האי הצפוני - בחזרה לאוקלנד

ביקור בעיר הרוחות וולינגטון, עיר הבירה של ניו זילנד. באור אחרון עוזבים בדרכנו לחוף המזרחי ל- Napier. הסערה שתפסה אותנו באמצע הלילה טלטלה את הקמפר הקטן שלנו. וארץ הגיזרים, Wai-o-tapu, הזכירה לנו שהכדור הכחול שלנו חם מאוד מתחת לרגלנו.
shapira family
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: האי הצפוני - בחזרה לאוקלנד
© מאורי הירש

רוחות בוולינגטון

עם ערב עלינו על המעבורת בדרכנו חזרה לאי הצפוני. את הלילה המשכנו במגרש החנייה ברציף, סמוכים לקרוואנים נוספים. בבוקר יצאנו לגלות את וולינגטון.
מצאנו עצמנו מנסים שלא להתרומם עם הרוח החזקה שנשבה ברחובות מצדיקה את הכינוי הזה שדבק בעיר הבירה של ניו זילנד. העננים הנמוכים מעלינו נעו במהירות כמתוך סרט. נכנסנו למוזיאון הלאומי של ניו זילנד, Te Pape, ולא יצאנו ממנו שעות ארוכות. לא רק בשל הרוח שנשבה בחוץ אלא בעיקר בשל הרוח שבפנים. מוזיאון נפלא.

 באור אחרון עזבנו את העיר בדרכנו לחוף המזרחי ל- Napier. מוגנים מהרוח על ידי שרשרת ההרים שחלפנו, מצאנו חניה ללילה והתכוננו לשינה. הסערה תפסה אותנו באמצע הלילה והרוח טלטלה את הקמפר הקטן שלנו מאיימת לתלוש את הגג המתרומם. הורדנו את הילדות למיטה התחתונה וקיפלנו את הגג. עם בוקר נכנסה החזית. המשכנו מזרחה מתחרים במזג האוויר ומשיגים אותו.

לתחילת הכתבה

המוזיאון הלאומי

"...נכנסנו לתוך כדור הארץ. ראינו שלכדור יש ארבע שכבות, יש לבה נוזלית ויש לבה ג`לית וראינו שאנחנו בשכבה החיצונית. אחר כך ראינו איך קורות רעידות אדמה. היינו בתוך בית וכולם חיים כרגיל ופתאום מתחילה רעידת אדמה והכל נופל. אחר כך הלכנו לראות את הבתים של המאורים. הם בנויים על עמודים כדי שהחיות לא יוכלו לאכול את האוכל שהם שמים. ראינו גם בית פגישות של המאורים (מאראי). זה בית שכולם נפגשים בו. יש להם פסלים מאוד מוזרים, הם עושים אותם מעץ ואת העיניים הם עושים מקונכייה של צדפה. אחר כך הלכנו למקום שרואים חיות לא אמיתיות רק את השלד שלהם וראינו כריש ודולפינים ולווייתנים ענקיים וראינו עוד חיות אחרות. אחר כך הלכנו למקום של משחקים ואני הרכבתי ציפור (במחשב), ראש אחר לכנף אחרת, גוף אחר ורגליים אחרות וזה היה מצחיק. ...קיבלנו פספורט של אנשים אחרים שעברו מארצות אחרות לניו זילנד ובו היה מסופר הסיפור שלהם ותמונות. אחד לי ואחד אחר למאי. ...אבא ואני קנינו כרטיסים ונכנסנו לחדר שהיו בו עקבות על הרצפה. עמדנו על העקבות ובמסך גדול ראו אותנו. אם מרימים ידיים אז עפים, אם דורכים חזק על רגל שמאל אז זזים שמאלה. התחלנו לשחק, אבא אני ועוד שני אנשים. לכל אחד היו מגלשי סקי וזה היה מגניב. זזנו שמאלה וימינה ונתקענו בעצים והיה ממש כייף. בסוף אבא ניצח ושמו לו (על המסך) שרשרת נוצות. משם נכנסנו לסרט עם כיסאות זזים. בעצם אנחנו בתוך מכונית בעוד חמישים שנה ב-Wellington והנהגת היא אישה בעוד חמישים שנה והמכונית עפה, אנחנו עוברים בתוך דברים מוזרים ונתקעים בתחנות רוח ואני יכולה להגיד שהיא נהגת גרועה, הנהגת הכי גרועה שאני ראיתי."

לתחילת הכתבה

בדרך לחוף המזרחי

עצרנו ב-Carterton במפעל תכשיטים העשויים מקונכיות הפאווה. במרכז הטבע של ה-DOC ליד Mt. Bruce, צפינו בסרט על מינים שהוכחדו ועל הצלת מינים אחרים ברגע האחרון. כדאי. ב-Hast הפציעה השמש ועצרנו לבסוף בקמפינג יפה, Top 10. פארק מים נחמד נמצא שם, Splash Planet, אתו פתחנו את הבוקר למחרת. הלאה משם, Napier.

ועוד מיומנה של עדי:
 "עצרנו במפעל לצדפות. במפעל הזה ראינו שקודם כל צוללים ומוציאים את הצדפות. אחר כך מוציאים את הבפנים שהוא חי ובני האדם אוכלים אותו ואחר כך משייפים את הקונכייה שהיא מלוכלכת וחותכים אותה לכל מיני צורות יפות ועושים ממנה תכשיטים יפים וקערות ועוד כל מני דברים יפים. ...הלכנו לראות סרט על החיים בניו זילנד. בהתחלה היו פה מלא חיות ולא היו בני אדם בכלל. אחר כך הגיעו המאורים והם בנו פה קצת כפרים. המאורים צדו את ה-Moa (ציפור ניו זילנדית ענקית שנכחדה). אחר כך באו ההולנדים והם קנו אדמות מהמאורים בתמורת רובים כי המאורים התלהבו מזה ואז המאורים התחילו לעשות קרבות שבט נגד שבט. אחר כך הגיעו הבריטים והם כבר בנו ישובים שלמים ואז הגיעו הצרפתים והם ראו שיש כבר דגל בריטי אז הם שאלו אם גם הם יכולים לחיות שם והבריטים הסכימו. בכל הזמן הזה נכחדו הרבה חיות רק בגלל האדם כי לחיות לא היה איפה לחיות."

לתחילת הכתבה

נפיר

העיר נושקת לים, עיר שמורה, סגנון הארט דקו בכל פינה. אם מתעלמים מהשינויים בקומת הרחוב ומביטים לקומה השנייה, חוזרים במסע בזמן. החזיתות משומרות נפלא וההימור שלנו הוא שגם הפנים שמור לא פחות, אולי גם חלק מהאנשים...

במרכז הימי ניתן לחזות בהופעות כלבי ים ודולפינים מאולפים. לא הגענו בזמן הופעה, אך הביקור בין הכלובים ובריכות הבטון השאיר בנו טעם רע, מדכא. אחר הצפייה בחיות הנהדרות האלה בסביבה הטבעית שלהם, לראות אותם בבריכות בטון קטנות זה עניין אחר. הבנות, אם יכלו, היו מחזירות אותן אחת אחת. גם אנחנו.

 משיקולי זמן, ובשל מזג האויר החלטנו לוותר על טרק בפארק Tongariro ולנוע מזרחה ל-Napier לטעום קצת שמש. ימים ספורים נותרו לנו לפני שנציע את הקמפר שלנו למכירה ואנו לא מתעכבים וממשיכים לכיוון Taupo. שוב לינה בטבע, יער באמצע הדרך במעלה נהר. הדברים כל כך פשוטים כאשר כל מה שאתה צריך נמצא אתך. כמעט בכל מקום ניתן לעצור ולהרים את הגג. הלוואי והדברים יישארו כך בניו זילנד עוד שנים רבות. איננו בטוחים בכך וגם הניו זילנדים לא.

לתחילת הכתבה

טאופו

לעיר הגענו ביום חג. שדה התעופה הקטן שבה אירח תצוגה אווירית מרשימה. הבנות הלכו להתרחץ במעיינות חמים ואני יצאתי להתענג על מטוסים עתיקים אך מתוחזקים היטב שליהטו באוויר לצדם של מטוסים אווירובטים מהקו הראשון. הפנינג נפלא. חלק מהמטוסים העתיקים מציעים עצמם לחוויית טיסה וסיורי נוף. מטוסים עמוסי צנחנים עלו וירדו פורקים את משאם. נראה שצניחה חופשית בטאנדם היא האטרקציה המובילה כאן. על מפת העיר נמצאות אטרקציות נוספות, מזכיר במשהו את האפשרויות שב-Queenstown במחירים נמוכים יותר. באנג`י, סירות מהירות, קיאקים ועוד. אנחנו קצת שבעים מהן.

את היום סיימנו ב-Craters of the Moon, עמק וולקני של בוץ מבעבע רוחש קיטור. ירדנו לשינה ליד הנהר החוצה את העיר במקום הנקרא Reids farm. הלינה חינם. מקלחת חמה בתשלום ניתן לעשות במבנה המיועד לכך ליד מרכז המידע שבעיר.

את סיבוב הבוקר פתחנו בתצפית על הנהר שעה שהסכר נפתח (שלוש פעמים ביום בשעות קבועות), וביקרנו במרכז מידע וולקאני קטן ומעניין, Volcanic Activity Center.

במגרש המרוצים ראינו תחרות "שכונתית". חלק מהמתחרים הביא את ילדיהם העושים צעדים ראשונים על המסלול...ואצלנו?
 יותר מכל הרשים אותי מגרש המשחקים שהותאם לאופניים וסקטבורד. עשרות ילדים מכל הגילים, מתרגלים, נופלים, קמים, מהירות, וירטואוזיות ושקט של מקצוענים. אף אחד לא דוחף, לא מתנגש בשני. בכל אלה אין ולו אדם מבוגר אחד.

לתחילת הכתבה

בדרך לרוטרואה

ארץ הגיזרים, Wai-o-tapu, מזכירה לנו שהכדור הכחול שלנו חם מאוד מתחת לרגלנו. מינרלים צובעים את הבריכות המבעבעות בשילוב נפלא, בוץ מבעבע וקיטור. את השקיעה כבר ראינו מתוך בריכות מים חמים שקטות ורגועות הנמצאות שישה קילומטר מערבה משם ב-Waikite valley. שוב חנינו בטבע לצד אדמה מעשנת. בלילה החל המבול.

לטייל בגשם
הגשם לא פסק גם לא בלילה השני. את היום עשינו בהופעת פולקלור מאורית מהסוג של ל"תיירים בלבד". משם לקולנוע ושוב לחניון בטבע מזרחית ל-Rotorua בדיוק בין שני אגמים, האגם הכחול והאגם הירוק. מובן שלא ראינו דבר מבעד לגשם ולחשכה אך עם בוקר יצאה השמש, אדים יצאו מהקמפר המהביל שלנו, פנקייקים וקפה של בוקר. עמדנו מביטים בשני האגמים מנסים לזהות מי הירוק ביניהם. שלט מסביר מדוע האחד ירוק. נשאר רק להאמין. אנחנו לא הצלחנו למצוא את ההבדל. מכל מקום, האגם הכחול נוצר לפני למעלה ממאה שנה בלבד שעה שהאלים המאורים רגזו וקברו כפר שלם על בתיו ואנשיו בשש שעות של התפרצות געשית. עם הכפר נקברו בריכות המינרלים היפות בעולם. הכפר הקטן נחפר ושוחזר בחלקו.
 הימים מתקצרים במהירות. שעון החורף קיצר את שעות האור ובשבע בערב כבר שוקעת השמש. אנו מרגישים פרידה באוויר. עוד רגע צריך למכור את הקמפר ולהמשיך הלאה ליבשת אוסטרליה.

מילה אחרונה על המאורים מיומנה של עדי:
 "בבוקר קמנו והלכנו לראות חיים של מאורים. לקחנו סיור וראינו איך הם עושים את הפסלים שלהם מעץ ואחר כך הלכנו עם מטריות וראינו קיווי חמוד וגייזרים. המאורים כיבסו פעם בגייזר ובישלו בו. אחר כך ראינו מופע עם שירים מאורים והבנים לובשים חצאית והבנות מין גופייה וחצאית. את החצאית הם עושים מצמח ואם שמים אותו בחום אז הוא נסגר וככה הם עושים את החצאיות (נתנו לי את זה במתנה). הם ממש נחמדים במופע. הבנים הוציאו לשון מאוד ארוכה ועשו פרצופים מצחיקים כי ככה השדים שלהם עושים. אחר כך הלכנו לסרט חדש ששמו New Grove והלכנו לישון בין האגם הכחול לאגם הירוק."

לתחילת הכתבה

חצי האי קורומנדל

מזרחית לאוקלנד שוכן חצי האי הנפלא הזה. הוא בהחלט ראוי ליותר מהזמן שנותר לנו בו. תושבי אוקלנד ניחשו זאת מזמן והפכו אותו לריכוז של בתי נופש. בחוף המזרחי ניתן למצוא מפרצי חול מדהימים אך גם המערבי רווי איים והנופים מהכביש העובר לאורכו מרהיבים. היעד העיקרי היה להשתמש באת החפירה שלנו לחפירת גומה על החוף באזור בו זורם ערוץ תת קרקעי של מים חמים אל הים. ישנו בסמוך לחוף ובבוקר, לאחר השפל, נחשפה רצועת החוף החולי וסמוך לגומות חדשות שחפרו תיירים אחרים הלכה וגדלה הגומה שלנו. לאחר כמה ניסיונות נפל במיקום החפירה, החלה הגומה להתמלא מים חמים, כמעט חמים מדי, ואנו נשכבנו במים החמים צופים בחופרים החדשים המנסים את מזלם, נותנים עצות של ותיקים. מומלץ. אמנם יש באזור שפע של בריכות מים חמים אך כאן הן טבעיות והחפירה בחול והרביצה בהן מול הים, מוסיפים להן חן. אהבנו את הבוקר הזה והוא הסתיים רק כשהגאות החלה וגומת החול שלנו נפרצה ונשטפה בגלי הים. בסמוך נמצא חוף הקתדרל. המערה שבו הייתה כבר חסומה בגלי הגאות אך המראה מהצוקים נפלא. בשנים האחרונות הנדל"ן כאן משגשג ובתי הקיט רבים והולכים.

חצינו את האי לעיירה קורומנדל בדרך שסביר להניח שכבר תהייה סלולה עד שתגיעו אליה. מחר בבוקר נשוב לאוקלנד אחרי שלושה חודשים נהדרים. לפנינו מכירת הרכב, סידורים אחרונים לפני הטיסה ופינוקים אחרים. לא נלאה אתכם באלו. כשיצאנו מאוקלנד בילינו יום נהדר בפארק השעשועים Rainbow ואנו חוזרים לשם לקינוח.

מיומנה של מאי:
"...נסענו לשוק המכוניות למכור את האוטו ואף קונה לא בא. אני ועדי מכרנו עשרים צעצועים של כלבים דלמטיים והרווחנו חמישה דולר. חזרנו לקמפינג והתחתכנו לכבוד ערב חג הפסח. למחרת הלכנו אני אמא ועדי לפארק השעשועים, עשינו בכל המתקנים והיה מגניב וכיף! בספלש מאונטן ובסירות מתנגשות והמכוניות מתנגשות. כשאבא בא הוא אמר שמכר את הרכב. עדי תפסה אומץ ועשתה את רכבת ההרים עם הלופים ואחריה גם אני. זה היה כייף ועשיתי את זה פעמיים. בסוף ירדנו ואבא זכה לנו בבובת ארנב וקראנו לה בנג`ו."

בימים האחרונים שנותרו עד לטיסה נעשה ככל הנראה בחווה בה נתארח. אנו כולנו מקווים לעזור ולעבוד בה גם ולהרגיש מעט יותר מאורח החיים בניו זילנד.

 להתראות בכתבה הבאה מאוסטרליה. שוב חיפוש רכב והתאקלמות ויציאה לדרך למרחבים חדשים. פסח שמח וחופשה נעימה גם לכם.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על ניו זילנד