כטייל בלתי נלאה, אני מופתע תמיד מחדש כשאני מגיע ל"חורים" כמו "פיאנר-דל-יו" (קובה), "פקסנהן" (פיליפינים), "אושואיה" (ארץ האש, ארגנטינה), "קובר-פדי" ו"איירס-רוק" (באוטבק האוסטרלי) ואני מגלה שחמישה מיליון ישראלים היו שם לפני (לדברי המקומיים). ישנה מדינה קרובה, שכולנו אוהבים לאהוב, שאין ישראלי שלא עבר דרכה, או/ו שהה בבירתה מספר ימים, אך מעטים "עשו בה" שבועיים ומעלה (הזמן המינימלי להכיר אותה). כוונתי למדינה הקטנה הולנד - בעלת הנוף הכל כך מגוון, ערים יפיפות (ארכיטקטורה מיוחדת, מוזיאונים עשירים) כפרים מקסימים, ובעיקר נוף אנושי חם, ליברלי, תרבותי וחרוץ. כפי שנאמר הולנד שווה שבועיים שלושה לפחות, היות ובדרך כלל הזמן הוא מצרך יקר ניצלתי שני אתרים סביבם בניתי "סיור" של ארבעה ימים מחוץ לאמסטרדם, בסיור המוצע נטעם מעט מכל מה שהולנד מציעה, אבל מספיק על מנת לעורר את התיאבון לבוא ולבקר שוב.

את הסיור להאג אפשר לבצע דרך קאוקנהוף ברכבת, מאוד מומלץ אך מאוד מעייף. האפשרות היחידה לסייר בצפון הולנד היא במכונית (כל אלטרנטיבה אחרת היא או יקרה מאוד, או בבחינת בזבוז זמן - מכאן שאני ממליץ לשכור מכונית לארבעה ימים.

כללי:

גולת הכותרת לדעתי היא הביקור בחגיגת הפרחים בקאוקנהוף. השערים נפתחים בתחילת אפריל ונסגרים בסוף מאי (אפשר לנצל את מחירי החורף המוזלים, ולצאת לאמסטרדם בסוף מרץ). הכפר Giethoorn פתוח בכל ימות השנה, אך אין טעם להגיע אליו ביום חורפי - על כן, עונות הטיול המומלצות הן סוף אפריל, תחילת מאי.

מחירי הלינות בבתי המלון של אמסטרדם נמדדים בזהב, כך שאפשר להסתפק ב"צימר" כשבדרך כלל זו הדרך הטובה ביותר לגלות את אמסטרדם האנושית, אך יש לעמוד על כך שהצימר יהי סמוך לתחנת חשמלית שמגיעה לתחנת הרכבת המרכזית. היות ואין אפשרות לרכוש כרטיסים לחשמלית אצל הנהג, כדאי לרכוש כרטיסיות של 15 החתמות מראש באזור תחנת הרכבת, או בכל חנות לטבק ולעיתונים.

עקרונית אני מציע לצאת לטייל ברחבי הולנד רק לאחר שמסיימים את הסיורים באמסטרדם (עבור השכרת רכב בנמל-תעופה משלמים תוספת נכבדה, ולכן רצוי לקבל את הרכב באחת הסוכנויות בעיר וזאת לאחר שחורשים את העיר הנפלאה בסיורים. את הרכב רצוי תמיד לשכור בארץ, רצוי לעשות לפני כן מחקר שווקים.

יעדי הכתבה