מסלול טיול בקהילה היהודית באיסטנבול

לאיסטנבול היסטוריה ארוכה הקשורה בקהילה היהודית שחיה בה שנים רבות. בכתבה שלפניכם יובא סיפורה של קהילה זו על פי אזורי ההתיישבות של היהודים ברובעיה השונים של העיר.
מערכת אתר למטייל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: מסלול טיול בקהילה היהודית באיסטנבול
© Shutterstock/Turkey Photo

עדכון סטטוס קורונה נכון ל- 21/09/2021

  • טורקיה מוגדרת מדינה אדומה.
  • חל איסור לטוס אל יעד זה, ללא אישור ועדת חריגים.
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 7 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. גם למחוסנים.
  • על מנת להיכנס לטורקיה, חובה למלא טופס כניסה למדינה, במהלך 72 שעות לפני ההגעה.
  • אזרחים ישראלים יכולים להיכנס לטורקיה ללא צורך בבידוד בהצגת תעודת התחסנות או תוצאה שלילית
    מה-72 שעות האחרונות.
  • חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי ומקומות סגורים
  • התחבורה הציבורית פועלת בצורה מצומצמת
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים, תחת הגבלות
  • מרבית העסקים פתוחים, תחת הגבלות
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
לוגו וירוס קורונה
גולשים יקרים, אנו עושים כמיטב יכולתנו להציג כאן את המידע העדכני ביותר האפשרי. כיוון שהמצב משתנה באופן תכוף, המידע המוצג כאן הוא להתרשמות בלבד ואינו מחייב. לקבלת מידע מחייב על מצב ומגבלות הקורונה ביעד הנסיעה שלכם, יש לפנות אל חברת התעופה/חברת הנסיעות או רשויות המדינה ביעד הנסיעה שלכם. תודה!

גלאטה

האזור שמסביב למגדל גלאטה ב- Beyoğlu נחשב לאזור פופולרי ומתויר מאוד בקרב יהודים וישראלים. השכונה מאופיינת באורח חיים פעלתני. מאחורי כל בית כנסת ישנו סיפור מיוחד ובעל ערך אומנותי. ניתן להלך בין האתרים היהודים ברגל, המרחקים קצרים.

ראשיתה של ההתיישבות היהודית בגלאטה בתקופה הביזנטית, אז היתה השכונה מוקפת חומה שהפרידה אותה מקונסטנטינופול. גלאטה יושבה ונשלטה ע"י הגנואזים, שעליהם נמנו מספר משפחות יהודיות. לאחר כיבוש איסטנבול בידי העותמנים ב- 1453 רוח חדשה נשבה בקהילה היהודית שהלכה וגדלה, במיוחד בימי שלטונו של ביאזיט השני. יהודים התיישבו גם בכפרים לאורך הגדה המערבית של הבוספרוס.

משנת 1500 ואילך רוב תושבי גלאטה היו יהודים. כיום רוב היהודים חיים ברבעים יותר מודרניים, אם כי בתי הכנסת של גלאטה חשובים מאוד בעיני הקהילה. אתרים יהודים בגלאטה כוללים את משרד רב הקהילה, בית הכנסת נווה שלום, בית הכנסת האיטלקי, בית הכנסת ומוזיאון Zülfaris, בית ספר יסודי ומערכת המדרגות של קמונדו.

הגעה : גלאטה נמצאת על צלע הגבעה התלולה המשתרעת בין Karaköoy על קרן הזהב לבין Beyoğlu. מגדל גלאטה (Galata Külesi), הבנוי בצורת גליל, מסתיים בגג חרוטי הבולט למרחוק. מכיכר טקסים סעו בחשמלית היוצאת לכיכר Tünel (שם התחנה הסופית) לאורך רחוב איסתיקלאל. בפינת הרחוב עם Grand Rue de Péra תגלו את גלאטה על בתיה הישנים, בוטיקי האופנה והמספר הלא מבוטל של המסעדות. מכיוון Tepebaşı: אם אתם מגיעים מאחד המלונות שברחוב Mesrutiyet לכו בלוק אחד מזרחה לעבר רחוב איסתיקלאל ופנו ימינה. פה עלו על החשמלית או המשיכו ברגל (5 דקות) עד לכיכר Tünel. מכיוון העיר העתיקה: חצו את גשר גלאטה. מכאן ניתן לטפס רגלית או לנסוע ב- Tünel. מאזורים אחרים: סעו במונית, אוטובוס או מעבורת ל- Karaköy. משם סעו לכיכר Tünel.


מה לראות בגלאטה
 מכיכר Tünel, חצו את רחוב איסתיקלל באלכסון לצד שמאל וחלפו על פני בלוק - בלוק וחצי עד לקצה Ensiz Sokak. פנו שמאלה, ואחר כך ימינה לרחוב Yemenici Abdüllatif Sokak עד שתראו את משרד הרב הראשי בקצה הרחוב (מספר 23). הבניין של רב הקהילה הוקם ב-1876 במטרה לשמש משרד הקשר בין הקהילה לסולטאן, וכבית משפט לענייני הקהילה. לאחר מכן חזרו חזרה דרך Ensiz Sokak ל- Tünel. שימו לב כי כשאתם הולכים המבנה נמצא מימינכם. צעדו כ- 30 מטרים לערך בכיוון מזרח ופנו שמאלה לרחוב Galip Dede Caddesi. כמה צעדים מתחילת הרחוב, בצד שמאל, ניצב המנזר הישן של הדרוישים המסתובבים של גלאטה (Galata Whirling Dervish), שכיום משמש מוזיאון לכתבי שירה מיסטית עות`מאנית (Divan Edebiyati Müzesi). המשורר המפורסם מכולם שיצירותיו מוצגות כאן הוא Galip Dede, ומכאן שם הרחוב. אוסף המוזיאון כולל גם כתבים, חפצים, בגדים מסורתיים וכלי נגינה שהיו שייכים לבני מסדר הדרווישים המחוללים, חלקם התגוררו כאן עד 1924. באולם שבחצר המתחם נערכות מדי יום ראשון האחרון בכל חודש, בשעה 17:00, הופעות של הדרווישים המחוללים. מומלץ.

מגדל גלאטה
במקור היה המגדל הנקודה הגבוהה ביותר של המבצר הגינואזי שהגן על גלאטה בתקופה הביזנטית ובראשית התקופה העות`מאנית. במאה ה- 19 החלו תושבי גלאטה לצאת אל מחוץ לחומה, והמגדל שופץ ושימש כמגדל פיקוח ואתרעה מפני שריפות. בשנות ה-70 עבר המגדל שיפוץ נוסף שבו הפך למגדל תצפית ובראשו מסעדה ומועדון לילה. ניתן לעלות לראש המגדל במעלית (הכניסה בתשלום), כדי להנות מנוף פנורמי משגע של כל גלאטה, קרן הזהב והעיר העתיקה של איסטנבול. הליכה במורד לאורך Galip Dede Caddesi תביאכם לבסוף לגשר גלאטה, כשבדרך תחלפו על פני חנויות ספרים ומוסיקה ובתי מלאכה לעבודות עץ.

 סמוך למגדל גלאטה נמצא בית הכנסת נווה שלום שכתובתו Büyük Hendek Caddesi, מספר 43. זהו אחד מבתי הכנסת הגדולים ביותר העיר, שעוצב וקושט בסגנון מודרני. בית כנסת זה נבנה במקומו של בית כנסת מהמאה ה-15, והוא נחנך בשנת 1951. בעבר שימש בית הכנסת יותר מאשר בית כנסת - בין כתליו נערכו גם חתונות והלוויות. בשנת 1986 תקפו טרוריסטים את המתפללים בבית הכנסת. 23 יהודים נהרגו והמבנה ניזוק קשות. לאחר מכן הוא שופץ, אבל עד היום ניתן לראות חורים של כדורי ירי על הקירות. בעקבות הארוע, עלה יקרו של בית הכנסת נווה שלום בעיני הקהילה היהודית של איסטנבול.

בסיום הביקור בבית הכנסת פנו ימינה, צעדו כמה צעדים ופנו שוב ימינה לסמטה קטנה שנקראת Lakerdaci Sokak. במספר 12 ישנו בית הספר היסודי של היהודים - Musevi I. Karma Ilk Okulu שפועל תחת חנות משרד החינוך התורכי. (הכניסה לבית הספר מעבר לפינה).

הרחוב הרחב המקביל ל- Lakerdaci Sokak הוא Sair Ziya Paşa Sokak. בפנייתכם ימינה ברחוב זה, לכו במורד הרחוב עד שתראו את בית הכנסת האיטלקי בפינת הרחובות Sair Ziya Pasa Sokak ו- Laleli Cesme Sokak. בית הכנסת האיטלקי נוסד בסביבות 1880 ע"י יהודי איסטנבול שבשל ויכוחים פנימיים כיצד לנהל את הקהילה, ביקשו את חסותו של השגריר האיטלקי. הכניסה הראשית נמצאת ב- Sair Ziya Pasa Sokak, מספר 8. המבנה הפנימי של בית הכנסת מעניין, הרמוני ושמור היטב עם שתי קשתות כפולות התלויות במרפסת, כיפה עמוקה עם כוכבים, חלונות מזכוכית צבעונית ושטיחים תורכיים הפרוסים על הרצפה. בחצר המוזיאון מזרקה יפה.

מבית הכנסת האיטלקי, לכו בכיוון צפון מערב לאורך Laleli Cesme Sokak עד לגשר גלאטה, פנו שמאלה ורדו במורד הדרך עד Camekan Sokak. המשיכו ללכת עד לנקודת ההתפצלות על הרחוב, בה פנו שמאלה והמשיכו לצעוד 10 דקות לערך עד שתגיעו לנקודה המעניינת הבאה. תוך כדי הליכה תנו את הדעת לחיי היומיום של גלאטה: בתי מלאכה, חנויות מצרכים, נשים התולות כביסה בחוץ, ילדים המשחקים בסמטאות הצרות ועוד. רדו במדרגות בצד שמאל של Camekan Sokak ובסופן תמצאו מול בית הכנסת האשכנזי. בית הכנסת נמצא ב- Yüksek Kaldirim, מספר 37. בית הכנסת נחנך בשנת 1900 וחזיתו מרשימה למדי עם שלוש הקשתות המקוריות והחלונות בדמות שושנה. בפנים, הרצפות עשויות שיש, על הכיפה הנשגבת מצוירים כוכבים והכל עשוי מלאכת אומנות משובחת המשלבת בין סגנון ערבי לאירופאי. בית הכנסת שמור היטב ומאוד מומלץ לבקר בו.

מבית הכנסת האשכנזי חזרו חזרה דרך המדרגות ל- Camekan Sokak, פנו שמאלה ורדו בירידה המובילה למערכת המדרגות של Kamondo. זהו מערכת מדרגות כפולה המחברת את החלק הנמוך של Camekan Sokak עם הרחוב הראשי- Bankalar (הידוע גם בשם Voyvoda Caddesi). מערכת המדרגות נבנתה במאה ה-19 על פי בקשת משפחת קמונדו, המשפחה היהודית העשירה ביותר באותם ימים. מהמדרגות פנו שמאלה ולכו במורד הדרך לאורך הרחוב הראשי עד לכיכר Karaköy. בית הכנסת Zülfaris שנמצא ב- Haracci Ali Sokak נבנה כנראה בשנת 1671 וכיום משמש כמוזיאון של יהדות תורכיה. בית הכנסת שימש בעבר כאולם הארועים הראשי לחתונות והלוויות עד לבניית בית הכנסת נווה שלום.

לתחילת הכתבה


Balat

ההתיישבות היהודית ברובע בלאט החלה בתקופה הביזנטית אולם הקהילה גדלה בעקבות גלי המהגרים שהגיעו לכאן לאחר גירוש ספרד. כיום מתגוררים ברובע בעיקר אנשי מעמד הפועלים. בעבר היו ברובע תשעה עשר בתי כנסת, מהם נותרו כיום שניים בלבד. החשוב מביניהם הוא Ahrida, והשני הוא Yanbol. בית הספר היהודי נמצא ממש בסמוך וכמוהו גם בית החולים "אור חיים" הנמצא מצפון מערב, במרחק הליכה קצר מבתי הכנסת. במתחם הרובע ישנה גם הכנסייה האורתודוכסית הבולגרית על שם סנט סטפן, הנקראת Kariye Müzesi וכן הריסות המבצר הביזנטי הידוע בשם Tekfur Saray.

הגעה
 הרובע נמצא על הגדה הדרומית של קרן הזהב, בין גשר אתא תורכ לגשר Fatih. ניתן להגיע לכאן במטרו שיוצא ממערב לכיכר Aksaray עד לתחנת Edirnekapı. כשתגיעו לתחנה, בקשו מהתושבים המקומיים שידריכו אתכם איך להגיע ל- Kariye. הם יעזרו בחפץ לב. המוזיאון נמצא שתי דקות בלבד מהרחוב הראשי. כדי להגיע ישירות לאחד מבתי הכנסת ממרכז איסטנבול, סעו במונית או באוטובוס.

מה לראות?
בית הכנסת המפורסם ביותר הוא Ahrida . הוא נמצא ברחוב על גדת קרן הזהב ברחוב וודינה מספר 9 (Vodina Caddesi), אבל לרוב נקרא Kürkçü Çesme Sokak. זהו העתיק והמרשים מבין בתי הכנסת של העיר. בניית בית הכנסת מתוארכת לסביבות שנת 1400, ואולי אף יותר מוקדם. שריפה פגעה בבית הכנסת בסביבות 1600 ולכן ב- 1694 הסולטן הורה על שיפוץ בית הכנסת בסגנון בארוק. בשנים 1990-1991 נעשה שיפוץ נוסף של בית הכנסת ואז נתגלו שרידי ארכיטקטורה מקורית מן השנים 1700-1800. מלבד הארכיטקטורה המרשימה של בית כנסת, העיפו מבט על הריהוט ובמיוחד על הבימה שעוצבה כמו תיבת נוח. אל בית הכנסת ניתן להיכנס בתיאום מראש בלבד, לאחר שתמסרו את מספרי הדרכונים ופרטים נוספים במשרדי הקהילה היהודית.

בית הכנסת השני, יאנבול, נמצא ב- Düriye Sokak (מספר 16), ממש מול Kamis Sokak, כבלוק אחד מבית הכנסת הראשון. (המפתחות נמצאים בחנות של מאדאם קורין- Korin Hanım). פנימו של בית הכנסת דומה לזו של Ahrida לפני ששופץ. הציורים על הכיפה כנראה נועדו לתאר את העיר המקדונית יאנבול, ממנה נשאבה ההשראה לעיטורי בית הכנסת.

לכו חזרה לכיוון גדת קרן הזהב, פנו שמאלה וצעדו 500 מטרים עד לבית החולים "אור חיים" שנמצא ב- Demirhisar Caddesi. בית החולים נבנה בשנת 1897. אם תחזרו ל- Eminönü לאורך גדת קרן הזהב תחלפו על פני הכנסיה האורתודוכסית בולגרית של סנט סטפן (משמאלכם).

לתחילת הכתבה

הסקוי

בתקופה הביזנטית היו מורדות קרן הזהב עטורים גפנים ויערות. אחרי הכיבוש העות`מאני, הסולטאנים היו באים הנה להינפש ולעסוק בצייד תוך הנאה מהנוף המופלא. כיום, יש כאן אזור מתועש ומפותח על החוף, שבו בונים בעיקר אניות. האזור כולל גם בית אבות יהודי, ובית עלמין יהודי ישן, שבו גם המאוזלאום של Kamondo והפביליון האימפריאלי מתקופת העותמנים, שנקרא Aynalikavak Kasri.

הגעה : ניתן להגיע אל Aynalikavak Kasri ואל בית האבות באמצעות מונית, פשוט אימרו לנהג להביא אתכם אל תחנת המשטרה המקומית- Hasköy Polis Karakolu או אל מתקני האתלטים- Beyoglu Belediyesi Sükrü Urcan Spor Tesisleri. שני האתרים הללו מוכרים ומרכזיים וכל נהג יוכל לסייע לכם. משם תוכלו להגיע בקלות, בהליכה של כעשר דקות אל האתרים.

מה לראות
בית האבות היהודי Èhtiyarlar Yurdu, נמצא ב- Hasköy Mektep Sokak (מספר 10). זהו בית אבן קלאסי ומרשים שנבנה בשנת 1874 על ידי רשת אליאנס העולמית. במקור, התכוונו שהמבנה ישמש חלק מרשת בתי הספר של אליאנס, וישרת את בנות הנוער היהודי שמלא את רחובות Hasköy של המאה התשע עשרה.
 מתחנת המשטרה עלו בכיוון צפון מערב, כאשר המתקנים האתלטיים לימינכם. חפשו שלט שמכוון אל Ihtiyarlar Yurduna gider (אל בית האבות היהודי). פנו ימינה ב- Okmeydani Caddesi, התקדמו בלוק אחד, ופנו שמאלה אל Keçeci Piri Cami Sokak. לכו לאורך רחוב זה עד פארק קטן, ופנו ימינה בפינה הרחוקה של הפארק. כך תגיעו אל רחוב Hasköy Mektep Sokak. בית האבות היהודי נמצא מרחק בלוק אחד, מימין.

האתר השני שניתן לראות באזור זה הוא הפביליון האימפריאלי מהתקופה העותמנית. כדי להגיע לשם לכו כמה דקות מתחנת המשטרה לכיוון דרום מזרח לאורך רחוב Kasimpasa-Hasköy Yolu. פביליון התענוגות העות`מאני פתוח בין השעות 9:30 עד 16:00, סגור בימים שני וחמישי. הכניסה בתשלום. בסמוך מצויה חצר האניות- Tersane, ולכן מבני האצולה העותמנית נודעו כ- Tersane Palace. הפביליון ועיטוריו העשירים מעניקים מושג כלשהו על פאר האימפריה העות`מאנית במאה השמונה עשרה, כאשר רובע זה היה מאוכלס בעיקר על ידי בני הקהילה היהודית.

מ- Aynalikavak Kasri, קחו מונית אל חוף קרן הזהב, כדי לבקר באתר של קאמונדו- בו יש מאוזולאום ובית אצולה שכיום משמש את חיל הים התורכי. בקשו מהנהג לקחת אתכם אל Deniz Kuvvetleri Güney Bölgesi Komutanligi. כאן תוכלו לראות מצד ימין של חוף קרן הזהב מבנה מרשים ביותר. בית זה נבנה על ידי משפחת קאמונדו רבת הנכסים, וכאשר אחרון בניה נפטר ללא יורש עבר הנכס לידי ממשלת תורכיה שהפכה אותו למפקדת חיל הים. כבסיס צבאי הבית אינו פתוח למבקרים אך אפילו מבט מבחוץ מגלה את עושרו וטוב הטעם של עיצובו הראוותני. כדי להגיע אל המאוזולאום של קאמונדו יש לנסוע על כביש Birinci Çevreyolu, שמקיף את מרכז העיר מצפון ל- Hasköy. הכביש המהיר הזה עובר על פני מה שהיה פעם בית העלמין היהודי, ואילו המאוזולאום ניצב על גבעה מצפון לכביש, שבולטת למרחוק.

לתחילת הכתבה

סיסלי

רובע מבוסס של מגורים ומסחר, שנמצא כשני ק"מ מכיכר טקסים. ברובע שוכנים שני אתרים יהודיים מעניינים- בית הכנסת "בית ישראל", ובית העלמין היהודי - איטלקי.

הגעה
כדי להגיע לכאן יש לקחת מונית אל כיכר שישלי, Şişli Meydani, ולהמשיך ממנה כמה מאות מטרים ברגל, לכיוון צפון, לאורך Abidei Hürriyet Caddesi, אל בית העלמין האיטלקי יהודי. תוכלו לזהות את הכניסה לבית העלמין באמצעות השער המונומנטלי שמתנשא מעל הרחוב ממזרח.

מה לראות כאן?
מאחורי השער הבארוקי המרהיב של בית העלמין מסתתרות המוני מצבות שעליהן חקוקות כתובות בהמון שפות: לטינית, איטלקית, אנגלית, צרפתית רוסית וגרמנית. רוב המפורסמים של העיר נטמנו כאן במהלך המאה התשע עשרה. במקור, הועידו את בית העלמין לשימוש ארבע מאות משפחות יהודיות שהיגרו לכאן מחצי האי קרים ב-1854. מאוחר יותר, הוקדש בית העלמין לשימוש האגודה האיטלו-יהודית בפקודת הסולטן Abdülaziz. בית העלמין מטופח להפליא ושמור בקפידה על ידי שומרים מיוחדים, ועדיין נקברים בו. ביקור בו מהווה אשנב מרתק לאופיה של הקהילה היהודית בעיר.

מבית העלמין ניתן ללכת לעבר בית הכנסת של הרובע, שמרוחק מכאן כקילומטר. בית הכנסת "בית ישראל", נמצא בין רובע Şişli לרובע Harbiye, ברחוב קטן, שני בלוקים מערבית ל- Halaskargazi Caddesi. כדי להגיע מבית העלמין האיטלקי, יש ללכת דרומה לאורך רחוב Abidei Hürriyet Caddesi, אל כיכר שישלי, ולהמשיך דרומה אל רחוב Halaskargazi Caddesi. כאשר רואים את רחוב Rumeli Caddesi, שחוצה את הרחוב בו הלכתם, פנו בו. תוכלו לזהותו באמצעות ספסל גדול מאוד של בנק Yapi Kredi bank שניצב בפינת הרחוב. ב- Rumeli Caddesi פונים ימינה (מערבה), והולכים שני בלוקים אל Efe Sokak, ואז פונים ימינה שוב. בית הכנסת נמצא במורד הרחוב,מצד ימין. הכתובת המדויקת: Şişli Beth Israel Synagogue, Efe Sokak No. 4. זהו מבנה גדול מימדים ובעל חשיבות עצומה עד היום. בשנת 1952 נקנה המבנה, והפך לבית כנסת. הספינה המרכזית שלו בעלת קירוי חביתי ולצידיה שני אגפים צדדיים שמזכירים מעט אדריכלות כנסייתית. כל זאת, למרות שבעברו שימש המבנה כמוסך. העיטור של בית הכנסת פשוט ומאופין בקווים נקיים, ומעודנים. בית ישראל פעיל גם היום, ומאז ומתמיד שכן ברובע האמיד ולכן היווה נקודת מפגש חשובה לאנשי הקהילה האמידים.

לתחילת הכתבה

רובע אורטקוי

כיום רובע זה הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, קשה להאמין כי במאה התשע עשרה הרובע היה כפר לגדת הבוספרוס, ואיכלס את בתי הקיט של המשפחות העשירות של איסטנבול. למרות שבית היתומים היהודי שהיה כאן לא שרד, ובית הכנסת "עץ החיים" נשרף, עדיין ניתן לבקר כאן בבית הכנסת ובאתרים רבים מעניינים מימי האמפריה העות`מאנית. אתרים נוספים שניתן לשלב ביום הטיול כאן הם- Dolmabahçe Palace, Yildiz Park, ומצודת Rumeli Hisari.

הגעה
Ortaköy שוכנת למרגלות בגדה המערבית, מתחת לגשר הדרומי של הבוספורוס. הדרך הנעימה ביותר להגיע לרובע היא במעבורת מ- Eminönü. תדירות מעבורות אלה אינה גבוהה. ניתן להגיע גם באוטובוס או במונית. האוטובוסים שמשולטים בשם הרובע או בשם Bebek יובילו אתכם לכאן בבטחה.

מה לראות?
 בית הכנסת "עץ החיים" נמצא על קו החוף, על הכביש הראשי של הרובע בסמוך למסגד Ortaköy Camii, מדרום לגשר. כשנוסעים צפונה על כביש זה עוברים מבנים שדומים לארמונות (ממזרח, או בצד ימין שלכם), ביניהם גם Çiragan Palace Hotel Kempinski. אחר כך מגיעים אל האזור המסחרי של הרובע, ובית הכנסת נמצא בנקודה בה מתעקל הכביש ימינה. אם תקחו מונית, בקשו מהנהג להוריד אתכם במסגד Ortaköy. כתובת מדויקת: Etz Ahayim Synagogue, Muallim Naci Caddesi no. 38. בית הכנסת נבנה במקור בשנת 1660, ובשנת 1941 הוא ניזוק קשות בשריפה. כיום שרידיו מצויים בגן, כאנדרטה היסטורית. בית המדרש הסמוך, הפך לבית תפילה.

צאו מבית הכנסת ופנו שמאלה, ושוב שמאלה, ולכו לאורך רחוב Osmanzade Sokak לכיוון הבוספורוס. אזור זה של רחובות קטנים וססגוניים גדוש גלריות וחנויות עתיקות. סטודנטים ואמנים מרבים להתגודד כאן, וממלאים את האזור חיים. לידע כללי, מסגד Ortaköy Camii, שידוע גם בכינויו הרשמי Büyük Mecidiye Camii נבנה בשנת 1854 על ידי הסולטן Abdülmecit, כתחליף למסגד הקודם משנת 1714.

לתחילת הכתבה


רובע היידרפסה

רובע Haydarpaşa נמצא בדרום הבוספורוס, על הגדה המזרחית, ובו האתר ההיסטורי בו פעלה פלורנס נייטינגייל, הבריטית הרחמניה, וגם קצה מסילת הברזל שמובילה מאנטוליה. כאן תוכלו לבקר בין היתר בבית הכנסת "חמדת ישראל", שהוא מהיפים בעיר ונחשב לאתר היהודי המעניין ביותר בגדה המזרחית של הבוספורוס. ייתכן וכדאי לתכנן כאן יום טיול שלם שיכלול ביקור באתרים הבאים- בתי הכנסת ב- Haydarpaşa ובקוּזקוּנג`וּק (Kuzkuncuk), ארמון Beylerbeyi והתצפית מ- Çamlica hilltop.

הגעה
 הדרך הפשוטה ביותר להגיע אל Haydarpasa היא במעבורת מ- Karaköy או מאמינונו. יש מעבורת כל רבע שעה בערך ממזרח לגשר גלאטה. במהלך השייט הקצר (כעשרים דקות) תהנו מהנוף המרנין של הבוספורוס, ים מרמרה והעיר על מבניה הבולטים- ארמון טופקאפי, המסגד הכחול והאיה סופיה על צריחיה הרמים.


מה לראות?
 כאשר מגיעים אל החוף, הולכים ימינה סביב תחנת הרכבת. לכו לאורך רחוב זה כעשר דקות, עם פיתול הרחוב לאורך המפרץ ימינה. כך תגיעו אל רחבה ובה מיניבוסים לרוב. שם המקום- Rihtim Caddesi. פנו אל החלק המזרחי, היבשתי של אזור זה. לכו והתרחקו מהמיניבוסים, אל הרחובות שעולים במעלה הגבעה מזרחה. כאן תמצאו את רחוב Izzettin Sokak, לכו לאורכו, כאשר תראו את רחוב Süngertasi Sokak, עיצרו. בית הכנסת "חמדת ישראל" נמצא ממש ממול. חפשו אחר הכניסה שמובילה אל מעין מסדרון, בית הכנסת נמצא משמאל.

בית הכנסת "חמדת ישראל" נחנך בספטמבר 1899. במהלך המאה התשע עשרה, כאשר המאבקים בין הפלגים השונים הדתיים גברו, נשלחו לכאן קבוצות של נוצרים יוונים אורתודוכסיים לתקוף את אנשי הקהילה היהודית. משום כך, הואטה בנית בית הכנסת. הסולטאן Abdülhamit II גילה אי צדק זה ופקד ליישב את הסכסוך ולהפסיק את הלחץ על הקהילה. לכבודו נקרא בית הכנסת "חמדת"- וריאציה על שמו חמיט, "המיטיב". השם כולו- מבטא את רגשי התודה של הקהילה כלפיו. חלל בית הכנסת מרווח ועטור כולו בערבסקות, בציורי קיר ובשיש יקר. נברשות של קריסטל מאירות את המקום, ומוסיפות לחינו. בצד הצפוני יש גן יפה.

לתחילת הכתבה


רובע קוזקונקוק

צפון מזרחית ל- Ësküdar על הגדה המזרחית של הבוספורוס נח רובע Kuzkuncuk. הוא נמצא מדרום לשער המזרחי של גשר הבוספורוס. שני בתי כנסת שממוקמים כאן היו בעלי משמעות אדירה בחיי הקהילה היהודית באיסטנבול. כיום אין כאן יהודים רבים, אך בעבר שגשגה כאן קהילה ששורשיה ספרדיים.

הגעה
ניתן להגיע הנה במונית, אך השיט במעבורת הינו חוויתי הרבה יותר. עלו על מעבורת ב- Karaköy, ורדו ב- Haydarpasa או ב- Kadiköy, או צאו מ- Eminönü או Kabatas אל Ësküdar. משם תוכלו לקחת מונית או אוטובוס אל Kuzguncuk.

מה לראות?
בתי הכנסת נמצאים ברחוב הראשי Icadiye Caddesi, ממש במרכז Kuzguncuk.
 בית הכנסת "מרכז" נקרא גם "בית יעקב", ונמצא ב- Icadiye Caddesi no. 9. בית הכנסת נמצא דרום מזרחית לכביש החוף, מצד שמאל, והכניסה אליו היא מחצר קטנה, דרך גרם מדרגות משיש ומרפסת ויקטוריאנית קטנה. הכיפה של המבנה מרהיבה ביופיה ומעוטרת בציורים של ארץ הקודש.

בית הכנסת השני, Virane , כונה תמיד Kal de Ariva,"קהל העליון", נמצא במעלה גבעת Icadiye Caddesi. כמובן שבית הכנסת "מרכז" כונה "קהל התחתון"- Kal de Abajo. ניתן להיכנס אל בית הכנסת העליון דרך Yakup Sokak, מספר 8. כדי להגיע אליו ממשיכים לאורך Icadiye Caddesi, כלפי מעלה, אל Icadiye Hamam Sokak, שם פונים ימינה. Yakup Sokak הוא רחוב קטן ללא מוצא, בו נמצא בית הכנסת. בית הכנסת Virane פחות מרשים מ"מרכז". הוא בעל חלל אינטימי וישן והכניסה אליו היא דרך בית המדרש, חצר פנימית קטנה, ומדרגות שמובילות אל אולם התפילה עצמו. בהמשך Icadiye Caddesi ממוקם בית העלמין היהודי הישן, שעדיין נמצא בשימוש, ובמספר 103 נמצא בית הרב הראשי. מרחק קצר מכאן נמצא ארמון הקיץ של הסולטאן - Beylerbeyi Palace. הארמון נמצא כקילומטר צפונית מזרחית ל- Kuzלkuncuk. קחו מונית או אוטובוס אל Çayirbasi, ולכו אל הארמון, שבו שלל יצירות אמנות, רהיטים יפהפיים וגם גנים מטופחים.

לתחילת הכתבה

העיר בורסה

הקהילה היהודית התמקמה בבורסה כבר בתקופת השלטון הביזנטי. לאחר הכיבוש העות`מאני בשנת 1324, התיר הסולטאן Orhan בניית בית כנסת. כך נבנה בית הכנסת "עץ החיים" אשר שימש את אנשי הקהילה למעלה משש מאות שנים. מאז מלחמת העולם השניה, השואה והקמתה של מדינת ישראל הדלדלה האוכלוסיה היהודית בעיר. רק שני בתי כנסת בבורסה נותרו פעילים. כדאי לבקר בבית הכנסת "גירוש", שהוא המרשים והיפה מביניהם. כדי להגיע אליו, לכו מהמסגד הגדול Ulu Camii, כרבע שעה, או קחו מונית. הולכים מערבה לאורך Atatürk Caddesi, Cemal Nadir Caddesi, ו- Altiparmak Caddesi, עד לתחנת האוטובוס (מול Sabahettin Pasa Camii) Çatal Firin). חפשו אחר חנות האלקטרוניקה Simsek Elektrik, בכתובת- Altiparmak Caddesi 20-A, טלפון: 215490. במהלך היום, החנות פתוחה, ובעליה- אדון Nesim Kuzu, מחזיק במפתחות בית הכנסת, וישמח להוביל אתכם אליו.

בית הכנסת נמצא ברחוב המקביל, Sakarya Caddesi. כיום זהו מדרחוב גדוש מסעדות דגים, אך פעם היה זה הלב הפועם של הקהילה היהודית. בית הכנסת נמצא במורד הרחוב מצד שמאל. זהו מבנה מיוחד, קשת של עמודים מקיפה את בימתו ותומכת את כיפת התקרה. מעל דלת הכניסה יש מנורות מזכוכית צבעונית. בית הכנסת מטופל גם כיום, וכנראה שעבר שיפוץ רציני סביב שנת 1700. ספרי התורה שבו עשו דרך ארוכה מספרד, אחרי גירוש היהודים משם, והגירתם הנה.

 לקינוח, היכנסו לאחת ממסעדות הדגים המעולות ברחוב, המפורסמת מביניהם היא ללא ספק Arap Sükrü. גם חנויות היין, ובראשן Misi Wine Shop, שוות ביקור, בהן תוכלו לרכוש יין מקומי שנעשה בפריפריה של בורסה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

עדכון סטטוס קורונה נכון ל- 21/09/2021

  • טורקיה מוגדרת מדינה אדומה.
  • חל איסור לטוס אל יעד זה, ללא אישור ועדת חריגים.
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 7 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. גם למחוסנים.
  • על מנת להיכנס לטורקיה, חובה למלא טופס כניסה למדינה, במהלך 72 שעות לפני ההגעה.
  • אזרחים ישראלים יכולים להיכנס לטורקיה ללא צורך בבידוד בהצגת תעודת התחסנות או תוצאה שלילית
    מה-72 שעות האחרונות.
  • חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי ומקומות סגורים
  • התחבורה הציבורית פועלת בצורה מצומצמת
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים, תחת הגבלות
  • מרבית העסקים פתוחים, תחת הגבלות
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
לוגו וירוס קורונה
גולשים יקרים, אנו עושים כמיטב יכולתנו להציג כאן את המידע העדכני ביותר האפשרי. כיוון שהמצב משתנה באופן תכוף, המידע המוצג כאן הוא להתרשמות בלבד ואינו מחייב. לקבלת מידע מחייב על מצב ומגבלות הקורונה ביעד הנסיעה שלכם, יש לפנות אל חברת התעופה/חברת הנסיעות או רשויות המדינה ביעד הנסיעה שלכם. תודה!

כתבות מומלצות עבורך על איסטנבול