באי מקבלת את פנינו, לראשונה, העיר התוססת Wellington. אחת ממעוזי הקולנוע הניו-זילנדי בכלל, וטרילוגיית "שר הטבעות" בפרט. בתוך ומסביב לה, בילו, וחיו יוצרי ושחקני הטרילוגיה המפורסמת במהלך הצילומים...ובהתאם תוכלו לשוטט במקומות בהם ביקרו הכוכבים. יחסית למיקומה הדרומי, העיר מתהדרת ב- "הכי הרבה חיי לילה" (אם יש דבר כזה בכלל בניו-זילנד), מבין כל הערים בשני האיים. היא נראית גם הרבה יותר מאוכלסת, אבל בעניין הזה העיר אוקלנד מובילה במקום הראשון עם כ-מיליון תושבים מתוך 4 מיליון תושבים סה"כ בניו-זילנד.
ב-Wellington נמצא גם המוזיאון המפורסם Te Papa (חוויה מדליקה לילדים ולמבוגרים כאחד). במוזיאון מתוארים בין השאר תולדות המדינה והעם על כל תלאותיהם. לצפות בשקיעה באחד מהברים/מסעדות שבנמל, יכולה להיות חוויה רומנטית ביותר, ובלילה... כל שנותר הוא סיבוב ברים קצר (באלו שעדיין פתוחים בחצות). המשכנו צפונה בעקבות אגם Taupo, וחלומנו: צניחה חופשית!!! (Tandem Skydiving). במשפט אחד מתאר וכללי ביותר: "החוויה הספורטיבית הכי מסעירה של חיי!!". אז אנשים! באשר אתם! חובה עליכם! :-)
כל שנותר לי הוא לצפות בקלטת הווידיאו שמנציחה את הרגעים המרגשים על הקרקע ולהתמוגג מאושר ומאדרנלין. גולת הכותרת של האירוע היתה לא אחרת מאשר אלעד. והנה מגיע ההסבר המתבקש... בעוד אנחנו מתלבשים ומתכוננים לאירוע המסעיר... פורסמה רשימת הקופצים והמדריכים אשר אליהם צוותנו. ופתאום... אני מבחינה בשם מוכר מדיי על מנת להיות מקומי... אלעד?!? הייתכן?!? מדריך מארץ הקודש?!?ואכן כך היה, ששניות ספורות לאחר מכן אני שומעת קול קורא בשמי במבטא מוכר ונינוח מדיי...חה..חה.. בקיצור כמה נפלא היה להתרגש ביחד עם מישהו שמבין אותי בשפה שאני מדברת הכי טוב :-)
פרטים נוספים על הצניחה ובית הספר לצניחה ניתן למצוא באתר של חברת TTS.
הספורט האתגרי מאוד פופולרי בשני האיים, אך מבחינת העלות קיים הבדל רציני מאוד בין האי הצפוני לדרומי. באי הצפוני העלויות נמוכות הרבה יותר.
העיר Taupo הינה מוקד עלייה לרגל מרכזי לטיילי האי הצפוני. באגם שבה מתקיימות שלל פעילויות ספורטיביות וימיות החל מרפטינג וכלה בבנג`י, מתקיימים בה פסטיבלים מוסיקליים עונתיים וחיי הלילה שבה ממוצעים ותו לא.
בסמוך לה, "אימת כל המטרקים" הר Tongariro. ההר הידוע לשמצה (...סתאאםםםם), הוא בעצם הר יפהפה שאין מטרק אחד שלא מייחל לכבוש את פסגתו, אבל כשם שהוא אטרקטיבי כך הוא קשה לטיפוס גם בשל התנאים הגיאוגרפים. המסלול השכיח ביותר הוא Tongariro Crossing, שאורכו כ-7 שעות, והוא בעצם כולל את פסגת ההר. אפשרות נוספת היא לטרק גם מסביב להר עם לינה בבקתות של DOC.
מסלול ה-Tongariro היה עבורי הכי מאתגר מבחינה גופנית. האיסוף מהאכסניה על ידי ההסעות, מתבצע מכל חלקי העיר Taupo ומהעיירות הקטנות שמסביבה (כל עוד הן לצידי הדרך). המחיר נקבע בהתאם לנקודת האיסוף. זמן ההגעה הממוצע לתחילת הטרק הוא כ-1.5 שעות. הטרק מתחיל בהליכה קלילה ומתונה לאורך הנחל בעל המים הצוננים (אחלה אופציה להתרעננות בחום הגדול). העלייה הראשונה היא הכי טראומטית לגוף ולנפש :-) ובמהלכה אפילו הגבר שבגברים זקוק לעצירה על-מנת להסדיר נשימה (לא כולל את המטרקים האירופאים המבוגרים שנראים כמו אצנים צעירים גם בגילם המופלג) משם יש עוד עלייה נוספת תלולה מאוד אך קצרה יותר מקודמתה, ואז עוד עלייה אחת קצרה מאוד לפסגת ה- Tongariro. הירידה מהפסגה יכולה לגרום היסטריה קלה לאלו מביניכם שמתקשים בירידות בכלליות... החול קצת טובעני עם אבנים מתגלגלות...אז צריך לרדת ממש לאט, לרוץ (מבלי לסכן מטרקים אחרים) או לגלוש למטה על סנובורד... למי שהביא במקרה :-). בנקודה הזו כבר מתחילים להריח את הגופרית האופפת את האגמים הקטנים והתכולים שמסביב. משם עוד עליונת אחת קטנה לעבר אגם Ezmerald ואז...כל הדרך ירידה קלילה ונעימה לאורך הנוף ההררי והירוק לפרקים.
החוויה המצערת היחידה שחוויתי במהלך כל הטיול היתה תקרית אנטישמית ולא נעימה באכסנייה ב-Taupo שנקראת Berkenhoff Lodge. בעל הבית המבוגר התייחס אלינו בצורה מנוכרת רק בשל היותנו יהודים. הערה חשובה: כהרגלי ככתבת של האתר וכמנהלת פורום, אינני נוהגת לנקוט בגישה שלילית כלפי שום גורם או אדם אפילו אם דעותיהם מנוגדות לשלי. אבל המקרה הזה הינו חריג ביותר, ומשום כך היה חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם. ראו הוזהרתם!!
כשהגענו יום קודם מאוחר בערב למקום, לא ציינו בפנינו כי מתחת לחדרי השינה פועל פאב רועש עד לשעות הקטנות של הלילה (וזאת למרות שרוב המטיילים באזור משכימים קום להסעות שלוקחות אותם למסלול הטונגרירו ב-05:30 !!!). בנוסף המקום גם לא היה נקי !! והכי גרוע!! העובדה שמלבד כמה שלטים מיניאטוריים אודות השעות שבהן אסורה כל פעילות במטבח (22.00-08.00 ) אף אחד לא טרח להבהיר לנו בצורה חד משמעית כי המטבח על כל תכולתו ננעל!!! כך שכמעט פספסנו (אנחנו ועוד כמה אחרים) את הטרק מפאת מחסור חיוני במזון והכי חשוב מים!! כשחזרנו לאכסניה לאחר הטרק ניגשנו אל בעל הבית בצורה מרוכזת וביקשנו להסב את תשומת ליבו לעובדה שכולנו לא הינו מודעים לכך שהמטבח יינעל, ולכן, אולי ההנהלה צריכה לעשות משהו נוסף על מנת לוודא שמקרים כאלו לא יקרו בעתיד. (סביר להניח שהכל היה נראה אחרת אם לא היינו קבוצה של כמה זוגות אלא זוג בודד). מיותר לציין שבעל הבית לא אהב את הביקורת ומיד יצא להגנתו, תוך שהוא מגדף ומקלל אותנו - היהודים והישראלים. אנחנו עזבנו את המקום לאלתר. סוף פסוק.
למחרת יצאנו בכיוון צפון אל העיר Rotorua, שהיתה במידת מה מאכזבת לדעתי. העיר שמתהדרת בפעילות תרמית (Thermal Activity) כנראה שכחה להתעורר באותו הבוקר, ואני שציפיתי לצלם סרט אקשן אפוף עשן...נותרתי עם גייזר (Geyser) אחד רציני שנמצא בתוך השמורה המאורית (וגם זה עלה לי 20$NZ). על העיר Waitomo, שבה ישנן מערות עם תולעים זוהרות, ויתרנו מפאת חוסר זמן...ותכננו לבקר במערה אחרת דומה בצפון האי. הלאה משם המשכנו בכיוון מערב מאוקלנד אל העיירה Piha. מה אגיד לכם? ממש כמו בסרטים...חופים שוממים, מסולעים במקצת, עטופים בירוק של עצים ובחום של אדמה. פשוט ללכת לאיבוד איזה יום-יומיים.
האטרקציה הבאה היתה Whangarei (שהמקומיים נוהגים לכנות פנגאריי, כי Wh=F) על מפליה היפים! הנסיעה לאורך החוף המזרחי של האי הצפוני בהחלט שווה את הנוף. מעט לפני Kawakama נמצאת המערה המאורית של Kawiti Glow Warm Cave. סוף סוף הגשמתי רצון נוסף ללכת למערת נטיפים ארוכה שבה תולעים זוהרות כמו הכוכבים שבשמיים. משם הצפנו אף יותר בכיוון Paihia, שנמצאת באזור התיירותי שמכונה Bay of Islands. זוהי עיירת קייט לכל דבר עם מסעדות, פסטיבלים, ברים...ואם אתם עוד בתחילת הטיול ועוד לא חוויתם עדיין שייט כלשהוא, זה המקום! אפשר לקחת שייט למקום שנקרא Cape Brett שבו כאמור ישנו חור גדול מאוד בסלע גדול יותר, שדרכו עוברות סירות...ואפרופו מסיבות...יש כאן כמה מסיבות פרטיות שמפורסמות באינטרנט..העניין הוא שהן כוללות ברבקיו, אלכוהול ומוסיקה לתוך הלילה, כולל שינה בחוץ, אז כדאי לברר מראש כדי להתארגן כראוי.
אוטוטו לפני הסוף עצרנו לדרינק וניגוב חומוס קטן ב-Café Jerusalem שבעיירה Kerikeri. כן! יש לנו נציגות ישראלית נוספת בניו-זילנד. האווירה ירושלמית מדליקה בצל עצי הגפן בשדרה הקטנה. ביציאה מקריקרי, עצרנו במפעל שוקולד, כדי להמתיק את החומוס ממקודם :-) ולמי שמתעניין באבנים היסטוריות, אז בעיירה הזו ישנו בניין האבן הכי עתיק בכל ניו-זילנד.
האטרקציה האחרונה חביבה שלנו באי הצפוני היה העץ הכי גדול בניו-זילנד שגדל לאורך החוף המערבי (בצפון האי) במקום שנקרא Waipoua Forest.
זה גם המקום לציין שבאזור שסביב לפנינסולה (חצי אי) ב-Opononi תמצאו חופים של חול רך ממש כמו בארץ (מצרך מבוקש בניו-זילנד). וזה המקום גם לציין את נושא הגאות והשפל הדינמי בניו-זילנד. בבוקר אתה יכול ללכת עשרות של מטרים לפני שתגיע למים המיוחלים...ואחר הצהריים...הכל מוצף! ותאמינו לי לא תבינו על מה אני מדברת עד שלא תראו במו עיניכם!
את הימים האחרונים שלנו בניו-זילנד, בילינו בעיר הגדולה אוקלנד (Auckland) את בניין ה-Sky Tower (מלון יוקרתי, קזינו, חנויות ומה לא?!) שמתנשא לגובה עצום רואים מכל עבר. לא רחוק ממנו השוק המפורסם Victoria Market. הגשר היחידי Harbor Bridge, שגם ייקח אתכם לאזור Devon Port הטרנדי, שבו תוכלו להתענג על בירה צוננת בשעות אחר הצהריים. וגם אזור Mission Bay שבו המוזיאון התת ימי ע"ש Kelly Tarlton, האיש שהגשים חלום להקים אקווריום עם כרישים ופינגווינים (כל אחד לחוד כמובן) - מתאים במיוחד לילדים.
חיי לילה סוערים?!? חיפשתי ולא מצאתי...
אולי תהיו ברי מזל ממני...
אני חוזרת לתל-אביב...העיר שלי ללא הפסקה :-)
שלכם, כמו תמיד, דורין.
