<b>בנגקוק</B> היא מקום אידיאלי לחובבי הקניות, יש בה שווקים ומרכזים מסחריים רבים המציעים משי וכותנה תאית, תכשיטים מודרניים ועתיקים, אבני חן, תגליפי עץ, ציורים, בגדים ועוד... התמקחות על מחירים מקובלת מאוד ב<b>בנגקוק</b>, ורצוי להתמקח בגבול הסביר, בעיקר בשווקים.
אם אמינם יגיע להופעה בבייג`ין הוא לא יצליח למלא יותר מפאב בגודל ``צוותא``. התגובה הסינית לסגנונות מוזיקה חתרניים נעה בין חשדנות לאדישות, בעידודו של הממשל הקומוניסטי שמעדיף לקדם פופ מלודי וקיטש בלתי מזיק. לפניכם היכרות ראשונית (לרבות האזנה) עם אבי הרוק הסיני, הבקסטריט בויז הסיניים וטורי איימוס הסינית.
החוויה הקולינרית בסין עשויה לעניין גם את מי שאינו אנין טעם. שמוליק מציד את מרכיבי המזון החשובים, אופי הארוחה, מאכלים טעימים במיוחד וכיו"ב בכתבה שתוסיף הרבה טעם למי שמבקר בסין.
הרגע המיוחל הגיע. לאחר חודשים של תכנון, הרצאות ב``למטייל``, חיסונים וקניית ציוד, נחתנו בנמל התעופה של בנגקוק. יצאנו מהאולם הממוזג, והדבר הראשון שנתקלנו בו הוא החום התאילנדי הכבד. עצרנו מונית וסיננתי לנהג את המילה שהפכה למנטרה בקרב תרמילאים ישראלים במזרח: ``קאו-סאן``!
רישיקש ידועה כבירת היוגה העולמית, אבל זה כנראה פחות מעניין ילדים. הפעם נעם מספר על חוויותיו בעיר הרוחנית, מנקודת המבט המקסימה שלו: על יחסי משפחה (תלוי במידת העצבים), קנאה (עושה הכי נעים), באבות, אוכל, שפות ו... החיים בהודו.
הודו תופסת חזק את כל החושים. היא מלאה בצבעים, בריחות, בקולות ובמראות יוצאי דופן שלא רואים במקומות אחרים. אב ובנו יוצאים לטיול משותף להודו. אמנם ההתחלה לא קלה, אבל אחרי כמה ימים הם מצליחים, כמעט כמו כל מי שמבקר בה, להישאב למדינה הכל כך מופלאה הזו וחוזרים לארץ מלאים בחוויות ורשמים.
יש משהו אחר במוזאונים בבנגקוק: הם בעלי קסם מזרחי אסייני, מעוצבים בחן ומציגים פריטים ויצירות אמנות מסוגים שונים. רובם הם פרי התרבות התאילנדית, אך גם מקומה של תרבות המערב לא נפקד.
איגרוף תאילנדי, תאטראות וכמובן סצינת חיי הלילה המפורסמת, לרגע לא יהיה לכם משעמם ב<b>בנגקוק</B>.
מקדשים ססגוניים לצד מרכזי קניות ממוזגים, שווקים צפופים, שווקים צפים, וניחוחות מטעמים מתובלים ברחובות סואנים, את כל אלה ועוד תוכלו לפגוש בבנגקוק.
מתאילנד דוד ממשיך אל לאוס ואחרי כן גם אל קמבודיה. הוא שט בנהרות, נוסע על אופנועים בדרכי עפר בין ג`ונגלים, מקדשים ואתרים נוספים. אחרי שלושה שבועות של מקלחות במים קרים בכפרים נידחים בהם אין אפילו חשמל הוא שב אל בנגקוק כדי לשוב אל הארץ...
נתן משתף בסיפור על ארוחה לא רגילה עם אנשי צבא סיניים באזור גווילין. הוא מספר על האלכוהול הקשה לשתייה, על המאכלים האקזוטיים ובעיקר על הגסויות של המקומיים.
שעתיים נוספות חולפות ועוד פעם לא בא לי ממש שההפלגה תסתיים, אבל מישהו מצביע למרחק של קילומטר מאיתנו ואומר קראצ`יי. פרט למזח קטן אני לא מזהה שום דבר שנראה כמו עיר ואף לא כפר. עוד קצת ואני מתחיל לזהות טיפה יותר. בתי עץ וקש על כלונסאות מימיני. ``ויאטנם ווילג``` מציין קמבודי מחייך.
דרך החשיבה הכלכלית בסין של שנות ה-2000 שונה מזאת שהורגלנו לה במערב, אך מנגד, דווקא באקלים הפוליטי של סין, מתבונן חד עין ישים לב כיצד קמים לתחייה מודלים כלכליים בסיסיים, כיצד מתגלות עקומות תמורה וביקוש ומתאימות עצמן לשוק הכלכלי הקומוניסטי הסיני.
שמונה שקלים עולה הנסיעה מבנגקוק בתאילנד לסיאם-ריפ עיר המקדשים בקמבודיה ויום שלם היא לוקחת. בהחלט לא למי שקצר בזמן או מחפש פינוקים, אך למי קצת זמן ואורך רוח מצפה חוויה מיוחדת במינה.
ביומיים הספקנו לבקר רק במקדשים אחדים אך זה הספיק לי כדי לקבוע שאין למקום הזה אח ורע בכל רחבי תבל. באחד המקדשים החריטות או הפיסול הם תלת-מימדיות, הרגשתי כי הדמויות כאילו רוצות לצאת מהקיר ולדבר אלי ישירות. מקסים, מדהים, אין לי מילים...
ארבעה ימים ביליתי באזור באן-לונג ויכולתי לשהות שם גם מספר שבועות. אגמים מדהימים, מפלים, נהרות, מטעי גומי, מפעל לעיבוד הגומי, כפרי מיעוטים, בתי קברות עם פסלי עץ של הנקברים, כפר סיני מצוחצח, טבע אופף בכל מקום, גן עדן של ממש ועולם אחר, שלווה יותר מכל.
``הפגודה הנוטה`` שליד שנגחאי זקנה במאה שנה ממגדל פיזה ועקומה ממנו במעלה וחצי. כך גילינו אתר תיירות ממדרגה ראשונה, חבוי על הר בלב פארק פראי בחור נידח בסין ומחכה רק לנו.
זה מדהים שבשפה עשירה כמו סינית אין מילה ל``פרטיות`` ואכן, העם הסיני אינו מסוגל להבין את הצורך של האדם בקצת ספייס. כשבעיה תרבותית כזו חוברת לאדישות להגיינה בסיסית, משימה פשוטה של עשיית צרכים בסין הופכת להרפתקה מפוקפקת. טיפולוגיה של שירותים ציבוריים במדינה נעדרת פרטיות. מסמך אנושי מרתק.
מחוז גווידז`ואו בדרום סין הוא המחוז העני והבלתי מפותח ביותר במדינה, בין השאר בגלל שהוא מלא שבטים משונים ומרתקים. השמועות מספרות שהסינים אוכלים כל דבר שזז ושהם רואים בכלבים מזון גורמה, אבל ברוב חלקי סין תצטרכו להתאמץ מאד כדי למצוא מנת כלב. גווידז`ואו, לעומת זאת, היכונו למראות שיהפכו את קיבתכם. קסם ואופל בצד הפראי של סין.
רישיקש נחשבת למרכז רוחני ולאחד המקומות הקדושים ביותר לדת ההינדו ולכן מגיעים אליה מיליוני תיירים הודים מדי שנה כדי לטהר את עצמם מחטאיהם על ידי טבילה במי הגנגס הקדושים. רישיקש משופעת בסיפורים על מדיטציה, הסתגפות וגאולה, והיא התפתחה כאחד המרכזים הטובים ביותר בעולם לבתי ספר ליוגה ומדיטציה.
כתבה זו מציגה רקע לסין, המדינה עם האוכלוסייה הגדולה בעולם: גיאוגרפיה, אקלים, מטבע, קבוצת אתניות וכיו"ב.
רקע לחג החשוב ביותר לסינים: המנהגים המלווים את החג, אופי החגיגות והמלצות לתייר.
הטיול שלנו נמשך שלושה חודשים ואנו שמחים לספר לכם את סיפורנו. התחלנו בביג`ינג, המשכו לשיחאחה ולנגמוסי להכירות עם הטיבטים, אח``כ המשכנו לסונגפן לטרק סוסים, המשכו לקנדינג והשתתפנו בפסטיבל מקומי בליטאנג וקינחנו את הטיול ביאנגשו. זוהי כתבה על טיול בן 3 חודשים, רווי יעדים, בסין.
בכתבה זו המלצות רפואיות למטיילים בסין: מידע על חיסונים, מלריה ומחלות אחרות וכמה טיפים שימושיים.
בנגקוק היא מקום אידאלי לחובבי הקניות. יש בה שווקים אותנטיים ומרכזי קניות מודרניים רבים המציעים מכל טוב העולם הזה. עמידה על המיקח מקובלת מאוד בבנגקוק, בעיקר בשווקים (וזה כדאי), אך רצוי לעשות זאת בגבול הסביר.
אם מישהו היה אומר לי עד לפני שנה, שיום אחד אני ארקוד באיזה עיירה נידחת בקמבודיה עם חברי מפלגה מקומיים ואחגוג את הדחת שלטון החמר-רוז`, ועוד ארקוד, כשאני צולע ובתחבושות, לא הייתי מבין על מה הוא מדבר.
תמר ושמעון יוצאים אל דרך המשי שבסין, ומגלים נופים מרתקים, תרבויות מופלאות, ערים עתיקות, פסטיבלים ותרבות וחומה סינית אחת.. הצטרפו למסע עם תמונות מרהיבות - החלק הראשון.
כל כך הרבה התלבטויות היו לי לגבי הנסיעה לקמבודיה - לימים, כאשר ההתלהבות מהמזרח גאתה ומאחר ופעמים רבות שרצתי באזור המדובר וקמבודיה תמיד עמדה כפסע לכניסה, היה בתוכי מין יחס צונן אליה. התחושה הקרירה נבעה מאותו מקום מטורף, שבו קם מנהיג מקומי בדמותו של פיל פוט והרג בעמו באכזריות נוראה. לאחר לבטים רבים, חודש לפני צאתי למסע זה, החלטתי להכליל גם את קמבודיה במסעי..
המשפט "זה נשמע לי כמו סינית" נובע כנראה מהעובדה שמעטות התרבויות שמרגישות זרות יותר לתייר הישראלי כמו הסינית. האוכל, השפה והמנהגים - זרים וקסומים כאחד. על כל אלה בסיפור שלפניכם מאת נועם סלח.
