סיכום אוסטרליה בסידני

בבוקר ה-23 לנובמבר נחתנו בעיר הגדולה סידני! ההתרגשות הייתה גדולה, אבל גם העייפות, כי ישנו בערך שעתיים בלילה... תפסנו מונית גדולה (שתצליח להכיל את כולנו ואת כל 18 התיקים שלנו...) שהסיעה אותנו אל ה"מלון" שלנו לשלושת הימים הקרובים- Sydney Central YHA. אכסניית נוער שנמצאת במיקום מאוד טוב- חצי דקת הליכה לתחנת הרכבת התחתית ולצ`יינה טאון, ומרחק הליכה לנמל Darling. מכיוון שאפשר לעשות צ`ק אין ולקבל את החדר רק מהשעה 12 בצהריים, השארנו את התיקים שלנו בחמישה לוקרים באכסנייה (לוקר אחד עולה 4 דולר לארבע שעות) ויצאנו להסתובב בעיר. התחלנו מהצ`יינה טאון- הרחובות סביבנו היו מלאים במלוכסנים, ובחנויות ושלטים בסינית... ממש מגניב. לרובנו היה ג`ט לג חמור (גלל טיסת הלילה שבה כמעט ולא ישנו...) במהלך היום נרדמנו בכל מיני מקומות- נגיד על הרצפה של גן שעשועים, או על שולחנות במסעדה...

היום עבר לאיטו בעיר... טיילנו בכל מיני מקומות מאוד נחמדים, ואת השקיעה החלטנו לראות מהמעבורת של סידני שחוצה את מפרץ סידני. קנינו כרטיס משולב שמאפשר נסיעה ברכבת התחתית, באוטובוס ובמעבורת לאותו היום, והסתבר כמשתלם בגלל שהרכבת הביאה אותנו בדיוק עד למעבורת. ממנה ראינו את בית האופרה המפורסם... בהתחלה קצת התאכזבנו לראות שהוא לא לבן מבריק כמו שדמיינו שיהיה, אבל אחרי עוד דקה הבנו כמה שהוא יפה ומרשים. לנו ולרבים אחרים הוא הזכיר מפרשי סירות, אבל מסתבר שאת ההשראה למבנה קיבל האדריכל מכפות תמרים.. צילמנו המון את המראה הנפלא.

בגלל הביקור הקצר שלנו בעיר, החלטנו שדרך מצויינת לראות את כולה תהיה דרך אוטובוס קומותיים שעושה סיורים בעיר ונקרא Hop on- Hop off. הכרטיס מאפשר לך לעלות ולרדת מהאוטובוסים של הרשת כמה שתרצה במשך יום שלם. הנסיעה בקומה העליונה עם הגג הנפתח הייתה מגניבה, וראינו הרבה חלקים מהעיר שבלי האוטובוס לא היינו רואים. ירדנו בבית האופרה היפהפה, הקפנו אותו וראינו את כל האנשים המגונדרים שנכנסו ויצאו ממנו. ראינו חזרות לגמר של Australian Idol שהתרחש יומיים אחר כך.

 המשכנו להסתובב באזור The Rocks. פעם האיזור הזה היה עלוב ולא מטופח, עד שלפני כמה שנים החליטו לשנות. היום יש בו המון חנויות קטנות ופינות חמד. מקום מאוד נעים ונחמד להסתובב בו. כשהחשיך חזרנו לאיזור האופרה וראינו אותה מוארת ומרשימה. ידעתם שכמות החשמל שהיא צורכת בלילה היא כמו של עיר שלמה?!? משם תפסנו את הרכבת התחתית ובחזרה למיטות החמות... למחרת בשעה 11 בבוקר יצאה טיסתנו מסידני, אוסטרליה לאוקלנד, ניו זילנד.

 ואני מניחה שכאן מגיע החלק שבו אני אמורה לסכם את היבשת המופלאה הזאת- אוסטרליה. אבל בעצם איך אפשר לתאר בכמה מילים יבשת כזאת גדולה ומגוונת?? כשרק טסנו לפה, ציפיתי לארץ צחיחה ומדברית. חוץ מזה שיש בה קנגורו וקואלות- לא ידעתי על אוסטרליה שום דבר, והיא נראתה בעיני יותר נידחת מנידחת. ועכשיו, עכשיו אני יודעת כמה שהיבשת הזו מכילה- אנשים מדהימים וכל כך נחמדים, חופים יפהפיים, יערות אינסופיים וסוואנה אינסופית עוד יותר, מיליוני נחלים, שמיים שיכולים להפתיע כל יום מחדש, שקיעות מרתקות, ומה שהכי הפליא אותנו- היה החיות החופשיות שמסתובבות כאן בטבע. והנה הרשימה הגדולה שערכנו לסיכום אוסטרליה... (ואל תשכחו שעם כל החיות כאן נפגשנו בטבע ולא בשום גן חיות!!)

  • שחינו עם אריות ים.
  • האכלנו עטלפים.
  • האכלנו תוכים ציבעוניים (שגם ישבו עלינו בחופשיות!!).
  • מצאנו פינגווינים מתחבאים.
  • ריחמנו על הדינגו.
  • צילמנו מיליוני פרפרים.
  • הקשבנו לזימרת הלוויתנים.
  • הצקנו לנמלים ירוקות.
  • צחקנו עם קוקוברה (אני חושבת שזו הציפור הראשונה שאני אוהבת!!)
  • ראינו דולפינים חמודים.
  • התעצבנו מזבובים.
  • התחרנו עם קנגורואית.
  • נצרבנו ממדוזה.
  • שמרנו על קסווארי.
  • גידלנו חיפושיות משה רבנו.
  • שטנו עם תנינים.
  • האכלנו סטינגריי.
  • "בילינו" בשירותים עם צפרדעים.
  • הכרנו אקינדה (יונק קוצני שמטיל ביצים).
  • נעקצנו על ידי יתושים (והרבהההה).
  • צווחנו עם שחפים.
  • שנירקלנו עם כרישים וצבי ים.
  • ראינו חזירים קטנטנים.
  • חקרנו קיני טרמיטים.
  • דגנו דגים.
  • הברחנו אמו מהקראוונית.
  • ראינו תמנון מתפתל.

לתחילת הכתבה

נחיתה באוקלנד

הטיסה לאוקלנד ערכה כשעתיים, ולקראת סופה, כשכבר היינו מעל ניו זילנד ויכולנו לתצפת עליה, קיבלנו רמז עבה לצבע השולט שנראה בחודשיים הקרובים- ירוק... והרבה.. אחרי הבדיקות הרגילות בשדה התעופה, הגענו לבדיקות ההזויות עליהן כבר קראנו ושמענו... הניו זילנדים מאוד דואגים לטוהר המדינה, וכדי שחס וחלילה לא נזהם להם את הטבע, התבקשנו להצהיר על כל מיני דברים שעלולים להיות מסוכנים כמו למשל אוהלים משומשים (יש...), צדפים (יש...), כלי דיג (יש...), אוכל (יש...) ועוד כל מיני... נשלחנו ל"תור האדום" והוגדרנו כסכנה ביולוגית... הבדיקה הייתה די מהירה ובסופו של דבר שוחררנו אל מחוץ לשדה, שם חיכה לנו איתי עם מיניואן שמספיק לכולנו ועגלה נגררת לכל התיקים...

נסענו אל הבית של איתי, אורה, עדן, רימון, תומר ואחינועם- חברים ישראליים שקיבלו אותנו בקבלת פנים כל כך חמה וכיפית. הרגשנו מיד בבית, פשוט נפלא. אמא ואבא התחילו להתעסק בכל ענייני הקנייה של הרכב החדש ושאר הסידורים... ואנחנו בילינו עם תומר ואחינועם, כמובן במחשב (איזה כיף כשיש אינטרנט) וסתם במנוחה. אז אחרי שבוע מפנק של מגורים בבית ואוכל (משובח ביותר!) של בית נפרדנו בצער ממארחינו ויצאנו לדרך, ישובים בקמפרוואן החדש שלנו, מחוייכים ומצפים..

אז בואו ואעשה לכם היכרות קצרה עם הרכוש החדש. לקמפרוואן החמוד שלנו קוראים אריק, ובדרך כלל נוסעים בו שני אנשים.... תארו לכם שאנחנו מגיעים לקראוון פארק, ומתוך הקמפר הקטנטן יוצאים שישה אנשים!! כן... קצת צפוף- אבל בהחלט אפשרי. הבאנו איתנו המון ציוד מאוסטרליה, מה שבהחלט היווה בעייה כשמקומות האיכסון באוטו הם קטנטנים.. אבל למדנו להסתדר!!- ב"ארונות" שמתחת לספסלי הישיבה שמאחורה, שמנו את הדברים שאנחנו מוציאים בתדירות נמוכה יחסית (כמו לדוגמא נעליים, הרבה ספרים...). ארון קטן אחד משמש לאוכל והחלטנו שננקוט בשיטת ה- לקנות בכל יום אוכל רק לאותו היום. עוד ארון קטן משמש לכל הבגדים של חצי מהמשפחה, והחצי השני משתמש במדף כארון בגדים. חוץ מזה מאלתרים- ומשתמשים במיקרו כארון, או ברווח שבין המושבים מקדימה...

 ולגבי סידור השינה בקמפר: עומרי ואלון ישנים בקומה למעלה- שעשויה מכמה קרשים מחוברים. יובל ואני ישנים במיטה שנוצרת מהשולחן שיורד לגובה הספסלים, ואמא ואבא ישנים באוהל.. בחוץ... חוץ מבלילות הקרים במיוחד- אז הם מוזמנים להצטמק איתנו. את הלילה הראשון שלנו "בשטח" העברנו בקראוון פארק מאוד חמוד- Dickson Holiday Park בעיר Thames שבחצי האי Coromandel. כולו מרוצף דשא, ומסביב יער גדול ירוק וסבוך, מלא בהמון סוגים שונים של עצים צבעוניים... היו בקראוון פארק הרבה ברווזים וברווזונים (אחת החיות שגילינו שיש הרבה בניו זילנד...) שנהנו לבוא ולקבל לחם מאלון עומרי ויובל..

למחרת הלכנו לסיור במכרה זהב בן 140 שנה בעיר ת`מס. קיבלנו קסדות ופנסים, והלכנו עם המדריך בתוך מנהרה ארוכה וחשוכה בתוך האדמה. למדנו שיש זהב בתוך "ערוץ קוורץ", ולכן כדי למצוא זהב צריך לחפור לאורך הערוץ, להוציא את כל הסלעים ולפורר אותם. אולי- רק אולי, יהיו בתוך האבנים חלקיקים קטנים של זהב. מכונת ריסוק האבנים מלפני כ-100 שנה עדיין עובדת וראינו כיצד הופרד הזהב מהעפר. במכרה הספציפי הזה מצאו מאוד מעט זהב, אבל בהרבה מכרות אחרים באיזור ת`מס מצאו הרבה. נסענו בכביש 25- ה-Pacific Coast Highway שמוביל מת`מס ועד לקורומנדל, והדרך הייתה פשוט מדהימה! כל הנסיעה היא לאורך הים, כך שכשמסתכלים ימינה רואים גבעות דשא ירוקות ועליהן כבשים אוכלות בשלווה, וכשמסתכלים שמאלה רואים את הים היפהפה, ואת האיים הקטנטנים שמשובצים לכל אורך החוף.

לתחילת הכתבה

מסילת ה'דרייבינג קריק'

ובמעבר חד לסיפור נחמד: לפני כ- 30 שנה היה לאיש אחד, רגיל לחלוטין, חזון- והוא לבנות רכבת קטנה שמטפסת על הר ומגיעה לנקודת תצפית יפה. הוא לווה כסף מהבנק, וביחד עם עוד שני עובדים בנה ושיפץ במשך 26 שנה את הרכבת הקטנה. ובסוף יצא לו יופי של דבר!! Barry Brickell לקח את פסי הרכבת הקטנטנים עליהם הסיעו פעם קרוניות זהב, שיפץ אותם, ובנה ותכנן רכבת קטנה שתתאים לפסים הקטנים. הוא חפר מנהרות קטנות ויפות, והכין גשרים קטנים. הוא גם פיסל כל מיני כדים ודמויות מחימר, והציב אותם לאורך מסילת הרכבת. וכך נוצרה לה Driving Creek Railway. אז הנסיעה הייתה ממש מדהימה!! הרכבת נסעה והתפתלה בין העצים של היער, ומדי פעם יכולנו לראות מבעד לעצים את הנוף שראינו בסוף מהבקתה העליונה- היערות הירוקים, קו החוף המתפתל, הים המדהים ובתוכו איים ירוקים... עוצר נשימה! מפינת חמד אחת לפינת חמד שנייה- נסענו ל-Waiau WaterWorks. פארק מים פשוט אדיר! אבל לא פארק מים במובן של מגלשות ובריכות, אלא של כל מיני מכשירים מתוחכמים שמופעלים על ידי מים. בעלי המקום הם בהחלט גאונים!!! והנה כמה דוגמאות:

  • אופניים שתקועים במקום וכשרוכבים עליהם מים משפריצים מתוך האופניים קדימה.
  • תעלת מים קטנה עם סכרים ומפלים, שבה אפשר להשיט ולהתחרות עם סירות עץ קטנטנות.
  • שעון מטוטלת שפועל על מים
  • אומגות מגניבות ועוד...

דרך אגב הפרק עומד למכירה אם יש לכם 1,300,000$NZ מיותרים. משם נסענו לקראוון פארק די מוזנח ולא מומלץ בעיירה Hahei שנקרא Hahei Holiday Park. למחרת עשינו טרק מאוד נחמד שנמצא בצד המזרחי של חצי האי, ליד העיירה Hahei, ונקרא Cathedral Cave. הנוף לאורך כל הדרך היה מדהים- פרחים ורודים וסגולים וצהובים, וצמחייה סבוכה ועצים.. התחלנו להבין כמה סוגי ירוק יכולים להיות... במסלול עצמו יש גם לא מעט עליות וירידות, אבל אם יובל עשה את זה די בקלות, כל אחד יכול. סה"כ- כל כיוון במסלול לקח לנו כשעה הליכה... בסוף הגענו לחוף.. וראינו את הקתדרלה... בתוך סלע עצום, יש מעבר חלול בצורת משולש שמוביל לצד השני של הסלע. ממש מגניב!! חוץ מזה, ניצבו להם בתוך הים גושי סלע עצומים, לבנים ויפהפיים, שהחלק התחתון שלהם נשחק מהמים עם השנים ונראה שעוד כמה שנים הם יתמוטטו... עד אז בכל מקרה- הם מדהימים!!

 משם נסענו דרומה לאורך החוף עד ל- Hot Water Beach. מחזה די מבדר. אנשים בכל הגילאים יוצאים מהאוטו עם אתי חפירה, והולכים לנקודה מסויימת בחוף בה אפשר לראות התקהלות גדולה. וכשמתקרבים, רואים המווון אנשים יושבים בתוך "בריכות" קטנות חפורות בחול (שהם חפרו בעצמם עם האת!!)ומסתלבטים במים החמימים שבוקעים מהאדמה. הצטרפנו (חלקינו לפחות...) להסתלבטות והיה נחמד.

ביקרנו גם בעיר Waihi שנמצאת בדרום מזרח חצי האי קורומנדל. בימים אלו ממש מתרחשות בה חפירות למציאת זהב. הידעתם שעל כל טון עפר שמוציאים מהאדמה- מוצאים גרם זהב?!?! את הזהב ממכרה זה שולחים למטבעה בפרת` שם מפרידים בין הזהב לכסף ומפיצים בעולם. סגרנו מעגל...- ראינו איך פעם מצאו זהב (היו חופרים תעלות בהר), איך מוצאים זהב היום (מפנים את כל ההר הצידה וחופרים לעומק), ואיך מתיכים את הזהב למטילים ומכינים ממנו מדליות(וכמובן גם איך ואיפה הוא נמכר...). ובכתבה הבאה- על המשכו של הטיול בניו זילנד- למה המאורים מוציאים לשון, ומהו הריח שצריך לסבול כשרוצים לראות תופעות גיאו-טרמיות... נתראה!

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה