מסלול עד שבוע בברלין ”4 ימים בברלין“

בהחלטה ספונטנית החלטנו לטוס ולמחרת היינו בברלין ל-4 ימים. יוצאים לסיבוב ראשון בעיר צולחים את השדרה הענקית ה-17ב יולי, שסגורה כעת לרכבים עד לסיום משחקי גביע אירופה. מעל עמוד ענק צופה מלאך הניצחון. שער ברנדבורג, ברקע הרייכסטאג עם כיפת הזכוכית המודרנית. האנדרטה לזכרם של היהודים שנרצחו בשואה. יער מצבות בטון. ילדים משתובבים בין מצבות האבן ואחרים סובבים בארשת רצינית, מנסים להבין. לארוחת ערב אנו מאביסים את עצמנו בשווארמה טורקית בלאפה. שלא כמנהגנו לשוטט לבד, אנו נרשמים לטיול רגלי באמצעות חברה לסיורים בעברית, הכתובת: http://www.berlinhebrew.com/index.php, לא התאכזבנו, יצאנו עם ישראלית שחיה בגרמניה מספר שנים ונהנינו מהמידע שתרמה על הצדדים הפחות מוכרים ומהאזורים שאליהם הגענו. הרמזור הראשון באירופה, בכיכר פוטסדאם, מרכז סוני מתחת לאוהל הענק דמוי הר פוג'י, Hotel Esplanade, מלון המלכים שהוזז והוקף בקירות זכוכית, חלפנו ברחוב על שם דוד בן גוריון. בתחתית לרובע ההומוסקסואלים, על קיר התחנה אנדרטה לזכר קורבנות הומוסקסואלים של המשטר הנאצי שנאסרו על פי חוק העונשין הגרמני ונכלאו במחנות ריכוז ובתי סוהר. קיבלנו הסבר על דגלי הגאווה השונים ועוד. ובמעבר חד, לשכונת קרוייצברג, לחלק היאפי SO61 ואחר כך לחלק הפרוע SO36. נהנים מהנקניקיית הקארי הטובה ביותר בברלין, שליד דוכן הדונר הטוב ביותר. הירידה מהתחתית ב-36, מעבירה אותנו לאזור הטורקי הגדול בברלין. שכונה פרועה שידעה מהומות על רקע אידיאולוגי. חוצים את גשר אוברבאום מגיעים למוזיאון החומה, גרפיטי של אומנים חשובים על קירות החומה, ביניהם הנשיקה המפורסמת בין ברזנייב להונקר. ממשיכים לאזור התחזוקה של הרכבת שהפך לאזור אומנותי. נראה כמו לאחר הפצצה אך מהווה מקום לחיי לילה ולאירועי תרבות, הקירות מכוסי גרפיטי. מסתיים סיור מוצלח בן כ-5 שעות. לארוחת הערב במסעדה הויטנאמית של Mounsieur Woung, מגיעים בצעידה מתחנת אלכסנדרפלאץ, כיכר מוכרת לכל תייר ולכל תיירת חובבת קניות, בזכות הקניון Alexa. בכיכר מגדל הטלוויזיה שגובהו 365 מטרים ובראשו מסעדה מסתובבת. המגדל הוקם ע"י ממשלת מזרח גרמניה והכדור שבראש המגדל שיגע את הממשל עקב היווצרות צלב על הכדור כתוצאה מקרני השמש, הצלב שנוצר קרוי "נקמת האפיפיור".

היום השלישי, הטיול שבחרנו: "המיטב של ברלין". המדריכה, צעירה, מתגוררת בברלין ושולטת היטב במידע. מתחילים ברכבת התחתית להאקשר מרקט. מבצבצים מבטן האדמה וצועדים לאי המוזיאונים. עליו מוזיאונים חשובים, קתדרלת ברלין, היכל הזיכרון עם פסל האם המבכה את בנה. מגיעים לאנדרטת הספריה הריקה, לציון שריפת הספרים שלא תאמו לרוח הגרמנית. חולפים בכיכר האופרה, ומגיעים לצ'ק פוינט צ'ארלי, נקודת הביקורת האמריקאית בין מזרח למערב ברלין. רואים את ה"טראבי" רכב הפלסטיק ששימש את תושבי מזרח גרמניה בזמן המלחמה הקרה. מגיעים לקטע חומת ברלין שהועמד לרשות תיירים חמושים בפטישים ואזמלים לחציבת קטע חומה למזכרת. דקה דומיה ליד פסל לזכרו של גורג אלסר האיש שכמעט חיסל את היטלר. 

על קיר בניין האוויריה של גרינג, אדריכלות נאצית עצומת מימדים, ציור קיר בנוסח הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית. אם הם היו כה מאושרים מדוע ברחו מאות אלפים למערב? מגיעים לכר דשא. מתחת לכר דשא זה שכן הבונקר בו התאבדו היטלר וזוגתו, אין סימן וזכר לעבר. נפרדים מהקבוצה ליד שער ברנדנבורג והולכים לראות את פסל הדג, פסלו של האומן המפורסם פרנק גרי, אשר מנסה בעבודותיו לתפוס את התנועה המושלמת, תנועת הדג. בערב מבקרים במרכז לאומנות אלטרנטיבית "תכל'ס". חיצוניותו הבלויה של הבניין מדאיגה, אך בכניסה חוטפים זבנג אומנות מעולם אחר, המבנה כולו גרפיטי, קירות, מדרגות, מעקות ותקרות, גרפיטי זועק עצום בגודלו. האומנים, חלקם מייצרים אומנות מזבל, אחרים מציירים ומפסלים והכל שונה ומיוחד.

ארוחת ערב במסעדה גרמנית, ואני שחולה על נקניקיות איכות, טורף בהנאה נקניקיית קארי, טובלת ברוטב קטשופ. למחרת נוסעים למחנה הריכוז זקסנהואזן. על הביקור במחנה אספר בכתבה נפרדת. בערב האחרון משוטטים ברחובות, בין היתר בהאקשר הופה. כאן גרו יהודים בעבר (יש שלט הסבר), חצרות ציוריות המחוברות ביניהן. בחצרות מסעדות, חנויות וסדנאות. מקום מאוד נעים לשוטטות, אך יקר למי שחפץ לסעוד את ליבו. מה גם שבמרחק קצר בשכונת מיטה יש המון מסעדות מצויינות וזולות יותר.