פרק ד`: מסע לונציה
``...הכיכר האדומה היתה ריקה... יום צלול וקר. השמש טיפסה לגובה כשחלפתי על פני הבולשוי, צועד במרכז העיר, על פני השווקים הנפתחים ומוכרות הפירושקי שעישנו אדים בקור..``. צור מגיע למוסקבה הקפואה, מתחמם בוודקה ובהתחככות עם המקומיים ועולה על הרכבת האחרונה לונציה.