טיול אחר בפנר ובאלאט
השכונות פנר (Fener) ובאלאט (Balat) שוכנות במעלה קרן הזהב, אותה לשון ים המבודדת את החלק האירופי של איסטנבול. קרן הזהב היא אחד מאזורי הנמל החשובים בעולם, ובשל מיקומו היה לו אינטרס כלכלי ימי חשוב לאורך ימי ההיסטוריה. פאנר ובאלאט הם מהרבעים הישנים ביותר באיסטנבול, ורחובותיהם מאופיינים בבתי עץ, בבתי אבן בשלל צבעים, בכנסיות קטנות ואף בכמה בתי כנסת מהתקופה הביזנטית-עותמאנית.
פאנר שוכנת על אחת משבע הגבעות של איסטנבול, ומאופיינת בשל כך ברחובות צרים ותלולים מאוד, דבר שבהחלט מוסיף למראה הציורי של השכונה. הפטריארכיה האורתודוקסית שוכנת בפאנר החל משנת 1600. במאה ה-19,התיישבו בפאנר אוכלוסיות מאזור אנטליה ומאזורים נוספים שהחלו להגיע לאיסטנבול.
שכונת באלאט הייתה מאוכלסת במאות ה-18-15 בעיקר על ידי יהודים יוצאי ספרד. מלבדם שכנו באזור גם יוונים, אמריקנים וטורקים. שילוב של ארבע הקבוצות התרבותיות הללו יצר אזור אותנטי וייחודי. היום אזור היסטורי זה מאוכלס רובו ככולו בטורקים. קשה למצוא כאן אנשים שאינם מוסלמים, והאוכלוסייה בכללה ענייה מאוד. אמנם בתים רבים שרדו לאורך השנים, אך הם בהחלט זקוקים לעבודות שימור ושיפוץ, ונראה שהן לא צפויות להתבצע בעתיד הקרוב.
אחרי מספר ימים שבהם סקרתי לעומק את כל אתריה החשובים והקלאסיים של איסטנבול, החלטתי לשנות אווירה, ויצאתי לכיוון שכונות פאנר ובאלאט. הגעתי למקום עם שאלות רבות, ואי ודאות. אין לי אף נקודת יעד, לא ברור לי לאן אני רוצה להגיע ובכלל מה אני צפוי למצוא כאן. בהחלט לא אתר תיירות שגרתי. קיוויתי לספוג קצת מהאווירה ההיסטורית של המקום, אך לשמחתי מצאתי הרבה יותר מכך. מצאתי מקום שקט, הרחק מהמולת מרכז העיר. הבתים הצבועים בכל צבעי הקשת, מחייכים, והאנשים חמים ומסבירי פנים. אם התחלתי את הסיור עם כמה חששות, הרי שהם התחלפו באושר גדול, ובשמחה על ה"אוצר" התיירותי שמצאתי.
הטורקית אמנם לא שגורה בפי והאנגלית לא שגורה בפיהם, אך עם זאת זכיתי ליחס חם בכל מקום שאליו הגעתי. חלק מהתושבים המקומיים, שראו כי אני מתרשם מהמקום ומצלם רבות, אפילו הזמינו אותי להתארח בביתם. כנראה זהו הקסם השמור לאזורים שטרם נשחקו בידי תיירות המונית.
בשל ההתרשמות העמוקה שלי מהמקום, החלטתי לחזור אליו שוב למחרת היום. רק בסיור החוזר התבהר לי עד כמה האזור אינו תיירותי, ועד כמה האוכלוסייה המקומית סקרנית ושמחה לארח תיירים. כמעט בכל רחוב אליו הגעתי, פגשתי "מכר וותיק" מהסיור של אתמול. קבלת הפנים, כמעט מיותר לציין, הייתה חמה שבעתיים.
איך מגיעים?
אין פשוט מזה. לוקחים מונית למסגד סאלים. המסגד נמצא באזור הדרום-מזרחי של שכונות פאנר ובאלאט. מכאן פשוט הולכים ברגל, אל תוך השכונות לכיוון צפון-מערב. לא צריך מסלול ולא צריך סיפור דרך, וגם לא צריך מפה. כל סמטה היא הפתעה וההנאה מובטחת!