נופש בדורבוי

נסיעה בת שעה וחצי מבריסל בהחלט מאפשרת גיחה לטיול על בסיס יומי. אנו פועלים בהרמוניה, אך כפי שעוד תלמדו להכירנו, אנו מונעים לפעמים משיקולים שונים. הפעם הוחלט ללון במקום הטיול שלושה לילות (ולא לצאת ל"גיחות יומיות"). השיקולים שהובילו להחלטה כללו: חסכון בזמן נהיגה (שיקול של הנהג) והספק גדול יותר של מקומות שנראה (שיקול שלי..), ואלו, כאמור, הכריעו לכיוון שהיה של 3 ימים באזור הטיול, והצדיקו מאמץ של אריזה והטלטלות.

ההכנות לנסיעה:
 תפקיד וועדת התרבות שהוטל עלי עם הגיענו לבלגיה נלקח על ידי ברצינות גמורה (ואפילו יתרה לטענת חלק מדרי הבית). כצפוי, אני מגיעה לטיולים עם המון דפי מידע מודפסים ותכניות פעולה, שבדרך כלל מספיקות לכפליים מהזמן המוקצב... הפעם קיומה של החופשה היה מוטל בספק עד הרגע האחרון, ולפיכך עמדו לרשותי רק יומיים לחטט באתרי האינטרנט, בחיפוש אחר הלינה האולטימטיבית ואחר האטרקציות לפעם זו (מזל, לטענת ראש המשפחה, כך אולי אפספס משהו ויהיה יותר זמן של בטלה...)

אז לאן נוסעים הפעם?
בחרנו לנסוע לארדנים, חבל ארץ בדרומה של בלגיה - וואלוניה, המשתרע על פני מחוז לוכסמבורג (לא להתבלבל עם המדינת לוכסמבורג הגובלת מדרום). זהו האזור ההררי של בלגיה, שנראית ברובה כמו הולנד. במחשבה שניה, "הררי" אינה ההגדרה הנכונה. מדובר בחבל שופע גבעות מוריקות, שזור בכפרים ציוריים לגדות הנחלים, עיירות עתיקות, מצודות, שרידי מבצרים וטירות. אזור פסטורלי שטומן בחובו שפע של פעילויות מגוונות לכל גיל.

 החלטנו להתמקד באזור מצומצם עוד יותר, בחלקו הצפוני של החבל. התמקמנו בכפר נופש ליד Durbuy, עיירה עתיקה, קטנה ומקסימה, שבמרכזה טירה המשקיפה על הנהר. Durbuy משווקת בתור "העיר הקטנה בעולם". העיירה הקטנה (סליחה, "העיר" - חמישה וחצי רחובות בערך, בלי לפגוע בשום גימיק תיירותי) אמנם יפה ועמוסה במסעדות ובמלונות, אך היא לא מציעה אטרקציות של ממש (אלא אם סופי שבוע גסטרונומיים מוגדרים כפעילות). אנו נהננו פשוט לשוטט ברחובותיה ובטיילת שלה לאורך הנהר, לספוג את האוירה, וכמובן לאכול באחת מהמסעדות הרבות שבה.

 האטרקציות העיקריות נמצאות מחוץ ל-Durbuy. בסביבתה ניתן למצוא מסלולי הליכה, רכיבה על אופנים, רכיבת סוסים וגולת הכותרת היא מה שמכונה Durbuy Adventure - מתחם שלם החובק בתוכו פעילויות רבות של ספורט אתגרי. בין הפעילויות: שייט קיאקים, ניווט, טרקטורונים, פארק טיפוס על חבלים, טיפוס על קירות ועוד. ניתן להרשם לימי פעילות שלמים המכילים קצת מכל דבר, או לסוף שבוע שלם, בשתי מתכונות: ספורט אתגרי, או מה שהם מגדירים כסוף שבוע של השרדות עם מדריך. שימו לב כי הפעילות לא מיועדת לילדים קטנים וכי יש הגבלות גיל לגבי פעילויות הספורט השונות.

כיוון שהגענו בעונת הסתיו, שבמושגים ישראלים היא בעצם חורף, וכיוון שרעיון השכשוך במים הקרים (ומחשבה על, חס וחלילה, נפילה לנהר) הוציא לכולנו את היומרות הספורטיביות, הגענו מהר מאוד למסקנה שאנו לא בעונה הנכונה לשייט קיאקים. האלטרנטיבה היתה תצפית על הנעשה מהעמדה שתפסנו לאורך הנהר ליד הטירה, והיא בהחלט סיפקה אותנו. הנהר המה קיאקים מכל סוג, ובמושגי מזג אוויר אירופאים, נראה כי אנשים מנצלים כל רגע של שמש חמימה לפעילות ספורטיבית.

לינה בטיול משפחתי: מאז הצטרפותה של הזאטוטה למשפחה אנו יוצאים עם בית שלם על הגב ולכן לינה במקום אחד למשך מספר לילות היא עדיפה מבחינתנו. בנוסף, גודל המשפחה (5 נפשות) והעובדה שהזאטוטה צריכה מרחב תזוזה מקסימלי ומיקרו לחימום האוכל שלה, הובילו אותנו מהר מאוד למסקנה כי עלינו לזנוח את בתי המלון לטובת כפר נופש או דירה. כאלו נמצאים בשפע באזור הארדנים, הידוע כמרכז טיולים ונופש לכל גיל.

האיזור מציע שפע של אפשריות לינה: בתי מלון, בתים להשכרה, קמפינג ומעין אכסניות ללינה משותפת של צעירים (הרבה צעירים מגיעים למספר ימי פעילות ספורט אתגרי באזור). אנחנו מצאנו כפר נופש שתאם את צרכינו ושמיקומו התאים לרדיוס הפעילות שלנו.

הכפר שבחרנו בו שכן בלב היער, ובתיו ממוקמים כך שלמרות הקרבה בין הבתים, לא ממש ברור מי השכנים. הבתים ניצבים באלכסון אחד לשני, ובשני המטרים המפרידים בינהם יש עצי יער. צורת פיזור הבתים היוותה יתרון נהדר עבורנו. לא כיוון שאנו חסידי הבידוד דווקא (אלא אם אנחנו מחליטים להתחשב בשכנים, שעלולים לסבול מהקולניות היתרה של ילדינו), אלא מסיבות שונות לחלוטין: סוף סוף נראה שסיפקנו ל"פולני" את הפנטזיה של לישון בלב היער, פנטזיה שהוא פיתח במהלך טיולינו, בעוד שאנו המבוגרים כבר חווינו חוויה כזו בעבר, וקשה לומר שהתרשמנו עמוקות (וגם זה בלשון המעטה) מהחושך וקולות הזאבים או התנים שנשמעו במהלך אותו לילה והדירו שינה מעיננו...

 בפארק שבכפר יש בריכה מקורה, גני שעשועים עם מתקנים לילדים, סופרמרקט קטן ומסעדה למזון מהיר (המבורגרים בלחמניות וציפס שמוגדרים כאוכל הרחוב בבלגיה, למקרה שלא מתחשק לבשל או להתניע את הרכב ולנסוע לחפש אוכל בחוץ). הדירות מרוהטות ונותנות תחושה של בית, עם אגרטלי פרחים ושאר קישוטי מזנון, פינת מנגל בחצר, ובמטבח אפילו נמצאו תבלינים לבישול ותיבול. בכל דירה קלסר מסודר עם המון עלוני מידע על האזור והאטרקציות שבו, כולל חוברת עם מסלולי הליכה רגלית. מידע נוסף תוכלו למצוא באתר: www.sunclass.nl.

 כפר נופש נוסף מומלץ בסביבה נקרא Residence Durbuy. אין אפשרות להזמין, אלא רק דרך האתר הזה או במרכז טלפוני. חסרונו הוא בכך שחייבים להזמין לימים שישי עד ראשון או משני עד חמישי, ולשלם מראש על כל הימים. אנו בחרנו בכפר השני כיוון ששם ניתן לבחור ימים שונים בשבוע, ולשלם עליהם בלבד.

לתחילת הכתבה

מבצרים ושוקולד בארדנים

אז מה העליתי בחכתי ומה עשינו?
כצפוי, תוכניות לחוד ומעשים לחוד. הגעתי לטיול מצויידת ברשימת פעילויות שכללה מערת נטיפים אחת (מתוך שלוש שיש באזור), ספארי, מבוך צמחים אחד, ומוזיאון חלל אחד. את כל זה לא עשינו! למעט המבוך שנסגר מספר ימים לפני הגעתנו, על הכל ויתרנו לטובת דברים אחרים שגילינו בשטח.

 עם הגעתנו לאזור נכנסנו ל-information החדש של העיירה Marche-en-Famenne, ובעוד שאר בני המשפחה מכלים את רעבונם בפריטור הצמוד (מזללות הרחוב הפופולריות בבלגיה המגישות מיני בשרים מטוגנים בלחמניות וצ`יפסים. אפילו מי שמתיימר לא לאהוב את המאכל ואפילו סופרי הקלוריות למיניהם לא יוכלו לעמוד בטעמו). מצאתי את עצמי מוקפת בכמויות של עלוני מידע על כל חבל, עיירה וכפר באזור. כיוון שהיה ברור לי שאני זקוקה לזמן לעבור על כל המידע, הסכמתי בטוב לבי, לאחר סיור קצר בעיירה, שניסע לכפר הנופש להתמקמות, לפני שמתחילים ב"כיבוש היעדים".

 ביקור של יום שלם בעיירה La Roche en Arden. העיירה יושבת על גדות נהר ה-Ourthe. בכניסה קידם את פנינו טנק שהוא שריד ממלחמת העולם השניה, מהקרב המפורסם שכונה "הקרב על הבליטה". היה זה אחד הקרבות האחרונים בין כוחות הברית לגרמנים לפני כניעתם והוא התקיים בדצמבר 1945. קרב זה היה קשה מהצפוי, אך בסופו נצחו כוחות הברית ושחררו את אזור הארדנים מהכיבוש הנאצי. בעיירה מוקירים תודה למשחררים ובפרט לכוחות הבריטיים שלחמו במקום. במקום מוזיאון המתאר את הקרב ומציג את מהלך המאורעות וכן יש במקום מוצגים רבים כגון כלי נשק, מדים ופריטים אישיים של הלוחמים. באזור עוד מספר מוזיאונים, שכולם ממחישים את העובדות באותם אמצעים: דמויות בגודל אנושי לבושות במדים והמון פריטים מהתקופה. רצוי ומומלץ להכנס לאחד מהם. פרטים נוספים באתר האינטרנט של המוזיאון: www.batarden.be.

בעיירה La Roche en Arden נמצא גם מבצר פיאודלי מהמאה ה-9, ששימש כעיר בתוך חומה, והוא צופה אל העיר. האגדה מספרת כי ללורד שהתגורר בטירה היתה בת יחידה שאותה רצה להשיא ולהוריש את ממלכתו לאביר שילחם ויביס את כל יריביו בקרב הוגן. לקרב הופיע אביר ענק שאיש לא רצה להלחם בו, ולמולו התייצבה דמות קטנה במימדי ילד, שכמובן, כצפוי באגדות, הביסה את הענק. המנצח והרוזנת עלו לחדרה שבטירה ולמחרת, לאחר שלא ירדו משם, הלך האב לחפשם. הוא מצא את חלון החדר פתוח ומתחתיו למרגלות הנהר שתי אבנים זוהרות. האגדה מספרת כי המנצח בקרב היה ארוסתו המתה של הענק, שחברה לשטן ונקמה בענק וברוזנת. ומאז בלילות הקיץ רוחה של הרוזנת המתה משוטטת בטירה וניתן לראותה בסופי שבוע עם רדת החשכה וכשלא יורד גשם... (במופע כמובן). בנוסף, מתקיים במבצר פסטיבל מספר פעמים בשנה, ואם עוצמים את העיניים לרגע, קצת דמיון, סיפורי אבירים ונסיכות, ושיטוט בין החדרים והחצר הגדולה, בהחלט ניתן להרגיש בחיים שהיו שם פעם.

עוד בעיירה ביקרנו במוזיאון שמקורו בבית מלאכה משפחתי עתיק לייצור כדי חרס. העסק המשפחתי קיים מהמאה ה-18 והמוזיאון ממחיש ומציג את תהליך יצור הכדים על כל שלביו, כפי שבוצעו בעבר ועם השינויים שחלו במסגרת המודרניזציה. ההמחשה היא בעזרת בובות בגודל אנושי, הלבושות בתלבושות מסורתיות ומדגימות כיצד מכינים את כדי החרס. במהלך הסיור עוברים מחדר לחדר (עם הסברים שניתנים ברקע באנגלית) וזהו בעצם מסע בזמן. לא שערנו עד כמה כדים אלו היו שימושיים בעבר, כמעט לכל דבר...

באותו המבנה נמצא גם מוזיאון קטן הפועל באותה טכניקה וממחיש את דרך ייבוש שוק החזיר והפיכתה לנקניק הנקרא בפי המקומיים HAM או בתרגום חופשי פסטרמה. המקומיים גאים מאוד בנקניק זה שהם מייצרים. פלטת נקניקי האזור היא מנה מאוד פופולרית במסעדות (זהירות! היא מופיעה ברשימת המנות החמות ומחירה זהה למנה חמה, כשבפועל מקבלים צלחת עם מגוון נקניקי האזור, שאולי היא טעימה אך בכל זאת לא נעים לפנטז על סטייק ולקבל כמה פרוסות נקניק...)
 פרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט של המוזיאון: www.gdlr.be.

הידעתם מדוע לשוקולד של בלגיה טעם יחודי (ומוצלח ביותר, אם להיות כנים..)? את התשובה קיבלנו במוזיאון שוקולד שגם הוא כקודמו הוא בעצם מפעל משפחתי ליצור שוקולד. מדובר במוזיאון קטן שהוא חדר בתוך מפעל קטן, שבו עובדת בערך משפחה אחת ומייצרת שוקולד מזה כ-20 שנה. בחדר התצוגה מוצגים פולי קקאו לסוגיהם, מוצרי הבסיס, תבניות עבודה (כולל מיוחדות לחגים, כגון דמותו של סנטה קלאוס ועוד..). במקום מוקרן סרט באנגלית המסביר על תהליך הפקת השוקולד לסוגיו, כשהמפורסמים ביותר הם הפרלינים הבלגים- השוקולד הממולא. כאן מגוון הפרלנים הוא גדול מאוד ומלבד המילויים הפופולרים כל מפעל שוקולד מייצר את הטעמים היחודיים לו ועל כך גאוותו. ולסיום, איך לא, מחלקים טעימות. אה והתשובה... לסוכר המופק מקני הסוכר הגדלים בבלגיה טעם יחודי, ושילובו בשוקולד מעניק לו את הארומה האופיינית לשוקולד הבלגי...

 המפעל נמצא לא רחוק מהכפר Erezze משם יש שלטים עם השם Defroidmont Shocolade. אין אתר אינטרנט ואת הפרטים עליו "דגתי" במסגרת הררי העלונים שלקחתי. כתובת האימייל היא [email protected], אפשר לנסות גם בטלפון: 003286218440 בשיחה מתוך בלגיה 086218440 (למרות שהם לא ממש מדברים אנגלית..).

Weris הינו כפר נוסף שבו הזמן כאילו עמד מלכת. אליו הגענו משתי סיבות: האחת, כיוון שהוא מוגדר כאחד משני כפרים היפים בסביבה (ואנו בהחלט תמימי דעים עם קביעה זו) והשניה: במקום ממצאים ארכיאולוגים של אתר "מגליתי" המשתרע על פני 8 קילומטרים, ובו מספר אבנים עתיקות מהתקופה הנאוליתית (לפני כ-5000 שנים) הנקראות מנהירים. האבנים הן בעצם סלעים גדולים העומדים זקורים על האדמה, ובמקום גם דולמט אחד (מעין חדר בצורת שולחן מסלעים שניתן להכנס תחתיו), ששימש כאתר קבורה. המוזיאון שבמקום מציג את סיפורן של אבנים אלו שהתגלו במקום בערך בשנת 1850. כמו כן הוא מתאר כיצד ככל הנראה נבנו הדולמטים (כ-20 איש קשורים לחבלים העוטפים את הסלע גוררים אותו ואף מצליחים להרים), כיצד נראה כפר באותם הימים, כלים וחפצים שהיו בשימוש ועוד.

 במוזיאון אגף מעניין נוסף הנקרא מגליטומניה, הסוקר את ההתייחסות בתקופה המודרנית לאבנים אלו בצורה משעשעת ומקורית. באגף מוצגים קטעי סרטים, קומיקס ופרסומות שצולמו בעיקר באתר הסטונאייג` באנגליה (שהינו הגדול והמפורסם בין אתרים אלו) בהם משתמשים באבנים ענקיות אלו כאלמנט להעצמה, כוח והדגשת הגודל.

חשוב לדעת! ההסברים במוזיאון מוצגים רק בשפות צרפתית והולנדית ולכן, מי שאינו דובר שפות אלו יוכל להתרשם מהמושגים אך פחות לקרוא את ההסברים. עם כל זאת, חשבנו שזהו יופי של מוזיאון, בעיקר משום שהמקום בנוי על יותר תצוגה ממלל, כך שאפשר להסתדר. אנו כבר היינו באתר בבריטני בצרפת (השני בגודלו באירופה), כך שאת חומר הרקע הכרנו וידענו מהם סוגי אבנים אלו. ל"פולני" הרקע הקודם בהחלט הספיק כדי לעמוד נפעם מול המוצגים ולקפץ בינהם בקריאות חוזרות ונשנות של "אמא, בואי תראי את זה" ולהוסיף את תאוריו שלו לאיך בדיוק סחבו, הזיזו וכו`...

לתחילת הכתבה

סיכום טיול

איפה לא היינו?
 הארדנים וואלוני ככלל מתפרשים על שטח גדול מספיק כדי למלא שבוע שלם של נופש ופעילות באזור. לרכז את הכל בכתבה אחת יגרום עוול לאזור מקסים זה, המותאם לגדולים ולקטנים כאחד. ובכל זאת אי אפשר שלא להזכיר עוד מספר מקומות ממש ברדיוס הסמוך למקום בו שהינו:

  • מערות הנטיפים: באזור 3 מערות הפתוחות לקהל, כשהפופולרית ביותר היא המערה ב-Han-Sur-Lesse. מלבד הסיור במערה מדובר בקומפלקס המכיל ספארי שנחשב לטוב ומומלץ, מוזיאון ארכיאולוגי ומוזיאון בנושא האקלים. ניתן לרכוש כרטיס משולב או כרטיס רק לפעילויות מסויימות. המקום מוגדר כאתר חובה למטיילים באזור, ומתאים לילדים בגילאים שונים. יש לקחת בחשבון כשמגיעים עם תינוק, כי במערות כאלו יש תמיד מדרגות ומנשא גב בהחלט יכול לעשות את הטיול במקום לפשוט יותר. לפרטים נוספים: www.grotte-de-han.be.
  • המבוך Labyrinthus: מקבץ מבוכים מתירס/עץ. המבוך הגדול משתנה בכל שנה (ניתן לראות באתר האינטרנט את המבוכים הגדולים מהשנים הקודמות). המקום פתוח רק בקיץ.. לצערנו. אנו עוד נשוב אליו...
  • פארק כלורופיל: (Chlorophylle) פארק חדש העוסק בנושאים: החיים, היער, צמחיית יער, חיות יער- ממכרסמים ועד ציפורים, עץ ושימושיו ועוד. בפארק גם מבוך, מתקנים ומסעדה. לא היינו ולא שמענו עדין חוויות ממקור ראשון, אך הומלץ בחום בלשכת המידע. נראה כמתאים לגילאים צעירים יחסית (עד 10). לפרטים נוספים: www.parcchlorophylle.com
  • Chateau De Modave: אחת מתוך מספר טירות הפזורות בשטח ומאפשרות הצצה לחיים אחרים (ומן הסתם מפוארים). לפרטים נוספים: www.modave-castle.
  • מוזיאון החלל: לאחר בירור מעמיק ושמיעת מספר דעות שונות, הבנו שהפרסומת נהדרת, אבל המקום מאכזב ועדיף לוותר- ויתרנו ולא ביקרנו במקום.

הדברים הקטנים ש"עשו את הטיול":

  • כצעד ראשון עם ההגעה לאזור, מומלץ להכנס ל-informatiom הראשון שבשטח. מלבד כמויות דפי המידע הרבות מצאנו גם חוברת הנחות לכניסה לאתרים בחבל לוכסמבורג. אנו לא השתמשנו בה, כיוון שבחרנו במוזיאונים קטנים שלא ניתן היה לקבל בהם הנחה, אך חוברת זו בהחלט יעילה, בפרט כשמדובר בקומפלקסים הגדולים יותר, בהם מחיר הכניסה גבוה יחסית.
  • עוד מומלץ לברר האם בימי שהותכם באזור יש פסטיבל כלשהו. פסטיבל במקום, הוא סוג של חוויה אמיתית שתחרט בזכרונכם לעד. עיר שלמה חוזרת לתקופה אחרת והמקום מתעורר לחיים ברוח העבר. ניתן לראות את הדמויות לבושות ברוח התקופה, עורכות מופעים, משוטטות בכיכר השוק ושמחות להצטלם עם כל מי שחפץ בכך, והכל מושקע עד לפרטים הקטנים ביותר. הפסטיבלים נערכים בדרך כלל בטירות ובמצודות וכאלו לא חסרות באזור...
  • ברוב המוזיאונים יש הסברים באנגלית, אך רצוי לברר זאת בכניסה, ולקבל את דף ההסברים באנגלית במידה ואין הסבר בתוך המוזיאון.
  • אוכל: הפתרון הזול, הזמין והטעים ביותר מבחינת הילדים הוא בפריטור, הצ`יפסיה המקומית. למבוגרים יש כמובן אופציות אחרות טעימות וערבות לחך- הזמנת סטייק במסעדה לרוב לא תאכזב, ולכל חובבי בשר הכבש- לא לוותר על מנת כבש (צלעות או אפילו קציצות). הכבש מיובא ומומלץ ביותר. קרוק היא המילה המקומית לטוסט, ושימו לב! - הוא יכול להגיע עם גבינה בלבד או עם גבינה ונקניק...
  • סופרמרקט: מחירי המזון מקבילים פחות או יותר למחירים בארץ. מומלץ לקניית נקניקים, גבינות מקומיות, שוקולדים. למשקיעים- נצלו את מבחר הבשרים הטריים הנמכרים בסופרמרקטים (ושוב, נסו את הצלעות, הקציצות או ההמבורגרים של בשר הכבש). לממהרים- אוכל קפוא של IGLO. שקיות מוכנות של בשר+אורז או פסטה יספק ארוחה משביעה וטעימה.

אתרי האינטרנט שהם נעזרתי: 

לסיכום: הפעם, בכל המקומות שבהם ביקרנו, ההנאה היתה של כולנו, גדולים כקטנים. וכמו תמיד, אנו יוצאים עם רשימה לטיול הבא ... (שבמקרה זה, בגלל הקרבה, יהיה בקרוב..). דגמנו קצת מכל דבר: טבע, מנוחה, פעילות בכפר הנופש ומוזיאונים שאורך הסיור בכל אחד מהם הוא כשעה. באזור עוד שפע של מצודות, טירות, פארקי חיות ומוזיאונים קטנים הממחישים את אורך החיים באזור בעבר, וכל אלו מאפשרים בניית חופשה המותאמת לאופי המשפחה, מטיול אינטנסיבי המכיל מספר אטרקציות ביום ועד לטיול רגוע ואיטי הכולל מנוחה. רצוי "לדגום" אחד מכל סוג של פעילות, ועוד לא אמרתי מילה על הערים Namur, Dinant, ומה שבינהן ועל מצודת Bouillon... שגם הם אתרי חובה בסביבה, אבל על כל אלו כבר בכתבה הבאה...

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה