מסלול ארוך בהימאצ'אל פראדש ”מסלול של חודש בהודו“
חזרתי מחודש ומשהו בהודו, ומה שאני ארשום בהודעה הזו אלה הם רשמים אישיים ושכל אחד יקח מזה מה שבא לו.
הנחיתה בדלהי בשבילי לא עשתה שום דבר. יצאנו מהטרמינל של דלהי מוכנים לקרב עם לפחות מיליון נהגי רקשות ומוניות הודיים (התכוננו על פי סיפורים) ומה שקרה זה דבר מצחיק - הסתבר שלא ממש נחתנו בטרמינל הראשי, אז יצא מצב הפוך שממש חיפשנו מונית בנרות. לאחר שכבר מצאנו מונית ושילמנו לה מראש, הנהג ביקש ממני אם לא אכפת לי לפנות את מקומי בשביל חבר שלו שבמקרה חייב לקפוץ לדאון טאון דלהי. כמובן שאני באותו רגע ממש איבדתי את השנטי-שנטי והסברתי לנהג החצוף שישכח מזה, ואז נסענו. נו טוב, אחרי שעה שבה עשינו שתי תאונות, ראינו בדרך קופים, פרות ומיליון ושניים הודים, הגענו למיין בזאר.
אז למי שעוד לא היה במזרח- הרחוב בזה יכול להראות מלוכלך משהו - לי אישית זה ממש לא הפריע. זה רחוב שיש בו הרבה פרות (כמובן), אכסניות, חנויות, משתנות ציבוריות והמון הודים, ויש להוסיף חום אימים ולחות. בדרך כלל אנשים בורחים משם, אך לי היה שם די סבבה. גם אנחנו הלכנו לישון בהרי רמה כמו מפגרים, לא ברור למה כל הישראלים מתקבצים שם- יש מלונות פי אלף יותר שווים והרבה יותר זולים. אולי בגלל הבית חב``ד שם.
משם המשכתי למנאלי, מקום יפהפה. להגיע לשם זה 17 שעות באוטובוס שמתוכן 5 שעות בפקק של דלהי. במנאלי עצמה אין יותר מה לעשות, אפשר לטייל מסביבה מה שאני עשיתי, אפשר לבקר את הכפר השכן ושיש שבו יש בית קפה ששמו שלום עולמי שבו סבבה לשבת, יש סרטים חדשים בערב ומידי פעם מופע.
משם המשתי לספיטי וואלי שזה בשבילי כמו לדאק בקטן. רצוי מאוד להתארגן בקבוצה, קשה מאוד לטייל שם לבד וגם לארגן קבוצה זה יכול להיות קשה. כדאי לבדוק טוב עם מי יוצאים לטרק- אבל ספיטי מדהימה. מי שלא בקטע של נוף מדברי עם שלג שלא יטרח לצאת לכיוון הזה.
משם המשכתי לקאסול, וקאסול זה דיסנילנד גדול מאוד של סמים רבותיי, מה שראיתי שם זה אנשים שרופים וגמורים מסמים - אזהרה חמורה, מי שלא בקטע של סמים כמוני שלא יבנה על זה שיהיה לו עם מי לדבר שם כי מה שאני ראיתי שאנשים עושים שם זה chilomim מהבוקר עד הערב, הרגשתי שזה לא ממש אני ויצאתי מהאזור חזרה למנאלי וישר לאמבות.
עכשיו, פעם אחרונה שאני שמעתי על אמבות זה היה בשיעור ביולוגיה כיתה ז או משהו כזה. מסתבר שזה חיידק כזה שמתיישב לך בקיבה ועושב לך סבטוחה שלמה שם ואתה מתפתל משילשולים במקרה הטוב, במקרה הרע אתה מתחרט על הרגע שיצאת מכפר סבא. צריך להזהר במה שאת/ה אוכל.
משם לדרמסלה/מקלוד גנג - עיר רוחנית מלוכלכת אך סבירה, טיבטים מדהימים, מנזרים מדהימים, קופים שגובים פרוטקשיין בכביש לדרמקוט. אין ספור סיפורים על פיצריה בגבעות דרמקוט שממש לא מצדיקה את השם, וגם שם פגשנו באנשי המרפסת, אנשים שכל היום מעשנים מסניפים סמים ויושבים על מרפסת הגסט האוס, מחפשים איזה פראייר בדרך לפיצריה שבדרך הם גם יסבירו לו שכדאי שהוא יצא מהמרוץ של החיים וישב כמוהם שבועיים על המרפסת ושיביא להם פיצה בדרך... יש המון מה לטייל באזור בקסו דרמקוט מקלוד אך מעטים שעושים את זה וממש חבל- מפלים, חורשות ונוף מדהים, ויש גם בית חב``ד נחמד עם אנשים חביבים, מומלץ לעשות שם קבלת שבת - אוכל מדהים ואמבות free. במקלוד יש המון המון קבצנים מסכנים בלי ידיים, בלי רגליים, בלי אוכל, מחסה ותקווה - המראה קשה אך הוא נפוץ לצערי בהרבה מקומות. זה חלק מהודו ורצוי להתרגל אחרת זה סתם יכול להעיק. אז פה ושם אתה נותן רופי, אבל זה ממש לא נגמר, יש הרבה מאוד כמו האחד שנתנת לו ואי אפשר לתת לכולם. לקח: הודו לא לעדיני הנפש.
משם קפצתי לרישיקש, מקום חביב ושקט שאין לי יותר מידי מה להוסיף. הרבה מאוד יוגה, רוחניות, טקס מנחה על הגנגס וגם שם כמובן קופים לרוב. מרישקש אפשר לחזור ברכבת שזו חוויה בפני עצמה לחלוטין, כדאי, זה שווה, גם שם יחכו לכם קבצנים לרוב עם שלל התחננויות בכל מיני צורות. עצה- רוצו ברכבת לבקש את הדרגש העליון כי אם לא אז תמצא את עצמך מחכה בקוצר רוח עד שהמשפחה ההודית שיושבת לך על המיטה התחתונה תלך לישון.
וזהו, משם לדלהי, חזרה לחום ולנהגי הרקשות, לפרות וכו`. יש מה לראות בדלהי, אל תקשיבו למי שאומר שלא, פשוט סבלנות ושנטי, הרבה להתמקח ולנסות לא לחטוף את הקריז. לקח נוסף: הודו לא לבעלי דם חם, ארסים וכו`.
נ.ב אגרה ממש לא חובה, רק אם ממש רוצים לראות בניין משיש. אז הודו לא לכל אחד, אבל עם כמות הישראלים ששם והודים דוברי עברית כנראה שהיא טובה להרבה ישראלים. טיול נעים.
תגובות ושאלות
יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל