ראיתי סרט של הנשיונל גאוגרפיק על עבודות השיקום והשימור של המקדשים העתיקים מימי הח`מר באנגקור - קמבודיה. המקדשים היו מדהימים ביופיים, עם פיתוחי אבן מרהיבים בין עצים פראיים שגדלו לתוך האבנים של המקדשים. ולאחר ביקור במקום, כל מה שאני יכולה להגיד זה - שהסרט וכל תמונה אחרת שראיתי לא מתקרבים לדבר האמיתי - שהוא הרבה הרבה יותר מדהים!
שלושה שבועות בויטאנם השאירו בפה טעם של עוד והעלו רצון להגיע למחוזות חדשים. רון ובשמת יוצאים לסיור עצמאי בדלתת המקונג ונכנסים לקמבודיה. הם משייטים בין בתים צפים, נחשפים לאוכלוסיה שחיה על הנהר ולתרבות קדומה ועתיקה ששרידיה הם מבני האבן המפוארים בעולם.
שלא נזדקק : מידע אודות מרכזים רפואיים בפיליפינים, לכל צרה שלא תבוא.
עופר נפרד מחצי הכדור הדרומי ומגיע למנילה, בירת איי הפיליפינים. הוא נדהם מזיהום האוויר ומהעוני הרב, אך גם נהנה מחיי הלילה העשירים שהעיר מציעה ומהטבע והרי הגעש שסביבה. הפיליפינים מלאים בערי געש, ומכאן הוא ממשיך אל הלוע הרותח הבא...
פרידה בורחת, מהחום הכבד באוזבקיסטן ומחליטה לחצות את הגבול לקיריגיסטן דרך אוש. היא מבקרת בבירה בישקק ויוצאת לשהות בחיק משפחה מקומית בעמק Karkara היפיפיה, ביקור שבסופו של דבר מותיר בה גם כאב עמוק...
הטרק לאלטין ארשן מחוץ לקרקול הוא לא טרק קל. הטיפוס נעשה לגובה רב, במשך 3 ימים אבל הנוף הניבט מכל עבר מדהים ביופיו- ברובו ירוק בגוונים שונים, זרימת נהר, סוסים תועים במרחבים והמון פרחים.
בין סין למרגלות הרי ההימלאיה, נמצאת נפאל- אחת הארצות היפות והמגוונות ביותר בעולם מבחינה אתנית, תרבותית וטופוגרפית.
אור יוצאת בגפה לטרק בקירבת האוורסט. המאמץ מעייף, אך הנופים מרימים אותה לאושר וסיפוק, תחושות אותן היא מתארת בכתבה הבאה.
ירמיהו נהנה מבוקר בגורה פאני בגבעת פון היל, מביע חשש מהמחתרת השולטת באזור, וממשיך ליום הליכה נוסף.
ירמיהו נאלץ לשלם דמי מעבר למחתרת חמושה וממשיך במסלול, בואדי שיורד אל נהא הקאלי גאנדאקי.
נסיעה לגרוזיה אולי תגרום להרמת גבות, אבל מי שייסע לשם יגלה נופים יפים, אנשים מסבירי פנים וכמובן, אוכל משובח. זה מה שגילה יאיר כתבנו כשהגיע לכאן. הצטרפו אליו במסעו מבטומי לטבילסי ואל גורי, העיר בה נולד סטאלין.
הנתיב צר מאוד, לפעמים חצוב בסלע, ממש בתוך הקיר הזקוף. מימינך המצוק הגבוה ומשמאלך למטה זורם הנהר." ירמיהו יורד לאורך הקאלי גאנדאקי ביום שמתחיל עמוק בטבע ומתסיים בפוקרה.
"עטופי-שכמיות אנו גולשים במדרון בגשם המזרזף בהפסקות, מדלגים קלילות בין הטיפות ובין העלוקות אל בתי הכפר המחופים כולם גגות פח כחולים." - ירמיהו עושה את מסלול 'פון היל' באזור פוקרה.
יאיר ואיל חוזרים לגרוזיה. הם מבקרים בעיר המערות ורדזיה, בשוק המקורי בבטומי - שככל שוק מקומי- אינו מאכזב בשלל הדוכנים ובצבעוניות, הם נוסעים לקזבגי בדרך הקווקז ולא שוכחים לטבול במעיינות גופרית ...קרים !!!
משפחת שפירא נוחתת בקטמנדו וכעבור שעה כבר יושבת בטאמל, ומשלימה את חסך הבשר מהודו. בין לבין מסכמים את מה שעברו עד עכשיו ומוסיפים קצת על ציוד ומשקל עודף. טיסה קצרה לג`ומסום והם יוצאים לטרק חנוטים במעילי פליז וכפפות.
הפרק האחרון במסע של יאיר, כתבנו, בגאורגיה ובו טיולים קצרים לכפרים קטנטנים, שיחות מעניינות עם תושבים מקומיים, מפלים, כנסיות אגדות וגם הזמנה למסיבת יום הולדת ``סוערת`` במסעדה מקומית...
``אל תפספס את Royal Sukla Phanta Wildlife Reserve, רק 3 שעות נסיעה מערבה מברדיה ותיירים לעולם לא מגיעים לשם`` - הבטיחו לאסף. אז איך מגיעים למקום שאיש לא מגיע עליו, תלאות הדרך, והכי חשוב - היה שווה?
מאי ועדי מסבירות מה זה בכלל טרק? מספרות על כפרים עם שמות מצחיקים ועל נהרות על גשרים תלויים.. ``כשחוצים את הגשר צריך להיזהר אם באים חמורים. לפני הארוחה מתקלחים במקלחת שבדרך כלל יש בה מים קפואים...``
פרק מתוך הספר ``שאנטי שאנטי בלגן`` - המסע מהודו לנפאל: היציאה מורנאסי (Varanasi) ועד ההגעה לקטמנדו ולסדר פסח בבית חב"ד.
יאיר חוצה את הגבול מהודו לנפאל, חוגג בחברת ישראלים את ראש הדנה בבית חב``ד בקטמנדו וממשיך לטיולים מעניינים באזור.
מסיימים. ממש לפני הסוף יאיר מגיע לפוקרה, יוצא לטרק האנאפורנה ומסכם את הטיול רגעים לפני השיבה לישראל.
פארק צ`יטוואן הוא שמורת טבע בדרום מערב נפאל, קיימת בו אוכלוסיה גדולה של חיות בר. הפלגים חווים קשר מיוחד עם פילים בפארק ואף פוגשים קרנפים ותנינים.
ירבן, בירת ארמניה, היא אחת הערים העתיקות בעולם, נוסדה לפני כמעט 2800 שנה, בתקופת בבל, אולם מעט מאוד נותר מהמורשת העתיקה.
קמבודיה הגובלת עם תאילנד, נחשבת ל``כוכב עולה`` בשמי התיירות בדרום מזרח אסיה. כתבינו מסיירים בין מקדשי הענק שבמתחם האנגקור, מתחברים עם תושבי האזור המקסימים וממשיכים לשייט על נהר המקונג שבויאטנם.
פרידה מבלה ימים אחרונים (כך היא חושבת) בקירגיסטן) ומטיילת במקומות אליהם לא מגיעים בדרך כלל תיירים...
פרידה מנסה את מזלה בפעם השניה לחצות את הגבול לסין. הפעם זה מצליח. היא מגלה כי הנוף מיד לאחר חציית הגבול משתנה מתצורת נוף ירוק, עם נהרות גועשים והרים מושלגים לצורת נוף צחיחה, כמעט ללא עצים, רק נוף מדברי וחם. שינוי גדול מקירגיסטן הקרירה.
הלחיים גבהו, הריסים הופנמו, העור נצרב בלכלוך אדמומי, העפעפיים נמתחו לגבות כמו מפרש ועל הראש - קאלפאק הכובע הלאומי. האנשים פה שברו קצת את רצף העירבובים הגנטי ופניהם פנו צפונה לעבר אמא רוסיה והערבות הסיביריות ולא לעבר התורכים ולא לעבר הצפון הודים - פקיסטנים.
לפני 11 שנה, לאחר ביקור ראשון בפיליפינים הבטחתי לחזור לפיליפינים והפעם לבד. הגנרל האמריקאי Macarthur שעמד בראש משחררי הפיליפנים מידי היפנים במלחמת העולם השניה הבטיח לחזור. בשפתם המקומית Babalik Ako כלומר -``אני אשוב`` וגם אני הבטחתי זאת וקיימתי.
