מגיעים לוולינגטון

וולינגטון חייכה אלינו. עם הירידה מהמעבורת גילינו את מוזיאון "טה-פאפה". גדוש במידע אודות מורשת המאורים, בכל קומה מחלקה מיוחדת עבור הילדים, מקום שכדאי לחזור אליו יותר מפעם אחת. באחת הקומות פגשנו מאורים המקעקעים עצמם לדעת. מסורת הקיעקוע הנהוגה גם כיום באה להפגין את תחושת השייכות האתנית. כיצד מפגינים עם קעקועים בישבן זו כבר שאלה אחרת. סופי שבוע בערי ניו זילנד מועדים להפנינג המוני, הפעם זכינו לתחרות היתולית בנמל וולינגטון, מאורגנת על ידי יצרנית משקה ה"רד-בול". עשרות משתתפים "הטיסו" כלי טייס מאולתרים מרמפה שהותקנה גבוה בנמל, רובם הישר למים מטה, חלקם מספר מטרים קדימה, הזוכה הגיע למרחק המרשים של עשרים מטרים טרם צלל למים יחד עם חללית הקלקר שלו. האווירה היתה קרנבלית ושמחה, כזו שרק עם משוחרר דאגות יכול לבטא בכזו קלות. קהל רב התאסף לו, בלי בדיקות גופניות, בלי סדרנים, בלי משטרה, הכל זורם לבד. נהננו לצפות בניו-זילנדים השמחים לא פחות מהארוע עצמו.

ניצלנו את מנעמי העיר לצפיה בקולנוע וטיפול ברכב, wof בשפת המקומיים, "טסט" בשפתנו. עברנו... לאחר ארבעה ימי מנוחה אצל ורד והילדים, עיברית, שניצלים טעימים ושיחות אל תוך הלילה, חשנו שהמצברים טעונים ויצאנו בכוחות מחודשים ל"כבוש" את האי הצפוני, בפעם הקודמת חלפנו אותו ביעף. תודה ורד! כתחנה ראשונה בחרנו בעיר Napier. בשנת 1931 החריבה רעידת אדמה את העיר וזו הוקמה לה מחדש במהירות וביד מכוונת, העיר טובלת בעיצוב ה"אר-דקו", נגזרת של המילה דקורציה, ממקובלות שנות השלושים. בשנות התשעים ידעו תושביה לעצור תהליך של הריסת בתים ישנים ובמקום הוחלט על שיפוץ הקיים. העיר תפסה לה מקום על מפת התיירות ומתגאה ב"טעם של פעם". הבנות במשפחה הילכו ברחובות המעוצבים, הבנים העדיפו משחק מיני גולף... קדם לעיר ביקור קסום בחווה קטנה על ראש גבעה. המארחים, אנקה וורנר, זוג הולנדים לשעבר, רכשו חלקת אדמה גיבעית, הקימו את ביתם על הגבעה הגבוהה ביותר והחליטו כי ישתפו באושר גם אחרים, כך זכינו ליום ארוח של חמישה כוכבים ולילה של אלפי כוכבים.

בכל פעם מחדש מדהימים אותנו השמיים זרועי הכוכבים. כבר למדנו לגלות את "צלב הדרום" בתוך שביל החלב, ארבעה כוכבים מסודרים בצורה של עפיפון, זנבו מצביע דרומה, ארבעה כוכבים אלו מככבים (תרתי משמע...) על דגל ניו זילנד, את כוכב הצפון אי אפשר לראות בהמיספרה הדרומית, גילינו זאת זה מכבר אך רק לאחר מספר לילות בהם חשבנו שמשהו לא בסדר איתנו...

לתחילת הכתבה

טרק בפארק ה-Urewera

קצנו בעיירות ובדרכים ונכנסנו למעבי הפארק הלאומי urewera. רצינו שוב להרחיק מרחק יום הליכה לבקתה ולחזור על עקבותינו רק למחרת היום. רכשנו דפי מידע ובחרנו בבקתה על גדת אגם קטן. במרכז המבקרים שמחנו לשמוע כי נוכל להחליף שלוש שעות הליכה מתוך חמש בשעת חתירה בסירה. קיבלנו מפתח וחליפות הצלה, ארזנו חיש קל תיק עם שקי שינה ואוכל, שכחנו גפרורים ויצאנו לדרך. כעבור שעתייים של עלייה מתונה חשבנו שהגענו לתאילנד. מים שקופים בצבעי טורקיז, קרקעית חול זך ומספר איים קטנטנים להשלמת התפאורה. שחררנו את הסירה, לקחנו משוטים מהביתן ויצאנו לתור את האגם הקטן. ניווטנו בין האיים, נהנים מהשקט. על אחד מהם נמצא מקווה מים קטן, כך אמרה המפה. הגענו למקום המשוער וחיכה לנו סולם. עלינו מעלה ואכן אגמון קטן על אי קטן אי שם באגם... קטן. המשכנו לבקתה. מצאנו שם משפחה נוספת, הפקח המקומי וקרובי משפחתו. הם לא שכחו גפרורים... למזלינו. למחרת נפרדנו בצער מהאגם הבתול, חזרנו לרכב ושמנו פעמינו לצאת את הפארק מרחק תשעים ק"מ של דרך כורכר. מי שרוצה להנות מטבע בתולי צריך להשקיע...

 רכב "הנשמה" שלנו רעד והיטלטל, אבק חדר לכל עבר ואפילו ביצים נשברו בעודם בקרטון המיועד. פתאום נדם המנוע. מבוכה קלה התחלפה בתכליתיות, כך חשבנו. בסיועו של סם, מאורי מקומי שבחר לו להתגורר בדיוק היכן שנתקענו, התקשרנו לשירות AA תיקוני דרכים. "נגיע תוך שעה" הבטיחו וקיימו. רותי ניצלה את הזמן לבשל ור"ז רכן מתחת למכסה המנוע ועשה עצמו מבין במנועים, הנוחות שבהמתנה לגורם חיצוני נצחה ולאחר דקותיים התישב בצד עם בירה וספר. בחלוף שעה בדיוק הגיע רכב שירות הדרכים. שמחה בלב? כשיצא ממנו ילדון בן שמונה עשרה שנולד עשר שנים אחרי לידת הרכב הבין ר"ז שכדאי בכל זאת לשים את הספר בצד ולהפעיל קצת את הראש. הילדון חיפש בכל המקומות הלא נכונים ור"ז החליט שזה חייב להיות באיזור ה"סוויץ`", חשב וצדק. חיש קל נהם שוב המנוע. הילדון הלך לדרכו מבויש ואנו..לדרכנו. כעבור ק"מ נגמר סיוט הכורכר..."לא יכולת להחזיק מעמד עוד ק"מ? חשבנו/שאלנו את הנשמה.

לעת ערב הגענו ל-Taupo . מחזות מוכרים, אך לפני חודשיים בילינו על גדת האגם היפה. הפעם בתוכנית - פסטיבל אווירי, מופעי אווירובטיקה, מטוסי עבר, כולם במצב טיסה. יום שלם ליהטטו המטוסים בשמים, אפילו רותי נהנתה... נשארנו בעיירה הנחמדה מספר ימים.

בכתבה הבאה - רגע לפני עזיבה לאוסטרליה

לתחילת הכתבה

פרטים והמלצות

  • הילדים גילו כי ב-hastings מעט דרומית ל-napier נמצא פארק שעשועי מים. הם לא זכו אך אולי הילדים שלכם?
  • Waiora - 117 ק"מ צפונית ל-napier. 117 הק"מ כוללים פיתולים אין ספור. תכננו את הזמן בהתאם. waiora עיירה קטנה, תמצאו בה קמפינג מאוד נחמד. ממנה מגיעים לפארק urawera.
  • פארק urawera - מרכז המבקרים בצידו המזרחי מצוי ב-waikaremoana, על גדת אגם הנושא את אותו שם, סביבו ניתן לצאת לטרק בן כחמישה ימים, אחד מה"grate walks" או לאחד מעשרות מסלולים אחרים.

     אנחנו בחרנו לצאת ל- sandy bay hut על גדת אגם waikareiti הסמוך. חמש שעות הליכה רגלית לבקתה וחזרה למחרת כמעט באותה דרך, או שילוב של שעתיים הליכה ושעה חתירה בסירה. העלות למשפחה - 40 דולר עבור הלינה בביקתה ו-45 דולר עבור שכירת הסירה ליממה. לא זול אבל מיוחד!
  • פארק egmont- מצוי בחלקו המערבי של האי הצפוני. פסחנו על איזור זה אך הוא מומלץ לדעת רבים.
  • Wof- "טסט" לרכב, תקף לחצי שנה. מוסכים רבים מורשים לבצע הבדיקה אך ישמחו גם לגלות תקלות ולתקנן בדרך להנפקת המדבקה החדשה. ישנם מכונים מסוג genuine שאינם מורשים לבצע תיקונים, באלה לא תחששו מאינטרס כפול אך תאלצו לחטט רגליכם למוסך באם תתגלה בכל זאת תקלה. מוסכי AA נהנים גם הם מתדמית אמינה.
     עלות - 30 דולר עבור הבדיקה ו-40 דולר עבור שעת עבודה במוסך, אם ידרש.
  • מופע אווירי ב-2005 - 25-27 במרץ ב-blenhaim (צפון האי הדרומי).
  • קמפינג ב-Taupo - ניסינו בעבר את ה-top 10 ונכבנו. ניסינו הפעם את ה-motor camp הותיק במרכז העיר והצלחנו! במרחק הליכה למרכז העיר ויחד עם זאת כולו טבע: טובל בצל עצים אדירים וממוקם על גדת מי האגם השקופים. אין צורך להתקשר מראש עבור power site

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה