בירת היוגה הבינלאומית, מקדשים מרהיבים ובהם טקסים מרתקים, שווקים ססגוניים, טבע מרהיב, אוויר הרים צלול ופלא עולם אחד. כל אלה מחכים לכם בצפון הודו, יחד עם טעמים מיוחדים וצבעים בוהקים. הנה כל מה שתצטרכו לדעת לתכנון הטיול בצפון הודו
עמק ספיטי הוא אזור יפהפה, עם נופי פני ירח, במדינת הימאצ'ל פראדש. הנה מסלול בן ארבעה ימים באזור זה, שהוא חלק ממסלול טיול ארוך יותר של שני מטיילים מבוגרים. בפנים תמצאו טיפים מעולים למקומות לינה טובים באזור וטיול באמצעות ג'יפ ונהג צמוד.
מכירים את פטנט ה"ללכת לאיבוד"? פשוט הולכים בלי לשאול הנחיות, או נוסעים בריקשה ועוצרים אותה באיזשהו מקום ומשם מתחילים ללכת, נכנסים לסמטאות קטנות, יושבים במסעדות מקומיות ומגלים שכיות חמדה שלא רשומות בשום ספר הדרכה. שום דבר לא נראה מאיים, אפילו בעיני ילדים שנמצאים קצת פחות מחודש בארץ זרה, הם נרגעים, מחייכים ונושמים ברוגע. מומלץ בחום!
לכל מקום שאנו מגיעים אנו מביאים את בשורת הגשם. הילדים כבר תוהים אם באמת קיץ עכשיו. לא קל לקום כל בוקר כשהחלונות אפרוריים ונקישת הגשם על החלון מבשרת שוב על יום של מנוחה וגיחות קצרות, פעם לגן הקסום שלנו ופעם לגדת נהר הביאס, לשוק הטיבטי או לירקן המקומי שלנו.
מנאלי ודרמסלה שבצפון הודו מהוות יעד מצויין לטיול משפחתי מרתק ומגבש. בכתבה שלפניכם חוויה משפחתית - טבע הפראי מהפנט, טיולים רבים באיזור, קורסים מעשירים ושלל פעילויות.
הימצ`אל פראדש ידועה בנופיה המרתקים, בכפרים השלווים שבה, בעמקים רחבי הידיים ובעיקר בהרים המושלגים שסובבים את הנוף. לפניכם מסלול טיול במדינת ההימלאיה שמתחיל בשימלה, עובר בקינור וספיטי ומקנח בקולו ובדלהי, עם טיפים מועילים ומידע שיעזור לכם בתכנון.
מקלוד גאנג` מתעוררת לבוקר לא מוקדם מדי. בינינו, מה יש לה למהר? השמש עצמה מופיעה רק שעה וחצי מאוחר יותר, אחרי שהצליחה לטפס מספיק גבוה (ואולי גם עצרה לנוח בדרך), כדי להעפיל עד מעבר לרכס דהולה דהאר, הנמשך דרומה מהגוש המרכזי של הרי ההימאליה.
כשאני חושב על זה, זה בעצם נכון גם לגבינו. ההשתנות האיטית של עצמנו ושל מה שקורה לנו בעקבות כך, של יחסינו עם בני זוגנו, ועם אחרים, ואולי בכל דבר בחיינו, גורמת לכך שלא נהיה מסוגלים להבחין בשינוי, וכשאנו כבר מצליחים להבחין בו זה הרבה פעמים מאוחר מדי, כי האיטיות שבה מתרחשים הדברים בעולמנו האמיתי אינה מאפשרת לנו לתפוס אותם.
ממשיך להנות מכוס צ`אי של בוקר, שמבושלת במיוחד בשבילך, מילדה קטנה שמנסה לרכוב על אופניים באמצע בית הקפה, מהגיגים במחברות מטיילים, ממראה הנוף בפסגת ההר, משיחה עם סארג`יבאן על זוגיות ועל חיות בר..
אנחנו יוצאים לדרך ומתחילים לטפס לאורך נהר מלאנה, הנשפך לנהר פארוואטי. השביל עולה, יורד, ובמקומות מסויימים עובר ממש סמוך לנהר הזורם. בתוך הערוץ קר, כיוון שהרכסים הגבוהים מונעים בינתיים מקרני השמש להגיע ואנחנו הולכים עטופים, מנסים להתחמם תוך כדי הליכה. ובעליה, כמו תמיד, כל פעם שנדמה לך שזהו, אתה למעלה, מופיע המשך לעליה, שלא יכולת לראות אותו קודם, ועוד אחד, ועוד אחד, עד שפתאום אתה מבין שהגעת, כשהעליה החדה הופכת אט-אט למישור.
כן, ככה זה כשאתה מטייל לבד, לפעמים כיף לך לבד, ולפעמים אתה מרגיש בודד, ומת לחברה. לפעמים אתה מתחבר עם אחרים וטוב לך, ולפעמים כשאתה עם אחרים אתה כבר רוצה להיות לבד...
כולי נרגש לגלות עיר חדשה שאני לא מכיר, וכמעט לא שמעתי עליה. בעיני זו אחת החוויות הכי מרגשות, להסתובב במקום חדש, שהגעת אליו בפעם הראשונה, ולהתחיל לגלות אותו, פינה אחרי פינה, בית אחרי בית, רחוב אחרי רחוב... אתם יודעים, זה כמו אשה שאתה פוגש בפעם הראשונה וכולך נרגש וסקרן להכירה.
אצל ענבל וטנזין המסעדה כמעט מלאה, ורק השולחן `שלי` ריק, מחכה לי. איזה חמודים, הם שמרו לי אותו! אני מרגיש כבר את הפרידה באוויר, היא נוגעת בי, אוחזת אותי, מטלטלת אותי, אבל גם מנסה לעזור לי להמשיך הלאה.
בסביבותיה של קאסול פזורים כפרים שונים ומשונים, אל חלקם ניתן להגיע רק לאחר הליכה ארוכה ומתישה. כל סוגי הסחורה והאספקה שעולים בדעתכם מגיעים אל הישובים הללו על גבם של פורטרים. בדרך ניתן לפגוש טיפוסים שונים ומשונים, חלקם בחרו להעביר את חייהם במערות הפזורות בהרים תוך עישון כבד.
היוגה ברישיקש עלולה לתפוס לכם את כל השרירים, כשתרצו לעזוב כדאי לכם להמשיך לגן הפסלים של צ`אנדיגר שם תרגישו כמו קפיצה קטנה לחו``ל, ומשם לשימלה היפהפיה, שבנוייה על הר ושתכניס אתכם לכושר.
כשחוזרים למקלוד, חוזרים הביתה עם התמונות מטיבט, להראות לחברים הטיבטים שמעולם לא ראו את מולדתם. זה גם המקום ללמוד על הבודהיזם, דבר שיכול לעזור בקבלת החלטות חשובות.
בלי בכלל להתכוון מצאה את עצמה המשפחה שלנו בהודו עוצרת בדרך לרישיקש, הישר לזרועותיה המזמינות של העיר שימלה, בה הם פוגשים פנים פחות מוכרות, ומקסימות של הודו. וגם הרבה הרבה הרבה... <font color=#ff6600>קופים</font>.
יש נופים שפשוט כובשים אותך - הרים מכוסי שלג, מדבריות, כפרים קטנים בלב השממה. כאלה הם הנופים של עמק נוברה. גילי מטיילת בעמק, בין הרים וכפרים ומתרגשת מהמראות ומהאנשים. הודו אחרת מזו שחושבים עליה, בכתבה שלא כדאי להחמיץ.
בין הרים ובין סלעים מסתתר לו כפר הודי פצפון עם נוף משגע, והרבה ישראלים. קאסולהוא השם ומסביבו יש לא מעט אפשרויות לטיולי יום.
מבקרים בואשישט, מעיינות חמים ומפל, פוגשים קופים ומנסים קורס בישול ושיעור ביוגה. ומה עוד עשינו במקלוד? קשה להזכר, הכל מתערבב לרצף של גשם, ארוחות בוקר, שיעורי יוגה, ארוחות ערב, שיטוטים בעיר וארוחות צהריים.
דרמקוט זה מקום מקסים מקסים, כפר קטן, שכל בתיו מפוזרים בצורה א-סימטרית, בין ההרים. כדי ללכת מבית אחד לשני צריך ממש לעשות טרק. וכדי ללכת לאכול משהו בכלל סרט (טרק רציני יותר).
כל המקומות מחוץ לעיר היו מיוערים ויפהפיים, ואפשר היה להבין מה הביא את הבריטים לכאן בימים עברו. לבסוף הגענו למקדש בתוך העיר, שהיה מתחם שלם עם מספר מקדשים קטנים, מוקדשים לאלים שונים. זה היה בעצם מפגש ראשון עם תרבות הצבע ההינדית, מאחר ועד עתה היינו רק במקדשים בודהיסטים.
קוראים לי רותי כחלון, אני בת 25 וחזרתי לא מזמן מטיול ארוך של שנה בחצי יבשת המדהימה, איפשהו במזרח אסיה שנקראת הודו. התכנון המקורי היה לחצי שנה כדי להירגע קצת מכל הלחץ- הלימודים, העבודה, החברים, פשוט הכול.
הגשרים לאשראמים ולנירוונה ההודית מעל הגנגס הקדוש. נשות הודו מחוץ למעגל העבודה, האם זו אפליה או מסורת שמרנית? מה אומרות על כך נשות צבא הקבע? והרהורים על סוף המסע.
לפעמים אתה מגיע למקום שנראה שונה מאד מהבית, ובכל זאת מרגיש בו... בבית. זה מה שקורה למשפחת גור בן שטרית בושישט המהפנטת, עם הנופים, הדמויות, הריחות והטעמים שהפכו לבית מתוק לכמה רגעים.
לפני מספר שבועות עזבנו את מנאלי על האופנוע בדרך אל ספיטי ואלי Speety Valley. הכוונה ב"עזבנו" היא ל-150 הק"ג שכללו את חברי דני, שני תרמילנו שנתלו משני צדי האופנוע, ואני. טיפסנו עם האופנוע לגובה של 3,978 מטר, כשבידינו החופש לעצור בכל נקודות העצירה היפות לאורך הדרך, היכן שרק נרצה.
יאיר מגיע לעמק פרוואטי ומסייר בין הכפרים בעמק במשך כמה ימים. משם הוא ממשיך לדרמסלה ולארמיצר- בירת הסיקים שבמדינת פנג`ב
תמונות מגן-עדן: הנוף הצפוני של הודו ההימליה נוף של הרבה מים זורמים, הרים ותהומות, כפרים בהרים, מפלי מים ומטעי תפוחים.
איך רצינו להגיע לנפאל הכי מהר שאפשר ובמקום זה, התברר שבחרנו בדרך האיטית ביותר, דרך כל הצחנה האפשרית של הודו, באזורים הכי עניים והרכבת המתסכלת והידועה לשמצה ביותר..
היי לכולם! אנו עכשיו במקלוד גאנג`. עשינו קורס בישול הודי וטיבטי, פגשנו בנזירים וביקרנו במנזרים ומקדשים. הודו היא לא כמו שחושבים: לא מחלות ולא אנשים מגעילים. בהודו מקומות מרהיבים, נחלים, מפלים, טיולים, אוכל טוב ואנשים נחמדים... (מצורף מתכון להכנת ``מומו``
