חודשיים וחצי טיול עצמאי של מבוגרים באוסטרליה

תמונה ראשית עבור: חודשיים וחצי טיול עצמאי של מבוגרים באוסטרליה - תמונת קאבר
איירס רוק, סלע האולרו (ULURU), צילום: בתי דנוש

טיול באוסטרליה וניו זילנד היווה הגשמת חלום עבור בתי (Bati) אשתי ועבורי. באמצע ספטמבר 2016 יצאנו למסע עצמאי של ארבעה וחצי חודשים שהתחלקו שווה בשווה בין אוסטרליה וניו זילנד. פוסט זה יתאר את המסע באוסטרליה. המסע בניו זילנד מתואר בפוסט נפרד. מצורף קישור.

יומן זה מוקדש לזכרה של תיקי קגן ז"ל.

968aed8b2d57b50cd591f9059855f6b7.jpg?l=6

תיקי נפטרה מסיבוך של מחלת גבהים לאחר טיפוס על הר בבוליביה. תיקי אהבה מאד לטייל וזכתה לבקר במקומות מרוחקים ונידחים. לפני הטיול לדרום אמריקה, היא עבדה שנה וחצי בהתנדבות בחווה חקלאית בקניה.
הבת של תיקי נשואה לבן שלנו ולנו נכד משותף שתיקי זכתה לראות ולהעניק לו מאהבתה.
הידיעה על פטירתה תפסה אותנו בתחילת המסע שלנו באוסטרליה.
יהי זכרה ברוך.

בדמיוננו, אוסטרליה נתפסה כיבשת גדולה מלאה בקנגורו שמקפצים בכל מקום שנביט. מצאנו, שאוסטרליה אכן ענקית, המרחקים בין הערים/נקודות העניין גדולים מאד (היו כמה קטעים של 10 שעות נהיגה), קנגורו בטבע זכינו לראות רק לקראת סוף הטיול, לעומת זאת, על הכבישים יש אלפי גוויות קנגורו שסובלים ממנהג מוזר, לצאת בערבים ממקומות המחבוא לכביש ולהידרס ע"י המכוניות.

תכנון המסע התבסס על אתר "למטייל" "עפתי", טיפים ופורום אוסטרליה וניו זילנד. בנוסף השתמשנו בטריפ אדוויזר (TRIP ADVISER).

מסלול הטיול: לאחר נחיתה ושהייה של שלשה ימים בסידני, טסנו לקיינז, שכרנו רכב וטיילנו לאורך החוף המזרחי מכיוון צפון לדרום (כולל כניסה מערבה לאזור האאוטבק של קווינסלנד), בעיירות הנופש איירלי ביץ', הרווי ביי, בערים בריסביין, סידני, קנברה, מלבורן, האי טזמניה, לאורך החוף הדרומי בגרייט אושן רואד עד אדלייד (שם החזרנו את הרכב), טיסה למדבר, איירס רוק (אולרו) ואליס ספרינג, וחזרה למלבורן.
אמצעי התחבורה העיקרי היה רכב ששכרנו למשך 55 ימים (מקיינז ועד אדלייד). זה לא זול, אבל זה מאפשר חופש וגמישות שהייתה חשובה לנו.
בסה"כ נהגנו כ- 13000 ק"מ ורגלית צעדנו כ- 450 ק"מ.

לינה – אין ספק שהחוויה הכי מרגשת וחזקה הייתה השהייה אצל המארחים מ"חיבורים". אלו הן משפחות נוצריות אוהבות ישראל וישראלים שמארחות את המטיילים בבתיהן. אנשים אלו פותחים את ליבם וביתם בפני המטיילים, רובן מעניק למטיילים גם ארוחות בקר וערב ואירוח ביתי חם ומפנק. במהלך המסע באוסטרליה, התארחנו אצל 17 משפחות, כ- 40 לילות. בשאר הימים התבססנו על אתר BOOKING.COM, להזמנת לינות בהוסטלים (אכסניות).

הדברים שמתוארים בהמשך, הינם כפי שאנחנו ראינו וחווינו אותם, מהזווית האישית שלנו. יש בנכתב הכללות רבות וכנראה שגם אי דיוקים, זה אינו מאמר מדעי.
מייל לשאלות, הבהרות או כל בקשת סיוע: ramidanosh@gmail.com

פרק ראשון מתל אביב לסידני – ראשון 18.9 עד שלישי 20.9
יצאנו מהגליל בצהרי יום ראשון ואחרי פרידות מהמשפחה בזכרון יעקב ופרדס חנה, עלינו על הרכבת בבנימינה ואחרי כשעה היינו בנתב"ג. טיסת לילה של אל על, ואחרי כ- 10 שעות נוחתים בשעת צהרים בהונג קונג להפסקה של כארבע שעות, מתיחת אברים, ביקור חובה בטרקלין העסקים (תודה לדיינרס קלאב), ושוב טיסת לילה של תשע שעות לסידני. נחיתה בשעת בקר מוקדמת. התארגנות חובה בשדה התעופה: מודיעין לתיירים (i) – קבלת מפות ומידע כללי, רכישת כרטיס סים לצורך ניווט ומעביר לשקע מקומי (שלשה פינים מלבניים במשולש), משיכת מזומנים, כרטיס נטען לתחבורה העירונית ואנחנו על הרכבת בדרך לאכסניה שממוקמת במרכז העיר בסמוך לתחנת הרכבת CENTRAL. המתנה בלובי לקבלת החדר, השלמת שעות שינה של כשעתיים והליכה לסופרמרקט להצטיידות ראשונית לשלשת הימים שבהם נהיה בסידני (אליה נחזור שוב בעוד כחודש). האכסניה מלאה בצעירים מכל העולם. כמובן שאנחנו קצת בולטים בגלל גילנו המתקדם, אבל אנחנו משתלבים.

סיכום הפרק הקצר הנוכחי, כמה שיבושים בשתי היממות, לפי הסדר הכרונולוגי:
בצ'ק אין בנתב"ג הדייל בודק האם יש לנו ויזה לאוסטרליה (כי שתי המזוודות נשלחו לסידני), הוא לא מצליח ואומר שהוא הולך לברר, אחרי חצי שעה (נשבע שאני לא מגזים) הוא חזר ומסתבר שמערכת המחשוב במחלקת ההגירה באוסטרליה קרסה והוא קיבל אישור עבורנו בשגרירות בת"א. משמעות – פחות זמן בדיוטי פרי ובטרקלין "דן".
המטוס אמור להמריא ב- 22:00 להונג קונג, בשעה היעודה יושבים במטוס ואז הקברניט מודיע ששני נוסעים מעוכבים ע"י הביטחון. לאחר כרבע שעה הגיעו שני הנוסעים. ממריאים? מה פתאום, הקברניט מודיע שיש בעיה עם הפיקוח האווירי בקפריסין ועלינו להמתין. באיחור של שעה ממריאים. משמעות – איחור של כשעה בהגעה להונג קונג, לחלק גדול מהנוסעים יש קונקשן קצר שהתקצר עוד יותר, הרבה לחץ במטוס, פעם ראשונה שראיתי אנשים עומדים במעבר כשהמטוס היה על המסלול חצי דקה אחרי הנחיתה (לא על מסלול ההסעה בקרבת הטרמינל), גם הצעקות של הדיילות לא ממש עזרו. לנו זה קיצר לארבע שעות את ההמתנה לטיסת ההמשך לסידני.
בטיסה לסידני של "קטאי פסיפיק" שוב כולם מתיישבים בזמן ואז הקברניט מודיע שהטיסה תתעכב מפני שלא ניתן לנחות בסידני לפני 06:00 בבוקר ולכן כדי לא להגיע מוקדם יותר, נמתין על הקרקע. משמעות – הגעה באיחור של כחצי שעה, לא משמעותי.
ממתינים ליד מסוע המזוודות בשדה בסידני ולשמחתנו המזוודות ששלחנו בנתב"ג מגיעות (נודה על האמת הייתי קצת סקפטי..). שלחנו מזוודה בינונית ועוד אחת קטנה (טרולי). הבינונית, אותה רכשנו במיטב כספנו בשוק בתאילנד (בטח עלתה 10 שקלים, אבל מי זוכר), מגיעה שבורה והגלגלים קרועים. במקום יש נציג חברת התעופה ואנחנו מגישים דרכו תלונה על "טוטאל לוסט", הוא מעריך שהמזוודה עלתה לנו כ- 150 דולר אמריקאי (אין ספק מומחה בעל מוניטין עולמי..). מי אנחנו שנסתור חוו"ד של מומחה? הוא מפנה אותנו לחנות במרכז סידני.
אחרי שהגענו לאכסניה התברר שהחנות שוכנת בקרבת מקום והגעתי אליה עם המזוודה וטופס התלונה ושם החליפו אותה במזוודה חדשה (בשווי כ- 100 דולר כי החברה מנכה שליש מהעלות). משמעות – שיטה נהדרת לחדש מזוודות שניקנו בתאילנד.
נ.ב.
אני יודע שזה נשמע לא טוב, אבל מה לעשות בסוף בסוף, בכל אחד מאיתנו חבוי ישראלי קטן שמדי פעם מתפרץ, וישראלי לא יצא פראייר.... כמו שצוונו: "זכור את אשר עשה לך עמלק.."

יום רביעי 21.9 – סידני
האכסניה שלנו (WAKE UP SYDNEY) ממוקמת במרכז סידני, מול תחנת הרכבת המרכזית. האכסניה מארגנת פעילות בכל יום. היום אנחנו מצטרפים לסיור הליכה רגלי מודרך לשבעה חופים מקוגי (COOGIE) ועד בונדיי (BONDI). בתחילה נוסעים באוטובוס לחוף קוגי ומשם לאורך חוף הים בטיילת עד לחוף בונדיי. חוף זה הוא המפורסם בחופי העיר והמים מלאים בעשרות גולשים.

bd80d147cfb1be821efd051466eab8c1.jpg?l=8

הטיול ארך כארבע שעות עד לחזרה למלון.
בערב יש הדרכה על בעלי חיים אופייניים לאוסטרליה. בין היתר התאפשר לנו להחזיק נחשים, קרוקודיל ולטאה ענקית.
בלילה יש בפאב האכסניה מסיבה, שתיה חופשית ובסוף הערב "תחרות ביקיני". בתי לא השתתפה מטעמי גיל ואני כדי לא לבייש את המדינה.

יום חמישי 22.9 – סידני
היום נצא לסיור רגלי עצמאי במרכז העיר: נסיעה ברכבת לסירקלר קי (CIRCULER QUAY) – המזח/הרציף העגול, אחד משני הנמלים של העיר, ממנו יוצאות מעבורות לפרברים הצפוניים של העיר, המוזיאון לאומנות בת ימינו, גשר הנמל (HARBOR BRIDGE) – הגשר שניתן לטפס על הקשת שלו לתצפית על העיר, מצפה הכוכבים (OBSERVATORY HILL), בנין האופרה, הגנים הבוטניים, הייד פארק (HYDE PARK).

e7d343e596a11d5e12c34dd08bd1d1e1.JPG?l=8

יום שישי 23.9 – סידני
שוב יוצאים לסיור הליכה רגלי מודרך ע"י האכסניה – הפעם לאזור מרכז העיר, ביקור חוזר בחלק מהאתרים בהם ביקרנו אתמול: הייד פארק, הגנים הבוטניים, סלע התצפית על בניין האופרה וגשר הנמל, בניין האופרה, סירקלר קי, כיכר אוסטרליה (כיכר קטנה מוקפת בנייני משרדים), הגענו בשעת צהריים הרחבה הייתה מלא במאות עובדים שירדו להפסקת צהרים, כל אחד עם כוס גדולה של בירה,

32d6706236004dce49d8815f86edfa57.JPG?l=8 נמל דארלינג (DARLING HARBOUR) – הנמל השני ומרכז חיי הלילה, צ'יינה טאון, שוק פאדי (PADDYS MARKET).
אחה"צ יוצאים בהסעה מהמלון לשדה התעופה, נפרדים מסידני (אליה נחזור באמצע אוקטובר) ועולים על טיסת לילה לקיינז (CAIRNS), קבלת רכב שכור ונסיעה למלון סמוך לשדה.

פרק שני קיינז

יום שבת 24.9 – קיינז
קיינז הוא עיר קטנה שמהווה מוקד יציאה לשונית המחסום הגדולה (GREAT BARRIER REEF), זוהי עיר נופש מלאה בתיירים מאוסטרליה ומשאר העולם, מזכירה מהרבה בחינות את אילת.
בבוקר עוברים לאכסניה ברחוב הראשי של העיר, משהו בסגנון האכסניות בדרום אמריקה, מלאה בצעירים גרמנים, צרפתים ואנגלים. יוצאים לביקור בשוק (RUSTY MARKET) שפועל רק בסופי שבוע, מצטיידים בירקות, ממשיכים להשלמות בסופר, ארוחת ערב מוקדמת באכסניה, טיול ערב/לילה רגלי בטיילת (THE ESPLANADE) שלאורך קו החוף.

יום ראשון 25.9 – קיינז
שונית המחסום הגדולה – עם בוקר מתייצבים במזח וביחד עם 200 נוסעים מפליגים ביכטה כשעתיים כולל תדרוכים וקבלת ציוד (חליפת צלילה, סנפירים ומשקפת), עצירה בשונית הראשונה, שנורקל, ארוחת צהרים "על האש" (סטייקים, דג, נקניקיות, סלטים). הפלגה לשונית השנייה, שנורקל, מי שרוצה טיסה (בתשלום של כמה מאות שקלים) של 10 דקות במסוק מעל השונית, הפלגה של 20 דקות ב"מיני צוללת" זכוכית לתצפית על הדגים והאלמוגים בריף למי שלא רוצה להירטב, בהפלגה חזרה מכבדים את כולנו בכוס יין עם גבינה וקרקרים, חזרה לנמל בקיינז ב- 16:30.

20a08d51fe302945cabe57d317c12572.jpg?l=8

יום שני 26.9 – קייפ טריבוליישן
היום יוצאים מקיינז ליומיים באזור שמצפון לעיר. נסיעה לאורך החוף צפונה, אחרי כשעה עצירה לביקור במרכז העיירה פורט דגלאס ובחוף הים. משם המשך צפונה, חציה של נהר דיינטרי (DAINTREE) על מעבורת וביקור בחוף הים של קייפ טריבוליישן (PORT TIBULATION) – המכונה "קייפ טריב". זוהי הנקודה הצפונית ביותר אליה נגיע באוסטרליה. חזרה כשעה דרומה ללינה בלודג' בכפר דיינטרי.

0ea2687e7286ead18915e51aec57710b.jpg?l=8

יום שלישי 27.9 - פארק לאומי דיינטרי
מכפר דיינטרי נסיעה חזרה צפונה, חצייה במעבורת של נהר דיינטרי ובכביש שנוסע כשמשני צידיו יער גשם עבות, לאורך קו החוף עד לקייפ טריב. בחרנו להיום מסלול הליכה לכיוון הר סורו (MOUNT SORROW). המסלול הלוך ושוב, אורך כ 6-7 שעות ובכדי לא להיכנס לחושך, מותר להתחיל לכל המאוחר ב- 10:00. התחלנו את המסלול קצת לפני 10. השביל עובר כולו ביער הגשם בפארק הלאומי דיינטרי, הוא בנוי על מדרגות שנוצרו משורשי העצים, מטפסים בדרך הלוך ואחרי כמעט שעתיים של הליכה קשה, הסתובבנו וצעדנו עוד כשעה וחצי עד לחניון המכוניות. לדעתנו המסלול בעייתי מפני שכולו בסבך היער, רואים רק את העיקול הקרוב, אמנם השביל ברור ואי אפשר ללכת לאיבוד אך אין בדרך שום שלט כמה כבר עברנו או כמה נותר עד לנקודת הקצה (התצפית). בסה"כ לא התקשינו בהליכה למרות שהזענו כמו אחרי שיעור ספינינג.

ffe35c54a9f6dd9ddd32f81eb9d9f286.jpg?l=8
בדרך חזרה ללודג' בדיינטרי, עצרנו בחוף שומם, לרחצה ומנוחה על החול הנקי והרך. מדי פעם עצרה מכונית, זוג או משפחה ירדה לחוף, כמה צילומים ושוב נותרנו לבד.

יום רביעי 28.9 – מוסמן
בבוקר נוסעים כחצי שעה עד לעיירה מוסמן (MOSSMAN) לביקור בערוץ מוסמן (MOSSMAN GORGE) שהוא חלק מהפרק הלאומי דיינטרי. ממרכז המבקרים יש אוטובוס שמסיע לתחילת המסלול. זה מסלול מעגלי של כ- 2.5 ק"מ שבתחילתו יש מספר מפלים ובריכות טבעיות בהן ניתן לרחוץ, המים מעט קרירים אבל מזג האוויר מעיר פנים והרבה מבקרים קופצים למים.

7842d4e3002160f9570c2d6b803f8627.JPG?l=8
אחרי שהתייבשנו חזרנו למכונית, חצי שעת נסיעה דרומה ואנחנו חזרה באכסניה בקיינז.

יום חמישי 29.9 – קוראנדה
אחרי ארוחת בקר באכסניה נוסעים כ- 20 דקות לעיירה קוראנדה (KURANDA). העיירה ממוקמת על ראש הר ואפשר להגיע אליה ברכבל מהכביש שלאורך החוף, מעל ליער הגשם ועד לקוראנדה. מכיוון שאנחנו עם רכב (וכמו שבתי אמרה: "..ממילא אני לא מעיזה לפקוח את עיני ברכבל.."), ויתרנו והגענו למרכז העיירה עם הרכב. סיבוב חובה בחנויות למזכרות, בתי קפה, שוקולדים וכיו"ב, ואנחנו מבקרים בשני פארקים (לא גדולים), פארק חיות (קואלות, תנינים, קנגורו, נחשים) ופארק ציפורים עם כשלושים מינים של תוכים צבעוניים ויפיפיים.

9e233345b2295e39e6e4759cd189b0cd.JPG?l=8

cbb115cad79731908e138b483f613e5a.JPG?l=8בדרך חזרה קצת לפני ההגעה לקיינז שוב יורדים לחוף הים לרחצה ו"רביצה" על החול.
מחר בבוקר מתחילים פרק חדש, נפרדים סופית מקיינז בדרך דרומה ליום אחד בטאונסוויל ואח"כ חודרים מערבה למרכז המדינה למדבר האוסטרלי לארבע ימים.

פרק שלישי – טאונסוויל ומסלול הדינוזאורים באאוטבק של קווינסלנד

יום שישי 30.9 – טאונסוויל
מתחילים את היום בנסיעה של כארבע שעות מקיינז דרומה לאורך כביש החוף המזרחי עד לעיר טאונסוויל (TOWNSVILLE).
מהאכסניה יוצאים לטיול רכוב בגבעת המצודה (CASTLE HILL) שמשקיפה על כל העיר

af3765a04d67935affbfe2162cca17c3.JPG?l=8 ומשם נסיעה קצרה לטיילת החוף (THE STRAND). אחרי ארוחת ערב במטבח האכסניה המאובזרת להפליא, יוצאים שוב לגלידה אצל ג'ולייטה בטיילת.

שבת 1.10 – האאוטבק, ריצ'מונד
יוצאים כבר בשמונה בבוקר לכשש שעות נסיעה בכיוון מערב בכביש ראשי (היי ווי) A6 המכונה FLINDERS HWY. מתחילים את מסלול הדינוזאורים באאוטבק (OUTBACK).
כמה מילות הסבר: אם נדמה את אוסטרליה למין ריבוע שהפינות שלו מעוגלות, אזי האזורים המיושבים בצפיפות יחסית הינם לאורך הצלעות. במרכז הריבוע, מאד דליל. המסלול התיירותי שגם אנחנו נוסעים בו הינו בצלע הימנית (המזרחית) ומחצית הצלע התחתונה (הדרומית).
האאוטבק הינו החלק המרכזי של היבשת, מין ערבה, שטוחה או גבעית נמוכה מאד, מפוזרים יישובים קטנים של 10 עד 50 בתים ופה ושם חוות לגידול בקר. באיזורי החוות רואים עדרים די קטנים של בקר ומעט מאד צאן. יש אזורים שבהם כמעט ואין תנועת כלי רכב, והמרחקים בין מקומות יישוב הם 80 – 120 ק"מ. ביציאה מיישוב שלט שמזהיר:"שים לב, תחנת הדלק הבאה היא במרחק 165 ק"מ" וזה רציני!!
בכביש שני מסלולים, אחד לכל כיוון, רחב ונוח לנהיגה, כפי שציינתי, יחסית מעט מכוניות, מדי פעם פוגשים את המשאיות המכונות מפלצות הכביש, משאיות ענק (ROAD TRAIN) עם שלשה נגררים (שלשה קרונות להובלת בקר, או שלש מיכליות או ציוד כללי), אורכן כ-50 מטר ויכולת תמרון כמעט אפסית. תחשבו על האתגר של עקיפת משאית כזאת.…

05bbd03d5d64cad9df8ab645db0f4272.jpg?l=8
כל כמה עשרות ק"מ יש נקודת עצירה עם שירותים (הפתעה, נקיים!!) ואפילו נתקלנו בשתי נקודות שמתנדבים מחלקים קפה בחינם כדי שנהגים יעצרו להתרעננות. כמו כן יש כל כמה ק"מ, מפרצי חניה לעצירה קצרה. הכל משולט, ויש המון שלטים שמעודדים נהגים לא לשתות אלכוהול, לעצור להתרעננות ואפילו חידוני טריוויה על שלטי הצד בכדי לשמור על ערנות הנהגים.
כל כמה עשרות ק"מ יש על הכביש נבלה של קנגורו וסביבה חבורה של כעשרה עיטים. לקנגורו יש מנהג מגונה להגיח מהשיחים לכביש בשעות החשכה והנהגים דורסים אותם. עצה מהמקומיים לגבי נהיגה בערב/בלילה: סע באמצע הכביש, כדי שיהיה לך יותר זמן להגיב למקרה שקנגורו חוצה אבל לא להסיט את ההגה בכל מחיר, עדיף לפגוע בקנגורו ולא להתהפך.....
באזור זה התגלו שרידי דינוזאורים ויש בשלש העיירות שבהם נבקר מוזיאונים בנושא זה.
עברנו כ- 500 ק"מ והגענו לריצ'מונד, כפר מנומנם, סיירנו בין הבתים, נסענו כ- 15 ק"מ מחוץ לכפר לאתר שבו ניתן למצוא מאובנים (אבל לא מצאנו....), ביקרנו בפארק המקומי ובאגם שבפאתי הכפר ושיחה קצרה עם המפעילים של תחנת הדלק והמוטל שבו השתכנו.

יום ראשון 2.10 האאוטבק, יוגאנדן
בבוקר נוסעים כ- 100 ק"מ (כאן זאת קפיצה קטנה.....) לעיירה קצת יותר "חיה", יוגאנדן (HUGHANDEN), מבקרים במוזיאון הדינוזאורים שצמוד למרכז המבקרים, אחר כך נוסעים לתצפית מהר ווקר (MOUNT WALKER) , בגלל החום הכבד (36 מעלות) חוזרים למנוחה במוטל ובשעות אחה"צ המאוחרות יוצאים לטיול בערוץ הדורבן (PORCUPINE CREEK), שוב קפיצה קטנה, 70 ק"מ לכל כיוון, הירידה לערוץ מסומנת היטב מתוך חניון של קראוונים, ירידה של כ- 45 דקות שבסופה בריכות שכשוך נעימות וקרירות.

808b83403511bb973718f9d6c1b5bec7.jpg?l=8

עולים חזרה לחניון ונהיגה בשעות בין הערביים חזרה למלון. הנהיגה יותר זהירה כי בשעות האלה הקנגורו יוצא לכביש. אמנם פגשנו בכמה שמדלגים לצד הדרך אבל לא קרה שום דבר דרמטי.
בלילה אנחנו בחדר המלון ופתאום שמים לב שנחיל של אלפי נמלים חודר דרך חריצי הדלת החיצונית ומתאסף מסביב למנורה שעל תקרת החדר. רק כשכיבינו את האור והשארנו אור בשירותים הם "עברו דירה". בבקר רצפת השירותים הייתה שחורה מנמלים. ממש מתקפת נמלים. בעל המוטל הסביר שזו תופעה שהם רגילים לה, בגלל שהיו הרבה גשמים בחודש הקודם, אין מה לעשות מלבד לכבות את האור, ובבקר הם שואבים את הנמלים ומנקים את החדר.

יום שני 3.10 האאוטבק, ווינטון
בבקר נוסעים לעיירה הבאה, ווינטון (WINTON), ברחובות פסלים של דינוזאורים, ואפילו לפחי האשפה ברחוב יש מסגרת של רגל דינוזאור. גם כאן, אין הרבה "אקשן". מסתבר שזה יום שבתון "יום ההולדת של המלכה אליזבת". עפ"י ההסבר של הגברת הנחמדה בדוכן המידע לתיירים, יום ההולדת הוא בכלל ביוני, אבל היא לא יודעת למה הזיזו אותו לתחילת אוקטובר. בגלל יום השבתון כמעט כל החנויות סגורות .לפי המלצתה סיירנו בחצר של אמן ש"הטביע" בקירות הגדר של החצר שלו כל מיני כלי בית, החל ממיקרו, כיריים, סירים וכו'. קצת מוזר, אבל מה אנחנו מבינים באמנות. לאחר מכן ביקרנו באתר שבו כלי תיפוף שנוצרו מכלים שונים, וחזרה למלון.

3f86ccc64c11121c784f93d1bb94d817.jpg?l=6

בערב הפאב פתוח לאוכל רק משעה שש והיינו בין הראשונים במקום לארוחת המבורגרים.
המלון, שנפתח לפני כ- 150 שנה היה מלא בצרצרים, כולל בחדר שלנו....

יום שלישי 4.10 - רוקהמפטון, יפון
מאחר וצפויה לנו נסיעה ארוכה של כתשע שעות, יצאנו מיד אחרי ההשכמה הטיבעית, ב- 06:00, לדרך. אנחנו יוצאים מהאאוטבק לאזור החוף המזרחי. מראש תיאמנו אירוח אצל משפחה באמצעות אתר "חיבורים".
"חיבורים" הינו אתר אינטרנט שמרכז רשת אירוח בינלאומית של מטיילים ישראלים. המארחים הינם נוצרים אוונגליסטים אוהבי ישראל שמפוזרים בכל העולם ויש להם שני סניפים "חזקים" מאד באוסטרליה וניו זילנד. באתר רשומות משפחות מארחות, מיקום, כמה ימים, טווח התראה, אמצעי קשר ותנאים (למשל אירוח של נשים בלבד או רק זוגות נשואים), כמעט כולם מארחים ללא תמורה, יש כאלו שמבקשים תרומה סימלית (לדוגמא: כ- 30 ₪ לאדם ללילה).
אחרי שעשיתי תכנון של מסלול המסע שלנו, יצרתי באמצעות האתר קשר עם משפחות שגרות בסמוך למסלול וביקשתי להתארח. מרובן קיבלתי תשובה חיובית די מיידית.

היום אנחנו בדרך למשפחה המארחת הראשונה איתה תיאמנו. בעודנו בדרך למשפחה קיבלנו הודעה שבגלל בעיית בריאות הם לא יוכלו לארח אותנו אבל דאגו לנו לאירוח חליפי אצל זוג אחר, טים ונעמי.
לפני שהגענו אליהם עצרנו בעיר הגדולה רוקהמפטון (ROCKHAMPTON) לארוחה ערב במסעדה הודית (טעים, מנות קטנות ויחסית יקר, כנראה זו "מסעדת שף").
טים ונעמי הם בעלי מיני מרקט ביפון (YEPOON), שמוכרת מוצרי מכולת כלליים וגם מזון לכלבים וחתולים ואפילו משכירים קיאקים.
שניהם עובדים בחנות שפתוחה מ- 06:30 בבוקר ועד 18:00 כל יום. אנחנו הישראלים הראשונים שהם מארחים, שניהם בשנות הארבעים וטים היה בעברו שוטר, בחלק מהזמן סוכן סמוי במחלק הסמים. לפני כעשרים שנה היה בטיול של כשנה מסביב לעולם ובילה כמה שבועות גם בישראל. לאחר מכן פרש מהשרות.
הבית שלהם נמצא מעל החנות ואנחנו קיבלנו יחידה עצמאית בחצר עם מקלחת ושירותים. כשהגענו מיד הציעו לנו ארוחת ערב (אכלנו לפני ההגעה), הסתפקנו בקפה טוב מהמכונה וגלידה טעימה ממקרר החנות. שניהן ישבו לדבר ולספר עליהם ושאלו רבות עלינו, על ישראל בכלל ועל המזרח התיכון בפרט. תענוג אמיתי.
קיבלנו ארוחה לפני היציאה לדרך ואפילו ציידו אותנו בשלשה אננסים עסיסיים לארוחות הבקר של הימים הבאים. אין ספק שזה אחד מרגעי השיא של המסע, המפגש הבלתי אמצעי עם האוכלוסייה המקומית. כמובן שנהנינו מהאהבה שהם מרעיפים עלינו היהודים הישראלים שנובע מהאמונה שלהם שמי שיעשה טוב ליהודים יזכה בטוב (וההפך, מי שיקלל אותנו יקולל).
לסיכום, זוג נחמד והרגשנו שעשה מעל ומעבר בכדי לארח אותנו.

פרק רביעי – עיירות החוף התיירותיות מאיירלי ביץ עד בריסביין

יום רביעי 5.10 איירלי ביץ'
אחרי ארוחת הבקר אצל טים ונעמי, נפרדנו בחיבוקים ונשיקות ויצאנו לנסיעה של כ- 500 ק"מ צפונה לעיירת החוף איירלי ביץ (AIRLIE BEACH). זאת עיירת נופש והאטרקציה העיקרית של העיירה היא ההפלגה לאי וייטסנדיי (WHITSUNDAY). אחרי שהתמקמנו באכסניה שממוקמת ברחוב הראשי, יוצאים לקניות בסופר הסמוך לאכסניה, אוכלים ויוצאים לצעידת טיול בטיילת שנמתחת לאורך החוף, המרינה עם היכטות המדהימות ובתי קפה.
8aa27140ad83bcc106dd68dd8f231825.jpg?l=6

משם מטיילים ברחוב הראשי המלא סועדים מבוגרים בארוחת הערב ובצעירים ששותים בירות.

יום חמישי 6.10 - איירלי ביץ'
החלטנו להכריז על יום ים ומנוחה אבל לא כל כך הצלחנו. בשני חופים אליהם נסענו היה קריר ונשבה רוח חזקה ולכן החלטנו לחזור ללגונה (מין רצף בריכות בסמוך לחוף הים) שבעיירה איירלי ביץ'.
כשחזרנו בערב לאכסניה, נתקלנו בפאב הצמוד קבוצה של כ- 15 אוסטרלים בתלבושת ספורט. לכל אחד הייתה כוס (גדולה!) של בירה ביד ובנוסף היו על השולחן עוד כ- 10 קנקנים מלאים בבירה. ניגשתי לשאול על מה מדובר, מסתבר שהם קבוצת רוגבי שבאו לחגוג משהו (לא הבנתי מה כי הם כבר היו שתויים ...), ביקשתי לצלם אותם והם הסכימו בתנאי שאצטלם איתם, ואשתה שתי כוסות בירה. הסכמתי!

ca47e00ead6960946bd9bb2a1350a4ee.jpg?l=6

יום שישי 7.10 - הרווי ביי
נסיעה של כעשר שעות (כולל תדלוק וארוחת בקר מאוחרת) והגעה לעיירת החוף הרווי ביי (HERVEY BAY). במקור כפר דייגים שמהווה נקודת היציאה לתיירים לאי הסמוך פרייזר איילנד. בערב יוצאים לטיול בטיילת שלאורך החוף ומסיימים בביקור בפאב חדש, ענק ויפה עם כמה אגפים. הרבה חבר'ה צעירים וגם מבוגרים, שותים ואוכלים.

יום שבת 8.10 עד שני 10.10 – פרייזר איילנד
האי פרייזר (FRASER ISLAND) הינו אי החול הגדול ביותר בעולם. כל האי בנוי על חול ים בלבד! על האי יש יערות גשם, אגמים, דיונות חול וחופים. בחוף המזרחי של האי, שאורכו כ- 80 ק"מ רוחב רצועת החול הוא כ- 250 מטר, שטוח לחלוטין וזה נחשב להיי ווי (HWY), מותר לנסוע כאן 80 קמ"ש. קטעים מסוימים של החוף הם מסלול נחיתה/המראה למטוסים קלים. האי נמצא במרחק הפלגה של כ- 45 דקות עם מעבורת מהרווי ביי. אורכו כ- 120 ק"מ ורוחבו כ- 20. באי אין תושבים קבועים, יש בו שני אתרי נופש מפוארים, בשני מקומות שונים. לאי מגיעים תיירים שניתן לסווג לשלש קבוצות: כאלו שמגיעים לאתרי הנופש, כאלו שמגיעים עם רכבי 4X4 ולנים באתרי קמפינג על החוף וקבוצות מאורגנות שלנות באתר הנופש הגדול יותר (קינג פישר ביי KINGFISHER BAY). אנחנו היינו בקבוצה מאורגנת לסיור של שלשה ימים (שני לילות) שכללה בתחילה 19 חברים (בהם גם זוג ישראלים בני גילנו), בהמשך המספר הצטמצם ל- 12 בגלל שחלק מהחברים הגיע רק ליומיים.
בבקר אספו אותנו מהאכסניה בהרווי ביי לטרמינל סמוך לנמל ושם מסרנו את המזוודה (אותה קיבלנו חזרה בערב, באתר הנופש). עלינו למעבורת וכשהגענו לאי חיכה לנו המדריך המצוין ג'ארד שליווה אותנו במהלך שלשת הימים וסיפר כל מה שצריך לדעת החל מהלוח הזמנים, מה כדאי, החי והצומח ועוד ועוד. ג'ארד היה גם הנהג של המשאית המיוחדת (6X6), שמותאמת לנסיעה באי. יש מספר שבילים בחול ורק בהם ניתן לנסוע. השבילים צרים, קופצניים בטירוף ומתפתלים. צמוד לשביל (10 ס"מ) יש עצים וענפים וחלונות הרכב הגדולים משפשפים אותם כל הזמן. השביל מתאים רק לרכב אחד וחלקם משמשים לתנועה בשני הכיוונים כך שכשמגיע רכב ממול, אחד מכלי הרכב צריך לחזור אחורה למין מפרצון ולתת לשני לעבור. המדריך נהנה לנסוע בשבילים במהירות שגורמת לחלקנו התקף לב קל ולצעירים לפרוץ בצווחות שימחה וצחוק. במשאית יש כל הזמן מוזיקה בקולי קולות, כמו שהצעירים אוהבים.
אז מה עשינו בשלשת הימים: טיולי הליכה ביערות הגשם, רחצה באגמים במעבה היער שהחוף שלהם ברוחב של כעשרים מטר חול לבן יותר משלגיה, תצפית מגבעה שמתרוממת כ- 150 מטר מעל שפת הים על צבים, דגים, ליוויתנים ודולפינים, גלישה על המדרון בדיונות חול הישר למי אגם קרירים, אבובים במורד הזרם של נחל קטן, חתירה בסאפ (SAP), משחק כדורעף, ואפילו טיסה של רבע שעה במטוס קל לתצפית על הים (אמא לווייתנית ולידה הגור – מרהיב), היערות ודיונות החול, המטוס ממריא ונוחת על שפת הים (הטיסה בתוספת תשלום).

58e9a7276c45b43ffc811a13efc5dcac.JPG?l=6

f02d84aad0bc28ef4ae5bd72fda467d8.JPG?l=6

b079a6fec3b505890bcea32625110354.JPG?l=6

ec79bdc5db305c1a6e27b318191349e3.jpg?l=6

11ec2cf71db65fb585510dc4d240f922.jpg?l=6

8a5920b6ce7fdf823aee712acafe90e4.jpg?l=6הלינה הייתה באתר הנופש (ריזורט), סמוך לחדר ממוקמת המסעדה שבה קיבלנו ארוחות בקר וערב. צהרים קיבלנו בשטח, פעמיים מקופסאות שהמדריך הביא למשאית (אבל ארוחות מגוונות עם אפשרויות בחירה והמון אוכל שחלקו אפילו נזרק, כי לא נצרך) ופעם באתר הנופש השני בארוחת בופה.
בתום היום השלישי העלו אותנו למעבורת חזרה להרווי ביי שביבשת, שם חיכה לנו אוטובוס שפיזר את חברי הקבוצה למקומות האכסון השונים.
10 בסולם דנוש!

יום שלישי 11.10 – נוסה
אחרי שאכלנו באכסניה ארוחת בקר נסענו לחוף הים של הרווי ביי (10 דקות) ועשינו טיול על המזח שנבנה בניצב לים ואורכו כ- 600 מטר.
אח"כ יצאנו לנסיעה (בשבילנו כבר משהו קצר), של כשלש שעות לעיירה נוסה (NOOSA). זוהי עוד עיירת נופש ליד החוף, במרכז העיירה חוף ים יפה מלא ברוחצים ובחלק ממנו מתנהל בית ספר לגלישה, עם המון ילדים.

48916e43930b900c740ad91b8c3b2602.jpg?l=6

ליד החוף ממוקם הרחוב המרכזי עם המון חנויות ביגוד ומסעדות מפוארות, האוכלוסייה הרבה יותר מבוגרת ויחסית מעט צעירים. הסתובבנו ברחוב ואח"כ ירדנו לחוף לשעתיים של שמש ורביצה בחול. בשעות אחה"צ המאוחרות, נסענו עוד חצי שעה דרומה לבית של אנט שגם אליה הגענו דרך "חיבורים" ואצלה נהיה שלשה לילות. אנט גרה במרוצ'ידור (MAROOCHYDORE), לחסרי הידע שבינכם פירוש השם באבורג'ינית זה ברבור שחור (אגב, גם אם אני סתם מחנטרש, אין לכם שום יכולת לבדוק אותי...). זוהי עיירה שקטה עם בתים פרטיים נחמדים למראה, גינות מטופחות והמון משטחי דשא.
אנט קיבלה אותנו בשמחה ומיד שנכנסנו לביתה אמרה:" כל מה שיש כאן הוא גם שלכם, תרגישו חופשי לחלוטין להשתמש ולצרוך מהכל" היא אישה מקסימה, מאד נהנינו לדבר איתה ולשמוע את סיפור חייה, על ילדותיה ונכדיה שגרים בסידני ואפילו דיברנו על האמונה שממנה נובעת האהבה לישראל.
בערב רצינו לאכול גלידה אבל מסתבר שהפלאזה, קניון ענק ויפה נסגרת ב- 17:30. החלטנו לקפוץ לנוסה (חצי שעה לכל כיוון) כדי ללקק גלידה טעימה.

יום רביעי 12.10 – אזור נוסה
הבוקר אנחנו נוסעים כחצי שעה לשוק בכפר יומונדי (EUMUNDI), השוק פועל בימי רביעי, שישי ושבת, הוא מכיל מוצרי אומנות, דוכני אוכל מכל הסוגים המינים והעמים, דוכני ירקות טריים, חנויות ביגוד והנעלה, קוראות בקלפים, עמדות מסאז' וכיו"ב. מגיעים לשוק הרבה מאד מבקרים ויש תחושה שבכל דוכן יש קונים ולא רק מבקרים. כמובן שגם אנחנו תרמנו לכלכלה המקומית, בתי קנתה כובע גדול, קנינו קצת ירקות ואפילו מתקן לסחיטת מיץ מלימונים.

b0895d3b63686e69c3857e39cbaf7a3f.jpg?l=6
אחרי שלש שעות בשוק, נסענו חזרה לכיוון הבית של אנט בדרך נוף על פסגות ההרים שמעל למפרץ, מדי פעם עוצרים לתצפית וצילום. הדרך עוברת בין כפרים, חוות ועיירות תיירות שוקקות מטיילים.

c9ff1802b4be4ff93c1441f114dbd192.jpg?l=6
אחרי שאכלנו משהו בבית, מיהרנו לפלאזה לפני שיסגרו אותה. הגענו ב16:30 ונראה שבכל חנות כבר מתחילים לקפל. אכלנו פרוזן יוגורט וחזרנו לאנט.

יום חמישי 13.10 – נוסה
חצי שעה בבוקר מהבית של אנט חזרה למרכז נוסה ואנחנו בפארק הלאומי של נוסה. בפארק מספר מסלולי הליכה ואנחנו בחרנו בטראק שמשלב שני מסלולים. בהתחלה כ-4 ק"מ על המצוקים לאורך חוף הים. בדרך יש תחנות לצפייה ברוחצים וגולשים שבים וגם דולפינים ולוויתן ששוחים כמה עשרות מטרים מהחוף. בהמשך עברנו למסלול השני שאורכו דומה והוא עולה בתוך יער גשם להר ויורד חזרה לנקודת ההתחלה בה השארנו את הרכב. סה"כ כ- 8 ק"מ במסלול קל להליכה ברובו מוצל, מזג האוויר אידיאלי, 28 מעלות אין ענן בשמים.

8e241b9fe6cd7e9929c71d76636ffe4b.JPG?l=6
מכאן נוסעים 2 דקות למרכז נוסה לשייק (לגברת) וכוס יין לבן (לי) ולחוף הים שמלא בצעירים ומשפחות עם ילדים. בערב חוזרים ללילה אחרון בבית של אנט.

תובנה
מדהים מה אנחנו מוצאים ואוספים באכסניות וברחוב. בגדים: מכנסים, סוודרים, בגדי ים, מעיל עור (עור אמיתי), חולצות ספורט. מזון באכסניות: אריזות סגורות שלמות ותקפות של נקניק פרוס, חצי קילו גבינה צהובה בבלוק, חצי קילו של גבינה צהובה פרוסה, פסטה מסוגים שונים, רטבים לסלט, לחם פרוס.

פרק חמישי – מבריסביין לסידני

יום שישי 14.10 – בריסביין
אחרי ארוחת בקר בבית של אנט, נוסעים מרחק קצר , 100 ק"מ שזה נחשב ממש קפיצה קטנה, לבריסביין (BRISBANE). תחנה ראשונה, גשר בריסביין שבמרכז העיר. קראנו על האפשרות לטפס על הגשר לתצפית על העיר. הטיפוס מודרך ומלווה ומקבלים גם ביגוד מתאים. הביקורות בטריפ-אדוויזר היו די פושרות וכשהגענו נאמר לנו שיש מקום בקבוצה רק למחרת והמחיר לזוג הוא כ- 750 ₪. החלטנו לוותר על התענוג.
נסענו ממרכז העיר, לביקור בשמורת הקוואלות (LONE PINE), מין גן חיות ענק כשהחיות ברובן בכלובים, יש הרבה סוגי תוכים, עטלפי ענק, תנינים, קנגורו שאפשר ללטף ולהאכיל והמון המון קוואלות.

4e4fb93a7760b2176e86df631d239273.jpg?l=6

אחה"צ שסיימנו את הביקור בשמורה, בדרך החוצה היה שוק איכרים קטן במגרש החניה.
מכאן נוסעים כרבע שעה לבית של המארחים שלנו כריס ופיטר בריצ'דייל, פרבר של בריסביין. פיטר וכריס הם זוג מדהים שמיד בהגעה נוצר ביננו קליק. בני שישים, גרים לבד, שלשת ילדיהן עזבו כבר את הבית.
לפני כשנה הם היו בישראל ובמשך שבועיים הם עבדו בהתנדבות בימ"ח של מחנה פילון. הם גרו באותו בית כבר 35 שנה ולפני שנתיים הרסו אותו עד היסוד ובנו מחדש. הבית השטוח עם החצר הגדולה, יפיפה, צבוע לבן, הדשא מסביב קצוץ נמוך, בחצר יש משחקיה לנכדים. פיטר מאכיל כל בוקר זוג עורבים ולבית מגיע בערב חתול שחור שנעלם אחרי שעתיים וחוזר רק למחרת בערב.
הבית מרוהט עם חפצים עתיקים, בטוב טעם. יש מטבח מרווח ומאובזר במיטב הציוד, סלון, פינת אירוח, יחידת הורים וחדר עבודה. עבור האורחים יש באגף נפרד של הבית חדר לזוג, חדר לשני בודדים, סלון, שירותים ומקלחת.
מלבדנו מתארחות בבית עוד שתי בנות תומר מעין גדי ונועה מרעות
פיטר וכריס שופעים אהבה לכולנו. נתנו לנו כרטיסי נסיעה לאוטובוס ופיטר לקח את נועה ותומר לטיול במסלול רגלי במרחק של כשעה מדרום לבריסביין.
כל ערב אנחנו מכינים ביחד ארוחת ערב לפי ההנחיות של כריס שעבדה לפני הפנסיה כטבחית בכמה מסעדות ובכל בוקר ארוחת בקר משותפת. בתי ואני ממונים גם על השטיפה וההכנסה למדיח אחרי הארוחה.

יום שבת 15.10 – בריסביין
היום נטייל רגלית במרכז בריסביין. מחנים את הרכב בתחנת האוטובוס בריצ'דייל ונוסעים עם האוטובוס למרכז, לגדה הדרומית של נהר בריסביין. מטיילים לאורך הגדה ובדרך מבקרים בשוק יום שבת, בלגונה שמלאה מתרחצים,

eed27834b5fcc42017d84d7360a26c81.jpg?l=6

בטיילת שלאורך הנהר, צופים בקבוצת מטפסים שעולה ויורדת מצוק סמוך לגדה, עוברים דרך חתונה שמתקיימת בפארק ולסיום, המרינה הקטנה. עושים את כל הדרך חזרה וממשיכים למדרחוב ברחוב קווינס. ביקור חובה בחנות של נספרסו וחזרה עם האוטובוס והרכב לבית של כריס ופיטר לארוחת ערב מהנה.

יום ראשון 16.10 – בריסביין
נסיעה של כשעה להר טמבורין (TAMBORINE MOUNTAIN) שמדרום לבריסביין בסמוך לכפר שעל ההר יש מסלול יפה בתוך יער הגשם שמתפתל בתוך ערוץ, המסלול מעגלי, חוצה את הערוץ לגדה שממול וחוזר לנקודת ההתחלה בחניון המכוניות. ממשיכים לתחנה הבאה שנמצאת על חוף הים, העיר גולד קוסט (GOLD COAST) שבה נמצא החוף המפורסם, סרפרס פרדייז (SURFERS PARADISE),

3eecd70266de87daf443dbd487171b94.jpg?l=6

חוף ים רחב ומלא רוחצים וגולשים, מעל החוף מפטרל בגובה נמוך מסוק שתפקידו להזהיר את הגולשים מכרישים. במקביל לחוף יש (כמובן..) טיילת ובשעות אחה"צ נפרסים לאורכה דוכנים של שוק חפצי אומנות. כמו כן מטיילים במדרחוב המרכזי שמשובץ אין סוף מסעדות, פאבים ובתי קפה.
נסיעה של כשעה ואנחנו חזרה לבריסביין לארוחת ערב עם כריס פיטר ושתי הישראליות, תומר ונועה.

יום שני 17.10 - בנורה פוינט
פרידה קשה מכריס ופיטר הנהדרים ויוצאים לנסיעה של שעה דרומה (כ- 90 ק"מ) ואנחנו בדרך למארחת נוספת, אליזבת שגרה בבנורה פוינט (BANORA POINT).
מזג האוויר מזעיף לנו פנים, רוח, ממטרים וקריר. מכיוון שאליזבת הודיע לנו שהיא תגיע בטיסה מסידני לביתה רק ב- 7 בערב, אנחנו מתמקמים בקניון המקומי ולעת ערב מדלגים למסעדה מקסיקנית סמוכה.
אחרי הארוחה נוסעים לפגוש את אליזבת שכבר המתינה לנו בביתה.

יום שלישי 18.10 – נימבין וביירון ביי
הבוקר אנחנו נוסעים כשעה דרומה לעיירה נימבין (NIMBIN), בעיירה מתגוררת חבורה של מוזרות ומוזרים שנשארו תקועים בשנות השישים, או בקיצור היפים מזדקנים. ברחוב הראשי חנויות ובתי קפה מעוצבים בסגנון ובצבעים של ילדי הפרחים, בחנויות מציעים למכירה מוצרים שונים מקנביס, כלי עישון ואפילו סמים. מכיוון שהזהירו אותנו מראש שאפילו העוגיות בבית הקפה מכילות לא רק קמח, לא קנינו כלום.…

1aee564c687f5b31fe03f39a32bdbc23.jpg?l=6
מנימבין שבהרים יורדים לכיוון חוף האוקיינוס לעיירת הנופש והגולשים, ביירון ביי (BAYRON BAY), פנינו למגדלור המפורסם של ביירון ביי שמשקיף מלמעלה על המפרץ וחופי הגלישה. זוהי גם הנקודה המזרחית ביותר ביבשת אוסטרליה.

50c6dc34638f569eb84ab18ee9acb208.JPG?l=6

0e6b110875dcce0a37736f5939986ee5.jpg?l=6

אחרי תצפית מהמגדלור, יורדים לחוף הים לשעתיים של רגיעה ולאחריה, חזרה צפונה לבנורה פוינט לבית של אליזבת.

יום רביעי 19.10 – פורסטר
נסיעה של שש וחצי שעות עד לעיירה פורסטר למארחת הבאה, מרי. בדרך עוברים בנקודת תצפית מדרום לעיירה, קייפ הוק (CAPE HAWK). מטפסים דרך יער גשם למגדל תצפית בראש ההר ממנו רואים את העיירה, האגמים שסובבים אותה וחוף הים.

5d69497db63af998b6a4968712e78b32.jpg?l=6

בים שנמצא ממש מתחתנו מבחינים באמא לווייתנית והגור שלה ששוחים מצפון לדרום.
נוסעים לעיירה ללילה אחד אצל מרי שהתאלמנה לפני כשלש שנים. קיבלנו לרשותנו חדר שינה מקלחת ושירותים וישבנו לשיחת היכרות. מרי הכינה לנו ארוחת ערב ולאחריה המשכנו לשוחח אל תוך הלילה.

aa7ad7c31f1bd93a7e5f090c31f8ff5d.jpg?l=6

יום חמישי 20.10 – סידני
בבוקר יוצאים לצעידה של כשעה לאורך הנהר בפורסטר, ארוחת בקר עם מרי, פרידה ויצאנו לנסיעה של כשלש וחצי שעות לכיוון סידני. לפני הגעה למארחים הבאים שלנו, החלטנו לבקר בחוף מנלי (MANLY BEACH). כשהגענו נשבה רוח חזקה, היה מעונן והחלטנו לוותר. נסענו לבית של המארחים שלנו בניו פורט (NEW PORT) פרבר צפוני של סידני. הרייט וטים בסוף שנות החמישים, גרים בבית תלת קומתי על צלע הר מיוער, בכניסה לחצר פוגשים ארנב, תוכים לבנים עם ציצית צהובה, תרנגול הודו בר עם ראש אדום וצוואר צהוב ואת הכלב שלהם סמסון.
יש להן ארבעה ילדים אך רק בת אחת גרה איתם. קיבלנו את הקומה התחתונה שמכילה חדר שינה, סלון, מקרר ופינת קפה שירותים ומקלחת. שניהם עובדים מעט מאד ומקדישים את הזמן לתחביבים וטיפול במשפחה. טים חובב שיט ויוצא להפלגות קצרות עם חבריו כמעט כל יום.
אנחנו מוזמנים לאכול איתם ארוחת ערב.

יום שישי 21.10 - סידני
בבוקר מחנים את הרכב ויוצאים להליכה מגשר מוסמן ספיט (MOSMAN SPIT BRIDGE) למזח מנלי (MANLY WHARF). המסלול מתפתל על המצוק שמעל למפרץ. בצד ימין שלנו הים ובצד שמאל בתים ומדי פעם פארקים.

b05b549536e5f53dcc96adbe30729cd0.jpg?l=6

אורך המסלול כ- 10 ק"מ ובסיומו מגיעים למזח. מהמזח יש שרות מעבורות, הקו המפורסם ביותר הוא למרכז סידני לסיקולר קי.
נסיעה באוטובוס חזרה לרכב ולאחריה סיור רגלי במדרחוב שבמרכז מנלי (MANLY).
בערב אני נוסע לתפילה בבית כנסת "מצדה". בכניסה יש מאבטחים שעוצרים אותי ושואלים כל מיני שאלות ורק כשדעתם נוחה, מאפשרים לי להיכנס לתפילה שבסיומה קידוש בסוכה הגדולה שבחצר ושיחה קצרה (בעברית) עם רב הקהילה.
נסיעה חזרה לבית של הרייט וטים שהסתבר שחיכו לי לארוחת הערב המעט מאוחרת...

יום שבת 22.10 – סידני
בוקר סגרירי אותו ניצלנו להשלמות קריאה וכתיבה בבית. בצהרים כשהתבהר, נסיעה קצרה לכיוון צפון לעיירה פאלם ביץ. סיור התבוננות בכמה בתי קפה וחזרה לבית לארוחת ערב קלה.
כשמחשיך יוצאים למרכז סידני לדרלינג הרבור (DARLING HARBOUR), אזור הבילויים העיקרי של העיר. עשרות מסעדות, פאבים ובתי קפה לאורך המזח, מפוצצות בסועדים ושותים ובשעה 21:00 מתקיים מופע זיקוקים מרשים שנמשך כ- 10 דקות.

b069bc35a3485465d4d67c5f8e6e43dd.jpg?l=6

יום ראשון 23.10 – ההרים הכחולים
ההרים הכחולים (BLUE MOUNTAINS) נקראים כך בשל הערפל שמכסה את הפסגות שנראה בשעת הזריחה בצבע כחול עמוק. העיר הגדולה באזור היא קאטומבה (KATOOMBA) ובצמוד לה נמצא הכפר בו אנחנו מתארחים, לאורה (LEURA).
בהגיענו לקאטומבה, נוסעים ישירות לאטרקציה המרכזית של המחוז, התצפית על שלשת עמודי הסלע שנקראים שלש האחיות (THREE SISTERS), למעשה הן חלק מ- 7 אחיות (4 נוספות נמוכות נמצאות בסמוך) והשם ניתן להן ע"י האבורג'ינים.

c14aaa1d585f5b8808fb037ccda58038.JPG?l=6

תצפית וירידה במדרגות, 1440 במספר. קשה מאד פיזית. קפיצה קטנה במכונית ואנחנו במפלי לאורה (LEURA CASCADE), הרחוב הראשי ומרכז הקניות של לאורה, ואחה"צ הגעה לבית של וונדי ומייקל (WENDDY&MICHAEL),
זוהי משפחה שונה ממה שפגשנו עד כה, גרים מחוץ לעיירה בבית בלב היער, את הבית בנו לבד במשך שלש שנים. הבת ג'מיימה=ימימה(בת 16) והבן סימאון=שמעון (14) לומדים בבית לבד מספרים ושני בני הזוג עובדים מהבית.
אחרי שסיימנו את ארוחת הערב הקראנו פרק מספר דניאל.
אחרי ארוחת ערב תצפית לילה על שלש האחיות שמואר בזרקורים.

יום שני 24.10 – ההרים הכחולים
יצאנו בשעת בוקר מאוחרת (11:00) לכיוון העיירה השכנה וונתוורת (WENTWORTH), בשולי העיירה שוכן הפארק הלאומי. פנינו מועדות למפלים. אנחנו עושים מסלול מעגלי (נקרא NATIONAL PASS) ברמת קושי גבוהה שכולל ירידה ועליה במדרגות תלולות.

204cf84a2a5073b8ac705692a98402ab.JPG?l=6

את המסלול סיימנו בשעתיים וחצי, בדרך עוברים ליד המפלים, בתוך יערות הגשם, מדי פעם מתעופפים מעל התוכים הלבנים עם הציצית הצהובה שצורחים כאילו שוחטים אותם, בקטעים אחרים של המסלול מי המפלים מטפטפים מלמעלה ברסס והכי מרשימות נקודות התצפית לנוף ולמפלים נוספים במסלול.

cecc5d595c0247dd5067b5b6fe3ef929.JPG?l=6

אחרי מנוחה קצרה בחניון שבסוף המסלול נוסעים לטיול קצר וכוס קפה ברחוב הראשי של העיירה לאורה (LEURA) שבה אנחנו מתגוררים.
אחה"צ מאוחר חוזרים לבית של וונדי ומייקל ומכינים ביחד ארוחה עם "גוון" ישראלי: חצילים וקישואים קלויים בתנור בציפוי טחינה, מג'דרה של בצל מטוגן, עדשים ואורז ופשטידת ברוקולי. המאכלים הללו זכו להצלחה גדולה ונאכלו בתיאבון רב עד הפירור האחרון. אחרי הארוחה מקריאים עוד פרק מספר דניאל.

פרק שישי מסידני למלבורן

יום שלישי 25.10 – קנברה
אחרי כוס קפה ופרידה מוונדי, מייקל וילדיהם יצאנו מההרים הכחולים לנסיעה של כארבע שעות עד לקנברה, אליה הגענו בשעת צהרים מאוחרת. קנברה בירת אוסטרליה בה מרוכזים מבני השלטון המרכזיים, והיא אף זכה לטריטוריה (מדינה) עצמאית משלה (כדוגמת וושינגטון DC ). עפ"י המלצת מרכז המידע לתיירים, נסענו לסיור מאורגן בבניין הפרלמנט. הסיור ערך כ- 50 דקות, המדריכה הסבירה בשפה פשוטה ומובנת על מבנה מוסדות השלטון, על אגפי המבנה הגדול והמרשים ועל חפצי האומנות והלוגיקה של עיצוב המתחם הענק. היה מרשים ביותר.

7bfb93e529b38b8c5338097b6ef65c45.JPG?l=6


מכאן נוסעים עוד כשעה וחצי עד לכפר ברידייל (BERRIDALE) שם ממתינה לנו המארחת הבאה, פגי. ברידייל נמצאת בסמוך לאלפים האוסטרליים, אזור הררי בו נמצא הפארק הלאומי קוז'יוסקו (KOSCIUSZKO). עיקר העיסוק של תושבי האזור הוא בתיירות סקי בעונת החורף (אמצע יוני עד תחילת אוקטובר) בתקופה זו האזור מתמלא בתיירי סקי וכולם משכירים את בתים או חדרים. בכפר גרים כ- 2000 תושבים. פגי שהתאלמנה לפני המון שנים גרה בגפה בבית בקצה הכפר. גם לפגי הגענו באמצאות "חיבורים".
אחרי ארוחת ערב עם פגי מתיישבים לספר על עצמנו ולשמוע ממנה על סיפור חייה ועל ביקורה בישראל, לפני שש שנים.

יום רביעי 26.10 - הפארק הלאומי קוז'יוסקו
מתחילים את הבוקר במרכז המידע האזורי בעיירה הסמוכה ג'ינדאביין (JINDABYNE) ומקבלים המלצות על שני מסלולי הליכה. נוסעים לכניסה לפארק משלמים כ- 50 שקלים ומגיעים למסלול הראשון: שביל המפלים, צועדים כ- 3 ק"מ ביער אקליפטוסים, בדרך מזהים שני קנגורו, ומגיעים למפל עם מים שוצפים. ממשיכים במסלול המעגלים עוד 3 ק"מ חזרה לחניון בו השארנו את המכונית. מכאן נסיעה של עוד כרבע שעה על לתחילת המסלול השני, אגם הקשת (RAINBOW LAKE), מסלול קצר יותר של כ- 3 ק"מ הלוך ושוב בשטח פתוח עד לאגם קטן.
בסיום במסלול השני המשכנו באותו כביש בתוך הפארק עד לסופו בשרלוט פאס (CHARLOTTE PASS), הנקודה הגבוהה באזור שנמצאת בגובה של 1850 מטר מעל פני הים, כל האזור שמסביב לכביש מכוסה בשלג במקומות מסוימים בגובה של מטר וחצי- שניים.

יום חמישי 27.10 – נסיעה למלבורן
כוס קפה, נפרדים פגי המקסימה ויוצאים לנסיעה של כשמונה שעות למלבורן. החצי הראשון עובר באזור הררי, כולל טיפוס לגובה של כ- 1700 מטר, הכביש מתפתל בתוך ואדיות, משני הצדדים פסגות ההרים המושלגות, ערפילים ודרך צרה ומתפתלת. המחצית השנייה היא אוטוסטרדה שעוברת באזורים הכפריים, משני צידי הדרך מרחבי עשב ודשא אינסופיים, חוות והמון המון פרות וכבשים באחו. לקראת ערב מגיעים לפרבר מערבי של מלבורן, פוינט קוק (POINT COOK) למארחת שלנו אמבר אצלה נשהה שני לילות.

e3dd81bb2bb67b4ea81f5178f923b57f.jpg?l=6
אחרי ארוחת הערב יושבים לשיחה עם אמבר. באלבומי המבקרים שלה מישראל, מזהים כמה פרצופים מוכרים. מדינה קטנה.....

יום שישי 28.10 – חצי האי וילסון
היום אנחנו נוסעים לטיול בחצי האי וילסון (WILSONS PROMOTORY), זהו חצי אי שהוא שמורת טבע שנמצאת כשלש וחצי שעות נסיעה ממלבורן.
משאירים את הרכב באחד החניונים שבשמורה ויוצאים למסלול הליכה ללשון יבשה, אורך המסלול הלוך וחזור כ- 10 ק"מ. לאורך המסלול יש נקודות תצפית לאיים הקרובים לחוף.

d8838f408ada7320a485c55fd85db27e.JPG?l=6

המשכנו בנסיעה בכביש הפנימי של השמורה עד סופו שם גילינו מחנה ענק של קראוונים וחוף ים יפה רחב.
אחרי ארוחת הערב שוב יושבים לשיחה עם אמבר לשמוע את המשך סיפור חייה.

פרק שביעי – טזמניה
טזמניה (TASMANIA) הוא אי גדול שנמצא דרומית לאוסטרליה ושייך לה. גודלו בערך פי שלש משטח מדינת ישראל. טזמניה קרוי על שם חוקר הארצות ההולנדי אבל טזמן, מכונה ה"ניוזילנד של אוסטרליה".

יום שבת 29.10 – הפלגה לטזמניה
נפרדים מאמבר מוקדם בבוקר ולאחר נסיעה של חצי שעה מגיעים לנמל מלבורן שם ממתינה לנו המעבורת SPIRIT OF TASMANIA. תהליך ההעמסה של הנוסעים והמכוניות נמשך כחצי שעה ביעילות מירבית וכולל ביקורת ביטחונית וגם בדיקה שלא מכניסים ירקות ופירות לאי. המעבורת ענקית ומלבד ארבע קומות של חניוני רכב יש עוד ארבע קומות של חדרי סלון, מסעדות, בתי קפה, ברים, חדרי קריאה, דוכני מידע על טזמניה ועוד ועוד. ההפלגה אורכת כאחת עשרה שעות (המעבורת מפליגה לאט ומתנדנדת כי המייצבים שלה לא פועלים...) ובשעת ערב מגיעים לטזמניה ואנחנו עוגנים בדבונפורט (DEVONPORT).
נסיעה של כחצי שעה ואנחנו באולוורסטון (ULVERSTONE) אצל טוני וג'וליה, זוג פנסיונרים חביבים, טוני היה קצין במשטרה וג'ולי אחות, הם מעט מבוגרים מאיתנו ומהר מאד אנחנו מרגישים אצלם כמו בבית, היה לנו "קליק" מיידית.
הם מתנדבים בכנסיה ומבשלים ארוחות לנזקקים, תורמים כסף לישראל, נוסעים לעזור בפיליפינים, בקיצור, עוד זוג מדהים.

יום ראשון 30.10 – טזמניה
הבוקר מתחיל עם ממטרים קלים ואנחנו נוסעים לאורך קו החוף בכיוון מערב לשוק המקורה בכפר סמוך, פינגווין (PENGUIN), השוק קטן יחסית, מרבית הדוכנים הם של מוצרי אומנות והשאר בגדים וכיו"ב. קונים כיסוי לשולחן וממשיכים לעיירה הסמוכה, בארני ( BURNIE), מבקרים במרכז היצירה שמכיל דוכני קפה, יין, יצירה ואומנות, מסייעים לכלכלה המקומית ורוכשים גבינת ברי מתוצרת המחלבה שבבארני, לקראת צהרים נוסעים כשעה דרומה לכיוון מרכז האי לעיירה שפילד (SHEFFIELD) שידועה בעשרות ציורי הקיר הענקיים שלה. מקבלים מפה במרכז המידע ויוצאים לסיור ציורי הקיר. הם אכן מרשימים ביותר.

adaf97825a55301f23c1e594fd40ef97.jpg?l=6
בשעות אחה"צ המאוחרות חוזרים לאולברסטון לבית של ג'ולי וטוני, ארוחת ערב ויושבים ליין, גבינת ברי ושיחות נפש לתוך הלילה.

יום שני 31.10 – טזמניה
בבוקר נוסעים כשעה וחצי לשמורת הטבע קריידל מאונטיין (CRADALE MOUNTAIN), בדרך, כשאנחנו עולים לכיוון ההר, הטמפרטורות צונחות עד לאפס מעלות ופתאום אנחנו נוסעים בסופת שלג כמה קילומטרים. כשמגיעים לשמורה, משאירים את הרכב בחניון, רצים למרכז המידע ובית הקפה להתחמם ואחרי רבע שעה נוסעים באוטובוס לתחילת המסלול שלנו, הטראק סביב אגם דאב (DOVE LAKE). המסלול שאמור להיות מעגלי ואורך כשעתיים, נסגר בחלקו ולכן צריך להגיע למחציתו ולחזור חזרה. אנחנו צועדים בשביל המכוסה חלקית בשלג ולקינוח מדי פעם יורד גם שלג מלמעלה, קור כלבים, אבל זו חוויה אמיתית.

b1395e8a45391dfb30852dc4df8af0c9.jpg?l=6

בתום המסלול חוזרים עם אוטובוס לחניון שבכניסה ויוצאים לארבע שעות נסיעה לקצה הצפון מזרחי של טזמניה לסנט הלנס (SAINT HELENS) למארחים שלנו, אליסון ובארי.

יום שלישי 1.11 – טזמניה
אליסון לקחה אותנו לטיול מודרך לביי אוף פייר (מפרץ האש, יורדי הים ראו את האש שילידים הדליקו לחימום ובישול והעניקו למפרץ את שמו), תצפית על המפרץ. אחרי שהורדנו אותה נסענו לביצנו (BICHENO), דרך קולס ביי (COLS BAY) לפארק הלאומי פרייסינט (FREYCINET) לטרק גביע היין. מתחיל בטיפוס של כ- 40 דקות למרפסת תצפית שמשקיפה על מפרץ WINEGLASS BAY

91ee0bf7dbb42a046fee8ef84f2854db.JPG?l=6

אחר כך ירידה במדרגות מהתצפית לחוף היפה של המפרץ ובסוף כל הדרך חזרה עד לחניון המכוניות.
מכאן נסיעה של כשעה וחצי צפונה חזרה לבית של אליסון ובארי בסנט הלנס.

יום רביעי 2.11 – טזמניה
נפרדים בבוקר מאליסון ובארי ונוסעים כשעה וחצי ללאונססטון (LAUNCESTON), העיר השנייה בגודלה באי (אחרי הבירה הובארט HOBART בה לא נבקר), עפ"י הייעוץ שקיבלנו במרכז המידע לתיירים אנחנו מסיירים באחד מארבעת המסלולים במרכז העיר, אזור עם הרבה מאד בתים עתיקים אך מתוחזקים וצבועים למופת. מכאן נוסעים כ- 10 דקות לפארק הלאומי למסלול רגלי קצר בערוץ קטארקט (CATARACT GORGE), הערוץ שופע מים שוצפים שמתרכזים לאגם קטן שמסביבו גן מטופח, מסעדה ובית קפה. עשינו מסלול די קצר של כחצי שעה וממשיכים בנסיעה לכיוון אולברסטון. בחרנו שלא לנסוע באוטוסטראדה (כביש 1) אלא בכביש שחוצה את עמק תמר (TAMAR VELLY). הדרך שנמשכת לאורך הגדה המערבית של נהר תמר, עוברת באזור חקלאי, מרחבים אין סופיים של עשב שבו רועות פרות וכבשים. זוהי גם דרך היין ואנחנו עוצרים לטעימות באחד היקבים.
אחה"צ מגיעים לאולברסטון ועוצרים עקב התקהלות גדולה באחד הגנים לאורך הנהר. מסתבר שיש תצוגה של מכוניות עתיקות על הדשא. היו שם כ- 50 מכוניות שיוצרו ב- 1910 – 1920, קבוצת הנהגים מסיירת ברחבי האי והיום הגיעו לעיירה הקטנה בה אנחנו מתארחים. בעלי הענתיקות לבושים בתלבושות תואמות מראשית המאה הקודמת, מזכיר לנו את תלבושות המכובדים במרוץ הסוסים באסקורט…

1d79a52c37046007a0a1506a0477ad5a.JPG?l=6

094b6414e87bea53ee2102623f8a1977.JPG?l=6
קצת מסתובבים בין מכוניות האספנות, מצלמים הרבה ונוסעים לג'ולי וטוני מהם נפרדנו לפני יומיים.

יום חמישי 3.11 – טזמניה
הבוקר מפליגים עם המעבורת חזרה ליבשת, למלבורן.
בבוקר מוקדם נפרדים לשלום מג'ולי וטוני שלא מפסיקים להרעיף עלינו מטוב ליבם ומציידים אותנו בכריכים, ממתקים, קרקרים, חומוס ומה לא.
אחרי 20 דקות אנחנו בדבורפורט, בנמל, המעבורת מולנו אבל, אפעס, קצת שקט...
הבירור שלנו מעלה את העובדה המצערת שאין מעבורת הבוקר. אני בודק את שובר ההזמנה שעשיתי עוד מהארץ ומוריד לעצמי צ'פחה חזקה ישר למצח. הזמנתי הפלגה ל- 3 בדצמבר ולא ל- 3 לנובמבר.
ביומיים הקרובים אין הפלגות בוקר ולכן מחוסר ברירה החלטנו להמיר את הכרטיסים שלנו להפלגה הלילה שיוצאת ב- 19:30 ומגיעה למלבורן מחר בבוקר ב- 06:00 . כמובן שנדרשנו לשלם כ- 1200 ש"ח תמורת תא שינה. מה לעשות, על טעויות משלמים.
לאחר הערכת מצב החלטנו לנצל את שעות היום לביקור באתר נוסף באי, לנסוע למול קריק (MOLE CREEK) שנמצא במרחק של כשעה מהנמל, לסיור בשמורה של חיות מקומיות כולל סיור מודרך והאכלה של השד הטזמני, חיה מגעילה טורפת נבלות שמכונה "פעול הניקיון של הטבע", המדריך האכיל 6 שדים ברבע קנגורו שנדרס יום קודם על הכביש. הם רבו ביניהם וקרעו ממנו חתיכות במשך כרבע שעה עד שהוא נעלם לגמרי כולל הפרווה והעצמות. אמרתי שזו חיה מגעילה?…

4e3268d1b0f558254d32946dc35b086f.JPG?l=6
בשמורה יש גם קנגורו (כולל אחת שהחזיקה גור בכיס), חיה שנקראת הומבט (WOMBAT) (נראית כמו הכלאה בין עכבר מנופח, דב קטן וחזיר, חיה שמנמנה שאינה מזיקה) ומיני דורסים נדירים.

f49438fbcc798f6a34d6c7d1dd3781cd.JPG?l=6
מתחילים לחזור לכיוון הנמל בדבונפורט ובדרך עוצרים לביקורים קצרים של טעימות בחוות דבורים (הדבש בטעם שוקולד תפוז מאד מומלץ), בחוות גידול של דגי סלמון, ובחנות מחלבה (המומלצים: גבינת ווסבי, גבינת חלפיניו, גבינה צ'ילי, וצ'דר מעושנת).
ב- 17:00 עולים על המעבורת ומקבלים תא בו נעביר את הלילה. ב- 19:30 המעבורת מפליגה.

פרק שמיני – גרייט אושן רואד

יום שישי 4.11 - גרייט אושן רואד, אינגלסי וטורקי
המעבורת עוגנת בנמל מלבורן ב- 06:00 אך מאפשרים לנוסעים לאכול בנחת ארוחת בקר במסעדת הספינה ומתחילים את פינוי המכוניות רק ב- 07:00.
יורדים לחוף ועולים על האוטוסטראדה לכיוון אינגלסי (ENGLESEA) , כשמגיעים נושבת רוח חזקה אבל בכל זאת אנחנו לא מוותרים על סיור לאורך החוף שבו מתקיימות פעילויות של כיתות גלישה לנערות. חוזרים לרכב ונוסעים לעיירה הסמוכה טורקי (TORQUAY), בדרך נכנסים לביקור במפעל שוקולד. הביקור הוא בחנות המפעל. בכניסה לחנות יש שלש סלסלות ענקיות ממולאות בערימות פצפוצי שוקולד, האחת במריר, השנייה חלב והשלישית לבן. בכל סלסלה יש כף גדולה ושלט שמבקש מכל מבקר להסתפק לטעימה רק בכף אחת מכל סלסלה. קשה לעמוד בפיתוי...
ממשיכים לטורקי למסלול הליכה של כשלשה ק"מ במצוק מעל הים.

e3c369aaf06e8cf46239936e9af34776.jpg?l=6

בשעת אחה"צ נוסעים חזרה לכיוון מערב מלבורן לפרבר ווריבי (WERIBBEE), לבית של ברברה.

יום שבת 5.11 – גרייט אושן רואד
אצל ברברה הלבבית שמרבה לצחוק בקול, אנחנו רק לילה אחד ובבוקר נפרדים ממנה ונוסעים לשוק האיכרים שמתקיים בימי שבת בכניסה לטורקי. מצטיידים בקצת ירקות ופירות וממשיכים לנסוע מערבה בגרייט אושן רואד (GREAT OCEAN ROAD) הכביש שמתפתל לאורך חוף הים. מדי פעם עוצרים לתצפית על החוף הגלי והסוער וכך עד לאפולו ביי (APOLLO BAY). זוהי עיירה קטנה שמתפרנסת בעיקר מתיירות, רחוב ראשי קצר עם מסעדות ובתי קפה ובסה"כ אזור נופש.

e83ff6e02257986113325b12860fabdf.JPG?l=6

אנחנו מתמקמים באכסניה ויוצאים לסיבוב רגלי בעיירה.

יום ראשון 6.11 – אפולו ביי
בבוקר יוצאים עם המכונית לביקור בשמורת הטבעGREAT OTWAY שנמצאת מצפון לאפולו ביי. נכנסים לעובי היער שבצד הדרך ונוסעים למפל שמרוחק כחצי שעה הליכה מהחניה. אח"כ בקרבת מקום צופים בעצי הסקויה (REDWOOD) מקליפורניה שנטעו כאן לפני 70 שנה וראשם בשמים,

1a48f3b2441ee0441d2329789e69815b.JPG?l=6

ומסיימים את הביקור בצעידה של כשעה וחצי במעבה היער לתצפית על מפל הטריפלט, מפל אחד שמפוצל לשלשה ומכאן שמו.

57ffd1738a90a2c958584a20b652ba39.jpg?l=6
חזרה לאפולו ביי ללינה באכסניה.

יום שני 7.11 – וורנאמבול
נוסעים בכביש לאורך האוקיינוס אך מזג האוויר היום אינו מאיר פנים, עקב כך נאלצנו לדלג על מספר אתרים בדרך. הגענו לאתר של 12 השליחים (סלעים בקרבת החוף. נקראים 12 למרות שיש רק 8...) אבל ירד גשם שוטף והחלטנו לא להירטב בהליכה על השביל שאורכו כקילומטר. מכאן המשכנו, לפורט קמפבל הסמוכה. רצינו לאכול בפיצרייה של ניקו שמפורסמת בגלל פיצת השוקולד שלה אבל היה סגור. לכן המשכנו בנסיעה ליעד הסופי של היום הזה, וורנאמבול (WARRNAMBOOL), סיור רגלי בחוף הים, מחוף הגולשים לאורך טיילת החוף עד THUNDER POINT וחזרה (כשלשה ק"מ לכל כיוון), והגעה למארחת שלנו ואל.

4eff44410ca4c17f28e276658651df52.jpg?l=6

יום שלישי 8.11 – הפארק הלאומי גרמפיס
נסיעה של שעתיים מוורנאמבול לפארק הלאומי גרמפיס ( GRAMPIANS), עפ"י המלצת מרכז המידע לתיירים מתחילים במפלי מקנזי (MACENZIE FALLS), מסלול קצר לתצפית מלמעלה על המפלים ואח"כ מסלול ארוך יותר של כקילומטר כולל ירידה לתחתית המפל. המפל גבוה, שופע מים ומאד מרשים.

fa2d081b7f6eb9b46a7588c009898f49.JPG?l=6

נסיעה של כרבע שעה לתצפית בורוקה (BOROKA LOOKOUT) שצופה על כל העמק שלמרגלות ההר.

53dc92d48e8b0e97a1e7e7324a1911c1.jpg?l=6

יורדים מההר לעיירה המרכזית של השמורה הולס גאפ (HALLS GAP) לביקור במרכז המורשת האבורג'ינית (BRAMBUK CULTURAL CENTER)). אחה"צ עושים את הדרך חזרה לואל בוורנאמבול.

יום רביעי 9.11 הפארק הלאומי גרמפיס
עוד יום בפארק גרמפיס, היום בחרנו בשני מסלולי הליכה ברמה בינונית, הפיקניני (PICANINNY) מסלול שמטפס במתינות ומקיף גבעה בשם זה, אורכו כ- 3 ק"מ הלוך ושוב,

a7ff11dd388ba1614672317c2ecdc292.JPG?l=6

ואחר כך הר סטורגון (MT STURGEON), מסלול מטפס די תלול באורך של כ7- ק"מ הלוך ושוב.

6c8f6ebfd49788a4feeffed0879baf71.jpg?l=6

ושוב חוזרים לואל המארחת הנחמדה מוורנאמבול.

פרק תשיעי עמק הברוסה, הנדורף ואדלייד

יום חמישי 10.11 – בדרך לאדלייד
לפני שאנחנו עוזבים סופית את וורנאמבול מבקרים בשמורה TOWER HILL, שבפאתי העיר, צועדים שני מסלולים יחסית קצרים האחד מסביב לאגם, כחצי שעה והשני מסביב ללוע הר געש שמלא במים, כשעה הליכה.

372d84334fb7bef272ac0bdc077034d4.JPG?l=6
אנקדוטה קטנה: בכל הטיול פגשנו ישראלים רק פעמיים. הבוקר בחניון השמורה פגשנו ישראלית שכבר פגשנו בעבר.
נסיעה של שלוש וחצי שעות למקום בשם רטנבולי (WRATTONBULLY) למעשה זה כביש כפרי שמצידיו כעשר חוות, בקטנה מבניהן גרים המארחים שלנו דיאדרה (דידי) ופיטר, לקראת ערב הם לוקחים אותנו בג'יפ שלהם לטיול ביער ואנחנו מצליחים לראות קנגורו, שועלים, ובורות מחסה של הומבאט (WOMBAT).

יום שישי 11.10 – עמק ברוסה
נפרדים בצער (עקב הזמן הקצר שהיינו ביחד) מדידי ופיטר הנחמדים ויוצאים לנסיעה צפון מערבה של שלוש וחצי שעות, הגעה לבית החווה (30 כבשים, שלש תרנגולות, שני סוסים, שתי חתולות, כלב) של לזלי וג'ון בקצה של הכפר עדן וואלי (EDEN VALLEY), אם חשבנו שאתמול היינו בקצה העולם הרי בימים הקרובים זה אפילו נידח יותר. הכפר פצפון וממנו נוסעים בדרך עפר 3 ק"מ ואח"כ יורדים לדרך לא כבושה עוד חצי ק"מ ושם נמצא הבית שלהם.
אחרי שהתמקמנו, הם לוקחים אותנו לסיור טעימות בשני יקבים (אגב, בעמק הברוסה, הטעימות בכל היקבים הן ללא עלות). בדרך חזרה לביתם, עוצרים ב"קיר הלחישות" שהוא סכר שהעומדים משיני צידיו יכולים לשמוע את הלחישות אחד של השני. אחרי ארוחת הערב יוצאים לסיבוב כדי לראות קנגורו בסביבה.

8eba6048612997334c3e4366f20f2d50.jpg?l=6

יום שבת 12.10 - עמק ברוסה
נסיעה קצרה למרכז העמק שמשובץ באלפי דונמים של כרמים לכל מקום שרק נביט, ואנחנו בשוק האיכרים שמתקיים רק בשבת בבוקר עד הצהרים. השוק במבנה לא גדול אך יש בו כחמישים דוכנים, המון מוצרי מזון, פירות וירקות וממש אוירה נעימה. המשך נסיעה בעמק לטעימות ביקב פיטר להמן (PETER LEHMANN), ואחר כך ביקב ומרכז מבקרים ג'ייקוב קריק (JACOB CREEK), שני המקומות מאד מרשימים ובהחלט שווים ביקור.

6f62707d0493fa0cdbda6b9c4f66765d.jpg?l=6

יום ראשון 13.10 – גבעות אדלייד
ג'ון ולזלי הזמינו אותנו לביקור בכנסיה שג'ון מנהל בכפר הסמוך (40 דקות נסיעה...) מנום (MANNUM). הם יצאו מהבית לפנינו ואחרי שארזנו והעמסנו נסענו לכנסיה. מלבד ג'ון, לזלי ושנינו הייתה רק עוד אישה אחת בכנסיה. ג'ון נשא דברים, ברך אותנו ואיחל לנו המשך נסיעה בטוחה. לאחר כשעה בכנסיה, נפרדנו לשלום ונסענו לצפות בסוס העץ הגדול בעולם

246fd1ceda5d4b395e178978fb5ac42b.jpg?l=6

ומשם לעיירה הנדורף (HAHNDORFF), בה נשהה בימים הקרובים. מתחילים בטיול רגלי ברחוב הראשי ואחר הצהרים נוסעים לבית של סאלי ולארי שנמצא 5 דקות הליכה ממרכז העיירה. אחרי שהתמקמנו ארבעתנו יוצאים לצעידת ערב של שעה, ברחבי העיירה.

יום שני 14.10 – אדלייד וגבעות אדלייד
נוסעים עם הרכב לפאתי אדלייד לביקור שתיאמנו מראש בביח"ר לשוקולד הייג (HAIGH), הסיור המודרך ארך כחצי שעה וכלל טעימות ותצפית על קווי הייצור בלווי הסברים על תהליך הייצור וההיסטוריה של המפעל. (הערה: לא יכול להימנע מהשוואה לביקור שעשיתי בשני מפעלים של שטראוס עלית. שלנו הרבה יותר מעניין וטעים). עוזבים את העיר בכיוון חזרה להנדורף ובדרך עוצרים בהר לופטי (MOUNT LOFTY),

45a74a7ae832a85a7f2f88fb4a03f515.JPG?l=6

אחרי תצפית מהפסגה על מרחב העיר אדלייד יוצאים למסלול הליכה של 8 ק"מ (הלוך ושוב). חציו הראשון בירידה תלולה מאד וכמובן שהדרך חזור היא בעליה רצחנית. היה קשה מאד....
חוזרים לארוחת ערב ושינה בבית של סאלי ולארי.

יום שלישי 15.10 – גבעות אדלייד
יום מעט קל יותר שמתחיל בביקור בסטרלינג (STIRLING). אח"כ נוסעים כחצי שעה לפאתי אדלייד, לפארק מוריאלטה (MORIALTA PARK) ויוצאים למסלול סיבובי לתצפית על מפל (נקרא "המפל השני") המסלול בינוני, אורכו כ- 6 ק"מ.

06cd411a7c263d409fbcc14538b1227f.JPG?l=6

כדי להתאושש עוצרים בדרך חזרה לטיול ברחוב הראשי של סטרלינג ומשם לבית של סאלי ולארי.

יום רביעי 16.11 – אדלייד
החלטנו על נסיעה למרכז העיר אדלייד, ללא הרכב שלנו. מהרחוב הראשי של הנדורף תופסים את האוטובוס שנוסע כ- 45 דקות למרכז אדלייד, צעידה קצרה ואנחנו עורכים ביקור בשוק המרכזי. השוק נקי, יפה מאד מסודר עם המון מוצרי מזון מעוררי תיאבון. מכאן, הליכה דרך ככר ויקטוריה, הככר המרכזית של העיר, למדרחוב רנדל (RUNDLE MALL) ראשית, ביקור חובה בחנות נספרסו ולאחריו סיור ברחוב התוסס, אח"כ הולכים לכיוון בניין הפרלמנט ועולים על אוטובוס חינמי שנוסע במסלול מעגלי במרכז העיר ועובר דרך הפרלמנט, המוזיאון, ביה"ח המרכזי, האוניברסיטה הגן הבוטני והשוק העירוני. יורדים מהאוטובוס כשהוא מגיע שוב לקרבת הגן הבוטני לסיור בגן.

18fd5f69f72bebf4f5e72174c00b9472.JPG?l=6

בשעת אחה"צ עולים על האוטובוס להנדורף ואחרי כשעה אנחנו שוב בבית מארחינו סאלי ולארי בהנדורף.

יום חמישי 17.11 – דרומית לאדלייד
את היום האחרון באזור זה (והיום האחרון עם המכונית השכורה שלנו) אנחנו מקדישים לסיור במספר עיירות באזור החוף מדרום לאדלייד. הראשונה, גולהה (GOOLWA), שרחוקה כשעת נסיעה מהנדורף. עפ"י תדרוך מלשכת המידע מבקרים ברציף, אח"כ חוצים את הגשר ונוסעים לשפך נהר המארי (MURRY MOUTH) לתצפית ציפורים, בדרך עוברים בשכונת וילות חדשה ויפה עם בתים מאד גדולים (אבל החצר קטנה והבתים ממש נושקים זה לזה). מכאן כרבע שעה נסיעה לאורך החוף לתצפית על המפרץ בפורט אליוט (PORT ELIOT),ואח"כ עוד רבע שעה עד לוויקטור הרבור (VICTOR HARBOUR). כאן צועדים ברגל דרך גשר שמשמש גם למעבר כרכרה רתומה לסוסים

db56bbdbb230ad349be5ae8ce254d9e2.JPG?l=6

לאי גרניט (GRANITE) וצועדים על האי במסלול מעגלי של כשעה כשכל הזמן האוקיינוס למרגלותינו.
לקראת ערב נוסעים חזרה להנדורף לבית של סאלי ולארי.

פרק עשירי – המדבר האוסטרלי

יום שישי 18.11 – המדבר האוסטרלי, איירס רוק (אולורו)
בשמונה בבוקר נפרדנו מסאלי (את לארי לא ראינו כי יצא לעבודה מוקדם), ואחרי שעה היינו בשדה התעופה של אדלייד, נפרדנו לשלום מהיונדאי שהיה איתנו 55 ימים ועלינו על טיסה של כשעתיים לאליס ספרינג. שעה וחצי המתנה בשדה באליס וטיסה של 50 דקות לאיירס רוק (AYER ROCKULURU) שנקראת גם אולורו על שם הסלע המפורסם.
איירס רוק הוא למעשה אתר נופש גדול שמכיל 3 בתי מלון, אכסניה, מרכז מסחרי עם סופר, תחנת דלק (מחיר הדלק יקר בטירוף...) ומסעדות ומגרש חניה לקרוואנים ואוהלים. האתר בנוי בחלק החיצוני של כביש טבעת עגול שקוטרו כ- 250 מטר, המרחק בהליכה מכל נקודה לכל נקודה הוא כ- 10 דקות. בנוסף, אוטובוס נוסע במעגל כל כ- 20 דקות והנסיעה היא בחינם. באכסניה שלנו יש פאב גדול ובכל ערב הופעה חיה והמון המון חברה צעירים ומבוגרים ששותים ללא הפסקה כוסות בירה ויין.

יום שבת 19.11 – אולרו
החל מהבוקר אנחנו מצטרפים למספר מפגשי היכרות עם התרבות המקומית, ראשון סיור מודרך על הצמחייה המקומית, השימושים התזונתיים והבריאותיים שלה. לאחר מכן, הסבר מהמדריך על כלי הנשק שבשימוש האבורג'ינים לציד. לאחר מכן הצגת תיאטרון בתלת מימד על חיי האבורג'ינים.
בערב נוסעים באוטובוס לסיור מאורגן שכולל תצפית בשקיעה על סלע האולורו מלווה בחטיפים אופייניים למדבר האוסטרלי (כריך בשר קנגורו, מאפה קרוקודיל, כריך סלק ובשר מיובש), מלווים ביין נתזים או בירה.

d8cebcc2df5f9746a6c8a733302031d2.JPG?l=6

לאחר השקיעה צועדים לתוך "שדה אורות" (FIELD OF LIGHTS), מאות ק"מ של סיבים אופטיים שנפרסו מעשרות מוקדים בשדה שלפנינו, המוקד נטען באנרגיה סולרית ובחושך מאיר דרך הסיבים האופטיים שבקצה כל אחד מהם גולת זכוכית. התאורה מתחלפת בשלל צבעים.

bfc2eda62ab86fa7ee072d60f2a06783.JPG?l=6

לאחר הליכה של שעה בשבילים מסומנים בתוך השדה, חוזרים עם האוטובוס לאכסניה.

יום ראשון 20.11 – אולרו
קורים לנו דברים טובים!!!!
אתמול בסיור הצמחייה פגשנו זוג מניו זילנד שנתנו לנו במתנה את כרטיסי הכניסה שלהם לפארק, בשווי 150 ₪ הכרטיסים תקפים לשלשת הימים הקרובים. ללא הכרטיסים הללו לא ניתן לבקר בקרבת הסלע המפורסם אולורו.
אתמול בערב התחברנו עם זוג מהונג קונג שגר איתנו באכסניה. לאחר שסיפרו לנו שהם שכרו רכב, הציעו שנטייל איתם היום למסלול הליכה בסמוך לאולרו. הם ציינו רק שהם משכימים בסביבות 10. קבענו איתם, למרות שהמשמעות היא ללכת בחום של כמעט 40 מעלות. הם השכימו בעשר, אכלו משהו וב- 11:30 הודיעו לנו שהגבר חולה ולכן הם נשארים באכסניה אבל הם נותנים לנו את המכונית. מיד נסענו לאולרו (15 דקות). הטמפרטורה בשעת צהרים הייתה 38 מעלות ולכן עשינו מסלול הליכה קצר של כשעה וחצי ואחריו הקפה של הסלע בנסיעה ברכב וביקור במרכז התרבות האבוריג'ינית שבפארק.

fcb6c451a28d662d290b0e3990593d0f.JPG?l=6

0af90c41dd41cc3b4c5f8d98fb52b5c8.JPG?l=6

כשחזרנו לאכסניה התברר שהבחור קודח מחום ומשלשל. הוצאנו את קופסת הפלאים שהבנו מהארץ ושלפנו לבחור כדורים נגד חום ושלשול.
בשעות הערב הסתבר שהבחור החלים לחלוטין ולכן נסענו ביחד לנקודת תצפית בפארק שממנה מצלמים את האולורו בשקיעה. כשהגענו לנקוד התצפית, בני הזוג מהונג קונג החליפו בגדים, היא לשמלה פרחונית וצבעונית והוא למכנסיים וחולצה לבנים ועליה חליפה עם דוגמת שמים ועננים (כמו שולחן העבודה של מיקרוסופט/חלונות). הם לא הפסיקו להצטלם על רקע הסלע.

345cecbaba126d2f7d79ae216df908cf.JPG?l=6

יום שני 21.11 – אליס ספרינגס
אחרי טיסה של כ- 50 דקות נוחתים באליס ספרינגס (ALICE SPRINGS), העיר הגדולה במרכז המדבר האוסטרלי. בעיר ב-30 אלף תושבים והיא מרכז מסחרי של כל האזור שברדיוס של מאות ק"מ מסביבה.
אחרי שהתמקמנו באכסניה יוצאים לסיבוב רגלי למרכז והשלמת מצרכים בסופר.

יום שלישי – 22.11 – אליס ספרינגס
סיור רגלי במספר מוקדי עניין באזור מרכז העיר, בתחילה ביקור במרכז המבקרים של שרות הרפואי האווירי (ROYAL FLYING DOCTORS SERVISE). זהו שרות של סיוע רפואי שמגיע במטוס קטן שמצויד כיחידת טיפול נמרץ ויכול להטיס שני טייסים, ארבעה אנשי צוות רפואי או מלווים ושני נפגעים/חולים על אלונקות. בגלל שהמטוס יכול לנחות ולהמריא על מסלולים קצרים ביותר, מהירות טיסתו וטווח הטיסה הוא מועדף על מסוק. השרות ניתן בחינם לכל תושב. זהו שרות שמתאים למרחקים העצומים (מאות ק"מ) בין החוות, הפארקים, תחנות המשטרה ואתרי עבודה מהעיר.
מכאן לסיור במספר מבנים היסטוריים במרכז העיר ובשעת צהרים מאוחרת כשהטמפרטורה צנחה ל- 30 מעלות חוזרים לבריכה של האכסניה.

יום רביעי 23.11 – אליס ספרינגס
ביקור בכיתת הלימוד הגדולה בעולם. בית הספר SCHOOL OF THE AIR ששוכן בפרבר של העיר ומשדר באמצעות לווין לתלמידים בגיל 4 עד 14 שגרים באזורים מבודדים בסביבה הקרובה (התלמיד הקרוב ביותר גר 85 ק"מ מהעיר והרחוק ביותר כ- 1000 =אלף!!!! ק"מ).

51340a796819ecee9a8c2d5129e5041e.JPG?l=6

לכל קבוצת גיל (כיתה) יש מורה ומערכת שעות שעל פיה התלמיד שנמצע בביתו מתיישב מול המחשב. בביקור במרכז המבקרים צופים בשיעור שמנהלת מורה/גננת כשמולה על המסך תלמידיה. לכל תלמיד יש ערכת לימוד (מחשב, מצלמה, מדפסת וסורק – הכל מסופק בחינם ע"י משרד החינוך) ומלבד המורה יש לו גם חונך שזה בדר"כ אחד ההורים. התלמידים לומדים עד 4 שעות בכל יום ואח"כ יכולים לצאת לשחק בחצר החווה שלהם. שלש פעמים בשנה הם מגיעים לשבוע מרוכז בבית הספר ואז נפגשים עם חבריהם לספסל הלימודים.
המשך הלימודים בבית ספר תיכון יהיה בפנימייה או בלימוד עצמי בבית.

פרק אחד עשרה – מלבורן

יום חמישי 24.11 –מלבורן
עולים על טיסת צהרים באליס ספרינגס ונוחתים אחרי שעתיים וחצי במלבורן. עפ"י תיאום מראש, מייקל שאצלו ואצל אשתו ויויאנה נתארח הגיע לאסוף אותנו מהשדה. חצי שעת נסיעה ואנחנו בבית שלהם בפרבר של מלבורן.

יום שישי 25.11 – מלבורן
נסיעה קצרה באוטובוס ואח"כ חצי שעה ברכבת ואנחנו במרכז העיר מצטרפים לסיור רגלי מודרך שיוצא מחזית הספרייה הלאומית. הסיור אורך כשלש שעות ובקבוצה שלנו כשלושים איש, תיירים מכל העולם. המדריך, סטודנט צעיר נלהב לתאר את נפלאות העיר ושוזר בדבריו היסטוריה ואקטואליה גם יחד. עברנו ברחובות המסחריים המרכזיים, במרכזי הקניות, הכלא, פארקים, צ'יינה טאון, הפרלמנט של ויקטוריה, ככר הפדרציה, נהר היארה (YARRA) ותצפית על קו הרקיע של העיר.

9b6596f5c7668be68e055ae09b1c1f22.JPG?l=6
אחרי הסיור יצאנו להשלמות בכמה נקודות באזור מרכז העיר וביקור חובה בבוטיק של נספרסו.
לקראת ערב חוזרים עם רכבת ואוטובוס לבית המארחים מייקל וויויאנה.

יום שבת 26.11 – מלבורן
גם היום נוסעים עם אוטובוס ורכבת לאזור המרכז. מתחילים בסיור בפארק טרז'רי, צילום ליד האנדרטה לג'ון קנדי, אח"כ חוצים את הכביש לפארק פיץ' רוי. זהו פארק רחב מאד ובו מספר אטרקציות לביקור קצר: חממת הפוקסיות, הבקתה של קפטן קוק, כפר אנגלי טיודורי ממוזער, עץ הפיות,

66089652f6474cb93ff9cdf603c37569.JPG?l=6

מזרקת הדולפין ו"שביל העם" שביל מעגלי שבנוי מ- 10,000 לבנים שהונחו בפברואר 1978 עת נבנה האתר. כל לבנה מעוצבת ע"י ילד/מבוגר אחר בסגנונו האישי.
מכאן צועדים לרחוב המרכזי של רובע פיץ' רוי – רחוב בראונסוויק. ברובע זה התרכזו כל ההיפסטרים של מלבורן ושולטת כאן תרבות הווינטג'. מלבד חנויות אופנה ואומנות יש המון בתי קפה ומסעדות רובן אורגניות/צמחוניות/טבעוניות.
לקראת ערב חוזרים עם רכבת ואוטובוס לבית של מייקל וויויאנה.

יום ראשון 27.11 – מלבורן
היום החל במעט "אקשן", אבל באמת רק בקטנה.... עלינו על האוטובוס במטרה להגיע לרכבת למרכז העיר, אחרי מספר תחנות האוטובוס נתקע עקב תקלה במנוע. כל הנוסעים הורדו אחר כבוד והתבקשו להמתין לאוטובוס הבא שיגיע עוד כחצי שעה (היום יום ראשון ויש מעט אוטובוסים). מכיוון שהיינו במרחק של כקילומטר מהרכבת, החלטנו לצעוד לתחנה. אחרי כעשר דקות, עוצר לידנו האוטובוס שבאופן מפתיע התאושש לחלוטין ולקח אותנו לרכבת. עם הרכבת נסענו למרכז העיר לביקור בשוק ויקטוריה. השוק ענק, מלא דוכנים והוא מחולק לאזורי מסחר שונים: בגדים, נעליים, מזכרות, בשר, דגים, מעדניות, ירקות ופירות ובנפרד וגם בתי קפה ומסעדות קטנות. שוטטנו בשוק כשעתיים, קנינו קצת כדי לסייע לכלכלה המקומית ואחר הצהריים חזרנו לבית המארחים כדי לארוז לטיסה של מחר בבוקר לניו זילנד.

תם המסע לאוסטרליה.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של רמי דנוש?

‹ הפוסט הקודם
חודשיים וחצי טיול עצמאי של מבוגרים בניו זילנד
חודשיים וחצי טיול עצמאי של מבוגרים בניו זילנד
מתוך הבלוג של רמי דנוש
12-02-2017
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של רמי דנוש »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

טיול באוסטרליה

השב  · 
השב · 

אל תמתג את הישראלי

השב  · 
השב · 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×