שיטוט בפאריז ונסיעה ליורודיסני
יום ד` - יום ה' - 24-25/4/02: בשעה 22:15 נסענו במונית לנתב"ג. הגענו מוקדם והתברר שהטיסה ריקה. כשעלינו למטוס התברר שלכל אחד מאיתנו יש שלושה כסאות לשינה. גיא נרדם כבר לפני ההמראה ועד לנחיתה. המראנו אחרונים משדה התעופה, בשעה 2:00. הטייס טס לאט במשך חמש שעות בכדי לא להגיע לפני שעה 6:00 בבוקר לשדה התעופה ORLY. הגענו לשדה התעופה "אורלי" בשעה 6:00 (השעה הכי מוקדמת לנחיתת מטוסים, והמטוס שלנו היה כמובן הראשון לנחות). רכשנו שם כרטיס Parisvisite וכיתתנו את דרכנו די בקושי ב-RER ובמטרו עם המזוודה הגדולה. הגענו למלון בסביבות 8:00, השארנו בו את המזוודות ויצאנו לכיוון AV. Vagram. מהר מאוד מצאנו בית קפה פריסאי קטן, בו חנכנו את הקפה, השוקולד והסנדביצ`ים עם Jumbon.
משם המשכנו לשער הנצחון, כרגע רק מלמטה, ולקחנו אוטובוס לכיוון כיכר ה- Concord, שם החלו הילדים להתפעל מהמזרקות, וממגדל אייפל. משם לקחנו אוטובוס נוסף לגשר החדש, Pont Neuf, ולכלבו Samaritne, לתצפית מהקומה התשיעית שלו על פריס. משם חזרנו במטרו למלון Troyon והלכנו לאכול בבראסרי באזור, סנדביצ`ים עם JUMBON גבינה, ביצה וכו`. לאחר מכן קיבלנו חדרים (54, 55) במלון. מיקי וגיא נשארו לישון, אמא ואיריס הלכו לקנות נעלי התעמלות לאיריס (אלה מהבית התגלו כקרועות ובלתי כשירות להליכה) בחנות Decathlon. כשאיריס נועלת נעלים במידה 42 (!), הלכנו כולם לסופרמרקט בפעם הראשונה (יבואו עוד רבות אחר כך). היום נמשך בנסיעה ל- Ile De La Cite. התחלנו באזור בית המשפט, דרך כנסיית נוטר דאם, בה שמענו את צלצולי הפעמונים הרבים. משם המשכנו ל- Ile St Louis לקנות גלידה בחנות מפורסמת (שוקולד, אגס וקרמל) ושם מצאה איריס בתור שקל ישראלי (!). עברנו את נהר הסיינה, הלכנו ליד בית ספרים Jerusalem עד לבית העיריה של פריס. משם חזרנו למלון באוטובוס. אבא עוד הלך לקנות כרטיסים למחר לדיסנילנד אירופה (יורודיסני).
יום ו`- 26/4/02: נסיעה בבוקר ב-RER ליורודיסני. הנסיעה ארכה 45 דקות. בהתחלה היה צפוף, כי נסענו בשעות העומס. הגענו בשעה 9:30. יחד איתנו נהרו לכיוון הכניסה נחיל צועדים, מהרכבת ובעיקר מהמלונות. אחרי שלקחנו מפה במודיעין מיהרנו לתחנת מסע בחלל. גיא התאכזב כי לא יכל להכנס בגלל מגבלת מינימום גובה, אמא מראש ויתרה על המתקן המפחיד/כיפי הזה. ירד גשם. אבא קנה שכמיה צהובה, ולגיא נכנסו מים לנעל. בזכות זה הוא קיבל גרביים חדשים והמון טישו בנעלים (גם הנעליים של גיא התגלו כקרועות ובלתי כשירות להליכה). היינו פעמיים ב"עולם קטן", ברכבת מכרות (אפילו אמא הצטרפה ונהנתה), סרט תלת מימד בשם "מותק הילדים התכווצו", בו היתה הרגשה כאילו העכברים ששוכפלו בסרט עוברים בין רגלינו והנחש מכיש אותנו, והכלב מתעטש עלינו. היינו גם ברכבת הקרקס, פיטר פן, מערת הפירטים, בית הרוחות. בצהריים אכלנו בפיצריה. בסוף היום אפילו הספקנו להקיף את הפארק עם הרכבת הפנימית. מאוד נהנינו, ואמא הכי נהנתה מהעובדה שלא נאלצנו להמתין בתורים. בסוף היום פגשנו את סבא במלון, ואכלנו במקדונלדס.
מקומות לראות בפריז
יום שבת- 27/4/02: על הבוקר טיפסנו לתצפית מגג שער הנצחון. גיא ספר מלמטה עד למעלה 296 מדרגות ואיריס ספרה 284. אחר כך אמא והילדים הלכו לקנות נעלי הרים לגיא, ואבא נסע עם סבא ועם המון סבלנות לקנות כרטיסי רכבת לנסיעה לדיג`ון (Dijon). שבנו ונפגשנו במוזיאון הלובר, שם ראינו את הפירמידה מזכוכית, את המונה ליזה, את הפסל של ונוס ממילו (אפרודיטה) ואת שאר המלצות ספר המטיילים לילדים. משם לאכול בבראסרי ואחר כך ברגל, למוזיאון Dorsay, בו ראינו מבחר תמונות של ציירים אימפרסיוניסטים מוכרים. משם נסענו למגדל אייפל. עמדנו רבע שעה לפחות בתור, וראינו את משטרת צרפת רודפת באופניים אחרי רוכלים ממוצא מזרחי, איזה מחזה, בייחוד שמייד לאחר שהשוטר נסע (פחות מדקה) הרוכלים חזרו ואז עלינו ברגל למגדל. כולם עלו לקומה הראשונה, ואבא והילדים המשיכו לקומה השניה. ראינו קטעים מסרט על המגדל. רצינו לאכול קרפ, אבל לאכזבתנו המוכרת היתה לבד, התור התארך, השולחנות והכסאות היו מלוכלכים, ולכן כרגיל חזרנו למלון למקדונלדס.
יום א`- 28/4/02: ירד בבוקר גשם ונסענו לאזור כיכר הבסטיליה, ומשם דרך רובע ה- Mare לעבר מוזיאון פיקאסו. הסיור במוזיאון, כמו גם מבנה המוזיאון עצמו, היו מאוד מאוד מענינים, אז בילינו שם כמה שעות טובות. משם המשכנו, לאחר התבהרות מזג האוויר, לכיוון מרכז פומפידו. בחנות לחפצים שימושיים קנינו מספר משחקי חשיבה, והמשכו לתערוכה הסוריאליזם. אחר כך אכלנו ארוחת צהרים צרפתית וסינית ברחבה מול מרכז פומפידו. צייר קריקטורות מרוקאי ביקש לצייר את גיא כמודל עבורו. אחרי הציור גיא ביקש לקנות את הציור, ואז הצייר צייר גם את איריס. ליד המרכז ראינו פסלים קינטים צבעוניים עם מזרקות בתוך הבריכה. משם צעדנו לכיוון לכיוון הרובע הלטיני, דרך Bl. St Michel ואחר כך ל Bl. St Germain. רצינו להגיע לפנתיאון, אבל הפגנה נגד מועמד הימין לה-פן גרמה לסגירת האזור. המשכנו בצעד בטוח לגני לוקסמבורג. גיא ואיריס קנו שלוש גלידות (אחת נפלה). טיילנו בגן, מפינת הסתרים עד לאגם, וראינו ילדים משיטים סירות. כאשר איריס וגיא רצו גם להשכיר סירה להשטה התברר שבדיוק סגרו. המשכנו לטייל בגן, ומצאנו נדנדות בתשלום. גיא מאוד התאכזב. משם חזרנו במטרו למלון. בערב הלכנו לאכול בפיצריית Pino בשנז אליזה.
יום ב`- 29/4/02: בבוקר אמא נסעה לקנות פאזל בסופר עם גיא, ואבא ואיריס הלכו להוציא כסף. אחר כך נסענו במונית לתחנת הרכבת Gare De Lyon. חיכינו ברחבה לדעת מאיזה רציף יוצאת הרכבת, ואז יצאנו ב-10:34 ב-TGV לכיוון דיג`ון. התברר כי הרכבת מאחרת ב-10 דקות, ולכן לקחנו מונית לכיוון Pontailler Sur Saone. הנהג היה נחמד מאוד, והסביר לנו על השדות הצהובים (כנראה שמן קנולה, למרות שהיינו בטוחים שזה חרדל). שילמנו לו 50 אירו (!). מצאנו את מעגן הסירות, ויצאנו לסיבוב בכפר. אכלנו ארוחת צהריים במסעדה קטנה ליד המעגן. אז התברר שהסופר הקטן סגור ביום ב` אחר הצהריים (שעות הפתיחה הבלעדיות של הצרפתיים לשירות לתיירים שלהם). לכן קודם קיבלנו את היאכטה. היא היתה מהממת, מבפנים הכל היה עשוי עץ. הילדים חיפשו כל פינת סתרים ביאכטה. שכרנו אופניים, אמא חזרה ברגל לסופרמרקט וקיבלנו טרמפ חזרה עם הולנדי בשם ארווין. הוא הסביר לנו אחר כך כיצד להפעיל את הסירה, את המטבח, את השירותים (פומפה ממי התעלה), את האורות, את החימום, את קולט האדים ושאר מנעמי היאכטה. הוא גם הסביר שבראשון למאי הכל סגור, ולכן אין לוקרים (Ecluse). לכן אנחנו צריכים היום להספיק להגיע לכפר Auxerre, ולשם כך יש לנו עד 19:00 לעבור את הלוקר היחיד שלנו לאותו יום.
יצאנו לדרך. הגענו בזמן ללוקר הראשון. סובבנו את חבל ההפעלה כפי שהוסבר לנו, הגענו מול לדלתות והן לא נפתחו. חזרנו אחורה, קדימה, חצי סיבוב ואז שמענו שהדלתות סוף סוף נפתחות, אחורה קדימה וחזרה לתוך הלוקר. נכנסנו פנימה, נקשרנו ואיריס הפעילה את המנגנון. הדלתות נסגרו והמים החלו לצאת, ויחד איתם היאכטה החלה לרדת. התהליך הסתיים סוף סוף. נשמנו לרווחה. השעה היתה 19:10. המשכנו בדרכנו עוד מחצית השעה ל-Auxerre. נקשרנו ליד יאכטה של שוויצרים. בערב אבא והילדים עשו סיבוב קצר עם האופניים בכפר, לכיוון הכנסיה היפה, שלידה ניצב לו פסל של נפוליאון, אלא מי, ואמא התפנתה סוף סוף לסדר את הדברים ביאכטה.
מפליגים לדולה
יום ג`- 30/4/02: בבוקר אבא יצא לטיול אופניים, ערך קניות של בגט, קרואסונים, יין ועוד. אחר כך יצאה כל המשפחה לטיול אופניים בכפר, סביב המבצר. יצאנו בשעה 9:30 לכיוון דרום, על פי הנחיותיו של ארווין, בכדי להגיע באותו יום ל- Dole. הגענו ללוקר השני. מכיוון שלא ידענו שיכולים להיכנס ללוקר יותר מיאכטה אחת, הפעלנו את המנגנון ברגע שהיינו קשורים. ההולנדים שהיו צמודים אלינו עוד הצליחו להכנס. הגרמנים שהיו אחריהם נאלצו לקחת אחורה בכדי לא לקבל מכה מהדלת הנסגרת. היינו בטוחים שאלו השוויצרים, שעזרו לנו בבוקר בהכוונה לכיוון Dole, והרגשנו מאוד לא נעים. הגענו לפניה מזרחה לכיוון התעלה בין הריין לרוהן, בשעה 11:50. צפרנו למפעיל הלוקר יחד עם ההולנדים, התקשרנו גם אליו וגן למצילנו ארווין, וכלום. הלוקר לא נפתח. לאחר כחצי שעה סוף סוף יצאה לה מתוך הלוקר ספינת מלון-מסעדה ענקית, עם ילדים מחייכים שעשו לנו שלום בידידות. לא היתה ברירה, ובכדי לא להסתבך בתקרית בין-לאומית החזרנו להן נפנופים מנומסים.
נכנסנו שלוש ספינות ללוקר. למרבית הפלא מפעיל הלוקר היה מאוד נחמד. הוא העלה אותנו, הרגיע את אמא בקשר למפעל כימיקלים (לא, הוא לא מזהם את התעלה) והסביר שעכשיו הוא יוצא להפסקת צהריים. נשארנו שלושת היאכטות בלוקר. ההולנדים "פתחו שולחן" על הרציף, אנחנו יצאנו לטיול אופניים בכפר הסמוך, והגרמנים... שתו בירה על הסיפון. איריס התקשרה לסבא יורק מטלפון ציבורי בכפר. חזרנו ליאכטה והספקנו עוד לאכול ארוחת צהריים חפוזה. המשכנו במעלה התעלה. עברנו מספר לוקרים והגענו לשייט לאורך מפעל כימי. עברנו אותו במשך כעשרים דקות, מפעל גדול גדול. עברנו עוד מספר לוקרים והגענו לפאתי Dole. בהתחלה, למרות התכנון הנכון, נקשרנו בגדה השמאלית ללא חשמל ומים יחד עם ההולנדים, כיוון שלא הצלחנו להסתובב בניצב לרציף בגדה הימנית. בתחילה ביצענו גיחה קצרה עם איריס לסופרמרקט הקרוב, וטיול אופניים קצר עם גיא. בטיול נסענו ליד פסלו של לואי פסטר, שנולד בעיר. אחר כך בדקנו את המעגן ממול, כולל שכנים אוסטריים נחמדים. החלטנו, לאחר המקלחת וארוחת הערב, להניע בכל זאת ולעבור ממול. קיבלנו עזרה מגרמני מיאכטה שאך זה נקשרה, ומהאוסטרים ברציף, והתחברנו סוף סוף למים ולחשמל.
יום ד`- 1/5/02: כבר בלילה שמענו את טיפות הגשם על גג היאכטה. כל היום ירד גשם טורדני. במשך היום אבא עשה סיבוב לבולנז`רי לקנות באגט, קרואסונים ועוגיות לימון ושוקולד. אחר כך יצאנו לסיבוב בעיר Dole, בקתדרלה המהממת שלה, ברחובות העיר העתיקה, בין תעלות המים שלה, ובדרך התת קרקעית עם מפלי מים ובריכת הרחצה הישנה. אחרי הצהריים עברנו לבקר את ההולנדים, שנשארו בגדה השמאלית. הצענו להם לעבור לעגון למחרת בעיירה St Jean De Losne, שנמצאת חצי שעה דרומית מהיציאה מהתעלה. הרעיון נראה להם וגם לשוויצרים.
יום ה`- 2/5/02: יצאנו בבוקר מ- Dole. הילדים עדיין ישנים. במהלך ההפלגה גיא מתעורר ואחריו, בשעה 12 בצהריים, גם איריס. במשך היום הגשם מפסיק. אנחנו מחכים יחסית הרבה למפעילי הלוקר, כי מסתבר שהצרפתים עובדים, אבל יש מפעיל אחד לכל שני לוקרים. לזה קוראים עבודה צרפתית. כך יוצא, שלמרות שיצאנו השכם בבוקר, חיש קל מצטרפים אלינו גם ההולנדים והשוויצרים. למרות זאת אנחנו מצליחים לחלוף ביעף את אזור המפעל הכימי, ולעבור את הלוקר שאחריו. את הפסקת הצהריים אנחנו מבלים בלוקר הבא, שהיה פתוח. המים ממש עולים על גדותיהם, ולפעמים נדמה שאם היאכטה לא תהיה קשורה מספיק, היא תעבור את גובה הדלת. בהמשך מורידים את הילדים עם אופניים שיסעו בשביל, במקביל להפלגת היאכטה. בעקבות כך גם הילדים השוויצרים מבקשים לרדת ולרכב על אופניהם. הילד הקטן מקבל מכה מדלת הלוקר פעמיים. האזעקה באופניים שלו לא מפסיקה לעבוד. בעקבות כך האבא שלהם מעלה אותו ואת האופניים בחזרה ליאכטה לעיני אימו, שמסרבת להסתכל. כל האמהות אותו דבר.
מסט ד'ין דה לוסן לנוורס
בסביבות השעה 15:30 אנחנו מסיימים את השייט בתעלה, ושלושת היאכטות פונות דרומה, לכיוון St-Jean De Losne. לאחר כמחצית השעה אנחנו נכנסים לנמל בגישת ירכתיים. סיבוב קצר באזור המעגן ואנחנו מורידים את האופניים, עוברים בלשכת התיירות המקומית ויוצאים לסיבוב בעיר. אנחנו מגיעים לכניסה ל- Canal De Bourogne, שם נמצא לוקר ידני. לאחר כמה דקות אמא ואיריס פורשות, ואבא ממשיך עם גיא לאורך התעלה עד ללוקר הבא. משם פונים בין השדות לכיוון העיירה הבאה. הדרך חזרה הרבה יותר מהירה, כיוון שנסענו בגדה השניה. מגיעים בחזרה למעגן, עוברים ליד יאכטות שנמצאות בטיפול מחוץ למים, ואפשר לראות את כל התחתית שלהן. בנסיעה בגינה של המעגן גיא מספר שהכלב שאנחנו רואים הוא לברדור. בירור עם בעליו מעלה שזה זן דומה. לאחר שמגיעים לספינה אנחנו יוצאים לסופר להצטייד. בערב אמא ואבא יוצאים לסיבוב בעיירה. בדרך פוגשים את ההולנדים שחוזרים ממסעדה. הם לא מצליחים להמלט משטיפת המח הציונית שאנחנו משמיעים להם.
יום ו`- 3/5/02: כבר בשעה 8:00 אנחנו מפליגים. הילדים עוד ישנים. שוב יורד בחוץ גשם, שממשיך לכל אורך ההפלגה. בשעה 9:20, לפני הלוקר הראשון להיום, מעירים את איריס, שתהיה מוכנה לעזור. היא מתלבשת בחופזה ועוזרת מאוד. לאחר מכן אמא, אבא וגיא מתחלפים בהשטה מלמעלה. המעיל של איריס מוכיח שהוא שווה את הכסף ששילמנו עבורו. בדיעבד מסתבר שענת סבלה מהקור ומהגשם. בשעה 12:40 מגיעים למעגן. בדרך סיימנו לארוז את כל הציוד. ההולנדי מחכה לנו, בודק שאכן כל הציוד הוחזר כנדרש. אנחנו משלמים בעד 20 שעות מנוע. עולים על האוטובוס לכיוון דיג`ון שם אנחנו שוכרים רכב, רנו סניק. מסתבר שאמא שכחה בארץ את רשיון הנהיגה, אז רק אבא נוהג, לשמחתו. נוסעים לכיוון מלון Companile בצפון העיר. מקבלים את החדר, ומיד יוצאים לסיור בעיר בחרדל. העיר יפה מאוד. אמא, גיא ואיריס נכנסים לכנסיית נוטר דאם, נוגעים בפסל הינשוף שבחוץ (למזל), ואבא מוצא סניף של בנק חקלאות ובשמחה פורט כסף, אגב בירור עם עורך סקר לגבי ארנק אלקטרוני על מהות הכרטיס. קונים גלויות, ינשופים וכמובן חרדל. הבטו מתחילה לקרקר. במקרה אנחנו מוצאים מסעדה נחמדה שמתמחה בסלמון, אבל מציעה תפריט מגוון. לאחר שנכנסנו המסעדה מתחילה להתמלא באנשים. כנראה שבאמת מצאנו מסעדה טובה. לפני הגעת האוכל משחקים במשחק "נחש את המילה" סוער. אחרי שגיא מתעקש לסיים את כל המנה, המלצרית מבטאת את המשפט האגדי "מי שגומר הכל מקבל קינוח".
יום שבת- 4/5/02: בשעה 8:00 יוצאים לדרך. ההתחלה באוטוסטרדה A38 עד Pouilly En-Auxois, שם עוצרים לשתיית שוקו/קפה וקרואסון בקפה ספורטיבי ושכונתי. לאחר השתיה המרעננת, עדיין במזג אויר גשום וערפילי, ממשיכים לכיוון Autun, ומשם מערבה ל- Nevers. בדרך אנחנו עוד מספיקים לראות עוד תעלה עם יאכטות ולוקר. העננים מתמעטים ורואים יותר כחול, לבן ומעט שמש. בשעה 12:30 מגיעים ל- Bourges. אנחנו מבקרים בקתדרלה היפה שלה. מייד עם הכנסנו החלל מתמלא בצליל העוגב. אחר כך יוצאים למדרחוב ונכנסים לאכול במסעדה סינית נחמדה עם תמונה נעה. בהתחלה גיא מסרב לאכול. אחר כך הרעב עושה את שלו, והוא טועם מהצלחת של אמא. את המנות האחרונות (ג`ינג`ר מתוק) אנחנו כבר לוקחים איתנו. ממשיכים מערבה דרך Vierzon ומבט חטוף ולא אחרון בטירת Chenonceaux לכיוון Tour, ומשם ל- Chinon ולטירה. אנחנו מגיעים בשעה 18:00.
הטירות באזור
הטירה מדהימה. היא בבעלות מדען בפנסיה ואשתו, מרי כריסטין. ההקפדה על כל פרט בטירה מדהים: החדר מעוצב למשעי, על מיטת הקינג סייז יש כשש כריות, באמבטיה יש שטיח מקיר לקיר ומראה עצומה מוקפת בנורות, סבוני החלב עטופים ושוכנים בתוך צדף... ענת מבררת מה פשר העננים שנמצאים לא הרחק מאיתנו, ויוצאים תמיד מאותו אזור. המדען מסביר לנו שמדובר בכור אטומי, בין הראשונים בצרפת. יצור החשמל בצרפת, הוא מסביר לנו, זול מאוד, אבל ההולכה יקרה. לאחר קבלת הפנים בחלק הבית של בעלי הבית עם יין נתזים והעמדת כביסה ראשונה, אנחנו נוסעים למסעדה ב- Chinon. מזמינים מרק דגים, פיצות וחצי תריסר שבלולים ברוטב פסטו. אפילו איריס טועמת אחד. לאחר סיבוב קצר אנחנו חוזרים לטירה שלנו.
יום א`- 5/5/02: סיבוב שני של הבחירות לנשיאות צרפת. אבא עושה בבוקר סיבוב עם הרכב לוודאות שהצרפתים כבר יצאו להצביע. בשעה 9:00 מתיישבים לאכול ארוחת בוקר מלכותית, עם אורחים נוספים מדרום אפריקה. מבחר הלחמים והקרואסונים מבלבל אפילו את אבא. אנחנו מקבלים מיץ תפוזים טרי ותותים טריים על מפת תחרה לבנה. לאחר כל זה אנחנו יוצאים לכיוון טירות הלואר. מרוב אוכל התקלקל המצפן הפנימי ונסענו מערבה, לכיוון הכור האטומי. הוא נמצא ממש בלב כפר. לאחר צילומים אנחנו נוסעים לטירת Usse, טירת היפהפיה הנרדמת. מחיר הכניסה רחוק מלהיות אגדת ילדים. חדרי הטירה מלאים בבובות המספרות את מחיר האגדה. משם אנחנו ממשיכים לטירת Azay Le Rideau.
בגלל שוק מקומי אנחנו משאירים את הטירה למחר. בדרך אנחנו קונים אוכל לצהריים ונוסעים לאכול אותו בגן טירת Chenonceaux. הסיור בטירה נחמד. אפשר ללמוד על אורחות החיים לפני שלוש מאות שנה. גם הגינה בחוץ יפה. משם אנחנו ממשיכים לכיוון עירה נחמדה בשם Amboise, שם יש ארמון גדול, שמתחתיו אנחנו אוכלים גלידה. המוכרת יודעת להגיד את שמות הטעמים בעברית. הגלידה הכי יקרה שאכלנו בצרפת. לאחר תצפית על העיר וקניית משחק לגיא אנחנו ממשיכים לטירת לאונרדו דה וינצ`י. ענת והילדים נכנסים לראות את הטירה, ואת הדגמים שתכנן לאונרדו ונבנו בשיתוף IBM. אחר כך אנחנו חוזרים לטירה, ומוצאים את בעלת הבית מצפה בכליון עיניים לתוצאות מדגם הטלויזיה. התוצאות בסדר. שיראק קיבל % 82. אנחנו יוצאים שוב לאכול ב- Chinon. כמה מהמסעדות סגורות ביום א`. לבסוף אנחנו נכנסים שוב לאותה מסעדה מאתמול.
יום ב`- 6/5/02: שוב ארוחת בוקר מדהימה. הפעם אנחנו לבד. כמנה אחרונה מוגשים הפעם קיווי. לאחר פרידה מבעלת הבית אנחנו נוסעים לטירת Azay Le Rideau אותה פיספסנו אתמול. טירה קטנה וחביבה. כנראה שבלילה מקיימים בה מופעים אור-קוליים מענינים. אנחנו ממשיכים לכיוון Tour אולם מגלים אוטוסטרדה שלא מופיעה במפה, ומחליטים לנסוע איתה עד לעיר Blois. עיירה נחמדה מאוד. אנחנו אוכלים בגינה סנדוויצ`ים מטופחים, ארוזים עם גומיות. אחר כך עולים לכיוון הארמון ורואים את פסל ז`אן דארק, שמשם יצאה לכבוש את Orleans. אנחנו נוסעים קודם לטירה הגדולה של Chaumont. הטירה מאוד גדולה, מלאה יצירות אומנות, סיפורי צייד ומדרגות כפולות של ליאונרדו דה וינצ`י. זהו עם הטירות. אנחנו נוסעים לכבוש את Orleans עם הרנו סניק שלנו. מאחורי הקתדרלה היפה מסתתר לו בית כנסת קטן. משם אנחנו ממשיכים באוטוסטרדה לכיוון פריס. אנחנו נכנסים ל- Periphice, ובעזרת המפות מוצאים את היציאה הנכונה. הפריסאים חוזרים הביתה והנסיעה מאוד צפופה. אנחנו מגיעים לרחוב Troyon, חונים ומקבלים חדרים 12 ו-13, דירה מס` 1. בערב יצאנו עוד לאכול במסעדת Quick.
יום ג`- 7/5/02: פריס. בבוקר אבא עושה טיול בוקר לכיוון גינת Monceau. הפריסאים רצים שם ריצת בוקר. אחר כך מחזיר את הרכב. משקפי השמש של אמא נשארים ברכב, מה שמצריך את אבא בסוף היום לעבור שוב לאסוף אותם. אחר כך אנחנו נוסעים לכיוון ה- Hotel Des Invalides. הילדים מחפשים את הרמזים לפי הספר של דני קרמן. אחר כך ענת והילדים נכנסים לראות את קבר נפוליאון, שקבור בתוך שישה (!) ארונות קבורה. משם אנחנו נוסעים לבית האופרה, שם תור אבא להכנס עם הילדים לסיור בבניין המקסים. לא רחוק משם אנחנו מוצאים את חנות השוקולד המפורסמת. הילדים בוחרים שוקולדים ואבא בוחר גלידה. מסתבר שזו הפעם הראשונה שהם מוכרים גלידה, ולכן לוקח זמן להתארגן. גיא מקבל מהמוכרת, שמזהה שאנחנו מדברים עברית, שוקולד כפרס על התנהגות סבלנית.
אנחנו קונים סנדביצ`ים ואוכלים אותם בגני טולרי המקסימים. אבא מנמנם על הספסל, ואיריס וגיא מסתובבים ליד הבריכות. משם אנחנו הולכים ל- Palais Royal, שם יש בחצר עמודי זברה בשחור לבן. משם ממשיכים לכיוון פורום Les Halles. גיא עלה סוף סוף על כרכרת סוסים. משם נסענו בקו 14 של המטרו לתחנת Bercy. בצאתנו ראינו את האיצטדיון ואת משרד האוצר הצרפתי. צעדנו מזרחה לכיוון גן "יצחק רבין". הגינה נחמדה ומלאה במשפחות עם ילדים. לאחר אכזבה מטיילת האומנות חזרנו למלון, להתארגנות לקראת יציאה למסעדה. עם כניסתנו המלצרים לקחו את הפליז של גיא לתליה עם החליפות. הזמנו ברווזים, מרק מיניסטרונה ודג באס. המתפעלת העיקרית מהאוכל היתה איריס, שלא הפסיקה להלל את הברווז. גיא לא רצה לטעום כי "הברווז חיה כל כך חמודה". המלצרים היו חביבים. החלטנו לאכול מנה אחרונה ברובע הלטיני ופרשנו בשיא. לאחר כשעה ב- Bl. Saint Germain מצאנו גלידת האגן דז. הילדים הזמינו גלידה עם הרבה "פאייטים". חזרנו עייפים ושבעים למלון.
יום ד`- 8/5/02: הצרפתים חוגגים את סיום מלחמת העולם השניה. לאחר סיבוב בוקר בסופרמרקט שלנו אנחנו הולכים לשאנז אליזה, לראות הרבה תיירים מחכים לראות תזמורת צרפתית צועדת לכיוון שער הניצחון, לקראת טקס הנחת זר על קבר החייל האלמוני. משם נסענו בגאווה לחנות. עלינו, קנינו משחקים, ירדנו, שוב עלינו, וקנינו לגיא עוד גלידה. אחר כך חזרנו למלון, כיוון שיכולנו להשאר בחדר עד השעה 15:00. גמרנו לארוז ולהוריד את המזוודות, נסענו לסופר לקנות ארוחת צהריים, מתוך כוונה לאכול אותה ברובע La Defence. למגינת ליבנו לא יכולנו לצאת מתחנת ה RER, כיוון שהתחנה נמצאת מחוץ לאזור פריס. חזרנו לגני טוילרי ואכלנו שם. בהמשך הגענו למלון, לקחנו את המזוודות ויצאנו לקחת את האוטובוס של אייר פראנס לכיוון שדה התעופה "שרל דה-גול". כשהגענו, נדהמנו לראות שהטיסה שלנו לא מופיעה על לוח הטיסות היוצאות. בירור קצר העלה שהטיסה יוצאת משדה התעופה "אורלי". קנינו כרטיסים באוטובוס אייר פראנס לשם. בדרך, אבא ניסה להתקשר ללא הועיל לאלעל ב"אורלי", בכדי שיחכו לנו. למזלנו הכבישים היו ריקים, והגענו לשדה בשעה 21:20. אחרינו סגרו את הטיסה. ישבנו מפוצלים במטוס, מקדימה איריס ואבא, ומאחור אמא וגיא. ב-03:42 נחתנו בנתב"ג.
חידון טיול
- מה שם המלון בפריס?
- מה שם המלון בדיג`ון?
- מה אורך היאכטה?
- כמה לוקרים עברנו בדרך?
- מה שם העיירה בה לנו בלילה האחרון ביכטה?
- איזה רכב שכרנו?
- מה המרחק בק"מ שעברנו בנסיעה מדיג`ון לטירה? בכמה זמן עברנו אותו?
- מה צבע הכלבה מהטירה?
- מה עשו הצרפתים ביום הראשון שלנו בעמק הלואר?
- באילו טירות היינו בעמק הלואר?
- מה חגגו הצרפתים ביום האחרון שלנו בצרפת?
- באיזו עיירה ישנו בלילה הראשון ביאכטה?
- מתי יצאה הרכבת מפריס לדיג`ון?
- מה הזמנו במסעדת Les Bouquinistes בפריס?
- מה שם חנות הכלבו שעל הגג שלה יש תצפית לפריס?
- אילו יצירות ראינו במוזיאון הלובר?
- כמה מדרגות יש בשער הנצחון?
- מה שם החנות בה קנינו נעלי התעמלות/הרים?
מסקנות וטיפים
גורמים מעכבים: תורים יש במגדל אייפל (רק 2 מתוך 4 קופות פועלות ורק 2 מתוך 4 מדרגות), במרכז פומפידו (כל הקופות פתוחות אבל רק 4 מתוך 7 נותנות שירות לתערוכה, כאשר בתור לכרטיסים לתערוכה מחכים 10 דקות, לעומת דקה בשאר). בנוסף, אין הכוונה בקופת Paris-Visite לרכישת כרטיס Mobilis, וכמו כן, בכניסה לאתרים דורשים להציג כרטיס חינם לילדים קטנים, גם אם אין ספק לגבי גילם.
תחבורה: רכבת מהירה TGV- בצרפת, הנסיעה ארכה 10 דקות יותר מהמתוכנן. יש לשים לב במקרה של רכבות/אוטובוס המשך. תחבורה בפריס- מחירים עדכניים באתר של חברת התחבורה של פריס. הכרטיס הכי כדאי ליום אחד הוא Mobilis, לפי האזור הרלוונטי. כרטיס Paris-Visite משווק ככרטיס האולטימטיבי, והוא כולל הנחות שונות שכמעט אינן מנוצלות, ולכן עדיף כרטיס Mobilis, אותו ניתן לקנות בתחנות Metro אבל לא בדוכן של Paris-Visite בשדה התעופה אורלי! נסיעות עם מזוודות בפריס- עדיף כמובן במונית, אבל המחירים לא זולים. לדוגמא: בשעות העומס בין שער הנצחון לתחנת רכבת Gare De Lyon עולה כ-20 אירו. אם נוסעים בתחתית יש להשתמש רק ב- RER ולא במטרו, כיוון שכמעט כל הדרך הינה במדרגות נעות, ואז לא צריך להגרר עם המזוודות במדרגות רגילות.
מוזיאונים: כניסות לאתרים בפריס עם ילדים- בהרבה מאוד אתרים ילדים עד גיל 18 נכנסים חינם. בחלק גדול מהאתרים יש לבקש בקופה כרטיסים עבורם (ללא תשלום). כרטיס מוזיאונים- מעבר לחסכון הכספי, אותו קל לחשב, הוא חוסך עמידה בתורים. תמיד יש תורים במוזיאונים הגדולים. צריך לשאול בכניסה כיצד נכנסים בעלי כרטיס המוזיאונים ללא תור, כיוון שבדרך כלל לא מצויין היכן התור לבעלי כרטיס יומי. שייט תעלות: חשוב לצאת עם מפה עדכנית של כל הלוקרים (Ecluse). חלק מהלוקרים הינם הידראוליים, דהינו סגירת השערים והכנסת/הוצאת המים נעשית על ידי משאבות הידראוליות. לוקרים אלו יותר קלים למעבר, כיוון שנדרש פחות כח פיזי. אפשר לברר זאת מראש עם הגורם שמשכיר את היאכטה.
יורודיסני: חשוב לתכנן מראש לאילו מתקנים מעוניינים להכנס. במודיעין מקבלים מפה, בה מצוינים האתרים הפופולריים, בהם ניתן לקבל Fastpass (דהיינו לקבל תור לעוד כשעה). אז באים ונהנים מתור קצר ומהיר. עמק הלואר: חשוב לתכנן מראש באלו טירות לבקר. כדאי לבקר בשתי הטירות הגדולות (Chenoncaux, Chambord) ולהוסיף טירות נוספות, לפי המיקום. כדאי לברר עם הטירות הקטנות מה מחיר הכניסה, כיוון שבחלק, לאו דווקא המענינות, המחיר מופקע (כגון טירת היפהפיה הנרדמת ב-Usse).
