. אגב, Waze לא פועל ביפן!

להזהר ולהשתדל להמנע מכבישי אגרה! הם יקרים להחריד ובנוסף, המהירות המותרת נמוכה. נאלצנו (פעם אחת) לנסוע בכביש "מהיר". על קטע של כ-150 ק”מ שילמנו כ-$38. טירוף! הכביש ברובו היה חד מסלולי. לא יאמן. לא פעם הזדנבנו מאחורי אוטובוס שהקפיד על מהירות (80-70 בלבד!), עד שהגענו לקטע דו מסלולי. היתרון: אין רמזורים והכביש (מסיבה ברורה) די ריק.

אגב, דלק ביפן זול יחסית. כדולר לליטר.

עצות נוספות כאן