המדריך למסע אופניים בשוויץ

שוויץ היא מדינה מדהימה מהמון בחינות. הטבע והנופים, שהם בין היפים בעולם, האנשים והתרבות המיוחדת, השילוב של מס` שפות ואוכלוסיות ביחד, העתיקות והטירות הפזורות ברחבי המדינה. היא גם מרכז של ספורט אתגרי, סקי ופעילויות חורף בחורף וכל השאר בקיץ (אופניים -; מכל הסוגים, ראפטינג, קאנוינג, פאראגליידינג ועוד הרבה). בשל כך, שוויץ ידעה תיירות כבר מאות שנים. המדינה מתוקתקת ומסודרת מכל בחינה, ובפרט מבחינת השירותים והנוחות המוצעים לתייר. כמו כן, בשל מס` התיירים הרב הפוקד אותה, והכלכלה החזקה, הטיול בשוויץ יקר מאוד מכל בחינה (קניות, לינה, תחבורה, אוכל, אטרקציות). יקר- אבל שווה.

בשוויץ ניתן לרכוב בכל תקופה, למעט החורף (נובמבר -; פברואר). הקיץ (יוני-אוגוסט) בד"כ נעים מבחינת טמפ` (אך יכול להיות חם מאוד), אך אלו גם החודשים הגשומים ביותר. הטמפ` לעתים מגיעות למעל 30 מעלות צלזיוס. תקופה זו היא גם העמוסה ביותר מבחינת תיירים וצריך להיערך לכך מראש, אם בהזמנת מקומות לינה או נשיאת אוהל ללינת קמפינג. הסתיו (ספטמבר -; אוקטובר) היא תקופה די טובה. גם יורד פחות גשם, הטמפ` עדיין סבירות (מקס` בסביבות ה-20), ויש הרבה פחות תיירים. מאותן סיבות, גם האביב (מרץ -; מאי) תקופה טובה, אך ההרים עדיין יכולים להיות מושלגים, ולכן חלק ממעברי ההרים עדיין חסומים.

בעיקרון, צריך להביא ביגוד לכל מזג-אוויר וציוד בהתאם לסגנון הטיול והלינה המתוכננים. כל עוד נשארים בגבהים "נורמליים", קרי מתחת ל-1500 מ` אז ביגוד מחמם כמו פליז וביגוד ארוך רגיל יספיק, אך אם מתכננים לבקר במקומות גבוהים יותר (כמו ה-Juganfrau למשל בגובה של כ-3,400 מ`) כדאי להביא בגדים חמים יותר או לקנות שם (ולשלם בהתאם). במידה ומתכננים על לינה באוהל, יש להביא מזרון, ציוד בישול, שק"ש ואוהל כמובן. האוהל חייב להיות עמיד בגשם. הגשם יכול לרדת בכל זמן ובכל עונה. אם מתכננים ללון באכסניות, אין צורך באף אחד מפריטי הלינה בקמפינג הנ"ל ומספיק ציוד כללי לטיול. שוויץ היא מדינה מערבית ועשירה, כך שאפשר למצוא בה כל דבר. אם שכחתם או לא הייתם בטוחים מה להביא, תמיד אפשר להשלים שם. ספק גדול אם המחיר יהיה נמוך מבארץ. אך עם זאת, המבחר של ציוד קמפינג וציוד אופניים בפרט הוא אדיר -; יש מס` חנויות בכל עיר גדולה, והמבחר בהן הוא אדיר לעומת הארץ.

יש מספר אפשרויות לגבי האופניים: להביא אופניים מהארץ, לשכור אופניים או לקנות אופניים. לדעתנו, הכי טוב להביא אופניים מהארץ -; האופניים מוכרות ומותאמות אישית. עברתם איתם מרחק רב ואפשר לסמוך עליהם. אם לא מתחשק לכם לארוז את האופניים ולהביא אותם בטיסה (או שאתם מפחדים מ-Over-weight), אפשר לשכור אופניים. כחלק מהשירות המעולה המוצע לתייר הרוכב, בכל תחנת רכבת גדולה ניתן להשכיר אופני טורינג ברמה גבוהה וההחזרה יכולה להתבצע בכל תחנה עם נק` השכרה (זהה או אחרת). כמו כן, ציוד מתאים (תיקי סבל ותיק כידון) ניתנים להשכרה. ממבט חטוף באופניים התרשמנו, כי הן ברמה גבוהה וניתן לסמוך עליהן. לא בדקנו מחירים (סביר להניח שדי יקר). אופני הרים ניתן לשכור במלא מקומות, בעיקר באילו הידועים כמרכזי רכיבת שטח.

 לא התנסנו בכך, אך שמענו על כך ובקיץ זה פופולארי מאוד לבוא לחופשת אופני הרים (ממש כמו חופשת סקי). בכל הערים הגדולות ניתן גם לשכור בחינם (תמורת פיקדון) אופניים פשוטות, שמתאימות לרכיבה עירונית. זו עוד דוגמא לשירות המצויין הניתן לתייר וכן לתושב בהקשר של אופניים ורכיבה. לגבי רכישת אופניים -; בשוויץ יש חנויות אופניים מתקדמות ביותר וניתן למצוא כל סוג אופניים שקיים בעולם. יש להם היצע רחב של אופני טורינג ואופניים עירוניות, ושווה לשקול אם רוצים לקנות כאלו. המחירים לא יהיו זולים מבארץ. לא בדקנו את שוק היד שנייה.

איזה אופניים? האופניים האידיאליות לכל מסע אופניים הן אופני טורינג. הן מעין הכלאה בין אופני מירוץ לאופני הרים. הגלגלים שלהן גדולים יותר ודקים יותר מאופני הרים, וכך אפשר להגיע למהירויות גבוהות יותר, ומצד שני הן לא שבריריות וקלות כמו אופני מירוץ, כך שהן יכולות לעמוד בתנאי דרך שונים. אופני מירוץ הן עוד אופציה למסע אופניים בשוויץ, אך מגבילות במידה מסויימת את הכבישים שניתן לרכוב בהם. חלק משבילי האופניים עוברים על שבילי עפר, כך שלמסלולים כאלה הן לא מתאימות. אך ניתן לתכנן מסלול, שינוע רק על דרכים סלולות היטב, ובמידת הצורך ייעזר בכבישים כפריים שקטים. עם זאת, רכיבה ממושכת על אופני מירוץ עלולה להיות לא נוחה, אז חשוב להיות בעלי ניסיון ברכיבה ולהתאים את האופניים לפני.

האפשרות השלישית הם אופני הרים. אמנם היא לא אידיאלית מבחינת מהירות, אך נוח לי עם האופניים ויש לי ביטחון בעבירות שלהן בכל דרך. בנוסף, תמיד אפשר לזרוק את הציוד ולצאת לטייל בשטח. מי שרוצה להתנסות ברכיבות שטח, או לפחות להשאיר את האפשרות פתוחה -; כדאי שיבחר באופני הרים. כמובן שהחיסרון המרכזי הוא חוסר יעילות ובזבוז אנרגיה. דרך טובה לשפר את יעילות אופני ההרים היא להתקין צמיגים דקים וחלקים (המתאימים לגלגלים) ובעצם לקבל אופניים ביעילות דומה מאוד לאופני טורינג. זו עיצה טובה לכל בעלי אופני ההרים, שלא רוצים להשקיע באופני טורינג, אך כן להינות ממהירות גבוהה ונוחות ברכיבה במסע אופניים. חשוב לציין, כי כדאי להשתמש באופני הרים פשוטות -; גם מבחינת תיקונים של תקלות בדרך (יותר פשוט = יותר קל לתקן = גם יותר זול), וגם כי אין צורך באופניים מתקדמות לרכיכת כביש. לא מומלץ לקחת אופני שיכוך מלא (בולם אחורי) לטיול כזה בשל בזבוז האנרגיה והשיכוך האחורי הלא נחוץ.

כיצד סוחבים את הציוד? הציוד הקלאסי של מסע אופניים הוא סבל אחורי ותיקי צד (באנגלית Panniers) ותיק לכידון (Handel bar bag). התיק האחורי מכיל את כל הציוד (בגדים וכו`), ותיק הכידון מכיל ציוד שצריך בזמן הרכיבה (ארנק, מצלמה, מפות, ספר מדריך, נגן mp3 וכו`). אם המקום לא מספיק בתיקים האחוריים, אפשר להעזר בתיקים מקדימה. יש סבלים מיוחדים, שדואגים שמרכז הכובד יהיה נמוך, ואז זה פחות מפריע להיגוי. אם זה עדיין לא מספיק, אפשר להוסיף תיקים/שק"ש/אוהל על תיקי הצד (מקדימה או מאחורה) בעזרת כבל באנג`י. אפשרות נוספת היא trailer, מנשא הנגרר אחרי האופניים ומאפשר נשיאת ציוד רב (יותר מ-90 ליטר). מי שמתכנן לסחוב כל-כך הרבה ציוד, יכול להיעזר בשיטה הזו. יתרון נוסף היא העבירות המעולה של רוב ה-trailer-ים, יותר טובה מרכיבה עם תיקי צד (עד כדי רכיבה אפילו בסינגלים), אך חסרון משמעותי הוא המחיר (כ-2000 ¤ בארץ). ראוי לציין, כי בשוויץ יש מבחר אדיר של תיקים שונים לנשיאת הציוד על האופניים. למי שאין ורוצה לקנות -; שווה לשקול רכישה שם. אנחנו הסתפקנו בתיקי צד מאחורה ועוד תיק גב (backpack) קשור ממעל ע"י כאבל באנג`י. זה הספיק לציוד של שבועיים לטיול המיועד ללינה באכסניות (כלומר, ללא אוהל ושק"ש).

שוויץ היא מדינה בעלת טמפרטורות קיצוניות. בקיץ הטמפ` יכולות להגיע למעל 30 ובחורף לרדת מתחת ל-0. שוויץ גם גשומה מאוד ובעלת מזג-אויר בלתי צפוי. בקיץ הטמפ` יכולות להיות חמות מאוד, אך גם קרות -; וצריך להגיע מוכנים. כך גם בכל עונה אחרת. כך שלמעשה לוקחים ביגוד המתאים ל-4 העונות. החורף זה סיפור אחר -; כבר קר מאוד, וצריך להגיע מוכנים היטב (אז במילא לא רוכבים). מבחינת גשם -; תמיד צריך להיות מוכנים אליו. וזה אומר, שחייבים מעיל גשם וכיסוי גשם לתיקים של האופניים. אפשר להסתפק בניילון (וסביר שתחת גשם חזק הציוד יירטב), או לקנות תיקים עמידים לגשם (עדיף). ברוב מעילי הגשם ה"נשימתיות" (breathability) מוגבלת ובסופו של דבר ברכיבה עם המעיל נרטבים מזיעה מרובה. מעיל גורטקס אמור לפתור את הבעיה הזו, אך הוא יקר מאוד. אין צורך לקנות מכנסיים עמידות לגשם. אין בעיה, שהרגליים יירטבו, רק צריך לשמור על חזה יבש. יש גם המצאה נחמדה לכיסוי נעלי רכיבה עם חורים קטנים לקליטים (הנעליים שלנו נרטבו, אבל זו לא היתה בעיה כיוון שהן התיבשו מהר ברכיבה למחרת).

כשרכבנו תחת גשם לא היה קר מדי, ולכן זה לא היה כל-כך נורא. אמנם זה לא נעים במיוחד לרכוב בגשם, אבל מסתדרים. לגבי זה יש פתגם: מהגשם נרטבים רק בדקות הראשונות ואז הוא כבר לא מפריע (וזה אכן נכון במציאות). לגבי הקור והרכיבה -; מעיל גשם גם מחמם ומגן מפני האוויר הקר. יש ווסט עמיד לרוח שעוזר וניתן לפתוח את הריצ`רץ` כשמתחמם. אנחנו נעזרנו בכפפות ארוכות, כי היה לנו קר בכפות הידיים. יש גם מחממי ידיים ורגליים שהם שרוולים מיוחדים לידיים ולרגליים, ששומרים על החום, וניתן להוריד אותם בקלות כשמתחמם. פעמים רבות היום התחיל קר, ולקראת הצהריים התחמם, כך שהתחלנו רכיבה מכוסים והשלנו שכבות עם עליית הטמפ`. לגבי שק-שינה: ברוב האכסניות מספקים מצעים, ואין צורך בשק"ש. בחלק קטן צריך לשלם כמה פראנקים עלות כיבוס המצעים.

נעלי הליכה/נעלי רכיבה: סוגייה זו מעסיקה את אלו הרוכבים עם נעלי רכיבה. מי שכבר רוכב עם נעלי רכיבה, לא יוותר עליהם בקלות. אך החיסרון בשימוש בהם במסע אופניים הוא שצריך לסחוב זוג נוסף של נעליים איתכם (משקל רב יחסית). פתרון אחד הוא נעלי רכיבה דו-שימושיות, כלומר כאלו שנוחות גם להליכה. פתרון נוסף -; הוא נשיאת זוג נעליים נוסף. פתרון שלישי -; הוא לוותר על נעלי הרכיבה ולקחת רק נעלי הליכה, שאיתם גם ניתן לרכוב (לא מחוברים, אבל אפשר להשתמש ב-toe-clips, מעין סלי פלסטיק המחוברים לפדאל). בסופו של דבר -; זה עניין אישי וכל אחד יכול לבחור את הדרך המתאימה לו. מי שמתכנן לעשות מס` טרקים, כדאי שייקח נעלי הליכה טובות (אם בנוסף לנעלי הרכיבה או רק). מי שמתכנן הליכות "תיירותיות" קצרות, מספיקות נעלי נוחות או נעלי רכיבה דו-שימושיות. על סנדלים לא הייתי מוותר -; תמיד נחמד לאוורר את הרגליים בסוף היום והן גם שימושיות למקלחת.

איך לוקחים הכל בטיסה? בכל טיסה מותר לקחת תיק אחד במשקל 20 ק"ג במטען המטוס ועוד תיק יד במשקל 8 ק"ג. את האופנים ניתן לפרק בקלות: מפרקים גלגל קדמי, מפרקים פדאלים ומפרקים כידון, ואז הכל נכנס בקלות לקופסת אופנים (שניתן להשיג בחינם בכל חנות אופנים-; גם בארץ וגם בשוויץ). בהנחה שהאופנים שוקלות 15 ק"ג, אפשר להוסיף קצת ציוד לקופסא (כולל תיקי הצד הריקים), ואת שאר הציוד לשים בתרמיל (25-30 ליטר) על הגב. לכל חברת תעופה יש מדיניות שונה לגבי הטסת אופניים, וחשוב לברר אותה לפני הטיסה. חלקן יגבו מחיר קבוע על האופניים, וחלקן יגבו כסף לפי המשקל העודף.

 כמו כן, לחלק מהחברות יש דרישות לגבי אופי אריזת האופניים. לגבי החברות הטסות לשוויץ: swiss ואל-על. לפי האתר של swiss -; אין גביית תשלום נוסף על נשיאת אופניים, אך המשקל הכולל צריך להיות עד 20 ק"ג (מגבלה לא רעה בהתחשב בכך שצריך לרכוב עם כל המשקל הזה). לאל-על יש סידור עם רוכבי האופניים: יש לבקש מסוכן/ת הנסיעות ואוצ`ר(שובר) מיוחד שמאשר שיש לכם אופניים ונותן תוספת של 15ק"ג למטען (בנוסף ל-20ק"ג שיש כבר), זה נרשם במחשב אך כדאי שיהיה את השובר איתם לכל מקרה. זה סידור נוח מאוד, אולי אפילו נוח מדי, כי הוא לא מגביל ואז לוקחים יותר מדי ציוד...

בשוויץ יש אפשרויות לינה רבות ומגוונות וכולן נקיות ומסודרות. בתחתית הרשימה נמצאים אתרי הקמפינג. לשם כך, יש לסחוב אוהל, מזרון, שק"ש וציוד בישול. שני היתרונות הגדולים של לינה כזו הם: 1. אין צורך לשריין מיטה מראש. ניתן להגיע לאתר מתי שרוצים ולהקים אוהל, וכך לא מקבועים לגבי המרחק, וניתן לרכוב כמה שרוצים. 2. החיסכון הכספי המשמעותי לעומת לינה באכסניות. אנחנו לא בחרנו בדרך הזאת משתי סיבות: 1. נשיאת עוד משקל (למרות שכאשר רוכבים בשניים, זה כבר יוצא כדאי ולא נורא, כי מתחלקים). 2. מזג-אוויר: כיון שתמיד יכול לרדת גשם וקריר בלילה (כ-10 מעלות), העדפנו את הנוחות של המיטה באכסנייה. כיון שנסענו לתקופה קצרה (שבועיים), החלטנו להתפנק ולא לשאת ציוד קמפינג. בדיעבד, אם היינו מטיילים בקיץ, היינו לוקחים ציוד קמפינג גם לתקופה קצרה. הנוחות שלא צריך לשריין מיטה מראש, וניתן לרכוב עד לאן שמספיקים היא יתרון אדיר במסע אופניים. חשוב לציין שבקיץ עומס התיירים הוא גדול מאוד ומי שמסתמך על אכסניות חייב לשריין מיטה מס` ימים מראש. האמת, שגם בסתיו (אוקטובר) היו מקומות שהיו מלאים והיה חובה לשריין. כאן בא היתרון של הלינה בקמפינג, שמאפשרת לקבל החלטות ספונטניות ולנוע בקצב אישי ללא תלות במיטות פנויות באכסניות. אסור ללון בצידי הדרך או בפארקים ציבוריים אך לפי מה שקראנו, אם ישנים במקומות נסתרים וחבויים בצידי הדרכים ולא מפריעים לאף-אחד, אז לא יבואו לעצור אתכם.

בשוויץ יש אכסניות רבות, הפזורות ברחבי המדינה. האכסניות ברמה גבוהה, וכולן נקיות ומסודרות. בכולן מקלחת ושירותים משותפים, אך רק בחלקן יש מטבח (די מאכזב עברונו, המבשלים עצמאית). כמו שצוין קודם, אין צורך לסחוב שק-שינה, לרוב הן כוללות מצעים במחיר (או שניתן לשכור), שנע בין 25 ל-35 פראנקים שווצריים (למיטה בחדר משותף). בתקופה התיירותית (יולי אוגוסט) חובה להתקשר ולשריין מיטה מראש. חבל לרכוב יום שלם, ובסוף לגלות שאין מיטה פנויה. קיימים שני ארגוני אכסניות: ארגון ה-YHA (איגוד אכסניות נוער בינלאומי) וארגון האכסניות העצמאיות. אנחנו אהבנו יותר את האכסניות העצמאיות, בשל האווירה וכן בשל המטבח. בשתי האכסניות YHA שלנו בהן, לא היה מטבח ולרוב הן התאימו יותר למשפחות. מי שכן מתכנן ללון באכסניות הללו כדי שיוציא כרטיס חבר מראש בארץ, ויחסוך עלויות "דמי אורח".

ראוי לציין, כי בכל האכסניות יש מקום לאכסן את האופניים. לרוב מדובר במחסן מיוחד וייעודי למטרה זו. בנוסף, יש מס` אכסניות "מאכוונות-אופניים", שיש בהן גם כלים לתיקון, משאבת רגל ועוד דברים שימושיים. בנוסף, הארגון האחראי על מסלולי האופניים בשוויץ סימן מס` מקומות לינה מיוחדים לרוכבי אופניים. לא לנו בהם (אלא רק באכסניות), אבל זו עוד דוגמא לעד כמה נוח לטייל בתור רוכב בשוויץ. אופצייה נוספת, שקיימת רק לישראלים, הוא ארגון חיבורים (www.chiburim.com). זהו ארגון של משפחות נוצריות אוהבות-ישראלים, שמוכנות לארח אותנו בחינם. הרשימה של המשפחות מופיעה באתר. אנחנו התארחנו במשפחה אחת והיה מעולה. יש עוד מס` אפשריות לינה במעלה הסקאלה בהן לא לנו. צימרים קיימים ברחבי המדינה והם אפשרות לינה כיפית ונעימה, אך יקרה מדי לתרמילאי החסכן. הן כוללות מיטה וארוחת בוקר. לעתים, זוכים לאירוח חם ואישי של בעלי המקום. כמובן, שיש גם מלונות ברמות שונות עד ליוקרתיים ביותר.

מה אוכלים בדרך? תלוי בתקציב ובטעם האישי. האוכל השוויצרי מיוחד וטעים. ממה שטעמנו: הנקנקייה הלבנה brat-wurst (מגיעה עם לחם, לעתים גם כרוב כבוש וטעימה מאוד). פונדו גבינה (או שוקולד או בשר) -; תבשיל קדירה, שבו טובלים חתיכות לחם (או פירות או בשר) לגבינה מותכת ואוכלים אחרי מס` סיבובים. טעים מאוד ומעולה לאירועים חברתיים. די יקר במסעדות. רושטי -; מעין לביבת תפוחי-אדמה. לצערנו, לא אכלנו הרבה בחוץ, בעיקר בישלנו בעצמנו במטבחי האכסניות. אוכל ניתן לקנות בסופר-מרקטים. הרשתות הגדולות הן coop ו-Migros, ובהן יש מותגים עצמיים זולים יותר, שמהווים פתרון טוב לרוכב החסכן. לאורך הדרך יש מכולות מקומיות, פאבים ומסעדות. ניתן לרכוש בהם אוכל מערבי סטנדרטי וגם אוכל מקומי. חלק מהמסעדות בעיירות הקטנות מגישות אוכל רק בשעות ספציפיות. בשאר השעות אפשר להזמין רק שתייה. לגבי מים - אין צורך לקנות. בכל עיירה ועיר יש ברזיות מעוצבות (מעין מזרקות קטנות), שאפשר לשתות מהן. ניתן למלא מים מכל ברז, ואפשר למלא גם בדרך בשירותים. אנחנו רכבנו עם בקבוק 750 מ"ל ומילאנו בדרך.

כן וברמה גבוהה. החנויות מחזיקות את כל הציוד והחלקים לאופנים מערביות, ואין בעיה לתקן את האופנים מהתקלה הכי פשוטה עד להכי מסובכת. מה שהפתיע אותנו -; אפילו בעיירות הקטנות הייתה חנות אופנים מקצועית, שיכלה לענות על כל הצרכים והתקלות שלנו. מומלץ לסחוב פנימית ספייר וסט מברגי אלן לתקלות פשוטות, אבל כל חלק אחר (כמו חוליות שרשרת, כבל הילוכים ורפידות ברקס) אפשר להשיג בקלות ואין צורך לסחוב (עם זאת, זה לא יזיק להחזיק אותם איתך, אם יש את הידע איך לתקן). בכל מקרה של תקלה חמורה, תמיד אפשר לעלות על הרכבת (עם האופנים) ולתקן בעיר הקרובה.

התחבורה הציבורית בשוויץ היא דוגמא ומופת לכל מדינה אחרת. רשת מפותחת של רכבות ואוטובוסים מגיעה לכל מקום וזמינה כמעט תמיד. בעיר ניתן להתנייד באוטובוסים או tram-ים (ויש מקומות עם רכבת תחתית). ברחבי המדינה הרכבות הן הכי פופלריות ונותנות שירות מצויין ומדייקות בזמנים. ברוב הרכבות ניתן לעלות עם האופניים, ויש איזור מיוחד בקרון, שבו קושרים אותן. נסיעה עם אופניים גוררת תשלום נוסף על הכרטיס. מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית יקרים מאוד. רבים מהמטיילים משתמשים ב-Swiss rail או Euro rail, שהם כרטיסיים חודשיים או ליותר זמן המאפשרים שימוש בלתי-מוגבל בתחבורה הציבורית. רכיבה על האופניים מהווה חסכון משמעותי בהוצאות הטיול (וההוצאות על התחבורה הן מטורפות).

 בטיחות: שווייץ היא מדינה בטוחה מאוד. בכל הטיול לא הרגשנו לא בטוחים. פעמים רבות יצאנו עם האופניים, ולא שמענו על גניבות רבות של אופניים. יש מלא רוכבים עירוניים בשוויץ ורובם קושרים את האופניים ברחוב, כך שגם אנחנו לא פחדנו להשאירן נעולות במרכזי הערים.

כבישים: שוויץ מדהימה מבחינת התשתית המעולה לרוכבי אופניים, העוברת בכל רחבי המדינה. בכל הטיול נענו על גבי מסלולי רכיבה, מיועדים לאופניים או כבישים צדיים. לכל אורך הדרך השילוט הנחה אותנו היטב, ללא הליכה לאיבוד פעם אחת, איזה פניות לקחת ולאיזה כיוון. ממש כמו שלמכוניות יש שילוט המכווין אותן לאן ליסוע -; כך גם יש שילוט מדוייק עבור אופניים, ולא ניתן להתבלבל. פשוט תענוג לרכוב. כל המסלולים בטוחים, מסודרים ונוחים, והטיול נעשה בקלות ובבטיחות ללא דאגות.

בכל הנוגע למסלולי אופניים -; יש מקור מידע אחד ויחיד שעונה על כל השאלות ומספק את כל המידע הדרוש. (למעשה כל מה שקראתם עד עכשיו היה כלום לעומת מה שתמצאו שם). הארגון הזה אחראי על רישות המדינה במסלולי אופניים החוצים אותה לאורכה ולרוחבה. בשוויץ יש 9 מסלולים לאומיים, שעוברים על פני חלק נכבד מהארץ. בנוסף יש כמאה מסלולים מקומיים שמחברים נקודות שונות במדינה באיזורים מסויימים. יש גם מסלולים לא מסומנים, אך מומלצים. לכל מסלול כזה יש מספר ושילוט, שלא מאפשר ללכת לאיבוד. השילוט נמצא בכל פנייה וגם כאשר הדרך ממשיכה ישר, כך שהרכיבה נעשית ממש נוחה ואין צורך לנווט ולתהות לגבי הדרך. יש נק` בהן מופיעה מפה מפורטת של האיזור וניתן לדלות אינפורמציה. פעמים רבות מופיע גם המרחק ליעד הבא, ולפני כל עלייה ארוכה יש שלט, המתאר את הגובה והמרחק. פשוט מושלם!

לכל המסלולים יש ספרים ומפות המתארים בפירוט את כל הדרך -; מקומות לעצור בהם, מקומות לינה בדרך, עליות קשות וקלות וכן ירידות. אנחנו רכשנו מפה שמכסה את כל שוויץ, ואיפשרה לנו להרכיב מסלול נוח שיגיע מציריך לג`נבה דרך הנקודות שעניינו אותנו. אך למי שמתעניין במסלול מסויים מבין אחד המסלולים הלאומיים או באיזור מסויים -; יכול לרכוש מפה או ספרון מפורטים יותר עבור האיזור. בכל הנוגע לארגון המידע ומסירתו -; לא מצאנו שום דבר חסר. את הספרים והמפות ניתן לרכוש בחנויות ספרים למטיילים או להזמין מראש באינטרנט. המקומיים תמיד ישמחו לייעץ ולהדריך בנוגע למסלולים הקרובים לאזור מגוריהם ולרוב יעזרו מאוד בהכוונה ובתקלות שונות.

 לסיכום, שוויץ היא מקום מושלם לרכיבה על אופניים. המדינה מציעה את הנופים היפים בעולם ואת תיירות האופניים המסודרת והנוחה ביותר שאנו רכבתי בה. באמצעות הרכיבה מגיעים למקומות הקטנים והמיוחדים, ומעריכים עוד יותר את הנופים הנגלים בדרך. שוויץ הינה ארץ קטנה, והמרחקים בין אתרי התיירות והערים הגדולות די קצר, מה שהופך את הרכיבה בה לדרך האידיאלית לטייל ולתור את המדינה.