קנטון ואלה בשווייץ - קוים לדמותו

קנטון ואלה (Le Valais) בשווייץ – קוים לדמותו, לנופיו, טעמיו, ריגושיו דרך המון גבינות, יין, נקניקים ואנשים, בעיקר אנשים מכניסי אורחים וצנועים. הגענו לסיור הזה על מנת לחוות אוכל ויין ויצאנו עם הרבה יותר - בכתבה הבאה.
אוֹרי דן דיין - מערכת אתר למטייל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: קנטון ואלה בשווייץ - קוים לדמותו
© יעל כפיר

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-10/6/2020

  • הכניסה לשוויץ אפשרית החל מה-15 ביוני, לאזרחי המדינות השכנות, אוסטריה, גרמניה וצרפת
  • מומלץ לעטות מסכות בתחבורה הציבורית
  • התחבורה הציבורית פועלת כסדרה
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים, תחת הגבלות
  • מוזיאונים, פארקי שעשועים, גני חיות, גנים בוטניים, ספא, בריכות שחייה ואירועים עד 300 איש, בכפוף להנחיות ריחוק חברתי
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום, בשובם לארץ
לוגו וירוס קורונה
גולשים יקרים, אנו עושים כמיטב יכולתנו להציג כאן את המידע העדכני ביותר האפשרי. כיוון שהמצב משתנה באופן תכוף, המידע המוצג כאן הוא להתרשמות בלבד ואינו מחייב. לקבלת מידע מחייב על מצב ומגבלות הקורונה ביעד הנסיעה שלכם, יש לפנות אל חברת התעופה/חברת הנסיעות או רשויות המדינה ביעד הנסיעה שלכם. תודה!

קוים לדמותו

בשווייץ, כידוע, קיימים עשרים ושש מדינות או מחוזות חלוקה פוליטיים, שנקראים קנטונים (Cantons), המרכיבים את המדינה הפדרלית או את האיחוד השווייצרי. קנטון ואלה (Le Valais) שוכן בדרום-מערב שווייץ. קנטון מופלא זה ממציא עצמו מחדש בימים אלה ממש, עם הנופים הירוקים, מקורות המים הטהורים, היקבים הפזורים והמטופחים, דרך הקולינאריה המקומית והמשובחת לא פחות. לרשותכם, מפת שוויץ.

בתים אופייניים בקרבת נידרוואלדבתים אופייניים בקרבת נידרוואלד


 לתחילת הכתבה

בליצינגן ונידרוואלד

סיורנו מתחיל לאחר נחיתה בנמל התעופה של ציריך, רכבת מהירה לעיירה בריג (Brig), נסיעה של שעתיים ושלושים ואחת דקות, משם רכבת קלה ולא מהירה לכפר הקטן בליצינגן (Blitzingen), נסיעה של חמישים ואחת דקות. מלון הטירה (Hotel Castle) בבליצינגן מציע תפריט גורמה עשיר פרי עטו של השף Peter Gschwendtner בהשראת הטבע בעל נופי הפסגות עוצרי הנשימה, שאליהן אוהב הוא לטפס. התפריט של ארוחת הערב מוקדש למורשתו של סזאר ריץ' (Caesar Ritz), האב המייסד של שיטת ניהול המלונות המתקדמת ושל רשת קרלטון-ריץ'. המלון נמצא בראש העיירה ומשקיף עליה, במעלה כביש פתלתל וצר מאוד. מדובר בעסק משפחתי משנת 1994, המציע אירוח מהוקצע ומסורתי יחד עם אפשרויות להליכה רגלית בטבע או רכיבה על אופניים בשבילים נוחים ומסומנים (לפחות חמישה קילומטרים סלולים, לא כולל שבילים בשטח מיוער). אין מקום לטעות לגבי נוף הגלויה שנחשף דרך חלון המרפסת, השקט, האויר הצח והעיזים הרועות בצלע ההר.

 בבוקר לקחנו את היום להליכה אל הכפר הסמוך נידרוואלד (Niederwald), מקום הולדתו וקבורתו של ריץ' (1850-1918). הפרשי הגובה בין הכפרים הוא כ-200 מטרים ונידרוואלד הוא אחד הכפרים הבודדים באיזור ה-Goms בשווייץ ששמרו על אופיים המסורתי וכמעט נטולי כל השפעה חיצונית. באותה מידה יכולנו לשכור לנו אופניים בבריג, לעלות איתם על הרכבת ולדווש בשבילים, הכוללים נקודות ציון מחייו של הגיבור מקומי. בכפר נידרוואלד פגשנו את נשיא הכפר שסיפר לנו על הבתים הייחודיים שחלקם קיימים משנת 1250 (עוד לפני ייסוד שווייץ עצמה בשנת 1291). הבתים נבנו באופן מסורתי ומוקפד עם קורות עץ, המונחות אחת על גבי השנייה ומנוסרות כל אחת מעץ אחר, כך שכל בית בממוצע דורש כמאה עצים להשלמתו (לא מהווה בעיה מיוחדת לנוכח היערות הענפים באיזור). אריות הנדל"ן לא ימצאו כאן שוק דיור מזמין ושוקק חיים מפני שאין בנידרוואלד היצע של בתים למכירה, בשל הגבלות ממשלתיות, שאינן מנפיקות היתרי בנייה לטובת שמירת האופי הכפרי הייחודי ומגבילות למעשה את האוכלוסיה למקסימום של 50 תושבים.

 במרכז הכפר ניצב לו פסל, המסמל את עזיבת התושבים במהלך השנים, שכן מקור הפרנסה העקרי בו הוא החקלאות. עצרנו לארוחת הצהריים במסעדה היחידה בכפר, שנקראת Drei Tannen, זו חיה על פי פילוסופיית האירוח המושלם של ריץ', כך שהרגשנו בבית. אכלנו סלט ירוק עם תירס וסלק ומנה עקרית של איטריות זעפרן (הנקטף באיזור וידוע באיכותו וזמינותו במקום) ובשר איילים. הכל היה טרי וטעים מאוד. היין הלבן הפירותי סיפק השלמה נאה לארוחה מושלמת באווירה לא מוכרת לטייל הישראלי, אך יחד עם זאת חמימה ורגועה להפליא. בהחלט יכולנו לשבת במקום עוד שעה ארוכה וללגום בירה עם המקומיים הבודדים. לצערנו, היה לנו רכבל לתפוס לפסגת הר, ממנו נצפה בנוף פנורמי מרהיב.

לתחילת הכתבה

הר אגיסהורן והעיירה גלורינגן

הגענו לעיירה Fiesch, אשר ממנה עולים לאתר הסקי Fiescheralp באמצעות מעלית הר אגיסהורן (Eggishorn). למעלה, בגובה 2,927 מטרים, חזינו בקרחון היבשתי הארוך ביותר בהרי האלפים, האלטש (Aletsch) באורך כולל של 23 ק"מ. למרחוק ניתן לראות מראה מוכר מחפיסת משולשי השוקולד טובלרון (Toblerone) אשר נוצרו בהשראת פסגת ההר מטרהורן (Matterhorn) הנישאת לגובה של 4,478 מטרים -; מהגבוהות שברכס הרי האלפים. אפשר לצאת לטיולים רגליים מודרכים בלבד על גבי הקרחון המרהיב, שהוא למעשה נהר אדיר של קרח הנוצר משכבות רבות של שלג ותנועתו איטית מכח הגרביטציה. בפסגה המתינו נגני קרנות האלפים (Alphorn) כחלק מהמורשת שווייצרית. בקנטון ואלה קיימים כ-150 נגנים המתמחים בכלי הייחודי הזה, המפיק טווח מוגבל של תוים מוסיקאליים. סיורנו ממשיך להתמקד בפניני תרבות, ציוני דרך וגסטרונומיה שווייצרית אופיינית, כך שלאחר הירידה מההר והפוגה קלה למנוחה, שמנו פעמינו לעיירה גלורינגן.


 ארוחת הערב הטיפוסית התקיימה במסעדת הגורמה של מלון תנה (Tenne), בה פועל קפטן נבחרת הגורמה השווייצרית -; קיליאן מישליג (Kilian Michlig). ירדנו למרתף היינות לאפריטיף קצר, שכלל גבינות מיושנות וצעירות, נקניקי הבית ושלושה סוגים של יין מקנטון לה ואלה. הבעלים של המקום דאג למלא את הכוסות באדיקות תוך הפגנת הכנסת אורחים בלתי נילאית. אוואלד (Ewald Michlig Ruppen) מספר שזו עונת הציד באיזור, לרשותו עומד צוות של עשרה ציידים ושהערב יוגש בשר איילי בר. כל הבשר שמוגש במקום מגיע מציד ובימות החורף המסעדה מתנהלת לאור נרות בלבד -; ליצירת אווירת הסעודה האותנטית ביותר. המקום נמצא בבעלות המשפחה שלו מזה 34 שנים, הבעלים עצמו אף נולד בכפר. המלון מכיל 32 מיטות בסך הכל. במקרה נתקלנו בחנוכייה הניצבת על הבר, לאחר בירור קצר באשר לקשר היהודי, הבעלים חייך ברכות וטען שהאביזר מהווה רק קישוט יפה, לדעתו, ומוסיף לאווירה המוארת בשעווה.


הר אגיסהורן. קבלו את להקת הבית.הר אגיסהורן. קבלו את להקת הבית.


 בבוקר בקרנו במפעל הגבינה האורגאני בעיירה - Bio-Bergkäserei -; זהו למעשה מפעל קטן ומשפחתי העובד בשיתוף עם בעלי החוות באיזור המזרימות אליו את החלב. כעשר חוות מגייסות סכום של 400 אלף פרנקים שווייצרים לטובת הייצור והשאר ממומן על ידי הממשלה הפדראלית. השימוש בבקטריות טבעיות ולא מלאכותיות (הכוונה לבקטריות שמתרבות במקום ולא מובאות מבחוץ), יחד עם פיקוח מתמיד על תזונת הפרות, הופך את הגבינות לאורגאניות. הגבינות מוברשות במי מלח, נשמרות בחדר בטמפרטורה של 10 מעלות ובתנאי לחות של 90 אחוז.

 לתחילת הכתבה

סיון בירת הקנטון עד סלגש

מזה כשנה הייצור של היין מרוכז בסיון (Sion), בירת קנטון ואלה. כל בעלי הכרמים באיזור מביאים את מרכולתם לכאן על מנת להתחיל בתהליך הייצור. האיזור מעודד חקלאים ומגדלים לבוא ולשכור קרקעות פוריות לגידול, במטרה להמשיך במסורת החקלאית בכדי שהאדמה לא תהפוך לפראית. העידוד מתבטא בלימוד יסודי של המקצוע, אין כל חובה להיות שווייצרי, פשוט חשוב לדעת ולהבין דיה את השפה המקומית (צרפתית). המארחת שלנו, ביאטריס (נציגת Provins Valais), פוגשת אותנו בכרם למרגלות טירת ואלר (Valere), בה שוכן בבטחה האורגן העתיק בעולם. ארוחת הצהריים תתמקד באוכל טיפוסי מאיזורי היין של הקנטון בחצר הטירה (המשמשת לאירועים פרטיים בלבד) המשקיפה על העיירה סיון. היין הראשון, במסכת הטעימות, מיוצר מזן ייחודי לקנטון ואלה -; Heida -; וגדל רק במחוז זה. הבא בתור הוא היין האדום Cornalin, שהוא הזן העתיק ביותר באיזור, עמוס בארומטיות של שוקולד. יחד עם פונדו השוקולד, מוגשות צלחות הגשה רחבות שוליים, הנושאות מבחר פירות (שזיפים, תפוזים, קיווי, תאנים, אפרסקים, תפוחים, מלונים) ומרשמלו. טקס טבילת הפירות בפונדו השוקולד מלווה ביין Domaine Tourbillon -; זהו יין מתוק, במיוחד עבור מנה זו, זהו יין קינוח קלאסי מזן ענבי Ermitage. מסיימים בשנפס מקומי -; Lie Du Valais La Cornue -; בחוזק אלכוהולי מינימלי של 43 אחוז.

 לאחר סיור בטירה השמורה והמשופצת, עם חלליה המוקפדים בסגנון ימי ביניימי והמותאמים במיוחד לאירועים אקסלוסיביים, אנו ממשיכים לעיירה הבאה. בעיירה סלגש (Salgesch) נמצא מוזיאון היין (נוסד 1991) המעוצב, שמגולל את ההיסטוריה של גידול היין באיזור, יחד עם תצוגה של כלי העבודה, ששימשו את המתיישבים הראשונים בארץ היין המופלאה הזו. לצד העדות לתרבות היין העניפה, מוצג מחקר מקיף שהתבצע בתחומים אתנולוגיה, ארכיאולוגיה והיסטוריה. במחקר הושקע סכום של כמיליון וחצי דולר לרגל עשור למוסד, במטרה לשתף את המידע הרב שנצבר עם הציבור באמצעות כנסים, פרסום ספרים ופרוייקטים מעשיים לילדים ולציבור בכלל. סיפורו של איזור היין מזכיר את החלוציות הציונית במקצת -; אנשים ללא רקע בחקלאות הגיעו לאיזור ופיתחו אותו ממש כשם שאבותיהם עשו בהיותם חקלאים במקצועם. היה רצון לשמר את פועלם ואת הידע על גידול ענבים וכיום הכרמים מנוהלים על ידי מקצוענים, למעשה, רוב היקבים הטובים ביותר מנוהלים בידי נשים.

 לפני ארוחת הערב, אנו מבצעים צ'ק-אין במלון בוטיק ארקנום (Arkanum), שנפתח לפני כעשור, בו כל חדר מספר סיפור ייחודי, למשל ארבעה חדרים מתוכו הם בעלי מיטה זוגית בתוך חבית יין ענקית. לאחר מנוחה והתרעננות קלה אנו מתלווים לכלבי הסן ברנרד, כלב ההצלה הרשמי של שווייץ הנקשר היסטורית למקום גידולו מזה 125 שנים. אנשי הקרן ללא מטרות רווח ברי (Foundation Barry Du Grand Saint Bernard) מתלווים אלינו להליכה רגלית עד העיירה סיאר (Sierre). השבילים המרהיבים עולים ויורדים, עוברים ביערות ובסמוך לתעלות מים ומשקיפים על סלגש ועל הכרמים המשפחתיים אשר מתפרשים בכל מקום. עם הגעתנו לשאטו דה וילה (Château de Villa), מרכז הטעימות של האיזור, מוגשים שני סוגי יין טעימים מאוד -; לבן ג'והניסברג (Johanisberg) ואדום מזן Syrah, שבליאה ביאר (Chevalier Bayard). המקום המיוחד הזה מאגד את כל יצרני היין, הגבינות והנקניקים של האיזור ושם לו למטרה לקדמם. המוצרים כאן הם על טהרת התוצרת המקומית, למשל היין, בעבר לא יוצא לארצות זרות בשל כמות הייצור הקטנה יחסית, שהספיקה רק לצריכה מקומית. כיום היין משווק כמוצר איכותי ביותר ואם נרצה לרכוש אותו או לטעום אותו, נצטרך להגיע לכאן -; ללבו של קנטון ואלה (Coeur du Valais) וזו תיירות במיטבה, לטענת מנהל השיווק האיזורי, מרטין האנרט. האפריטיף כולל פרוסות דקיקות של גבינות מיושנות, בשרים ונקניקים נפלאים.

 בהמשך, המנה העיקרית היא טקס בפני עצמו -; הרקלט (Le Raclette). מדובר במנה מתגלגלת של לא פחות מחמישה סוגי גבינות, כל אחת מאיזור אחר. מקור השם הוא מהפועל Racler בצרפתית, שמשמעו לגרד. לוקחים גוש של גבינה מיושנת ומעמידים אותה על גבי מתקן מיוחד לחימום שטח הפנים הפרוס, הגבינה נמסה ומגורדת לצלחת. חמש מנות גבינה משובחת וריחנית מוגשות לסועד לצד תפוחי אדמה לוהטים ומלפפון חמוץ. חמשת סוגי הגבינה היו (חמישה איזורים): Bagnes 98, Les Hauderes, Vissoie, Wallis 65 ו-Grignols. שאטו דה וילה -; מקדש הרקלט.

לתחילת הכתבה

סרטון וידאו



 
 

לתחילת הכתבה

הכותב היה אורח של לשכת התיירות של שווייץ (Swiss National Tourist Office - www.myswitzerland.com).
חברת הרכבות של שוויץ מציעה מבצע מיוחד של 1+1 בשנת 2012. ניתן לקבל בדואר חומרים ומידע אודות הרכבת, ללא תשלום. הרשמה כאן.

 רוצה לקרוא עוד על שווייץ? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:

שווייץ - קנטון וו האבוד >> אטרקציות באזור העיר לוגאנו, שוויץ >>
צימרים בשוויץ >> 

יעדי הכתבה

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-10/6/2020

  • הכניסה לשוויץ אפשרית החל מה-15 ביוני, לאזרחי המדינות השכנות, אוסטריה, גרמניה וצרפת
  • מומלץ לעטות מסכות בתחבורה הציבורית
  • התחבורה הציבורית פועלת כסדרה
  • המסעדות ובתי הקפה פתוחים, תחת הגבלות
  • מוזיאונים, פארקי שעשועים, גני חיות, גנים בוטניים, ספא, בריכות שחייה ואירועים עד 300 איש, בכפוף להנחיות ריחוק חברתי
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום, בשובם לארץ
לוגו וירוס קורונה
גולשים יקרים, אנו עושים כמיטב יכולתנו להציג כאן את המידע העדכני ביותר האפשרי. כיוון שהמצב משתנה באופן תכוף, המידע המוצג כאן הוא להתרשמות בלבד ואינו מחייב. לקבלת מידע מחייב על מצב ומגבלות הקורונה ביעד הנסיעה שלכם, יש לפנות אל חברת התעופה/חברת הנסיעות או רשויות המדינה ביעד הנסיעה שלכם. תודה!

כתבות מומלצות עבורך על שוויץ

כתבות על חופשת סקי 2022

עקבו אחרינו לכל העדכונים החמים בארץ ובעולם