קאסרס וערי אקסטרמדורה

באקסטרמדורה אפשר למצוא כמה מהערים והכפרים המרתקים של ספרד. בעיר העתיקה של בירת המחוז, קאסרס, על שללי בתי האבן בה ובעיר העתיקה של טרוחיו, הבנויה על הר, ניתן לשוטט ללא הפסקה. מנזרי גואדלופה ויוסטה מוסיפים גם הם לחוויה ההיסטורית-ארכיטקטונית באזור.
עליס אוקו
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: קאסרס וערי אקסטרמדורה
Thinkstock Imagebank ©

קאסרס (Caceres)

בירת אקסטרמדורה, השוכנת 70 ק"מ מצפון למרידה. זוהי עיר שונה בתכלית. הרובע העתיק שלה, המשומר להפליא, משקיף על בתי העיר הלבנים ועל נוף כפרי של גדרות אבן ועצי זית, ממרומי הגבעה שבמרכז העיר. רובע אבירים זה נבנה על ידי מפקדי הצבא הספרדי, שהתעשרו בקולוניות החדשות של אמריקה ושבו לכאן כדי להנציח את עצמם ומשפחותיהם בבתי אבן יפהפיים בעלי סגנון מיוחד במינו. הבתים, עם קירותיהם המרשימים, פיתוחי האבן סביב החלונות, המגדלים והכניסות, יוצרים מבוך של רחובות סביב ככרות מרוצפות אבן. בנקודה הגבוהה ביותר בנויה כנסיה בתערובת של אבן וקירות לבנים. בככר הקטנה לרגלי הכנסיה, ליד דוכני ממכר של צלחות וכלי קרמיקה עשירי עיטורים, עומדים המבקרים כשפניהם מופנות למעלה: גבוה מעליהם, סביב שני הצריחים של הכנסיה, חגות ללא הרף להקות של סנוניות וחסידות, וצריחותיהן ממלאות את האוויר.

 מכאן אפשר לטייל בין הסמטאות ולהציץ לכניסות הבתים, שחלקם משמשים היום כמבני ציבור, להכנס לביקור באחד מהבתים המשומרים הפתוחים לקהל ולסיים בארוחה טובה בככר המרכזית של העיר, ככר גנרל מולה, במרחק קצר למטה מכאן. לעתים, כמו בהרבה מקומות בספרד, ניתן לחוות תהלוכה דתית אמיתית- המוני אנשים בני כל הגילים צועדים באיטיות, ממלאים את הרחובות הצרים. פסלים צבועים של הבתולה השחורה (ראה גואדלופה), עם גלימת הכוכבים התכולה שלה, נישאים על כתפי הגברים, הגונחים ומזיעים (זה כבד, והם גם מתרגשים), כשהנשים מלוות אותם בשירת "אווה מריה" נפלאה ונוגה, ופרחי הכהונה ההולכים בראש מנפנפים בכלי הקטורת לפני הצועדים.

לינה: בתי המלון ברמה הגבוהה נמצאים בחלק המודרני והפחות מעניין של העיר. בככר גנרל מולה ישנם כמה בתי מלון עממיים יותר, אבל המרפסות שלהן פונות אל הככר הנחמדה וצופות אל העיר העתיקה. אוכל: מסעדות טובות עם אוכל מקומי הן El Pigon de Eustacio ,Hosteria el Comendador ויש גם רבות אחרות, זולות יותר, בככר גנרל מולה.

לתחילת הכתבה

טרוחיו (Trujillo)

נמצאת במרחק 50 ק"מ מזרחית לקאסרס, מכונה "ערש הקונקיסטדורים" (הכובשים). זוהי עירם של משפחת פיסארו, ובראשם פרנסיסקו פיסארו, הכובש הגדול של פרו. מכאן יצא גם פרנסיסקו אורייאנה, החוקר הראשון של האמזונאס, ודייגו גרסיה דה פראדס, לוחם ענק שבמו ידיו הביס צבאות שלמים וזכה לכינוי החיבה "שמשון של אקסטרמדורה".

כמו הרבה ערים עתיקות היא יושבת על הר, שבפסגתו מבצר נטוש וכמה ארמונות-לשעבר, שהיום מחדשים אותם. המראה מראש ההר אל המרחבים הצחיחים של אקסטרמדורה מרשים מאוד, ומבטא את השליטה במרחב שלשמה נבנה המבצר. הבתים כאן, במתחם העתיק, בנויים אבן כהה וקירותיהם מקיפים את ההולך בהם מכל הצדדים. החלונות מעטים וקירות האבן, הצבועים בחלקם בלבן, מעוררים תחושה חזקה של הליכה בתוך פסל אבן שהתרוקן. מגיעים לרחוב מדרגות רחב מאוד, שלידו כנסיה גותית יפה, סנטה מריה, שמתמזגת היטב עם הרחוב. לא רחוק מכאן, במרכזה של ככר קטנה המוקפת כולה בבתי אבן, ישנה בריכת מים עתיקה ששמשה לאגירת מי הגשמים, וגם עכשיו עומדים בה מים בירוק עמוק.

מרכז העיר, אז והיום, היא הפלאסה מאיור היפה עם פסל הברונזה המפורסם של פרנסיסקו פיסארו הרכוב על סוס (רפליקה שלו עומדת בלימה, בירת פרו). צורתה של הככר מאוד מיוחדת: היא אינה שטוחה אלא מדורגת, וחלקה העליון הוא מעבר מקורה בקשתות. מאחורי הככר עומד הארמון הגדול ביותר בעיר, זה של הרננדו פיסארו, אחד מחמשת האחים שכבשו, דיכאו, בזזו ואנסו את תרבות האינקה ועמה, באכזריות שהתעלתה אפילו מעל הסטנדרטים של התקופה ההיא.

לינה: גם כאן ישנו פראדור יפה עם גן נחמד, Parador de Trujillo (ברמת 4 כוכבים), במה שהיה פעם המנזר של סנטה קלרה. מלבד הוסטל אחד בככר המרכזית יש פה רק חדרי ארוח בבתים פרטיים. אוכל: בשני המלונות האמורים ישנה מסעדה טובה.

הצעה למסלול נלווה בקסטיליה-לאון:
 טרוחיו נמצאת על הדרך הראשית למדריד, העוברת דרך רכס הרי הגרדוס. כבישים צדדיים מסתעפים ממנה צפונה אל תוך ההרים, בנוף עדין ויפה של שדות חקלאיים, ערוצי נחלים וכפרים קטנים. אחת הדרכים המעניינות ביותר כאן היא בת 2000 שנה- זוהי דרך רומאית שהשתמרה היטב, ועולה במיומנות מדהימה אל מעבר ההרים היפהפה שבדרך לאבילה. כביש 502N המודרני, העולה במקביל לדרך העתיקה, מגיע לאבילה ומציע מסלול מעגלי מעניין דרך סלמנקה ואזור לאס אורדאס.

לתחילת הכתבה

גואדלופה ופלסנסיה

גואדלופה
 שוכנת כ- 85 ק"מ מזרחית לטרוחייו. זהו כפר קטן בהרי הגרדוס ואחד המקומות המפורסמים בספרד, בזכות מנזר גואדלופה (Monestario de Guadalupe) הממוקם בתוכו. פולחן הבתולה השחורה של גואדלופה הובא לאקסטרמדורה על ידי הקונקיסטדורים מן העולם החדש (מי שהיה באמריקה הלטינית מכיר את המיתוס של הרועה/האכר, שהבתולה התגלתה לו בשדה, ואת המנזרים הרבים- אחד הידועים ביותר הוא זה של מקסיקו סיטי, שהרחבה הענקית בחזיתו מלאה באנשים ונשים, העולים לרגל על ברכיהם). המנזר שנבנה פה לכבודה הפך במהירות למקום עליה לרגל, עד ימינו.

המנזר שולט על הנוף, הנגלה מכל עבר מסביב לעיירה הקטנה שקמה סביבו. מבנה גדול עם אגפים וחצרות פנימיות, גן יפה ומזרקה, חדרים מקושטים מלאי תמונות ועבודות אמנות. במעברים המקורים המקשרים בין אגפי הבנין ניתן גם כיום, בספרד המודרנית והלא כל כך דתית, לראות עולי רגל הולכים על ברכיהם בדרך אל הכנסיה בה שוכן הצלם הקדוש- מריה שחורה להפליא עם גלימה תכולה, זרועת כוכבים.

לינה: שני מקומות לינה מיוחדים הם הפראדור Zurbaran (ברמת 3 כוכבים), הממוקם בארמון מהמאה ה- 16 עם גן ובריכה, לא רחוק מהמנזר, וה- Hospederia Real Monestario, השוכן באגף של המנזר והבר שלו הוא הקלויסטר (חצר פנימית של מנזר) הגותי. ליד הככר ישנם גם כמה הוסטלים פשוטים. אוכל: פשוט וטוב ב-Meson el Cordero.

פלסנסיה (Plasencia):
נמצאת כ-85 ק"מ צפונה לקאסרס. עיר שדה נעימה, שעיקר פרסומה בא מקיומו של מנזר יוסטה (Monestario de Yuste), המנזר בו פרש מן העולם הקיסר קארל ה- 5, השליט ההאבסבורגי האדיר, ששלטונו היה פרוש על רוב אירופה וכמובן גם על הקולוניות שלה, או בקיצור רוב העולם הידוע של אז. בתום 40 שנות שלטון אבסולוטי ורב פעלים פרש האיש החזק הזה למנזר יוסטה, לחיות חיי פרישות ובדידות בחברת חתול, תוכי, חבר אחד ומאה משרתים. מכאן יכול היה לצפות במרחביה השוממים של אקסטרמדורה מצד אחד, וברכס הרי הגרדוס מצד שני.

 לינה: הפראדור Carlos V, ליד פלסנסיה, מחכה למי שרוצה ללון בארמון בו גר קארל ה-5, לפני שעבר למנזר.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על ספרד