הכרות עם סינגפור
בחרנו לעשות אתנחתא של חברים/בית/עברית ושניצלים במחצית המסע שלנו בן השנה. "הלוקסים" בסינגפור שמחו לארח אותנו, להדריך אותנו, לפנק אותנו, כמעט נשארנו לנצח...במפות היה לנו די קשה למצוא את סינגפור, אי קטנטן שאינו יכול אפילו להכיל את כיתוב שמו... דרומית למלזיה, למי שאינו ישראלי, במרחק רכבת דרומה מאיי תאילנד. אנחנו היהודים הגענו בטיסה מתאילנד. סינגפור מתחילה עם סר ראפלס, מושל בריטי אשר החליט כי האי ישמש צומת מסחר ימי, על שום מיקומו האסטרטגי. ב-1819 הוא חתם על הסכם עם המקומיים להפעלת אזור סחר ימי חופשי ולמעשה החל עידן סינגה-פורה (עיר האריה) המודרנית. בשנת 1959 זכתה המדינה לשלטון עצמי ובשנת 1965 לעצמאות מלאה.
ראש הממשלה הראשון, ליי קואן יו, בבחינת בן גוריון של הסינגפורים, קבע אמות מידה רבות שהיוו את המפתח לזינוק המדינה מ"העולם השלישי" לראשון. עקב היות המדינה מדינת מהגרים רב לאומית, קבע ליי קואן יו עקרונות של הפרדת דת ומדינה והאנגלית כשפה ראשית רשמית. לשימור העצמאות מול השכנות הגדולות הקים צבא חזק על פי המודל הישראלי ואף נעזר ביועצים "משלנו". המדינה מתעלת את ההון האנושי לעמדות מפתח, משקיעה בחינוך, בסביבה, בדיור. חוק קטן הקובע כי בית חייב להיצבע כל חמש שנים הפך את הארץ למטופחת בצורה שהעין אינה מורגלת לה. לא הכל נעשה בחיוך: מיגור תופעות פשיעה נעשה על ידי אכיפת חוקים נוקשים הכוללים עד כדי עונש מוות על עיסוק בסמים וגם הנתפס יורק בשטח ציבורי ייקנס. בתמורה שעורי הפשיעה אפסיים ונערה יכולה להסתובב בלילות בכל קרן רחוב - ללא חשש.
סינגפור נהנית מתנועת 7 מליון תיירים בשנה, ומנמל השני בגודלו בעולם, על כן מבוססת מאד כלכלית. כפועל יוצא נהנה האזרח או התייר השוהה בסינגפור מארץ אולטרה מודרנית, נקייה, יפה אפילו בחלקיה העירוניים גרידא, נוחה לתנועה ומפנקת בכל תחום שהוא: בידור, תרבות, קולינריה או קניות. התפנקנו. את השעות הראשונות באי העברנו בשעת ערב בטיול רגלי על גדת נהר סינגפור. מסעדות ובתי קפה מעוצבים, שבילי ריצה ואופניים, רציף קלארקי וסירות המונית הצבעוניות שלו, חזרנו לגדת הנהר פעמים רבות. מומלץ לבחור בשעת גאות ואזי אפשר ללכת בכיוון אחד ולחזור על עקבותיכם בסירת מונית.
מבלים באי
ביומינו הראשון התחלנו דווקא באי השעשועים סנטוזה, גם אליו חזרנו מספר פעמים. יש בו שילוב של אטרקציות כגון מוזיאון, מתחם עולם ימי וסימולטורים לצד חופים זהובים (מיובאים..) לשיזוף או רחצה בים. עלו ל"הר" פבר והגיעו פעם אחת לאי ברכבל. התחלנו במוזיאון המורשת הסינגפורית, ללמוד על המקום בו אנו נמצאים. התצוגה מושקעת ומעניינת ילדים ומבוגרים כאחד. ביום אחר הגענו אחה"צ לרחצה בים וסיימנו בערב במופע מזרקות ולייזרים. בהחלט מקום להגיע אליו יותר מפעם אחת, ניתן לשכור בו אופניים, לשחק כדורעף חופים עם המקומיים או סתם לשתות בירה עם השקיעה הקצת לא ציורית (ככה זה כשבמקום אופק יש קו של אוניות סוחר...).
ביום אחר ביקרנו ב"צ`ינה טאון"- שם כדאי להיכנס דווקא למקדש ההודי... ברובע מוזיאון יפה ואוטנטי המתאר את מורשת חיי הקהילה הסינית, לא הייתה מזיקה לנו מקבילה כזו בכרם התימנים למשל. כנסו לבתי המרקחת לרפואה הסינית במקום. מראה הרוקח הסיני השוקל ומכין ברצינות ראויה ערימה של עלים שונים ומשונים לחליטה יכול להבריא את החולה עוד לפני שתית התה.. בלב הרובע תמצאו את שוק הדגים המקומי, ה-wet market. חוץ מדגים מצאנו שם גם צפרדעים וצבי מים המחפשים בית חם או אולי מחבת חמה? בררררר.
לא רחוק נמצא "רחוב" "בוגיס". הסתובבנו תחת השמש הקופחת כשאנו נהנים ממיזוג אוויר! הרחוב על בניניו הציוריים שופצו וקורו ומהווים כיום מרכז קניות נעים. מקדשים "כמו בבנגקוק" פגשנו ב"בריטהיל". מתחם מקדשי בודהה, קרמטוריום ו"בית קברות". המקום מאפשר הצצה למנהגים זרים לנו. בחנויות סמוכות נמכרים "מוצרי צריכה" למתים אשר על פי האמונה ממשיכים את חייהם בעולם הבא. מוצרי צריכה (אפילו מכונית...) מנייר אשר מגיעים למת בדרך השריפה אמורים לשפר את איכות חייו (חייו?) ולזכות את קרוביו הנאמנים במעשים טובים. בית הקברות הוא בעצם "ארכיון" של קופסאות פח האוגרות כדי אפר. באי קטן כמו סינגפור אין פונקציונליות רבה מזו... חסרו לנו הנזירים במתחם אך סינגפור כמו בסינגפור איך שהוא הנשמה והאוטנטיות נמחקות מתחת לברק.
יוצאים מהאי - נסענו ל"צ`אנגי-ווילג`" ליד שדה התעופה. משם לקחנו סירה לשייט בן 10 דקות לאי "פולאו-אובין". שם נשמרה סינגפור של העולם השלישי. שוכרים אופניים ומסתובבים בשבילי יער גשם, בתי דייגים וסתם מטעים שונים. יום חוויתי. דניאל לא אהבה שבחרנו שבילים קצת אתגריים מידי. אופניים נועדו לשאת אותי ולא ההפך טענה בלהט. צודקת...בערב האחרון בילינו ב-night safari. המארחים מתגאים כי הספארי שלהם הוא הראשון בעולם. לדעתנו יש להם בכלל במה להתגאות. חלפנו בחשמלית שקטה בין חיות היער, חלקם ממש במטווחי נגיעת יד, תאורה חלשה מאפשרת לחוות את חיי הלילה בצורה אוטנטית, מומלץ בחום, אפשר גם ברגל. מופע חיות מאולפות מתקיים בשמונה ותשע בערב, הסיור הרכוב עורך 45 דקות, תוכלו לתכנן בהתאם.
ילדים- בנוסף למוזכר נהנו יום אחד מפארק המים בג`ורונג ומה-snow-city ביום אחר, מדובר באולם ענק וגבוה בו מדרון מושלג באמת, מצטיידים בבגדים ארוכים, את היתר מקבלים במקום (מעיל, מגפיים, כפפות) ומתגלצ`ים על אבובים, זורקים אחד על השני שלג, כמעט כמו בירושלים... המקום צמוד למוזיאון המדע ולi-max כך שבאמת אפשר ליצר לילדים גן עדן של בילויים. פירות ברחוב- נסענו לשוק לילה של פירות טרופים ב-"גי-לאנג". פירות שמעולם לא ראינו, טעמנו מהכל, נהנו מהרוב, אוכלים במקום וגם קונים "הביתה".
קניות- קצת מצחיק לנסות ולהמליץ בארץ הקניונים על מקום לקניות אך אם ברצונכם לקנות דווקא בזול, הרי מוסטפה זה המקום. קניון של הודים, במחירים של כמעט הודו. בהצלחה.
חוברת where- ניתן לקבל אותה מיד עם הנחיתה בנמל התעופה. מעודכנת לחודש הרלוונטי ומציגה את כל הנדרש לדעת באי, מקומות בילוי, שעות פתיחה, מחירים.
לא הספקנו לטייל בשעת ערב בפארק psir-ris, בשעת יום בפארק הציפורים, בגן הבוטני, ב-little India- כולם מומלצים על ידי אנשינו ה"מקומיים".
כמקומות בילוי נמליץ על המסעדות והבארים באיזור הצ`אימס או על גדת הנהר. על תצפית ממרום הקומה ה-72 במועדון ה"equinox" ב"ראפלס סיטי" ועל ביקור במלון הקולוניאלי "ראפלס הוטל".
לינה- באדיבות אלכס ויעל שהגיעו חודשיים לפנינו על תקן "הבא ננצל את זכויות הכרטיס סובב עולם" אנו ממליצים בשמם על אכסניה במרכז העיר השוקק, מתחבאת בבית דירות. חדר זוגי עם שירותים צמודים יעלה לכם 45 דולר סינגפורי, ללא שירותים צמודים - 35. הקבלה בקומה השלישית. לכל מקום תגיעו ברגל, במונית או ב-mrt המטרו המקומי. המקום אינו נראה מתאים למשפחות.
Lee Travels Club, 75 Beach RD טלפון 63395490 63362271- 65
מלון טיילים מחודש בשם [email protected] יפתח במרץ 2004 במרכז העיר. המלון מתחייב למחירים זולים ואווירה צעירה ותוססת, תהיה בו בריכה,חדר כושר, מכבסה, אינטרנט חינם. מחירים בין 22-30 דולר סינגפורי לאדם. 55$ לחדר. לפרטים נוספים 65-63389151/64385588 או באתר Hangout-hotels.com
עלויות באופן כללי - זול יותר מהארץ, יקר יותר מתאילנד. ממש לא הודו...
סיפור וסיכום
לסיום סיפור על משפחה ישראלית ושירות המוניות הסינגפורי- ביום הכי עמוס בשנה האזרחית ה-31 בדצמבר ניסינו לתפוס מונית. לזכותם של הסינגפורים המסודרים יאמר כי על כל מונית יש שלט מואר המציין שהמונית - תפוסה - מוזמנת וכו`. כך עברו לידנו עשרות מוניות עד שהתקשרנו להזמין מונית, בתוספת עלות של שני דולר בערך. כמי שאינם מיומנים סיימנו את השיחה עוד טרם קיבלנו את מספר המונית "שלנו". עוד מגיעה המונית וקופץ לתוכה מישהו אחר, אנחנו בטוחים שזו הייתה המונית שלנו. התקשרנו שוב. במקום שלום ענתה המוקדנית, שלום מר פלג, מיד אסדיר עבורך את המונית אל דאגה. שוב לא חיכינו למספר. הפעם היא התקשרה אלינו לפלאפון. עוד היא מתקשרת עוצרת לידנו מונית "רגילה" המוקדנית לא התבלבלה וציינה "אהה אני רואה שאתה מסתדר, יום נעים מר פלג"... תוהה כיצד "ראתה" שעצרה לידי מונית שמעתי אותה מוכיחה אותי לסיום "ותתגלח"... אמרה או שאני מדמיין?
סינגפור השאירה בנו חותם עז של מקצוענות מהוקצעת, high-tech ומחשבות על יתרונות המדינה המודרנית. מנגד, אי אפשר להימלט מהתחושה שהכל יפה מדי, נקי מדי, מבריק מדי, היכן הנשמה? לא נתחסד ונודה כי בכל זאת די נהננו מכל המסודר הזה סביבנו וייחלנו קצת מכל זה למדינה הפסדו-מערבית הקטנה שלנו שם בבית.. הרבה תודות - ללוקסים על אירוח מכל הלב ולמור שטרחה והמליצה מרחוק.
ממטבחו של כרמל:
- אחרי כמעט חצי שנה במזרח - מה אפשר לשתות את המים מהברז?!
- מחליט שסינגפור מאד גדולה- כי יש כאן המון מקדונלדס...
- אינו מתרגל לעובדה שאיננו במלון ובשעת עייפות - אימא אני רוצה לחזור לחדר..
