הזמנה לחתונה בסינגפור
ביום שישי האחרון, ביום השני של השנה החדשה, בסביבות השעה שבע בערב, שמנו פעמינו לכיוון מלון ראפלס - פלאזה Raffles - Plaza כדי להשתתף בחתונתם של רוג`ר וסינדי. שהשמות לא יטעו אתכם - לא מדובר בזוג מערביים כי אם בסינגפוריים לכל דבר אשר אימצו לעצמם שמות מערביים בנוסף לשם הסיני איתו נולדו. אין פה שום דבר מוזר אלא להיפך - זהו מנהג מקובל בקרב הסיניים אשר מוסיפים לשמם הארוך גם שם מערבי כדי שהחיים יהיו יותר פשוטים.... כל פעם שאני מכירה סינגפורי ונתקלת בחוסר הבנה לגבי ביטוי השם שלי דבר שדורש ממני כל פעם מחדש לאיית את שמי וחוזר חלילה עד שהסינים החביבים מצליחים לבטא משהו קרוב לאיך שנשמע השם שלי באמת - אני חושבת ברצינות על אימוץ מנהגם...
כשבוע לפני מועד החתונה התקשרתי לחברתי איליין (חברה סינגפורית) ושאלתי אותה מה מקובל להביא לחתונה סינית כדי שחלילה לא אביא משהו שיפגע בהם. היא ללא היסוס אמרה לי "את צריכה להביא "אן פאו". אני קצת מבולבלת עניתי: "אן פאו"? והיא חזרה ואמרה "אן פאו" ונקבה בסכום כסף שיש לשים בו. כששאלתי לפשר העניין ולמשמעותו היא ענתה לי : שאן-פאו (An Pao) בהוקיין זה חבילה/מעטפה אדומה שיש לשים בתוכה כסף מזומן וחשוב שהסכום יהיה זוגי כיוון שמספר אי-זוגי מביא מזל רע!!!. ואם אפשר שהשטרות יהיו אדומים וחדשים - הרי זה מביא מזל יותר טוב לזוג הצעיר. שתבינו - הסינים חיים את חייהם סביב אינספור אמונות תפלות. אדום - זה צבע שמביא מזל טוב ועושר לכן המון קישוטים סיניים צבועים בצבע אדום ובראש השנה הסיני (אשר נחגג השנה בסוף ינואר - או-טו-טו) כל הרחובות "נצבעים" באדום ומקושטים באיספור קישוטים ומנורות אדומות. כשנותנים למישהו שמתחתן כסף רצוי שהכסף יהיה חדש ולא ישן ומקומט - כדי שיביא שוב: מזל טוב. לכן לפני חתונה האורחים הולכים לבנק כדי לקבל שטרות חדשים ושמים אותם ב"אן פאו" כדי שיביאו מזל טוב ועושר רב לזוג הטרי. ואני ברוב תמימותי כמעט והבאתי צ`ק במעטפה לבנה - רחמנא לצילן.
אחרי קרוב לשעה שהיינו תקועים בפקק מעצבן - דבר מאוד לא אופייני לסינגפור, הגענו כמעט בריצה לקבלת הפנים שהתקיימה בקומה הרביעית של המלון. בכניסה היתה תמונת סטודיו גדולה של הזוג המאושר בבגדי חתן וכלה וברחבה עצמה עמד פסל מקרח של זוג יונים שיצרו שני לבבות. רומנטי .... לא? ברקע שרו וניגנו ארבעה נגנים ובשעה 8 בערב בדיוק כיוונו את האורחים להכנס פנימה לאולם. החתונה התחילה בכניסה דרמטית של הזוג המלכותי אשר צעד באיטיות משוועת לתוך האולם על רקע מוסיקה דרמטית אף יותר. אחרי שהזוג התיישב בשולחן הכבוד הקרינו סרט על ילדותם עם כל המסלול הרגיל של גן, בית ספר ואוניברסיטה אשר הסתיים בתמונות משותפות שלהם מהתקופה שהם התחילו לצאת ביחד.
חגיגה גדולה וטעימה
ואז התחילה החגיגה האמיתית - הסעודה הגדולה שכללה 9 מנות (!!!!!) שזרמו לשולחנות בזו אחר זו בקצב מסחרר. מנת הפתיחה כללה פלטה קרה של בשרים, שרימפסים וצדפות. אחריה הוגש מרק סנפירי כריש עם צדפות ודגים. המנה השלישית הציעה שרימפסים גדולים עם עלי קארי ואחריה הגיע עוף שלם עטוף בנייר כסף מטובל בעשבי טיבול. אחרי ארבעת המנות הללו הוקרן החלק השני של הסרט ובו טקסי החתונה הסיניים המסורתיים בכיכובם של רוג`ר וסינדי כמובן. היום מתחיל עם הגעתו של החתן הנרגש לביתה של הכלה (אשר גרה בבית הוריה עד חתונתה כשם שהחתן גר בבית הוריו עד חתונתו). החתן בעצם מגיע כדי לקחת את כלתו לעתיד לבית הוריו לטקס תה אבל הביקור מלווה בקשיים רבים ובמשימות רבות... החתן לעתיד מתבקש לענות על חידות שונות ומשונות (שמחודדות בסינית כמובן) ובמקרה של רוג`ר ידידינו התבקש הבחור החביב לרדת ולעשות שכיבות סמיכה מול סורגי דלתה של כלתו לעתיד... אחרי שסיים לנפח את שריריו נפתחה הדלת וכעת צריך היה רוג`ר למצוא את סינדי בין חדרי הבית הגדולים - כחלק ממשחק מחבואים ילדותי ודי מטופש אם אפשר להגיד. אחרי שנמצאה האבדה, התקיים טקס תה עם הורי הכלה ואחר כך "הובלה" הכלה לבית הורי החתן לקיום טקס תה עם הוריו. בשלב הזה בחתונה עצמה החליפה סינדי את שמלת הכלה לשמלת ערב נוצצת ושוב צעד הזוג המלכותי בצעדים איטיים וקטנים לעיני כל הסועדים אך הפעם לכיוון הבמה לקיום טקס השמפניה.
אחרי שכל הכוסות התמלאו התבקשו בני משפחת הזוג וחבריהם הקרובים לעלות לבמה להרים איתם כוסית. הרמת הכוסית מלווה בצעקות רמות של אהההההההההההה עד גמר הנשימה ומסתיימת ב"לחיים" ושתייה. אולי זה המקום לציין - שהטקס הדתי נעשה בד"כ בכנסיה, במסגד או במקדש (תלוי בדת כמובן) ורישום הזוג נעשה במשרד לרישום זוגות. החתונה עצמה כוללת ארוחת ערב בלבד, טקס שמפניה ולעיתים משחקי חברה שמארגנים חברי הזוג (למורת רוחם של ההורים החוששים לרושם שבנם/ביתם עושים ליד כל האורחים המוזמנים..).
בשלב הזה חזרנו לשרשרת 9 המנות אשר הסתיימה קודם במנה הרביעית. כעת הוגשו צדפות אבאלון עם תרד ברוטב שזיפים ולמנה שישית הוגש דג "סון-הוק" Soon Hock ברוקב סויה. במנה שביעית הגישו צלעות חזיר מצופות בשומשום וכמעט כמעט הגענו למנה האחרונה אך לפניה הוגשה צלחת עם אורז עטוף בעלה לוטוס ולסיום ל"דיזרט" הוגש מעין מרק חם של שעועית אדומה שבתוכו צפו כדורי אורז ממולאים באגוזים. לא בדיוק my cup of tea אבל דיזרט סיני טיפוסי. אני חייבת לציין שהחוויה היתה מעניינת אבל מאוד מייגעת. ערב שלם לאורך 4 שעות ארוכות של ישיבה סביב שולחן ובליסה אינסופית של מאכלים סיניים שלמרות השמות המפוצצים והגיוון הרב התאדרו כמעט כלם באותו רוטב סמיך וחום המתאפיין במין מרירות וחמיצות שאינם ממש מטעמי... אין מה להגיד חתונה בלי די.ג`י, בלי ריקודים ובלי מבחנות עם משקאות אלכוהוליים צבעוניים לא משתווה לחתונה אמיתית, לדעתי...
שנה טובה שתהיה לכולם!!
