אני הילה, בת שלושים (וחצי). הגעתי לשוויץ לפני כשנה וחצי בעקבות אהבת חיי, הלא הוא היום בעלי השוויצרי- נילס (לא הולגרסון ולא קטן, גובה מטר תשעים ושש, "גדל על שמרים" כפי שאמי הפולנייה אומרת בפליאה בכל ביקור, ושמעתי את הבדיחה הזו אלפי פעמים- מצחיק). חיי הטרום שוויצרים התאפיינו בתעודת בגרות עיונית, שרות סדיר מלא, מגורים: קצת ברעננה, קצת בבאר שבע, קצת בכפר סבא עם ההורים (יופי של שותפים לדירה! מאוד מפנקים- מומלץ), קצת ירושלים, לימודים בבצלאל (ארבע שנות אנימציה כייפיות) ואחד טיול/התנדבות באפריקה (אוגנדה-רואנדה, היה מרטיט) עם חברתי הטובה ביותר, מעין, ובעלי לעתיד דאז- נילס.

 את דרכי השוויצרית התחלתי בברן המקסימה, המשכתי לקנטון גרבונדן, ליד העיר ה"גדולה" חור, בהרי האלפים, בפראדן היפה, שמוקפת ההרים ואתרי סקי חמודים (קטנים, אך מרווחים ובמחירים סבירים), וכעת אני גרה בווינטרטור (ליד שדה התעופה וקרוב לציריך ולמפלי הריין!). בכתבות הבאות אני אכתוב לכם על מה שאני רואה, חווה ומה שהמקומיים (הנייטיבס...) טורחים להציג בפניי כשוויץ המגניבה, כי אני אישית, כישראלית וותיקה, מתלהבת בעיקר ממים.

יעדי הכתבה