תחבורה ציבורית ומוניות בהודו ”למטייל העצמאי - רכבות ומוניות ומה שביניהם“

תמיד אני נשאל, איך הסתדרתם בהודו בלי נהג צמוד? בנסיעתנו השניה החלטנו להסיר מחיצות בינינו לבין הודו הסגנונית, מלאת הריחות והטעמים.

ברכב: בממוצע צריך לדעת שבצפון הודו 30 ק”מ שווה שעה, בדרום הודו 45 ק”מ שווה שעה.

רכבות: תחילה יש לרכוש סים מקומי, להרשם באתר הרכבות ההודי, תהליך שדורש סבלנות אבל כדאי (בתהליך הרישום תקבלו שני “קודים” אחד למייל והשני לסים ההודי, צריך להכניס את שנייהם בתהליך אקטיבציה פעם אחת - מאד מסובך למי שאין סים הודי), אחרי שהצלחתם להרשם זה מאד פשוט להפעלה ולרכישה עובדים דרך אתרי תיירות לדוגמא: makemytrip.com

איך בוחרים רכבת? מעל 100 ק”מ פחות מ-500 ק”מ, לא עולים בתחנות קטנות – זה אומר שאתם על מאסף. נסיעות קצרות עדיף אחר הצהרים, נסיעות ארוכות בסוף היום בקרון שינה.

מכוון שאנו מעל 50, אנו נוסעים רק במחלקה הכי יקרה שיש ברכבת – זה שווה כל רופי.

מוניות ונהגים: מתחת ל-100 ק”מ או למקומות שאין קווי רכבת עד 350 ק”מ, מבקשים ביעד שעליו אתם נוסעים להזמין עבורכם רכב +מזגן + נהג. מה שבטוח שהוא יודע לאן הוא מביא אותכם. כמובן שצריך לעמוד על המקח. (זה יוצא מאד כלכלי).

מרחקים קצרים עד 15 ק”מ או בתוך העיר או האתר בריקשה: נסיעה מקומית תעלה בין 20-50 רופי תלוי כמה טחונים אתם נראים, רצוי להתמקח לפני שעולים. המלצה: לא, לא להיענות להצעה שתמורת 150 רופי הוא ילווה אתכם כל היום ממקום למקום. תכירו עוד אנשים ולא ילחצו עליכם לעבור דרך חבר שיש לו חנות, או מסעדה וכו'. אם תהיו במקום מסוים יומיים שלושה, כבר תכירו את נהגי הריקשה שמתאימים לכם.

לסיום: זה פשוט וקל לקבל שרותי תחבורה איכותיים וזולים באופן עצמאי.

זכרו – אם המרחק מעל 400 ק”מ ואין משהו מיוחד בדרך תבדקו עם יש טיסה.