יום מס' 1
יומנו הראשון, את המסע הזה אנחנו מתחילים דווקא בסימן לא טוב. מסיבות שיפורטו מיד אנחנו מוצאים את עצמנו בציריך המושלגת והמנומסת. איך ולמה? הגענו הבוקר לנתב"ג 2000 לאחר שישנו אצל הסבים וקמנו ב-4 וחצי בבוקר ,אספנו את גיל אלימלך שברגע האחרון החליט להחזיר את האוטו שלו בשערי חיפה כימיקלים (ספור הזוי בפני עצמו). הגענו בזמן אבל הטיסה שלנו לאתונה התעכבה במידה כזו שפספסנו את הקונקשן לסינגפור.
אל על הטיסו אותנו לציריך. נחתנו בשעה 4 וטיסת ההמשך לסינגפור היא בשעה 10 בלילה. סך הכל אנחנו במצב רוח לא רע, ניתן אפילו לציין שיש "צחוקים "רבים. למשל הקטע בו ניסיתי לרדת במדרגות הנעות העולות והנסיון שלי ושל יפעת להשתיק את הילדים במדינה השקטה והמנומסת הזו . מצאנו פה משחקיה לא רעה מאובזרת היטב. דר ורוני כבר הספיקו לריב ולהשלים. אני מתה לקפה. עודד מוציא את עדו לשוטטות בשלג. אין מה להתבאס. אחרי מאמצים רבים מצאנו את נציגת אל-על שכמובן לא ידעה על קיומנו ועל כך שהיא צריכה לדאוג לנו, קיבלנו ממנה קופונים לארוחת ערב מה שעזר להעביר עוד שעתיים בארוחת ערב מפוארת בקניון הסמוך לנמל התעופה.
להתראות מחר. מעניין איפה נהיה .
יום מס' 2
טוב הרבה אין מה לספר. יום טיסות. המראנו בלילה מציריך ואחרי 15 שעות הגענו לסינגפור (לא לפני שביקרנו גם בבנגקוק), סך הכל כ-13 שעות איחור לעומת התכנון המקורי, כך שבמקום להגיע לסינגפור בבוקר אחרי 14 שעות טיסה הגענו בלילה אחרי 27 שעות טיסה. הטיסה היתה בסדר, כולם ישנו (נו מה, קמנו ב-4 בבוקר). כמובן שעם הנחיתה התברר שאנחנו גם לא בטרמינל הנכון (היינו מתוכננים לטוס עם סינגפור אירליינס ובסוף טסנו עם השוויצרים). עוד כמה מעליות, מונורייל קצר, קצת הליכה, אוטובוס אחד ואנחנו במלון, הופ למקלחת ולמיטות. את סינגפור נשאיר למחר.
יום מס' 3
סינגפור, שילוב מוזר בין מערב (גורדי שחקים, מכוניות ומקדונלד) ומזרח (קישוטים אדומים ודוכנים לממכר מרק אטריות). אנשים נחמדים, מזג אויר בלתי נסבל, מליוני אנשים. קמנו מאוחר והתארגו קצת לאט. התחלנו את היום בחיפוש בגדי ים לבנות, כשיצאנו מהארץ היה חורף ולא היה עם מי לדבר. בנוסף אחד התיקים שלנו נקרע בטיסה והיה צורך בהשלמה. הימים הם ימי טרום ראש השנה (קוף הולך, בא תרנגול -; ממש דירה להשכיר). כל הרחובות והשווקים מלאים במתנות, פרחים, אוכל ושאר דברים. כל רחוב הוא חוויה, ריח של אוכל בכל מקום וכמובן אלפי אנשים לכל מטר מרובע דחוס ומזיע. משם המשכנו למה שנראה מרכז הפעילות בימים אלו -; הרובע הסיני. אותו רעיון כמו קודם אבל יותר מתוכנן. ארוחת הצהריים ברחוב הזכירה נשכחות מטיול שהיה לפני מליון שנה לתאילנד.
זהו, חזרה למלון, טבילה מהירה בבריכה, מקלחת ולמטוס. יש לפנינו 10 שעות עד כריסטצ`רץ`. בדרך פגשנו עוד תופעה מעניינת ששמה שדה התעופה של סינגפור, שדה תעופה שיש בו הכל, בית קולנוע, גן סחלבים, גן חמניות, סאונה, מקום לישון (30 דולר ל3 שעות), מכון כושר. בקיצור הכל (וגם מגרש מיני גולף שבו תמי כמעט זכתה בעשרת אלפים דולר).
יום מס' 4
בשעות הצהריים נחתנו בכריסטצרץ. הטיסה עברה בסדר, הילדים ישנו, המבוגרים פחות. כבר מהאויר אפשר היה להתרשם (בזכות מזג האויר המדהים) בנוף המרשים כאשר המטוס חצה את רכס האלפים הדרומיים. מזג אויר חם ונעים קידם את פנינו. הגענו לאכסניה שהוזמנה מראש (YHA רולסטון) , מבנה עץ יפה הממוקם ממש מול הגנים הבוטניים. עשינו טיול לקתדרלה, הסתובבנו קצת בכיכר וחזרנו דרך הנהר תוך צפייה בברווזים המשייטים להם בהנאה.
הגענו חזרה בערב, כולם די עייפים עוד מהטיסה והתארגנו לשנת לילה. להרדם לא היתה בעיה, אבל בסביבות 1 לפנות בוקר נרשמה התעוררות כללית. כל הנסיונות להרדים את החבורה עלו בתוהו. הבנות החליטו לשחק ועדו והמבוגרים השתעממו. בסביבות 4 לפנות בוקר הצלחנו להרדם שוב.
יום מס' 5
מכאן אפשר רק להשתפר. עדו עם חום גבוה והקאות. אמרנו לא נורא, הורה אחד יישאר עם עדו והשאר יטיילו. ב-10 מתעוררת רוני ופותחת את פיה אבל במקום לשמוע בוקר טוב הילדה פשוט מקיאה את נישמתה על הסדין. ספירת מלאי מעלה: 2 ילדים חולים ,2 הורים מותשי ג`ט לג וילדה אחת (נעם) די אנרגטית. אחרי קניות של בוקר. הלכתי עם נעם לשוט בנחל איבון. בחרנו סירת פדלים ודוושנו במעלה ומורד הנחל במשך כחצי שעה. ראינו ברווזים וברבורים. מאד נהננו. המשכנו דרך הגן הבוטני וחזרנו לבית החולים המאולתר שלנו .שם החליפה האחות הרחמניה תמי את האח הרחמן עודד. הבוקר גלש לאחר הצהריים שגלש לערב ואופיין בעיקר ברוטינה די קבועה של הקאה, כביסה, תה, חום, שינה, ליטוף, חיבוק וכו... מקבלים בהכנעה. משפחת אלימלך באו לבקרנו ונדברנו להפגש מחר באתר קמפינג. זהו, לילה טוב .
יום מס' 6
מזל טוב. היום אנחנו מקבלים את הקרוון. הבוקר נפתח באריזה לקראת המעבר לביתנו החדש. עדו חלש, רוני מייבבת. לאחר האריזה אני נוסע להביא את הקרוון. בא בחור נחמד לאסוף אותי ויחד אנחנו נוסעים. הרבה ניירת, מעט הסברים והבחור מנופף לי לשלום. אני תקוע עם מפלצת שנוסעת בצד שמאל וההילוכים ביד ההפוכה. בנוסף אני גם צריך לנווט את המפלצת חזרה לבד. בחזרה במלון אני מוצא את תמי והילדים מנסים לנקות את כל המקומות שרוני הקיאה בהם היום והרשימה ארוכה. אני משחרר אותם ללכת למוזיאון ונשאר עם החולה שישנה ועירה לסרוגין. בצהריים מעמיסים הכל לקרוון ונוסעים למרכז האנטרקטי. גם כאן אני מתנדב להשאר עם רוני בחוץ והשאר נכנסים ונהנים עד מאוד. בנתיים רוני מתחילה להתאושש במהירות מדהימה ועד שכולם חוזרים היא כמו חדשה. נוסעים לעשות קניות וכל הזמן חושבים איך הכל יכנס לקרוון. זורקים הכל על רצפת הקרוון ויוצאים לדרך לחפש את הפארק שקבענו עם גיל ויפעת, איפה שהוא על יד הים ליד כרייסטצ`רץ. מגיעים כבר על גבול החושך ומתארגנים לשינה ראשונה בביתנו החדש. יש עוד הרבה בלגן בקרוון והרבה התרגשות אז התהליך לוקח זמן.
יום מס' 7
הבוקר מתחיל לאט. צריך לארגן את הקרוון, את הילדים (ואז עוד פעם את הקרוון), ארוחת בוקר (ועוד פעם את הקרוון) וכן הלאה. טיול בוקר קצר לחוף הים. השפל בשיאו ורצועה רחבה של בוץ מפרידה בייננו ובין הים. חוזרים לקרוון ונוסעים, היעד חצי האי בנקס.
זאת הזדמנות ראשונה לנהוג במפלצת בכבישים בינעירוניים והרריים. הנוף מקסים, מזג האויר מעונן אבל חמים ונעים. מגיעים לליטלטון, עיר נמל קטנה וחביבה. עושים סיור מאלף בתחנת הזמן -; מגדל גבוה המתנשא מעל הנמל וכל תפקידו להודיע לספנים את השעה המדויקת, פעם ביום, בגריניג`. היום זה לא ממש נחוץ, אבל התחנה ממשיכה לפעול ופעם ביום בשעה 13:00 מורד כדור מתכת גדול מראש התורן. מכיוון שהגענו בזמן, זכינו בסרט, הסבר וצפיה במחזה עצמו. ממשיכים לאקרואה, כפר בסגנון צרפתי. הנסיעה לא פשוטה, אבל אחרי שעוברים את קו הרכס והשמיים מתבהרים מתגלה מראה יפיפה. אקרואה עצמה יושבת על המים, יש טיילת יפה, קפה משובח, ורציף עץ עם דייגים. מטיילים קצת ,רוני ועדו אפילו מנסים קצת להתרחץ בים.
יוצאים בשעות הערב המוקדמות תוך כוונה לסגור קצת מרחק לקראת מחר, שאמור להיות יום נסיעה ארוך. גיל מוביל ומצליח לפספס את הקמפינג, לא נורא, נמצא אחר. מתברר שזה לא ממש עובד, אנחנו נכנסים לאזור חקלאי, מיליון כבשים, שדות רחבים וקמפינג אין. רק אחרי כמעט שעתיים מתגלה קמפינג. ההתארגנות מתבצעת כבר בחושך וארוחת הערב הופכת לארוחת לילה.
כתב וצילם: עודד אור
לתחילת הכתבה
