יומן מסע – קמינו מסנטיאגו דה קומפוסטלה לפינסטרה

קישורים:
הקדמה
תכנית המסע
הקמינו מפורטו לסנטיאגו דה קומפוסטלה


יום מספר 16  – 11.5.22 – מסנטיאגו דה קומפוסטלה (Santiago De Compostela) לנגריארה (Negreira)
מתחילים היום את המקטע הראשון (מתוך חמישה) של הקמינו לפינסטרה. יוצאים עם שחר מערבה מסנטיאגו, קר, ערפילי וזה גורם לנו לצעוד מהר. עוזבים את פרברי העיר והדרך עוברת באזור כפרי ודרך יערות, קצת עליות אבל לא משהו דרמטי.
באחת החצרות בצד הדרך אנחנו רואים זברה. משפשפים עיניים ומסתבר שזה סוס שהלבישו לו "פיג'מה" כדי שלא יהיה לו קר.

בק"מ ה- 12 מתחילה עליה שנמשכת 3 ק"מ, מטפסים מ- 50 ל- 250 מטר מעל פני הים, תלול וקשה. אח"כ מתחילה ירידה שמסתיימת בגשר ישן שחוצה את נהר טמבר (Tambre). יופי של תצפית על המפלים.

מכאן הדרך ברובה מישורית עד לאכסניה בנגריארה.
סה"כ 21 ק"מ בארבע וחצי שעות.

מקום לינה ––  Albrgue Anjana- אכסניה על השביל, כמה מאות מטרים ממרכז העיירה,  מקום חדיש ונקי, חדר משותף עם מיטות קומותיים, חדר רחצה משותף, החדרים בקומה שניה, ללא מעלית, אין מטבח, מצעים חד פעמיים. 28 יורו.
שרה בעלת המקום חגגה יום הולדת 50 ו"פתחה" לכמה מאיתנו "הצליינים" שולחן עם כל טוב, אוכל, בירות ויין.

יום מספר 17  – 12.5.22 – מנגריארה (Negreira) לסנטה מריניה (Santa Marina)
Would you know my name
If I saw you in heaven
Would you hold my hand
If I saw you in heaven
Would you help me stand
If I saw you in heaven

I must be strong
And carry on
'Cause I know I don't belong
Here in heaven

(מאת אריק קלפטון ווויל ג'נינגס)

למה בחרתי בקיטועים מהשיר הזה, אסביר בסוף ההודעה הנוכחית.....
מין יום של ניגודים, שונה בכל מיני היבטים ממה שהיה עד כה.
הטמפרטורה בבוקר ועד שסיימנו לצעוד בצהרים היתה כ- 10 מעלות, השמיים מעוננים מאד, אפורים, כאילו עומד לרדת גשם, אבל לא. מחצית מהדרך היא בעלייה, מגובה 150 ל- 500 מטר מעל פני הים. בגלל הטיפוס מזיעים וחולצה ארוכה או מעיל לא מתאימים. בשונה מימים קודמים שצעדנו בסמוך לשטחים חקלאיים מעובדים ע"י נשים מבוגרות באמצעות מעדרים, היום רואים מיכון חקלאי מתקדם.

כשהגענו לאכסניה בצהרים המזוודות לא חיכו לנו. עד כה השרות של החברה ה"מקפיצה" היה ללא דופי. התברר שהנהג שאסף אותן הבוקר היה באכסניה, אך שכח לפרוק אותן... קורה. שלחו מונית שאחרי שעתיים הביאה לנו את המזוודות (המשמעות, עיכוב במקלחת...).
סה"כ צעדנו היום 22 ק"מ ב- 5 שעות.
ולמה מילות השיר  “Tears In Heaven”  של אריק קלפטון? השיר נכתב על בנו בן הארבע שנהרג בתאונה.
היום ה- 12.5, הוא יום הולדתו ה- 95 של אבי ז"ל והשיר שמדבר על היחסים שבין אב לבנו נגע לליבי.
מקום לינה ––  Albrgue Casa Pepa- אכסניה סמוך לשביל, בכפר קטן שאין בו כלום, קומת הקרקע היא מסעדה ובר, המנות מאד נדיבות וזולות, חדר משותף עם מיטות קומותיים, חדר רחצה משותף, החדרים בקומה שניה, ללא מעלית, אין מטבח, מצעים חד פעמיים. 28 יורו.

יום מספר 18  – 13.5.22 – מסנטה מריניה (Santa Marina) להוספיטאל (Hospital)
כמה מילים על האלברגה (Albergue), או כמו שמבטאים בספרדית, אלברחה.
כמעט בכל כפר לאורך אחד ממסלולי הקמינו יש אלברגות.
זוהי אכסניה, מכילה בדרך כלל מספר חדרים משותפים ו/או זוגיים. החדר המשותף מכיל מיטות קומותיים. מקבלים שמיכות, סדינים (לפעמים חד פעמיים). המקלחות משותפות ויש בדרך כלל חדר משותף שהוא הסלון, המטבחון ומועדון החברים. השרות הוא מינימליסטי עד כדי לא קיים בכלל, זה לא הילטון ואפילו לא קרוב (אני מדמיין את הפרצוף שכמה מכם עושים...) זה סגפני ומתאים לצליינים. המחיר הוא בהתאם: 24 יורו לשתי מיטות בחדר המשותף, 36 יורו בחדר פרטי.
בצמוד לאלברגה או בסביבתה הקרובה יש מסעדה שהיא גם בר וגם בית קפה. ניתן לקבל ארוחת בוקר (מיץ, טוסט עם ריבה וכוס קפה) ב- 3 יורו ומי שרוצה לאכול צהרים או ערב יקבל
מנת צליינים (Menu Peregrinos), לדוגמא מה שאכלנו אתמול – מרק עדשים, חזה עוף עם צ'יפס (בתי הצמחונית קיבלה סלט וחביתה)כל זה מלווה עם חצי בקבוק יין או בירה או משקה קל ולקינוח יוגורט או גלידה או קפה, הכל ב- 11 יורו.
היום הדרך שלנו כללה שני מקטעים שונים: הראשון חצה שטחים חקלאיים עם חלקות גדולות. כאלו עם נבטי תירס שרק החלו לצמוח, אחרות חרושות ומוכנות לזריעה וגם כאלו עם זבל פרות (הריח...כן הריח) שמוכנות לחריש. הדרך ברובה גיבעית עם קצת עליות. לא דרמטי.
המקטע השני היה ממש הררי, הפסגות מלאות בעשרות טורבינות רוח.

השביל מלווה את נהר ריו דה הוספיטאל, נהר שופע ורחב.

אחרי ארבע שעות צעידה הגענו לכפר הוספיטאל שנקרא ע"ש בית חולים לצליינים שהיה פה פעם. הכפר מכיל רק 10 בתים אחד מהם הוא האלברגה שלנו.
סה"כ צעדנו היום 18.8 ק"מ ובמצטבר 372 ק"מ.
מקום לינה ––  Albrgue O Castelino- אכסניה סמוך לשביל, בכפר קטן שאין בו כלום, כשהגענו לפי המפה למסעדה בשולי הכפר, נאמר לנו שהאלברגה היא בכפר, ובעלת האלברגה שהיא גם בעלת המסעדה לקחה אותנו עם רכבה וגם הגיעה בשבע בערב לקחת אותנו לארוחת הערב. המנות מאד נדיבות וזולות. חדר משותף עם מיטות קומותיים, יש גם חדרים זוגיים, חדר רחצה משותף, אין מטבח, מצעים חד פעמיים. 28 יורו.

יום מספר 19  – 14.5.22 – מהוספיטאל (Hospital) לסרדיניארו (Sardineiro)
זכינו לעוד יום עם מזג אויר מצויין. המחצית הראשונה של הדרך היתה ביער באזור גבעי/הררי בדרך כלל מישורי. מימין לשביל היה יער אקליפטוס ומשמאל אורנים. מכיוון שהעצים נמוכים ואין עננות, זכינו בשמש נעימה להתקלף בשיטת הבצל ולעבור לחולצות קצרות. רק אחרי כשלש שעות כשאנחנו כבר על "אדי קפה" הגענו לבית קפה בעיירה הנחמדה סה (Cee).

אחרי הקפה ממשיכים וכדי שלא נהיה יותר מדי ב"סבבה", הדרך מטפסת כקילומטר בסימטאות סה ואז דרך עוד יער אקליפטוסים גולשת לקו החוף לסרדיניארו שמרוחקת מהיעד של מחר, פינסטרה, רק 6 ק"מ. למעשה זהו כפרון ששייך לפינסטרה.

סה"כ בארבע וחצי שעות צעדנו 22 ק"מ.
מחר, יום מס' 20 יהיה הקטע האחרון של המסע. עפ"י התחזית ירד גשם...
תוספת לדיווח של יום מספר 19 – 14.5.22
בגלל מזג האויר הגשום שצפוי למחר (יום 20, 20.5) החלטנו ספונטנית להקדים וכבר הערב להגיע לנקודת הסיום של המסלול שלנו, דרומית לפינסטרה.
העיירה פינסטרה יושבת בצפון מערב ספרד על לשון יבשה שנכנסת לאוקינוס. מדרום לעיירה בקצה חצי האי יש מגדלור מפורסם שסימן את "קצה העולם" ואליו מגיעים בכל ערב לחזות בשקיעה.
אבן הדרך שברחבת המגדלור בקצה חצי האי, היא "נקודת האפס" של הקמינו מסנטיאגו לפינסטרה.

השקיעה היתה ב- 21:51 ולקראתה הגיעו מאות אנשים שהתיישבו על הסלעים  והמתינו לשמש שתשקע. לצערנו, היתה שכבת עננים נמוכה מעל לים, כך שזה היה פחות מדהים מהמצופה.

אבל, קיבלנו פיצוי, ועוד איזה פיצוי מעורר השראה. חצי שעה לפני השקיעה הגיעו כמה מוניות  ופתאום אנחנו שומעים עברית, פעם ראשונה שפגשנו בקמינו ישראלים.
מסתבר שזוהי קבוצה של בעלי מוגבלויות שמתניידים על כסאות גלגלים ואיתם המלווים שלהם. הקבוצה מאורגנת ע"י ללה פארן הנפלאה. הקבוצה הזאת עשתה את 110 ק"מ של הקמינו לסנטיאגו. לכל כסא גלגלים יש שני דוחפים ואחד שמחובר עם רתמה ומושך.
ללה סיפרה שכשהם סיימו את המסלול והגיעו יום קודם לרחבת הבזיליקה בסנטיאגו, מאות הנוכחים נעמדו על רגליהם ומחאו להם כפיים (היה לי עור ברווז כששמעתי ושוב כעת כשאני כותב).
נצחון אמיתי של הרוח על הגוף... 110 ק"מ!!!
ללה, ישראלית שחיה בבודפשט, מארגנת מסעות בקמינו, חברה של בתי בפייסבוק, עזרה במידע לקבוצה של חנית לפני שנה, ולנו כשרצינו משהו בבודפשט לפני כמה חודשים והכי חשוב, היא ובעלה חברים טובים של עמי ז"ל וענת שדמון.
מי שרוצה לעקוב בפייסבוק “LELA PARAN”

מקום לינה ––  Pension Restaurante Merendero, Sardineiro de Aabaixo – פנסיון סמוך לשביל, בכפר קטן שהוא בפאתי פינסטרה, לפנסיון מסעדה צמודה עם בעלי בית חביבים. המנות מאד נדיבות.נוף של המפרץ וגישה לחוף, חדר פרטי עם מקרר, מגבות, סבונים, מצעים. 45 יורו.

יום מספר 20  – 15.5.22 – מסרדיניארו (Sardineiro) לפינסטרה (Finsterra)
זהו היום האחרון והמקטע האחרון והקצר מאד של הצעידה. האכסניה שבה ישנו נמצאת ממש בפרברי פינסטרה, 6 ק"מ בסה"כ. ראינו בבוקר שבניגוד לתחזית אין גשם ומיהרנו לצאת לדרך. שעה וחצי קלילים וסיימנו את המסלול. יחד עם שלשת הק"מ שצעדנו אמש למגדלור, נוספו לנו 9 ק"מ למצטבר וחצינו את ה- 400.

מי שמעוניין במידע נוסף מוזמן לפנות אליי במייל [email protected]