רומניה - כל מה שלא רואים מכאן

רומניה, בעלת מורשת והיסטוריה מלוכנית, דרך קומוניזם ועד ימי הרפובליקה - עדיין שומרת על יופיה הפראי, הפשוט והמהמם כאחד. המדינה הנגישה הזו מציעה כפרים, אתרים היסטוריים, אוכל טוב והכל במחירים שפויים עד זולים - אז בואו תטעמו איתנו מסלול בן שבוע ביוני, בכתבה הבאה.
יוסי גולדשטיין
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: רומניה - כל מה שלא רואים מכאן
Shutterstock/Mossaab Shuraih

נחיתה רכה

לאחר נחיתה מוקדמת בשדה התעופה Henri Coandă, שממוקם 16.5 ק"מ צפונית-מערבית לבוקרשט, חיכינו כשעה וחצי עד קבלת הרכב שהזמנו. הפעם הייתה הפתעה לטובה וקיבלנו אוטו מסוג Volkswagen Passat סטיישן, שהיה מספיק גדול עבור 4 מבוגרים עם 4 מזוודות טרול. פריטת הכסף למטבע המקומי (leu, ברבים: lei), שאותו מאוד קל לחשב (1 לאו = 1 שקל), התבצעה בסמוך לדלפק השכרת הרכב, עבור היום הראשון. כיוונו את מכשיר ה-GPS לפוייאנה ברשוב, דרך בראשוב עצמה ויצאנו לדרך (לרשותכם, מפת רומניה). בנסיעה עלינו על כביש E60 צפונה, אל כביש 1, שאליו הנחה שילוט אדום. מרחק הנסיעה הוא כ-150 ק"מ עם עצירות התרעננות, הנהיגה עצמה נוחה ברוב הדרך בגלל שיצאנו בשעות המוקדמות של הבוקר. הגענו לעיר לטובת עצירה קלה, שכללה חיפוש חניה ממושך, בגלל השעה, ארוחה קלה והמשך לקניות ברשת קרפור (Carrefour). ברשת הסופרמרקטים הצרפתית הבינלאומית קנינו מצרכים ל- 5 ימים והמשכנו בנסיעה של כ-15 ק"מ לפוייאנה ברשוב לדירה אותה הזמנו ל-5 לילות דרך חברים של חברים. מדובר בדירת שלושה חדרים עם שירותים כפולים וחדר אורחים, מטבח מאובזר וחניה. באיזור נמצאים גם מספר בתי מלון יפים והנסיעה מברשוב לפוייאנה היא דרך הררית עם נוף יפה להפליא.

נוף כפרי רומני


לתחילת הכתבה 

העיר סינאיה, ארמון קרול ובית הכנסת

לאחר ארוחת הבוקר, החלטנו לנסוע לעיר סינאיה (Sinaia), אותה עברנו ביום הראשון ובה עצרנו רק לכוס קפה די חפוזה. הפעם החלטנו לעשות סיור בעיר. התחלנו בארמון קרול הראשון, שילמנו כ-30 יורו עבור אפשרות לצילום בתוך הארמון, עברנו מספר חדרים עד שפתאום נזכרה המדריכה שאסור לצלם עם פלש וביקשה לכבות אותו. בארמון יש תצוגות שונות של נשקים, חליפות אבירים, ריהוט ודברי פורצלן רבים. מסתבר שהמלך קרול הראשון היה ידוע כפריק של כלי נשק - על זאת יעיד האוסף הגדול, מכל העולם, של סוגי נשקים וחרבות שונים. משם עלינו מעט לכיוון הכנסייה הדומה לכנסיית סנטה קטרינה. לאחר סיור קצר בכנסייה ובאזור, שבנו לכיוון בראשוב, לביקור בבית הכנסת בעיר. הגענו וחנינו באחד הרחובות הסמוכים והתחלנו סיור בבית הכנסת שעבר שיפוץ, אמנם בקושי יש בו מניין אבל מהסבר שקיבלנו, יש בעיר בערך 200 יהודים וכמה עשרות צעירים שרובם מגיעים בחגים, אבל בשבתות יש מניין. בהמשך טיילנו במדרחוב של העיר, כולל כניסה לאחד הקניונים. אין דברים מיוחדים או יוצאי דופן לקנות פה והמחירים כמעט כמו אצלנו. לבסוף, עצרנו בפיצרייה, הזמנו פיצות משפחתיות ממש טעימות וחזרנו לכיוון מקום הלינה שלנו בפוייאנה.

  • כתובת בית הכנסת בברשוב: Poarta Schei st. 27, Brasov

לתחילת הכתבה 

מערת המלח ועיירות נוספות בדרך

היום החלטנו לצאת לכיוון מערת המלח בעמק פראהובה (Prahova), אשר נקראת, Salina Slanic. נסענו מרחק של כ-120 ק"מ, על כביש A1, לאורך דרך הררית ומפותלת, שדות ירוקים ונוף מרהיב ביופיו. הדרך לא היתה קלה לנהיגה והזכירה את הנהיגה בכבישי הדולומיטים, למעט שפה הנסיעה ברובה בתוך יערות עם עצים בגבהים עצומים. בדרך היו המון משאיות ורכבים, כך שיש צורך בזהירות מרבית בעקיפות ובנהיגה בכלל. בדרך עצרנו בכמה עיירות ציוריות כמו Cheia או Teisani, שבאמת אפשר לומר עליהן שבהן הזמן פשוט עצר מלכת. אנשים עובדים בגינות ומגדלים לעצמם את הירקות והפירות, בארות מים בחצרות. על פני האנשים אפשר לראות הקושי בחיי היום-יום שלהם. אמנם תלונות לא שמענו, במקום זאת, כיבדו אותנו בשתייה קלה ושיחה קלה ברומנית. בנוסף, מכרו לנו ירקות ופירות טריים, המחיר היה מצחיק ממש לכן שילמנו להם ביד נדיבה, כך שכולם יצאו מרוצים. המשכנו בדרכנו אל המערה והגענו ליעדנו לאחר תשאול של אנשים בדרך. הגישה למערה ממש גרועה, אין כביש או שביל גישה ראוי, ההליכה היא על הריסות של מבנים ישנים. כנראה שרק עכשיו מישהו שם התעורר והבין שהאתר הוא בעל פוטנציאל תיירותי. אולי מסיבה זו כרגע מסדרים את שביל הגישה לחניה ולכניסה הרגלית. הכניסה עולה 12 לאי לאדם. על מנת להתחיל במסלול יורדים "במעלית הזמן" (ממש כך), הכוונה למעלית מלפני כמה עשורים טובים, משהו ענתיקה, בכלל לא בטיחותי, אבל המתפעלים טוענים שהיא מתפקדת מצוין. וכך אנו יורדים לעומק האדמה, בערך 220 מטר ויוצאים אל אולם ענקי וקר, הטמפרטורה היתה בערך 10 מעלות, לכן רצוי לבוא עם מעיל או סוודר. התחלנו בסיור חופשי ללא הדרכה בין האולמות הענקיים, שכולם, כולל הקירות והתקרות, בגובה של עשרות מטרים מהקרקע. הכל, אבל ממש הכל, עשוי מלח, יחד עם תצוגות של פסלים מרהיבים, תאורה שמראה את יופי המערה ויש איזור של מיטות שאנשים הסובלים מבעיות נשימה כמו אסתמה באים לשכב שם ולספוג את המינרלים באוויר. כמובן, שבמקום יש המון דוכנים לממכר מזכרות. לאחר סיור של כשעתיים יצאנו החוצה ועצרנו בבית הקפה הצמוד לשירותים. המשכנו דרומה לכיוון העיירה Ploiesti, הנמצאת כ-40 ק"מ מהמערה. טיילנו בעיירה במשך כשעה וחזרנו לכיוון פוייאנה ברשוב על כביש מספר A1, מסומן באדום הוא כביש E60, שהופך לאחר מכן לכביש A73. לקראת הערב הגענו כבר לדירה.

מתוך מערת המלח


לתחילת הכתבה 

אל ההרים

לאחר ארוחת הבוקר עם המצרכים שקנינו ביום קודם בכפרים שבדרך, יצאנו מערבה לכיוון מעבר ההרים דומביצ'ורה. מדובר בנסיעה של בערך 25 ק"מ על כביש E1, שהופך לכביש 73 או E574, עד לעיירה בראן (Bran). עצרנו לסיור קצר והבטחנו לעצמנו שנעצור בדרך חזרה לסיור חוזר. המשכנו עוד דרומה לכיוון הכפר Moieciu de Sus. המשכנו משם לכיוון הכפר פונדאטה (Fundata), שם גם עצרנו לארוחת צהריים באחת המסעדות. אכלנו ארוחה, שכללה מרק טוב וקבבים עסיסיים (למידע נוסף על אוכל רומני). שוב בעיירה בראן, עצרנו ליד שוק מזכרות. לאחר טיול בעיירה, רצינו להיכנס למבצר של דרקולה, אבל המחיר היה כ-20 lei לאדם והעייפות הכריעה, כך שוויתרנו ונסענו חזרה לכיוון הדירה. בדרך עוד עצרנו בעיר ברשוב לטובת סיור במדרחוב הראשי וכניסה לקניון Star, שהוא קניון גדול בעל מספר קומות. שוב, המחירים אינם יוצאי דופן, חלקם יותר זולים וחלקם דומים לתמחור בישראל. למידע נוסף על מחירים ועל מטבע ברומניה >>

לתחילת הכתבה 

סיביו היפה והנוף הכפרי

יציאה בבוקר ונסיעה לכיוון סיביו (Sibiu), מרחק נסיעה של כ-150 ק"מ מערבה על כביש 1 או E68, דרך העיירה קורדליאה (Codlea). הדרך משתנה כל הזמן מאוטוסטראדה לדרך דו-נתיבית, דרך המון עיירות קטנות, שרואים בדרך, יחד עם המון עובדי אדמה החורשים את חלקתם עם סוס ומחרשות עץ. הדרך מדהימה ביופיה, עם הנוף הכפרי והירוק. השתדלנו לעצור מדי פעם, לשתות משהו קל ולנהל שיחה מזדמנת עם המקומיים, שדי התעניינו בנו ומאיפה הגענו (לא ידעו דבר על ישראל). הגענו לסיביו והחנינו את האוטו בסמוך לחומת העיר העתיקה ועברנו ליד מגדל התצפית. לאחר מכן, צעדנו בכיכר הגדולה של העיר, שם הבחנו כי האיזור עבר שיפוץ ממש בתקופה האחרונה. ראינו שהמון בתים עתיקים שם מתוחזקים בצורה נפלאה, הכיכר נקייה, מזרקות מים והמון יונים. מהכיכר אפשר לפנות להמון סמטאות עם בתי קפה, פיצריות יפות, קונדיטוריות וחנויות רבות. כך המשכנו לכיכר הקטנה, כאשר בדרך עברנו ליד כנסיה, שנמצאת כבר מספר שנים בשיפוץ. משם המשכנו, על פי המלצות מחוברות תיירות, לגשר השקרנים (Podul Minciunilor) - אורכו כ-6 מטר ומסתבר שזהו גשר הברזל הראשון שנבנה ברומניה. אמנם במונחים של ערים גדולות במערב אירופה, זהו בסך הכול גשרון מעל כביש כניסה לכיכר. התיישבנו באחת הפיצריות והזמנו פיצות גדולות עם שתייה. השירות היה מעל ומעבר - המקומיים ממש עושים הכל כדי לרצות את התיירים, אולי העובדה שאנחנו דוברי השפה הרומנית עזרה לנו. בכל אופן, הפיצה הייתה טעימה מאוד והמחיר ממש מצחיק. ארוחה לזוג עם שתייה עלתה כ-25 lei, כולל טיפ. התחלנו את הנסיעה חזרה לכיוון פוייאנה בראשוב - סך הכל, באותו יום עשינו כ-300 ק"מ.

 אתר העיר סיביו: www.sibiu.ro

ממרפסת ארמון הפרלמנט

לתחילת הכתבה 

יום בבוקרשט

באותו הבוקר האחרון בדירה, נפרדנו מבעל המקום ונסענו דרומה על כביש מספר 1 אדום או כביש E60 ירוק, נסיעה של בערך 180 ק"מ, עם עצירות להתרעננות בתחנות דלק. אגב, מחיר ליטר דלק עולה בערך 4.5 lei ומשתנה מתחנה או חברת דלק. לאחר נסיעה של כ-4 שעות, הגענו למלון שהוזמן מהארץ, ללילה אחד, מלון קפיטל פלאזה (Capital Plaza). חשוב להקפיד לנסוע בזהירות ולא לעבור את המהירות המותרת - בדרך ראינו המון ניידות משטרה והמון מכמונות מהירות, לכן יש להיזהר כפליים. לאחר התארגנות קצרה יצאנו לטייל על בסיס תחבורה ציבורית ומוניות, בתוך בוקרשט. שוטטנו בעיר בין האתרים השונים. למשל, גני פארק צ'ישמיג'יו (Gardina Cismigiu) או כיכר המהפכה (Piaţa Revoluţiei), על שם הפלת הרודן צ'אוצ'סקו, בדצמבר 1989. המשכנו לארוחת ערב במסעדה טובה בעיר וחזרה למלון.

לתחילת הכתבה 

סיבוב אחרון בעיר

לפני שיצאנו לסיבוב אחרון בעיר, ארזנו את המזוודות והשארנו אותן ליד הקבלה. ביקרנו בארמון הפרלמנט, בו הבדיקות הביטחוניות מחמירות מאוד ויש להפקיד דרכון בכניסה. כרטיס כניסה עולה 15 lei למבוגר ואי אפשר לטייל לבד, דרוש לחכות ולהצטרף לקבוצה מלווה בהדרכה ברומנית ובאנגלית. כך טיילנו בין החדרים, אין אפשרות להיכנס לכל מקום, כך שהסיור היה בערך כשעה, כולל תצפית מהמרפסת לעבר השדרה הראשית. משם נסענו לבית הכנסת הקטן בגלל שנאמר לנו כי משפצים את בית הכנסת המרכזי. זה היה ביקור של כ-45 דקות ולא מצאנו הדרכה. גילינו שגם שם משפצים חלק מהגג. יצאנו משם לכיוון פארק Parcul Carol ולאנדרטת החייל האלמוני. בסביבות השעה 13:00, הצלחנו לתפוס בדיוק את החלפת המשמרות על אש התמיד. התצוגה לא מרשימה במיוחד במיוחד לאור הליכה הלוך וחזור של כ-800 מטר, עם המון מדרגות לטיפוס אל האנדרטה. לאחר מכן, לקחנו מונית למלון, על מנת לאסוף את המטען ואת האוטו השכור ויצאנו לכיוון שדה התעופה.

לתחילת הכתבה 

הדגשת טיפים חשובים:

1. דלק: בערך 4.5 -; 4.7 LEI לליטר.
2. 1 LEI שווה בערך 1.10 שקל.
3. ניתן להמיר כסף בעיירות ב-change או בבנק עם דרכון.
4. חשוב להקפיד מאוד על מהירות נסיעה בשל ריבוי מכמונות מהירות.
5. ארוחה במסעדה, זולה יחסית לארץ, ארוחת ערב זוגית טובה תעלה בערך 60-80 LEI שזה בערך 65-90 ₪
6. לפי נסיוננו, חובה GPS, למרות שיש שילוט לא רע בכבישים ראשיים.
7. הכבישים הצדדיים קשים לנהיגה ויש המון כלי רכב ועגלות עם סוסים.
8. נהיגה בתוך עיר הבירה בוקרשט, די מיותרת וקשה, מומלץ להשתמש בתחבורה ציבורית ומוניות בעלות של 10-20 LEI
9. קניות במרכזי קניות גדולים -; יקר יותר או שווה למחירים בארץ.
10. למי שמבין את השפה אפשר לעצור בעיירות ולשוכח עם המקומיים הם מכניסי אורחים.
11. כדאי להיזהר בערים ובאזורי ההרים, יש המון כלבים משוטטים ולא בטוח שכולם מחוסנים.
 12. יש להיזהר מכייסים.

לתחילת הכתבה 

רוצה לקרוא עוד על טיול ברומניה? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:




יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על רומניה