חמישה ימים ברומא - איך כדאי לראות את העיר?

ברומא האטרקציות הן בקלאסה אחרת. חמישה ימים ברומא הספיקו לי בקושי בשביל לראות את ה-must של ה- must ולא יותר. חמישה ימים, שבמהלכן למדתי על היסטוריה, תרבות, אמנות, דת ואדריכלות. הנה מה שמצאתי כחובה בעיר.
אתי
|
תמונה ראשית עבור: חמישה ימים ברומא - איך כדאי לראות את העיר?
© איתמר ברק

רומא - אין די ממנה

הדבר שלדעתי הכי מאפיין את רומא הוא בנינים מדהימים, כנסיות יפהפיות ומזרקות מרשימות, שלא זכו אפילו לאזכור, שורה, התייחסות במדריכי הטיולים. מרוב עושר, מרוב יופי, הסטנדרטים עולים. ברומא כבר לא מספיק להיות מזרקה בצורת אל הנהרות המחזיק צדף, שנבנתה בהוראת האפיפיור פיוס השישי בכדי לזכות בשורה במדריכי הטיולים. ברומא, האטרקציות הן בקלאסה אחרת. חמישה ימים ברומא הספיקו לי בקושי בשביל לראות את ה-must של ה- must ולא יותר. חמישה ימים, שבמהלכן למדתי על היסטוריה, תרבות, אמנות, דת, אדריכלות ולדעתי עם כל הכבוד לניתוח הכלכלי של דיני ניירות ערך, שליווה אותי נאמנה במשך כל הסמסטר האחרון, בחמשת הימים הללו ספגתי, העשרתי והשכלתי, ראיתי ולמדתי דברים, שילוו אותי הרבה אחרי שאני כבר אשכח מהם היתרונות בהנפקת מניות לציבור.

הגענו לרומא בבוקר שמשי, בנסיעת רכבת יפהפיה מסיינה. מצב רוח מרומם, אני מנסה למחות את שאריות הצבע הכחול-צהוב מפרצופי ואלון מתמחה בתמונות נוף מהרכבת. הכל היה מתוכנן בקפידה- Were we in the Israeli army or not? היה לנו מסלול, בכל יום בממוצע תכננו לבקר ב-4 כנסיות, 2 מוזיאונים, גלידריה, בית קפה, שתי פיאצות ושלוש מזרקות, שנבנו בהוראת האפיפיור פיוס השישי. שני דברים קטנים לא לקחנו בחשבון: א) שהאפיפיור המנוח יוחנן פאולוס השני יבחר ללכת לעולמו דווקא ביום אותו הקצנו לביקור בוותיקן. ב) שמיד לאחר מותו של יוחנן, מיליון פולנים יציפו את העיר ויהפכו כל נסיעת אוטובוס לחוויה בין לאומית: הנוף- איטלקי, הצפיפות- הודית, השפה המתנגנת ברחובות- פולנית באקסנט קראקובי כמו בבית אמא ("כרמלה, מיליון אורחים נוספים הגיעו"). אבל כמו שאומרים- כל המרבה הרי זה משובח, וכך זכינו לחוויה כפולה- גם לראות היסטוריה בת אלפי שנים וגם להיות עדים לאירוע היסטורי טרי טרי חם מהתנור.

הכתבה על רומא תתחלק לשתיים. הראשונה: רומא החילונית, מיד לאחר הפרסומות. הבאה בתור: רומא הדתית (נוצרית), בה יכתב על השילוש הקדוש- א) כנסיות ברומא. ב) הביקור בוותיקן (אחרי הכל למדינה בפני עצמה מגיעה כתבה בפני עצמה, לא?) ג) מותו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני. רומא היא אחת הבירות האירופאיות העשירות והמענינות ביותר בהן ביקרתי. כל ביקור ברומא בן פחות מחמישה ימים מצריך מחשבה מה לראות ועל מה לוותר והאמת, מה שלא תבחרו לעשות, זה בטוח יהיה מדהים. שווה להסתובב ברומא עם מדריך טיולים, שמפרט מעט על ההיסטוריה של רומא, על האנשים שבנו אותה (ולא ביום אחד... בדיחה שחוקה) ועונה על שאלות כמו "מה? מי? מתי? למה?" וכדומה. אנחנו טיילנו עם שלושה מדריכים בו זמנית.

לתחילת הכתבה

מזרקת טרווי, פיאצה נבונה, הפנתיאון

מזרקות, מזרקות ועוד מזרקות. כל פיאצה שמכבדת את עצמה מתהדרת במזרקה, הפיאצות הממש נחשבות מתהדרות במזרקה של ברניני. אלי נהרות, נימפות, דבורים וצבים, כל אחת יפה ומיוחדת ומוקפת עשרות תיירים יפנים, שמלקקים את הגלידה הכי טובה בעולם. כמובן המזרקה המפורסמת מכולן היא Trevi Fountain הגדולה והמרשימה, אשר מוכרת בזכות האמונה שאם עומדים עם הגב למזרקה וזורקים מטבע ביד ימין לתוכה, חוזרים לרומא. אני אומרת, אם מחפשים דילים בדקה ה-90 ומבקשים מראש חופש מהעבודה חוזרים לרומא. ברור שזרקתי מטבע, אפילו שניים (בשני מותר לבקש כל משאלה שמתחשק), I will be back...

פיאצה נבונה (Piazza Navona) מתהדרת בברניני מרשים ביותר- Fontana dei Fiumi, מזרקת ארבעת הנהרות. הפיאצה עצמה תיירותית אך יפה, מלאה עובדים זרים שמוכרים תיקים של לואי ויטון וחגורות של דולצ`ה וגבאנה (אמיתי? באמת? רק ב-20 יורו?). הפנתאון נמצא במרחק הליכה קצר ולפניו פיאצה ומזרקת הפנתיאון, המתהדרת באובליסק (מין קטע ברומא, פעם כנראה היה מבצע- "הזמן פסל קבל אובליסק"...) ועשרות צעירים אמריקאים לבושים בטוגות לבנות. גם הפנתאון (Pantheon) עצמו מרשים מאוד. אם אתם תוהים למה יש חור בתקרה, פשוט מאוד- שיהיה אור. ואם אתם תוהים למה הרצפה משופעת, פשוט מאוד- החור בתקרה, שדרכו נכנס האור- לפעמים גם נכנס דרכו גם גשם. אני אהבתי את מזרקת הצבים (Fontana delle tartaroga) בפיאצה מטיי. הנערים שתומכים בצבים החמודים (של ברניני כמובן...) בכדי שיוכלו לשתות, סצינה מתוקה מתוקה.

לתחילת הכתבה

הקולוסיאום, הפורום הרומאי וגבעת פלאטין

הקולוסיאום (Colosseum). בסרט גלידאטור, בסצינה בה הגלדיאטורים נכנסים לרומא, הם מביטים על הקולוסיאום ואחד מהם אומר "לא ידעתי שאנשים מסוגלים לבנות דברים כאלו". אכן, אפילו היום ממרחק אלפי שנים (ואף על פי שאנשים שהורגים אחד את השני זה לא בדיוק הספורט האהוב עלי), הקולוסיאום מרשים בגודלו, בצורתו, מבנה עוצמתי ומעורר יראה. לפי האמונה, כל זמן שהקולוסיאום עומד רומא תתקיים וכל זמן שרומא תתקיים העולם יתקיים (זו כבר לדעתי הגזמה קלה, לא?). אולי זה טיפשי אבל פיסת המידע שאותי הכי הרשימה בנוגע לקולוסיאום היא העובדה שבגלל שבקרבות השתתפו חיות שהובאו מאפריקה (ג`ירפות, פילים נמרים וכו`), עד היום גדלים בקולוסיאום מיני צמחים שניתן למצוא באפריקה בלבד. אמא טבע בפעולה...

אנחנו הקדשנו יום שלם לבקר במקומות שנבנו לפחות לפני אלף שנים. הרשימה שלנו כוללת, חוץ מהקולוסיאום, גם את הפורום הרומאי (Roman Forum) וגבעת פלאטין (Palatine hill) היפהפיה, המתהדרת ביופי של תצפית על רומא, גנים ירוקים מגניבים והריסות Domus Augustana שנשתמרו יפה (מקום שווה לשלפ-שטונדה וסנדוויץ` לפני הקולוסיאום). שלושת האתרים היו מרשימים וגרמו לי לחשוב כמה אנחנו בעצם בני חלוף. מהן מאה שנים במהלך ההיסטוריה? כלום, ניד עפעף. ממרחק של אלף שנה, כל מאה במקרה הטוב זוכה לשורה בספרי ההיסטוריה. מה תהיה השורה של המאה שלנו? הפורום הרומאי, לדעתי, הנו הפחות מרשים מבין השלושה. אבל כמובן שכמו כל יהודי טוב בחנו במבט מעמיק ומאשים את שער טיטוס (Arco di Tito) המתאר את ביזת בית-המקדש והבאת המנורה לרומא (לעו"ד שבינינו- הודיה בכתב? עדות שמיעה? יש חריגים?). השער נבנה על ידי אחיו של טיטוס (לעו"ד שבינינו- עדות אח כנגד אח? האם קביל? חריג עבירות אלימות? שנה אחרי בחינות הלשכה ועכשיו זה רשמי- נדפק לי השכל. בנקודה זו אפילו אלון שקל שנית את המשך יחסינו). בכל אופן, במשך שנים יהודי רומא סרבו לעבור מתחתיו. ישנה שמועה לפיה מנורת בית המקדש עדיין מוחבאת אי שם במרתפי הוותיקן, אולי דן בראון יכתוב על זה ספר.

לתחילת הכתבה

פיאצה ונציה וגבעת הקפיטול

בעיר שבה שיאי האדריכלות והאמנות נמצאים בכנסיות, לחילונים צפויה תחרות קשה. לדוגמה: האנדרטה לזכר עמנואל ויטוריו השני, המתקראת גם פיאצה ונציה. זהו המבנה השני בגודלו ברומא (וזה אומר גדול מאוד), שמתקרא בפי המקומיים "עוגת חתונה" על שם היותו לבן בעל כמה קומות ועם הרבה עמודים בין קומה לקומה. בקומה הראשונה של עוגת החתונה מצויה האנדרטה לזכר החייל האלמוני, ומעבר לפיאצה ניתן לראות את המרפסת ממנה נשא מוסוליני את נאומיו לאומה. אני הייתי מרוצה מהחילונים, לא שיא האדריכלות אבל לפעמים הגודל כן קובע (חילוני ישראל- צאו וראו). במבנה עצמו מצויים מוזיאון וגלריה, המציגה תערוכות מתחלפות למי שמעונין לראות דברים מהאלף האחרון (ליתר דיוק האלף שעבר...). אני ראיתי תערוכה של מונץ`, שהיתה מרשימה ומעניינת. ממש מעבר לפינה מאחורי האנדרטה מצויה Piazza del Campidoglio (למעשה- גבעת הקפיטול הרומאית), אותה תכנן האחד והיחיד- מיכאלאנג`לו בואונרוטי (הצב נינג`ה הצהוב). הפיאצה אלגנטית, יפה ומעוצבת בקפידה. אני אהבתי כל פסל ופסל בפיאצה הזאת, ביחוד את הנילוס במזרקה. שווה ביקור.

לתחילת הכתבה

נהר הטיבר

כמו כל בירה אירופאית ראויה לשמה, רומא בנויה על שתי גדות נהר. את רומא חוצה נהר הטיבר, ואחת הנקודות המענינות לאורכו היא המקום בו נגמר הגטו היהודי ומתחילה שכונת Trastevere, שהיא בעצם השינקין של רומא. הגטו היהודי, על הפיצות הכשרות ללא גבינה ובית הכנסת הגדול והמאובטח לאללה (שווה כניסה- בעיר של שיאי אדריכלות גם בית הכנסת צריך לעמוד בסטנדרטים מינימליים, לא? אגב, מענין לראות שבסמוך לבית הכנסת, על גבול הגטו היהודי, מצויה כנסיה עם כתובת בעברית מעל דלת הכניסה ומתחת לציור של ישו צלוב: "פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ההלכים בדרך לא טוב אחר מחשבותיהם העם המכעיסים אותי על פני המירו"). מסתובבים בגטו היהודי התזזיתי והממהר ואז חוצים את הטיבר לעולם אחר- איטלקיים בסטייל, תופסים שמש בפיאצה, מסעדות קטנות ואופנתיות, חנויות שמוכרות דברים שאף אחד לא צריך בהרבה מאוד כסף, עולם אחר. נקודה נוספת מענינת על נהר הטיבר ששווה טיול היא גשר סנט אנג`לו המפוסל להפליא. על גדה אחת ניתן לראות את מבנה בית-המשפט ואת מבצר סנט אנג`לו, בהמשך הותיקן במרחק נגיעה ובשקיעה הפסלים שעל הגשר מוקפים בשמים בשלל צבעים.

לתחילת הכתבה

רובע קופדה ואוכל איטלקי

כתבתי כתבתי ואפילו מחצית מהדברים לא הזכרתי. המדרגות הספרדיות (לא התלהבתי), מוזיאון גוגנהיים (התלהבתי התלהבתי), וילה בורגזה על גניה היפים (אלון התלהב), פיאצה די פופולו (המגניבה), שוק Campo de fiori (החמוד), מבצר סנט אנג`לו (נוף מעניין על הגשר), אין סוף (ויש לזכור- הכנסיות בכתבה הבאה, ויש הרבה). אבל, מכיוון שאינני רוצה להלאות אתכם בפרטים שניתן בנקל למצוא במדריכי הטיולים (וכמובן שכל מי שמעונין בפרטים נוספים על כל האתרים בכתבה, גם על אלו שהוזכרו בחצי שורה, מוזמן לכתוב אלי...), אני אוותר ואקצר ואזכיר מקום קטן וחמוד ששווה ביקור, אם יש לכם כמה שעות להרוג וקצה נפשכם בתיירים יפנים, או אם אתם חובבי אדריכלות ביזארית- רובע קופדה (Quartiere Coppede). רובע? רובעון. כמה בנינים, מזרקה אחת, פארק קטן קטן. מה מיוחד? הבתים נראים כאילו נתנו לילד בן 8 לעצב בנינים בסגנון רומאי. פסלים? למה לא- בואו נשים 50. עמודים? סבבה, בואו נשים מאתיים. מלאכים? איפה שיש מטר פנוי נדביק איזה מלאך, או שמונה. קטן, מקושקש ומקסים. ולא, לא מתוייר. במרכז הרובעון ישנה מזרקה עטורת צפרדעים השורקות אל השמיים. בשעות אחר הצהרים הנינוחות קחו סנדוויץ` ושבו לאכול ברובעון קופדה.

אוכל אוכל אוכל. בבירה אירופאית שמשפיעה על כל החושים יש מקום לפתוח גם את חוש הטעם לחוויות חדשות. אוכל איטלקי - תענוג צרוף. שפע מכל טוב: גבינות, נקניקים, יינות, רטבים, קפה, פסטה, פיצה, גלידה... ובכן, אני, נאמנה לג`ילטו ג`יאני הבולונזית (הטובה בעולם אשר אליה אני מכורה קשות) לא אמליץ על גלידה (זה יהיה בבחינת חילול קודש... ואנחנו בכתבה חילונית, לא?). קפה? כל מדריך טיולים ימליץ על טצה דאורו (אתי: "מעולה מעולה") ועל המתחרה אנטיקו קפה גרקו (אלון: "מעולה מעולה"), שניהם ליד הפנתיאון. אני לעומת זאת אמליץ על ארוחה איטלקית אמיתית:

לא משנה באיזו מסעדה (אני באופן אישי הייתי פוסלת כל מסעדה שהתפריט שלה הוא בן יותר מדף אחד), אבל תנאי הכרחי- לפחות שלושה שולחנות במסעדה תפוסים על ידי מקומיים. פנקו את עצמכם בארוחה איטלקית מלאה הכוללת אפרטיפו לפתיחה (בדרך כלל ירק או נקניק, אני הולכת על הארטישוק), פרימי- מנה ראשונה (בדרך כלל פסטה), סקונדי- מנה עיקרית (קחו מה שאתם רואים שאנשים מקומיים אוכלים) ודולצ`ה- קינוח (הפייבוריט שלי הוא טירמיסו. קשה ליפול עם טירמיסו באיטליה). אל תוותרו על יין אדום (בדרך כלל יין הבית לא רע בכלל) ושוט של גראפה/לימונצ`לו/יין קינוח לפני הדולצ`ה וכמובן, אל תחשבו אפילו לוותר על קפה אספרסו קטן שיחזיק אתכם ערים מספיק זמן עד שתתגלגלו למיטה. קחו את הזמן, תפתחו כפתור, תתרווחו על הכיסא, תקשיבו להמלצות המלצרים באיטלקית מתנגנת, ותהנו מערב קסום ומשביע (יודעים לחיות האיטלקים האלו...). אם אתם לא ממש מעולפים בדרך חזרה למלון עברו באתרים המפורסמים שוב, בלילה. פיאצה נבונה והפנתיאון מקסימים בכל שעות היממה אך בלילה התאורה מוסיפה נופך מיוחד.

לתחילת הכתבה

המדריך למטייל בגלקסיה- רומא

  • לישון בזול- ברומא ישנו מבחר רב של הוסטלים אשר מתרכזים (רובם) באיזור תחנת הרכבת טרימיני. את ההוסטלים ברומא ניתן לחלק לשני סוגים- הוסטלים לבני 20 שאוהבים לחגוג לאורך כל הלילה, הוסטלים אלו בדרך כלל מאוד רועשים, מלאי צעירים, מוסיקה, לרוב אין קרפיו (הגבלה על שעת חזרה) ויש הרבה חבר`ה. אני לא הייתי ממליצה על מקומות אלו לכל מי שרוצה ממש לישון בלילה (והמחיר הוא 13-17 יורו למיטה). הסוג השני של ההוסטלים (20 יורו למיטה) בדרך כלל מתאפיין באוכלוסיה יותר מבוגרת (25-30), יותר שקט, יותר נקי- אני הולכת על המקומות האלו.
  • לאכול בפחות מ-5 יורו- קפה עם פנה (קצפת) בטצ`ה דאורו, ליד הפנתיאון. זריקת אנרגיה.
  • לא לפספס- (את רומא?) תצפית על רומא ממקום גבוה כגון המדרגות הספרדיות, מבצר סנט אנג`לו, מוזיאון גוגנהיים- עדיף בשקיעה.
  • שמעתי ששווה אבל לא הייתי- גני טיבולי (טוב, אי אפשר להספיק הכל ב-5 ימים...).
  • אפשר לוותר- מבצר סנט אנג`לו. יקר מדי בשביל התמורה שהוא נותן.
  • לחובבי הצילום- צלמו את המונומנטים האדירים כשהם משתקפים דרך משהו כגון חלון או משקפיים, יותר מעניין. שימו לב לפיאצות, לאובסיליקים, לעמודים, למזרקות, לחנויות, לבניינים, לאנשים. לפעמים מרוב אטרקציות מפספסים את העיר.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

סגור
×