מהוארז לקו החוף

משפחת שפירא ממשיכה הלאה... מפיסקו הם יוצאים לאיי באייסטס- ``גלפאגוס לעניים``, באיקה הם מסיימים את היום בבאגי חולות, הם טסים מעל נאסקה ומסיימים בביקור נוגה במקצת בבית הקברות הסמוך.
משפחת שפירא
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: מהוארז לקו החוף
© עידו ויסמן

לימה, פיסקו ואיקה

עזבנו את הוארז עם טעם טוב של עוד. עדי ואני עוד הספקנו ויצאנו לטיפוס צוקים. אושר רב לראות אותה על צוק אנכי המתנשא לכעשרים מטר, מתמודדת, נאחזת בזיז ודוחפת רגל ומטפסת ועולה. רצינו עוד קצת פסגות, טיפוס לויארחה המושלג, אבל אחרי קרוב לחודש בהוארז אנו ממשיכים הלאה. שוב תודה ענקית לאנדרס המנהל את ה- Andian Kindom על הפקת הענק שלו.

בלימה התמקמנו במאצ`ו פיצ`ו, הרחק ממירה פלורס אך שקט ונחמד הרבה בזכות אווה, הסניורה החייכנית ובתה הקטנה. אהבנו את לימה אך יעדנו העיקרי בה היה לתקן את המצלמה וכעבור יומיים יכולנו להמשיך דרומה לאורך החוף.

פיסקו היתה התחנה הראשונה. מלון ריק על חוף הים בסופה של עונה. משם יצאנו לשייט לאיי באייסטס. גלפגוס לעניים כך אומרים. לא, אין זה הגלפגוס אך כדאי לעשותו בזכות עצמו. סיור מרתק. נראה שכל אריות הים של הגלפגוס קפצו לביקור ובאו באלפיהם למערות וחופי האיים. מעלינו התעופפו ברעש אלפי בעלי כנף ושדות ציפורים כיסו את האיים. הלשלשת המשובחת משמשת לדישון ונאספת מימי פרו-אינקה ועד היום.

 בצהרי אותו יום כבר היינו בדרכנו מפיסקו לואקצינה שליד איקה, נווה מדבר ציורי. את היום הנפלא הזה סיימנו בבאגי חולות, המתחרה בקלות בכל מתקן משובח בפארק שעשועים. ירדנו דיונות חול ענקיות על סנד בורד, גולשים, מתרסקים, ומאושרים. למודי נסיון מהגלישה על דיונת החול בטרוחיו, עדי כבר למדה להאיט והגלישה עברה בשלום. נווה מדבר, אגם מוקף דיונות, מקום להתקע בו, אך אנו חושבים למהר ולהגיע לקוסקו לראש השנה.

לתחילת הכתבה

סיור בנסקה

מטוסי בוכנה קלים מסתובבים במעגלים צפופים, עוברים מציור לציור ומודאים שהנוסעים יזכו ללכוד את התמונה בחלונם. לא מומלץ לבעלי קיבה חלשה אך באותה נשימה היתה זו הסיבה שעבורה עצרנו בנאסקה. עדי, מאי ואורית יתאוששו מאוחר יותר מתלאות הטיסה.

עוד בואקצינה רכשנו תור לנאסקה שהבטיח נצורות ועלותו סבירה. המלצתינו, אל תקחו את הדיל הזה שמציע casa arena הנחמדים. יש ניחוח לא ישר בכל זה ומי שמשמש כנישה ישראלית חייב להשתדל יותר מכך. הגענו לנסקה. לא קיבלנו את המלון שהובטח, התבקשנו להוסיף חמישה דולר לאחד בעבור "מיסים", חיכינו למחרת לטיסה מעל קוי נסקה במשך שעתיים וחצי כשכולם עוקפים אותנו. הסוכנות שלכם לא בעדיפות, אמרו לנו. ארוחת בוקר שהובטחה נשכחה וכך גם האנגלית בפיו של מדריכנו לבית הקברות. נכון, את ה"מיסים" לא שילמנו אך כל דבר היה צריך לדרוש ומאחר והכסף כבר שולם כוחנו לא היה רב. אם אתם מחליטים לקחת את הדיל הקפידו שכל שהובטח ירשם וגם אז תזדקקו לניסים. עד שתשמעו תגובה נלהבת יותר על הטיפול והשירות בנסקה, אל תקחו את הדיל הזה.

המשך הסיור מבטיח מוזיאון קרמיקה ומוזיאון זהב. בפועל אלו הם שני בתי מלאכה העובדים בשיטות מסורתיות. שתי נערות התנדנדו על אבן העלי וכתשו את גושי הסלע לתמיסה ממנה ינופה הזהב באמצעות כספית. כניסה חופשית אך יעודדו אתכם לרכוש כלי קרמיקה כזה או אחר.

בית הקברות השרה עלינו אוירה עצובה במיוחד. כבר ראינו ביזת קברים בסיורינו בצפון פרו אך במקביל נעשה נסיון להגן על הממצאים שנותרו במוזיאון או תצוגה אחרת. כאן, באזור מוכה בורות שהותירו שודדי הקברים לדורותיהם, חשפו כעשרה קברים והעמידו בתוכם בארגון מחדש, מומיות פגועות, גולגלות מעוטרות במעט שיער וכמה שברי כדים. כאילו גילו זה עתה שניתן בנוסף לשוד הקברים לעשות קצת כסף מתיירים.

 לא אהבנו את נאסקה במיוחד אך לראות את הציורים מחלונו של מטוס הוא משהו שאם אתם כאן, אל תחמיצו. עלינו על אוטובוס לילה לאריקיפה ועם בוקר הגענו למקום נחמד הרבה יותר.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על פרו