מתחילים בבוקרשט וממשיכים לפיטשטי ולסליסטה
זוהי הנסיעה השנייה שלנו לרומניה, ולכן בחרנו הפעם מסלול, שמקיף מעט מטרנסילבניה, הרי אפוסין, הערים הגובלות בגבול הונגריה, נסיעה לאורך הדנובה ומסתיים בעיר בוקרשט. הטיול התקיים באוקטובר 2009.
יום 1 - יצאנו בשעה 13.00 משדה התעופה בבוקרשט על כביש E-81,A1, 70 לפיטשטי - 120 ק"מ. הנסיעה לאורך הצ'נטורה של בוקרשט היתה עמוסה ואיטית. פנינו צפונה על כביש 7C לבירתה העתיקה של חבל ואלכיה Curtea De Arges, שנמצאת במרחק 30 ק"מ ושוכנת על גדות נהר ארג'ש (לשימושכם, מפת רומניה). העיר נוסדה במאה ה-13 על ידי נגרו וודה והיא בירתה העתיקה של נסיכות מונטנייה. ביקרנו בערב בכנסיית דומנאסקה -; מבנה מעניין. לנו ב- Pensiunea Ruxi, עליו המליצו ב"למטייל". החסרון - אין ארוחת בוקר, רק קפה ועוגה. זהו פנסיון משפחתי, שנמצא מול מלון Confort. החדרים בו חדשים ונוחים. כתובת: Str Negru Vode 104, טלפון: 0727827675.
יום 2 - ביקור בבוקר במנזר המפורסם בקורטיאה דה ארג'ש -; מנזר מדהים ביופיו הארכיטקטוני. הגענו לתחילת כביש טראנספגראשן ונדהמנו לראות שהוא פתוח. לאורך כל הדרך עמדו עצים בשלכת -; מראה מרהיב. המשכנו דרך אגם Vidraru היפה על כביש C7. ברום המעבר היה ערפל כבד וכשעברנו במנהרה יצאנו לאגם בליאה, שנגלה בשמיים תכולים וקור עז. במפל בליאה, שנמצא בהמשך, היו מעט מים. אכלנו צהרים במסעדה הטובה שבמלון בליאה. המשכנו לכיוון סיביו עד המפגש עם כביש 1 ופנינו שמאלה לכיוון סיביו. המרחק - 80 ק"מ. זה היה התכנון המקורי, אך אנו המשכנו עד הכפר סליסטה (Saliste) ולנו אצל משפחת Domnescu, אצל Maria ו-Costel, שהתגלו כזוג חביב ביותר ונכון לעזור. הכפר Saliste עצמו שווה ביקור לעת ערב. ביקור של שעה הספיק. הכפר מאד מטופח. בניין העירייה מרשים וכך גם הגשרונים על הנחל והאדניות עם הפרחים. יש בעיירה מספר בתים משופצים ומשומרים. לנו היה מזל לצפות בחתונה של מקומיים עם תזמורת, שמלווה את הזוג לחתונה בעירייה.
מסיביאל עד פטרושני ושמורת רטזאט
יום 3 - נסענו לכפר סיביאל, שנמצא במרחק של 5 ק"מ, וביקרנו במוזיאון האיקונים, ציורים על זכוכית. לא בטוח שכל הציורים הם על זכוכית. גילינו ציור, שהזכוכית לא כיסתה עד סוף המסגרת ונוכחנו לדעת שהציור הוא ציור רגיל והמסגרת מכוסה בזכוכית. לא להתאמץ לבקר כאן, מה גם שהכפר סיביאל נמצא כרגע בשיפוצים ורובו דרכי עפר. המשכנו לכיוון Jina ואז נוכחנו שהדרך הופכת בהמשכה לדרך עפר, שאינה מתאימה לרכב השכור שלנו. סבנו על עקבנו. נסענו לכיוון אגם גורה ראולוי. ניתן להגיע עם הרכב רק עד הסכר, ההמשך לא סלול. האגם יפה, אך לא שווה לטרוח במיוחד לנסוע לכאן. המשכנו לכפר Cristian, שבו ראינו את המקומיים לבושים עם הבגדים המסורתיים לכבוד ההליכה לכנסייה ביום ראשון. חזרנו לכיוון סיביו. במקור התכוונו לבקר בפארק אסטרה, אך ויתרנו עקב השעה המאוחרת.
מסיביו ירדנו דרומה E81 לרמניקו ולצ'יאה (Ramnica Valcea). ב-Brezol חשבנו לפנות לכביש 7A ולנסוע לכיוון אגם Malaia, אגם וידרה, מעבר טרטראו ומעבר גרופה סאקה ולהגיע לפטרושני. משפחת דומנסקו מ-Saliste התריעה בפנינו שהכביש מהאגם לפטרושני אינו סלול וכך שינינו את המסלול והמשכנו לאורך נהר האולט, דרומה לרמניקה ולצ'יה. לפני מנזר קוזיה, שגם בו ביקרנו, יש פנייה שמאלה על גשר, ומיד בסיומו פנייה שמאלה לדרך עפר כבושה טוב, שממנה עמדה טובה לצילום על נהר האולט. מראה יפה.
יום 4 - מרמניקו ולצ'יאה פנינו מערבה לכיוון העיר טירגו ז'יו. בדרך ביקרנו במנזר Horezu וגם ראינו ביציאה מהמנזר את הקרמיקה החומה, מוצגת בחנויות לרוב. לקראת צהרים הגענו לעיר טירגו ז'יו, בה ביקרנו בפסלים של ברנאקושי, האינפיניטי, שער הנשיקה והשולחן עם הכסאות מסביב. לא התלהבנו במיוחד מפיסול זה. ריח הקבבים מהמסעדה מול הפארק במתחם הציבורי עלה בנחירינו והתיישבנו לארוחת צהרים על טהרת הצ'ורבה והקבבים. כאן גם הצטיידתי בחנות יד שנייה בווסט מפוך, לאור השינוי הקיצוני שהודיעו כי יחול במזג האויר. מטרגו ז'יו המשכנו צפונה לכיוון פטרושני. כשבעה ק"מ לפני פטרושני, פנינו שמאלה, לכביש המוביל, דרך העיר וולקן, לשמורת רטזאט. עברנו כמה ערים והתחיל להחשיך. לא ידענו אם נמצא בהמשך מקום לינה וכך סבנו על פעמינו ולנו בבית מלון של פועלים, הנמצא ממש לפני הפנייה שמאלה. לא משהו שכדאי להמליץ עליו.
מצודות בהונדוארה ובאלבה יוליה ושלג בגילאו
יום 5 - מפטרושני המשכנו בכביש 66 לכיוון Hateg. וצפונה להונדוארה (Hunedoara) בכניסה למקום מכיוון דרום יש בתים עם גגות מוזרים מאלומיניום. מאד מעניין. כאן נמצאת הטירה - מבצר המרשימה - טירת קורבין. הטירה שוכנת מדרום מזרח לתחנת הרכבת. המשכנו דרומה מתוך הונידוארה לאגם Cincis, אגם יפהפה, שעל גדותיו מלון ומסעדה בשם זה. המרחק מהעיר - כשבעה ק"מ. כאן אכלנו צהרים. המשכנו מזרחה צפונה לעיר Sebes וכאן התכוונו לבקר באתר Rapa Rosu, שנמצא במרחק שלושה ק"מ מהעיר. פקק תנועה של כשעתיים גרם לנו להכנס לעיר בחשיכה. לנו בפנסיון La Boheme המצויין.
יום 6 - המשכנו לאלבה יוליה (Alba Iulia), בה הוכתרו מלכי רומניה. מרחק הנסיעה - 70 ק"מ. האתר החשוב ביותר הוא מצודת אלבה קרולינה המרשימה והעשירה בפסלים ותבליטים בסגנון הבארוק. קור אימים של כארבע מעלות קידם את פנינו וכאן נכנס לפעולה הווסט מפוך. מאלבה יוליה המשכנו צפונה דרך Aiud. עשינו סיבוב קצר עם הרכב בעיירה החביבה והמשכנו לכיוון טורדה. כאן יש אפשרות לבקר בקיילה טורזי, למי שטרם ביקר. ליד טורדה, ב- Salina, יש מכרה מלח מרהיב, בתוכו הולכים במנהרה מסתורית באורך 500 מטרים. המכרה פתוח בשעות 9.00-13.00 ובקיץ עד 15.30. המשכנו לכיוון קלוז' על כביש 1 ולכיוון אוראדיאה. פנינו ב- Gilau דרומה וראינו את אגם גילאו היפה. התכוונו לנסוע דרך Belis, השוכנת על גדות אגם Lacu Fantanele, אך תפסה אותנו סופת שלג והרכב סירב להמשיך לנסוע בקרח על הכביש. זה אירע בפאתי הכפר Marisel. במקום נסיעה לאגם, התדפקנו על דלתות הכפריים. משפחת Matisi, שפתחה לנו את ביתה ללון בו, פתחה גם את ליבה ויצאה מגידרה באירוח שלהם.
המאה ה- 19 באורדיאה ומשם לערים ביוש וארד
יום 7 - רק בצהרי היום נפתחה הדרך על ידי המפלסות. שבנו לגילאו וממנה המשכנו מערבה לכיוון אורדיאה (Oradea). על הכביש הראשי לאורדיאה יש כפר בשם Izvorul Crisului, שבו יש רחוב ראשי עם חנויות רבות ונחמד לטייל בהן. שני ק"מ לפני Poieni, בצד שמאל, יש כפר בשם Bologa, שבו יש טחנת מים פעילה לכביסה. ביקרנו שם בדיוק כשתושב המקום סיים לכבס שטיח ואשה מקומית הראתה לנו גם את טחנת הקמח הסמוכה. המשכנו על כביש E60 ונסענו לכיוון אורדיאה. לנו בפנסיון "מיני פרדיס", שנמצא כעשרה ק"מ מחוץ לעיר ובו מסעדה טובה.
יום 8 - אורדיאה היא עיר בה ניתן לחוש באווירת המאה ה-19, אולי יותר מבכל ערי רומניה. היא שוכנת קרוב לגבול עם הונגריה ומבטיחה למבקרים בה חוויה של קפיצה אחורה בזמן. האטרקציות המרכזיות בהן ביקרנו: ארמון וולטורו נגרו, הנשר השחור, שהוא ארמון מרשים, המשמש היום כמלון ומשכן של בנק לאומי סניף רומניה, התיאטרון הלאומי ובית הכנסת היהודי, בו היה לנו מפגש מעניין עם הרב.
מאורדיאה הדרמנו עם כביש E79 -; 76 לביוש. מרחק הנסיעה - 70 ק"מ. בביוש פנינו שמאלה לכיוון Stana De Vale ומפל Ladolina, שנמצא ממש על הכביש. אמנם ביררנו עם אנשי המקום אם הכביש פתוח עד המפל, אך לדאבוננו, כשני ק"מ לפני המפל נתקלנו בשלג כבד בגובה של למעלה ממטר, שגרם לנו להסתובב במקום בלתי אפשרי ולהסתפק בנטיפי קרח בצדדים במקום מפל. שבנו לביוש. עצרנו לפנות ערב בעיירה Brad ולנו בפנסיון של Ana-Maria, שהינו פנסיון טוב עם מסעדה נהדרת, שאכלנו בה ארוחת ערב ובוקר.
יום 9 - המשכנו לרדת עם כביש E79 לדווה (Deva) ומדווה על כביש E68 לכיוון העיר ארד (Arad). עיר זו היא השער להונגריה.היא שוכנת בלב כרמים ועל גדות נהר מורש, המתעקל סביבה. העיר התפתחה כעיר מסחר במהלך הכיבוש העות'ומני. מרכז העיר מאופיין באדריכלות של המאה ה-19 -; שריד לשלטון האוסטרו-הונגרי. ביקרנו ברחוב הראשי, שבו המבנה המרשים של התיאטרון ההונגרי. בניין העירייה אף הוא מבנה מרשים עם גינה יפה בחזיתו. בניין הכנסייה האדומה התגלה כחומה. זו היתה שעת צהריים ורצינו לסיים את הארוחה במהירות. סניף מקדונלד'ס קרא לנו להכנס. זו היתה החלטה גרועה, כי מיד כשיצאנו ופנינו לכיוון הפארק, שנמצא מאחורי בניין העירייה, ראינו פסטיבל יין. היה שם אוכל עממי, אך לנו לא היה מקום להכניס סיכה. הסתפקנו בקינוח של מרציפנים ועוגת קיורטוש, שנאפתה על גחלים ממש לפנינו. משם המשכנו לבקר ב- Turnul De Apa, מגדל המים ופסל הנופלים. עברנו גם דרך השוק הפתוח המקומי. הלכנו מעט גם לאורך הטיילת, שלאורך נהר המורש וסוף כל סוף הפציעה השמש. התרשמנו מאד מהעיר.
טימישוארה - עיר הגנים ונסיעה לאורך הדנובה
נסענו מארד לטימישוארה (Timisioara) דרומה על כביש E671 ולקראת ערב הגענו ללון בעיר במלון Cima, שבמפת העיר מופיע בשם Banat. אין בו חימום או מים חמים, אך מיקום נהדר: שתי דקות מבניין האופרה וכיכר ויקטוריי. לעת ערב הגענו לטימישוארה ומיד ביקרנו בכיכר ויקטוריי שהיא כיכר מאד יפה. מצד אחד בניין האופרה ברוב הדרו ומצד שני בניין כנסייה מעוטר בגגות ירוקים עם ציורים צהובים. ביניהם גינה מטופחת מזרקה ופסל הזאבה עם רומוס ורומלוס.
יום 10 - טימישוארה היא "עיר הגנים" או "וינה הקטנה". שמות רבים לה. העיר מכונה גם בשם "המצודה של טיביס". היא שוכנת בחבל באנאט, על גדות נהר Bega, בגבול עם סרביה והונגריה. העיר נקראת על שם נהר הטימיס, שנקרא בימי קדם בשם טיביסיס. מספרים, כי היוצר של מגדל אייפל בפריס, גוסטב אייפל, בנה את הגשרים מעל נהר בגה. זו העיר הראשונה ברומניה, שעברה מתאורת רחוב בנרות ושמן לחשמל בשנת 1884. ההתקוממות נגד צ'אושסקו החלה בעיר זו. בין הפארקים בעיר: פארק העם, הפארק המרכזי, פארק דוינה ופארק הורדים, שחובה לטייל בו. הוא נמצא ליד בניין העירייה, על גדות אגם בגה ובסמוך לקתדרלה. לצערי, גשם התחיל לרדת כשהיינו שם, והרס לנו את תוכנית הגנים. ביקרנו בבוקר בפיאצה אונירי, שבה בניינים ישנים בצבעים מרהיבים, אם כי דהויים ויצאנו מהעיר על כביש E70 לכיוון Lugoj ובהמשך קרנסבש וסלטינה. מקרנסבש פנינו לכיוון רשיצה והמשכנו עם כביש 58 דרומה לאנינה (Anina). אנינה היתה קבורה בשלג ולא מצאנו שום מלון או פנסיון נורמלי. המשכנו עד אורוויטה (Oravita), ושם לנו במלון Baraj, שהיה מלון טוב ונוח.
יום 11 - יצאנו במזג אויר ערפילי וגשום לכיוון מולדובה וקיה. כאב לנו הלב לראות את אחד המקומות היפים, נהר הדנובה, במזג אויר כה קודר. מה גם, שעל פי תחזית מזג האויר, למחרת היה אמור להתבהר. נסענו כמה עשרות ק"מ והחלטנו לתת צ'אנס למחר. עשינו כמה סידורים וקניות. ארוחת צהריים אכלנו במסעדת המלון Happy Fish, שנמצאת ביציאה ממולדובה נואה, בצד שמאל, ליד הכרכרה הניצבת בחזית המקום. המקום ביתי והאוכל היה טעים. ישנו בפנסיון של Elis, ביציאה ממולדובה נואה מערבה בצד ימין של הדרך. יש לה כ-18 חדרים טובים ונוחים עם טלויזיה. העברנו את הזמן בצפייה בדנובה עם שינויי מזג האויר, בצפייה בברווזים ופרות, ששבו לביתם לקראת ערב ושיחקנו עם כלב חמוד שהגיע לרחרח אותנו בפנסיון וזכה מאיתנו למחרת בארוחת מלכים.
יום 12 - הנסיעה לאורך הדנובה שווה ביקור ואורכת כחצי יום. האיזור שבין Orsova ל- Drobeta הוא החלק הצר ביותר. יש איזור מדהים שנקרא Cazane Mari ויש איזור שנקרא Cazane Mici. המקום בו שתי הגדות קרובות יותר הוא החלק המרשים יותר. צילמנו אין ספור תמונות על הדנובה ולא שבענו מלראות. לקראת צהרים אפילו השמש הפציעה. בדרך ראינו את הפסל המרשים, החצוב בסלע המשתפל לדנובה, של מלך הדאקים -; דציבל. לקראת צהרים הגענו למסעדת הדגים Steaua Dunarei, ששוכנת על מי הדנובה. שום דבר קולינרי יוצא דופן. המשכנו לכיוון דרובטה טורנו סברין ומזרחה לעיר קראיובה (Craiova) בפאתי העיר מצאנו פנסיון מצויין - La Izvoare.
בחזרה לבוקרשט
יום 13 - הנסיעה מקראיובה דרך פיטשטי לבוקרשט התארכה מעל המצופה והגענו לעיר לקראת השעה 15:00. נסענו היישר למלון הרסטראו, שנמצא על גדות אגם הרסטראו. ביקרנו במוזיאון Sfatului, שהינו מוזיאון הנמצא על שטח רחב ידיים על גדות אגם הרסטראו. זה היה ביקור מעניין ומרגיע אחרי הדרך הארוכה שעשינו. ביקרנו בשער הנצחון הרומני שהוא מרשים גם כן.
יום 14 - בוקרשט נוסדה על ידי רועה בשם בוקור (אושר) והפכה לבירת ואלכיה ב-1459, בתקופת שלטונו של ולאד צפש -; דרקולה והיא עיר הבירה מ- 1862. ביקרנו בפרלמנט של צ'אושסקו (Palatul Parlamentului), שהוקם ב-1984. זהו, למעשה, הבניין השני בגודלו אחרי הפנטגון. צ'אושסקו, שהוצא להורג כשבניית המבנה עמדה להסתיים, התכוון לאכלס בו את משרד הנשיא, את משרדה של הוועדה המרכזית ואת כל משרדי הממשלה. בממשלת אילייסקו לא ידעו מה לעשות עם הפיל הלבן, ורבים תבעו להרוס אותו, אבל ב-1994 הוחלט להסב אותו למשכן הפרלמנט ולקיים בו ועידות בינלאומיות. מתקיימים כאן סיורים מודרכים, כך שתוכלו להציץ בפנים המעוטר. החלק החיצוני פחות מרשים. שטחו של המבנה - 330,000 מ"ר. הביקור המודרך הינו רק בשבעה אחוזים מהמבנה. פתוח כל יום, בין 10.00 ל- 16:00. יש הדרכה באנגלית, שנמשכת כ- 45 דקות. כתובת: Calea 13 Septembrie, Bucharest.
ביקרנו גם במוזיאון התלבושות, הנמצא משמאל לבניין הפרלמנט. רצינו לבקר בארמון קוטרוצ'אן, אך הסיור המאורגן היה אמור לצאת ב-13:30 ואורכו כשעה וחצי. על בטן ריקה זה לא התאים לנו, וויתרנו. עשינו סיור ממונע בעיר בכיכר אונירי וויקטוריה ומשם נסענו לשדה התעופה. הדרך לשם היתה דרך חתחתים, כיון שהדרך הרגילה נחסמה עקב עליית מי תהום לגובה מעל מטר, שחסם את נתיב הנסיעה. כמובן שלא שמו שום שילוט לדרך אלטרנטיבית ונזקקנו לעזרת המקומיים, שעזרו לנו מאד. למחרת טסנו לישראל, אחרי טיול מרשים ומגוון עמוס חוויות.
טיפים שנכתבו על ידי רחל לבון על מקומות הלינה והאתרים השונים בהם ביקרה, ניתן למצוא במדור הטיפים באתר.
