יום א`: מוזיאוני בריק, ליברמן והרייכסטאג
מוזיאון בריק (גשר): מציג קבוצת ציירים בשנים 1910-1920, שכונתה קבוצת ה"גשר". התקופה: תחילת האקספרסיוניסטים. תערוכה של קירשנר שצייר אנשים ברחובות ברלין - בעיקר רישומים, הדמויות שלו מאורכות וצבעוניות. לדעתי הציורים מרשימים יותר מהרישומים – המוזיאון די בקצה העיר, לא בטוח ששווה.
בית מקס ליברמן: מקסים, מאד שווה. ליד אגם ונזה, קרוב לוילה ונזה. ליברמן, יהודי שמת ב-1932 צייר, ניהל את האקדמיה לאומנויות 10 שנים. הבית יפה, הגן מקסים, שוחזר על פי ציוריו על-ידי עמותה מיוחדת, שרכשה את הבית והגן מעמותת השייטים. הגן מגיע עד האגם והמקום יפהפה כולל גינת ירק, פרחים, שדרת עצים ובית קפה הצופה לאגם ולגן. בבית מוצגים ציוריו של ליברמן ויש בו אוירה מיוחדת.
רחובות השלטים: 44 שלטים לאורך הרחובות שסביב כיכר "Bayeirscher". השלטים כותבים כל מה שאסור ליהודים: למשל, לילדים לא ארים אסור לשחק קלאס עם ילדים ארים, אסור ליהודים לעסוק במוזיקה, מותר להם לקנות אוכל רק בין ארבע לחמש, אסור להם לעסוק ברפואה, עיתונאים יש לבדוק אותם ואת בני זוגם לאחור עד 1800 ולראות שאין להם מוצא יהודי. יהודי גם אם הוטבל וגם עם התנצר נשאר יהודי ועוד.. ועוד.. מעניין. מרשים. נורא לחשוב על זה. והמסקנה שלנו ברורה.
הרייכסטאג: בניין מדהים מבחינה ארכיטקטונית, כולו מראות וחלונות. המבנה מסמל את השקיפות והפתיחות, שצריכה להיות בפרלמנט. אתר חובה!!! ממש מרשים. הלכנו בשבע וחצי בערב, התור לא היה גדול בשעה זו ובעונה זו של השנה, ויש אור עד 21:30 ואף יותר. מטפסים במבנה ספירלי עד למעלה, ורואים את השמיים שבשעה זו מאד יפים, ואת הנוף והבניינים מסביב שגם הם מרשימים מאד. אפשר להיכנס עד 22:00, ולשהות בו עד 24:00
יום ב`: אתרים יהודיים ושער ברנדנבורג
מוזיאון היהודים: מאד מעניין - סיור של 3-4 שעות ולא מספיקים הכל. הבניין מרתק, מאד מומלץ לבקר. יש לי ביקורת, אך לא אפרט כאן - ולמי שיגיע אשמח לשמוע דעתו, לאחר הביקור. יש הדרכה קולית בעברית, שמסביר על המבנה עצמו ועל עוד נושאים שבלי האוזניות קצת קשה לדעת.
אנדרטת השואה: גם כאן יש לי ביקורת - חסר משהו אישי יותר, שמות אנשים, שמות קהילות, משהו שימנע מזה להפוך אתר משחקים, ויצור יותר יראת כבוד. לא כדאי להגיע ביום שני, כיוון שהמוזיאון שמתחת לאנדרטה, שהוא מרשים ביותר, סגור בימי שני. ביקור במוזיאון לא קל אבל מאד חשוב, ונותן לך התרשמות מאד נוגעת למה שהיה שם, מחבר אישית לאנשים, למשפחות, לקהילות. שוב אני מבינה-לא מבינה, חשה את גודל הזוועה.
שער ברנדנבורג: מהאנדרטה הלכנו ברגל. מרשים ביותר ושווה לראות. לפניו יש אתר תיירות של ממש עם כיכרות, שחקנים וכ"ו. משם, טיילנו לאורך שדרות אונטר דן לינדן, שדרה רחבה ומרשימה - שווה טיול. משם לקחנו מונית למרכז סוני, בכיכר פוטסדם. בדיעבד, יותר נכון להתחיל בכיכר פוטסדם, לראות את המבנה של סוני, שהוא מבנה מרשים ביותר, לידו בכיכר רואים גם שאריות מהחומה, בהחלט מעניין. משם ללכת ברגל לאנדרטה וממנה לשער ברנדנבורג ושדרות אונטר דן לינדן. הרייכסטאג מאד קרוב וההגיון אומר לבקר שם באותו יום. לנו זה לא התאים, כי בקרנו שם אתמול בערב.
לאחר מכן חזרנו למנוחה במלון. בקיץ, כשהימים כה ארוכים, מומלצת הפסקת אחר צהריים במלון, גם אם יוצאים בשש וחצי עדיין יש 3 שעות של אור, ויוצאים רעננים ובכוחות מחודשים לעוד טיולים ומראות. אנחנו ביקרנו בחנויות H&M ממש סמוך למלון בכיכר קורפוסטנדם ליד הכנסייה - יש שני סניפים. שווה להיכנס כי יש שם הרבה דברים יפים ובמחירים מאד סבירים. טוב בעיקר למתנות לילדים ונוער. בערב אכלנו במסעדה אוסטרית: Ottentha (רחוב Kantstrasse 153) - טעים מאד, נעים לשבת, אלגנטי, מאד מוצלח ולא מופרז במחיר. מומלץ. מרחק הליכה ברגל מהכיכר שליד המלון.
ערב עליז ברחוב: במקרה נפלנו על יום שגרמניה ניצחה בכדורגל במשחקי היורו. איזו חגיגה. כולם יוצאים לרחובות, לבושים בדגלי גרמניה ובשלל קישוטים בצבעי הדגל. צופרים במכוניות, רוקדים שרים, חזיזים וזיקוקים, ובקיצור שמחה גדולה. מאד נחמד להיות במין קרנבל כזה. פרשנו לישון בחצות והחגיגה ממש בעיצומה.
יום ג`: מוזיאון אומנות ואיזור אלכסנדר פלאץ
מוזיאון המבורגר בנהוף: מוזיאון לאומנות עכשווית עם מיצגים מאד מרשימים - מאד נהניתי. התערוכה הקבועה כוללת מיצגים של אומנים גרמנים, בהחלט חזקים וכן אומנים כליכטנשטיין, אנדי וורהול ועוד אומנים עכשויים, מעניינים. תערוכה מתחלפת: תערוכת צילומים ממש נהדרת של וולפאנג טילמן. הדרך שהוא משלב תמונות, המצבים שהוא תופס, השילובים בין תמונות וציורים, מצבים שהוא חוקר את האור והצל, את החפצים, את היחסים בין האנשים. מדהים. צלם עיתונאות וצלם אומנות מאד מיוחד.
אלכסנדר פלאץ, מיגדל הטלוויזיה והרדיו: אלכסנדר פלאץ מרשים ובהחלט שווה להגיע. יש כאן מזרקה עם פסל, פרחים יפים וכ"ו. משם אפשר להמשיך לשוק האקשה, בדרך יש כיכר מאד נחמדה עם הרבה בתי קפה, וזה קרוב גם לבית הכנסת החדש. בכיכר מצוי מגדל הטלוויזיה - עלינו עליו, אבל זה ממש לא הכרחי. המגדל גבוה מדי ומה שרואים זה את גגות ברלין דרך זכוכיות. למרות שהראות היתה טובה, לא התרשמנו. הרבה יותר יפה לראות את הנוף מהמרפסת של הרייכסטאג, למשל, בעת שקיעה, כי רואים יותר מקרוב את הפארקים, הנהרות וכל המבנים.
טירהגרטן: גן יפה במרכז העיר, המשלב אגמים קטנים, תעלות תחושה של יער, הרבה שבילים - שווה טיול. בית הקפה שם לא לעניין - עדיף לשבת מחוץ לגן, ובגן לטייל בשבילים, לתת לעצמנו קצת יותר זמן לטיול.
מכאן הלכנו למנוחה בבית הקפה אלכסנדר. יש כמה סניפים בעיר, ואנחנו ישבנו בזה שנוסד ראשון ברחוב Kurfurstenstrasse. ישבנו בגן, גן פנימי יפהפה, עצי תפוח ופינות ישיבה חביבות, אכלנו כמובן אפל-שטרודל, היה ממש כיף. מזג האוויר נפלא, מקום שווה ומלא אוירה.
איזור שוק האקשה: התחלנו מחצרות Hackesche Hofe, חצרות פנימיות מאד יפות, עם מטפסים ירוקים, בתי קפה משולבים בהם, וכך גם גלריות, חנויות קטנות וחצרות בתים משופצים. שווה ביקור ונראה שגם נחמד לשבת באחת מהמסעדות האלה, או אחת מאלה שבמדרחוב הסמוך.
ארוחת ערב אכלנו במסעדת Bocca di Bacco, ברח` 168 Friedrichstrasse. המסעדה אלגנטית, עם שירות מצויין, והיא מתמחה בפסטות משולבות מאכלי ים - מי שאוהב זה מעולה. המסעדה רחוקה מהרובע היהודי.
יום ד`: וילה ואנזה ופוטסדאם
מוזיאון פרגמון: הוא נמצא באי המוזיאונים, ומרשים בפעם הראשונה, עם מונומנטים מרשימים מתרבות עמי המזרח הקדומים, יון ורומא. המונומנטים גדולים, אך מה שקצת מאכזב זה שחלקים רבים בהם משוחזרים. מאידך יש עוצמה בלראות את מזבח הפרגמון, את הדמויות מהמיתולוגיה היונית, עמודים עצומים ופסלים גדולים. סה"כ שווה ביקור. מוזיאון אומנויות האיסלם סמוך לפרגמון ובעצם חלק ממנו. לדעתי שווה לעבור ולראות - יש גם בזה משהו מעניין, עם קישוטים שלהם שבעצם משולב בהם כתב וגם חלקים שלמים ממקדש מקטש בירדן, שהוא מאד מיוחד.
וילה ואנזה: שוב אי אפשר להאמין, איך במקום כזה יפה, על שפת האגם, בתוך גן נפלא, למשמע ציוץ הציפורים בשלווה הצבועה בירוק ותכלת, ישבו אנשים (מפלצות) והחליטו החלטות נוראיות כל כך. שם הוחלט על ה"פיתרון הסופי" ויש במקום מרכז הנצחה - בהחלט צריך לבקר, כדי לקבל זווית אחרת של הדברים. המקום שונה מאתרי זיכרון אחרים ומסביר על תורת הגזע ואיך התפתחו כאן הדברים. צריך לראות כדי להבין את עוצמת הניגודיות והזוועה. כשרואים מי הם המשתתפים שם, כולם משכילים רובם דוקטורים למשפטים, שוב עולה השאלה איך זה מסתדר והאם אין שום טעם בלימוד.
פוטסדם: בטירה / ארמון ובפארק סאן סוסי אפשר לבלות יום שלם, או אפילו שבוע, אבל אנחנו הסתפקנו במספר שעות. הגעה אורכת כ-20 דק` נסיעה במכונית מווילה ואנזה, ואפשר גם ברכבת או ברכבת תחתית ממרכז ברלין. שווה מאד: אחוזה ממש מרשימה. גנים יפים, עתירי פרחים, מזרקות, פסלים וארמונות. התרשמנו גם מהסימטריה בעיצוב הגן והארמון. מקום של שלווה ויופי, ומתאים לטייל בו בכייף לחוות את הטבע - יש המטיילים ברגל ויש כאלה באופניים. סעדנו במובנפיק שבכניסה, אבל יש גם בית קפה בתוך הפארק מומלץ.
לתחילת הכתבה
מידע שימושי
- המלון: התאכסנו במלון שטייגנברג. מלון 5 כוכבים, מיקום מעולה. ממש סמוך לכנסיה ב- Kurfurstendamn. הפעם לא נכנסנו אליה, אבל היא מאד יפה בייחוד בלילה כשהלבנים זורחות בכחול. חדרים ומקלחות משופצים לסגנון מודרני. יפה נקי. היה ממש טוב. לא לקחנו ארוחת בוקר. במלון יקר, ובמסעדות ובתי הקפה מסביב אפשר להנות מארוחות בוקר זולות בהרבה.
- מה כדאי להביא: סוכרזית-ברוב המקומות אין. חלב עמיד-נוח במקום להתחיל לחפש. יש קומקום במלון.
- תחבורה: ייתכן ועדיף לשכור אוטו, אם באים לכמה ימים. יוצא זול יותר ממוניות, ובניגוד לערים גדולות אחרות, בברלין יש מקומות חנייה. בייחוד ליד האתרים המתויירים ובמרכזים, נראה שאין בעיית חנייה. גם אין פקקים, כך שאתה יכול לנסוע בקלות לאן שתרצה. מאחר והיינו ארבעה, במוניות זה משתלם, ביחס לרכבת התחתית ויותר נחמד לראות את העיר מלמעלה מאשר מהתחתית, כיוון שהעיר מאד ירוקה והבניינים מרשימים. לא בדקנו כמה עולה החנייה במלון, אולי שווה לבדוק אבל סה"כ נראה שמכונית צמודה יכולה להיות נוחה ולא יקרה ל-4 אנשים.
