הקדמה
חזרנו מטיול בן 12 ימים באירופה בקיץ 2007, במהלכו ביקרנו במספר מדינות: גרמניה, אוסטריה, סלובניה וצ`כיה. את כרטיסי הטיסה למינכן (הלוך ושוב) הזמנו דרך אתר של חברת TUI הגרמנית מסיבה פשוטה והיא המחיר. עבור זוג כרטיסי טיסה הלוך ושוב שילמנו 770 דולר בלבד, כאשר הזמנה מחברות תיירות בארץ עבור אותה הטיסה עלתה 880 דולר. מומלץ מאוד להשתמש בטיסות של חברה זו לגרמניה, החסרון היחיד הוא חוסר האפשרות לשלם בתשלומים רגילים (רק בקרדיט דרך חברת האשראי). גם את הרכב הזמנו מהארץ דרך חברת יורופקאר כי אלא היחידים שמאפשרים כניסה חופשית לסלובניה, צ`כיה והונגריה בלי היתרים מיוחדים. קבוצת הרכב שהיזמנו הייתה SDMR וביקשנו Audi A4 שתוכל לסחוב אותנו בעליות של הרי אוסטריה וסלובניה.
היום הראשון והשני: ממינכן לבלד
נחתנו בגרמניה בדיוק המאפיין את הגרמנים (בשעה 06:00 ככתוב), קיבלנו את המזוודות והמשכנו לכיוון חברת ההשכרה. הרכב שקיבלנו היה אלפא רומאו 159 סטיישן עם מע` ניווט, כמובן שמאוד התלהבנו. לקח לנו כ-10 דקות להבין איך מניעים את הרכב, הדלקנו את ה GPS שהבנו מהארץ (כי זה שבאוטו לא ממש ידידותי) והתחלנו בנסיעה. המקום הראשון בו ביקרנו הוא ארמונו הנוסף של לודוויג הנמצא על אי ושמו הרנינסל (Herreninsel). ההגעה לארמון היא דרך עיירה בשם Prein, לרחוב Seestrasse 108 (נוסעים עד הסוף לכיוון האגם) ומשם באוניה לקחו אותנו לאי. במקום קיימים שני איים- השני הוא קטן יותר ונמצאת בו כנסיה/מנזר, לכן החלטנו להסתפק רק באחד. מחיר השיט פרח מזכרוני, אך הוא לא היה יקר במיוחד ומחיר הכניסה לארמון הינו 7.5 יורו לבן אדם. הארמון נבנה בהשראה מלאה של ארמון ורסאי שבצרפת.
לאחר הביקור בארמון הדרמנו לכיוון אוסטריה ונסענו לאגם בשם קוניגזי (Konigssee). על מנת להגיע לאגם יש לנסוע לעיירה Schonau am Konigssee שבגרמניה ולחפש את רחוב Seestrasse 55 (נוסעים עד החניה ומשם ברגל, אי אפשר לטעות בעיירה זו). המקום מהמם ביופיו! האגם נמצא בינות להרים ירוקים וגם מכאן יש להפליג על סירה על מנת להגיע לצידו השני של האגם. במהלך השייט תהנו מהיופי והשקט שיסבבו אתכם. במהלך השייט הסירה עוצרת ו"רב החובל" פוצח בנגינת חצוצרה ומשחק עם ההד בין ההרים, כמו שאומרים אצלנו "חבל על הזמן". בצדו השני של האגם ישנה כנסיה יפיפיה מבחוץ (בתוך הכנסיה אין הרבה מה לחפש). הסתובבנו כחצי שעה בצידו השני של האגם ולאחר מכן עלינו על הסירה חזרה. המדריך מדבר רק בגרמנית, אבל ניתן לקבל חוברת באנגלית עם קניית הכרטיס, שמחירו אגב 11.5 יורו לאדם עבור השייט הקצר יותר. בתום יום מפרך אך מהנה זה נכנסנו לאוסטריה לחפש מלון/צימר. מצאנו צימר אצל זוג פנסיונרים במחיר מצחיק של 36 יורו לזוג כולל א. בוקר, אכלנו א. ערב שעשויה ממוצרים שקנינו בסופר והלכנו לישון. לצערי אין לי את הכתובת של הצימר, גם קבלה שקיבלנו הייתה על דף לבן ובו סכום של 18+18.
בבוקר של היום השני נסענו לעיירה בשם וורפן (Werfen) ובה שתי אטרקציות מרכזיות. הראשונה היא מערת הקרח ושמה איסריסנוולט (Eisriesenwelt). קצת על המערה: כתובת למערה אין, אך נקודה זו נמצאת גם בתוכנות הניווט וגם ב- Mappoint, כמו כן קיים שילוט לאחר הכניסה לוורפן. לתחילת המסלול מגיעים כמובן עם רכב, כאשר בדרך נהנים מהנופים ההרריים של אוסטריה (כמובן מי שנוהג עדיף שיסתכל על הכביש הדי צר והתנועה היא דו סיטרית). זמן ההגעה העדיף הינו בבוקר, כיוון שיותר מאוחר התורים מתארכים. לאחר חנית הרכב מתחילים את מסלול ההליכה, שנמשך כ-20 דקות בעליה די תלולה לכיוון הקופות.
לאחר ההגעה אל הקופה לוקחים הפסקה של 5 דקות ללכת לשירותים, קונים כרטיסים שמחירם הוא כ-14 יורו לבן אדם וממשיכים בעליה על רכבל. הרכבל מעלה אותנו במסלול די תלול, אותו הייתי מגדיר כעליה קצת מפחידה, לנקודה הבאה שמשם עוד עליה ברגל של כ-20 דקות עד למערה עצמה. העליה השניה מעט יותר קשה מהראשונה אבל גם על זה התגברנו. בכניסה למערה מתחלקים לקבוצה באנגלית וקבוצה בגרמנית. מתחילים בכניסה למערה עם מדריך, כאשר כל שני או שלישי מקבל מעין נר על גז כיוון שבתוך המערה שורר חושך מוחלט. הטמפרטורה בקיץ בתוך המערה היא כאפס מעלות, לכן מומלץ להתלבש בהתאם. ההליכה בתוך המערה בנויה משני שלבים: הראשון- עליה של 700 מדרגות עץ שנבנו בתוך המערה, השני- ירידה של 700 מדרגות בדרך חזרה. בתוך המערה אפשר להתפעל מהיופי שבונה הטבע, הכל קרח! עובי הקרח מגיע במקומות מסוימים ל-25 מטר. כמו כן ניתן לראות בקרח גם כל מיני צורות של בעלי חיים. כמובן לאחר סיום הסיור בתוך המערה מצפה גם הדרך חזרה...
האטרקציה השניה בעיר, הינה טירת/מבצר הוהנוורפן (Hohenwerfen) שאותה גם אפשר לראות כשעולים לכיוון מערות הקרח. לטירה מגיעים על פי שילוט ברור או על פי מערכת הניווט שלקחתם מישראל. מעט על הטירה: מגיעים לחניה מסודרת ומשם ניגשים לקופות. מחיר הביקור, כולל רכבת שתעלה אתכם למעלה, הוא 14 יורו לבן אדם. ניתן להגיע גם ברגל, כך תוכלו לחסוך 3 יורו לבן אדם ותבזבזו עוד 20 דקות. בתוך הטירה ישנו סיור מודרך, אך המדריך מדבר גרמנית, לכן בכניסה לסיור בקשו את המדריך האוטומטי (מעין טלפון) ובו יגדירו לכם את השפה הרצויה. כמובן שאין שם עברית, אך יש אנגלית ורוסית. בתוך הטירה ישנה תערוכת אמצעי לחימה מתקופות שונות, אמצעי עינוי למיניהם. המדריך האוטומטי מסביר על אופן בניית הטירה ושיטת ההגנה שהשתמשו בה, נופים נפאלים מהחלונות וכד`. עוד בתוך הטירה- פעמיים ביום, בשעות 11:00 ו-15:00 ישנה תצוגת בזים ונשרים בפעולה - חובה!
לאחר יום מוצלח נוסף המשכנו לכיוון סלובניה. על מנת להגיע לסלובניה צריך כמובן להשתמש בכבישים המהירים של אוסטריה. חשוב מאוד לא לשכוח לקנות מדבקה לשמשת האוטו, שמאפשרת את התנועה בכבישים המהירים. בכל תחנת דלק על הכביש המהיר בדרך מגרמניה לאוסטריה תוכלו למצוא אותם, עדיף לקנות לפני הכניסה לאוסטריה. מחיר המדבקה ל-10 ימים הינו 7.5 יורו לאוטו, ואילו מחיר הקנס הינו 100 יורו - לשיקולכם...
במעבר בין אוסטריה לסלובניה תידרשו כמובן להציג את הדרכונים, שוטר לא כל כך נחמד יבדוק את הדרכונים ויתן לכם להמשיך לנסוע. ברוכים הבאים לסלובניה! בסלובניה הכבישים המהירים הינם בתשלום, את שיטת החיוב לא ממש הבנתי אבל שילמנו במהלך הנסיעה באותו הכביש בסה"כ כ-17 יורו על פי מקטעים שונים. לקראת השעה 19:30 הגענו לבלד (Bled). בלד הינה עיירה קטנה ויפיפיה שבה התחלנו בחיפוש מקום לינה. בסלובניה הצימרים מצוינים בשלטים ע"י הכיתוב Sobe או Apartma. באתר התיירות של בלד (www.bled.si) ניתן למצוא כתובות של מקומות לינה שונים ואם יש לכם מערכת ניווט אז גם מציאת הצימר תהיה פשוטה ומהירה.
בסלובניה מקובל להשכיר ליותר מלילה אחד, לכן החלטנו להישאר שני לילות בבלד. ראינו דירה אחת שבנויה משני חדרי שינה, סלון, מטבח ושירותים עם אמבטיה. לא ממש אהבנו את המקום, הסטנדרט הוא לא אירופי. התאהבנו במקום השני שראינו, למרות שהיה קצת יקר - 120 יורו לדירה בעלת שני חדרי שינה, סלון, שירותים עם ג`קוזי ומרפסת אך ללא ארוחת בוקר. הדירה היא חדשה כאילו רק אתמול סיימו את בנייתה. הדירה מרוהטת במלואה וכוללת שני חדרי שינה מרוהטים, פינת אוכל, טלויזיה, שולחן קפה, מטבח עם תנור חשמלי, מדיח כלים ומקרר. באותו הבית ישנן גם דירות זולות יותר, לא התעמקנו בבדיקה אך זוגות בודדים הנוסעים לבדם- כדאי שיבדקו אותן. הכתובת: Apartma Gaja- Bled, Zagoriska Cesta 24-26 ממש קרוב לאגם. כהרגלנו אכלנו ארוחת ערב העשויה ממוצרים שנקנו בסופר מרקט באותו היום והלכנו לישון.
היום השלישי והרביעי : מבלד לקובאריד
בבוקר היום השלישי שרירי הרגליים הזכירו לנו את העליה של אתמול למערת הקרח. קחו זאת בחשבון אם אתם מתכננים הליכות מרובות ביום למחרת. בבלד ישנן שלוש אטרקציות מרכזיות: אגם בלד ובו אי ועליו כנסיה, טירת בלד הנמצאת מעל לאגם וקניון וינטגר. קצת על האטרקציות:
- אגם בלד - האגם ממוקם בין הרים ירוקים והשייט לעבר האי הינו חויה לא רגילה. את השיט אפשר לבצע באמצעות סירה שבה כ-15 נוסעים והגעה לאי ללא כל מאמץ פיזי. הדרך השניה היא לשכור סירה ולשוט לבד. אנחנו כמובן בחרנו בדרך השניה... שכרנו סירה לשעתיים, מחיר לשעה הוא כ-6 יורו בסה"כ. עם ההגעה לאי משאירים את הסירה ליד המזח (לא לפחד, אף אחד לא יקח אותה) ונהנים מטיול על האי. בתום הטיול שטים בחזרה ומחזירים את הסירה. מומלץ לבקש מפה של בלד בקופה אם אין לכם.
- טירת בלד - לטירה מגיעים עם רכב כמעט לכניסה עצמה, מחנים את הרכב בחניה מסודרת וניגשים לקופה. מחיר כניסה לאדם הינו 3.5 יורו, לאחר עליה קצרה נפתח בפנינו נוף מדהים על האגם ועל האי (מצורפת תמונה), רק בשביל זה שווה לשלם את הכסף. ניתן לבקר בתוך חדרי הטירה ולראות את הבגדים של אותה התקופה, הריהוט, אמצעי לחימה. כמו כן ניתן לשמוע הסבר באנגלית על ידי הפעלת אחד המחשבים שנמצא בתוך הטירה.
- קניון וינטגאר (Vintgar)- הקניון נמצא מחוץ לבלד, מרחק של כ-10 דקות נסיעה. הקניון הוא חלק מהפארק הלאומי בשם טריגלאב (Triglav). מגיעים לחניה מסודרת, מחנים את הרכב וניגשים לקופה בה נדרשים לשלם 3 יורו על מנת להיכנס לשמורה. ההליכה לאורך הנהר מתבצעת על גשרים מעץ והיופי עוצר נשימה. סה"כ ההליכה כ 1.5 ק"מ הלוך וחוזרים באותה הדרך. בתום המסלול חזרנו לדירה, אכלנו והלכנו לנוח. בערב יצאנו לטייל מסביב לאגם והתיישבנו באחד מבתי הקפה הממוקמים באזור האגם, לשתות קצת בירה וקפה.
בבוקר של היום הרביעי המשכנו לכיוון בובץ` (Bovec), לא לפני שעשינו סיבוב קטן וקפצנו לאגם בוהיני (Bohinj), דרך הכביש המפותל המפורסם בו כל פיתול ממוספר. בסך הכל ממוספרים 50 פיתולים. העליה קצת קשה גם לנהג וגם לאוטו. ישנה נקודת תצפית הגבוה ביותר של הכביש, שווה לעצור ולצלם ולאחר מכן רק ירידה. בנקודה זו הטורבו של האוטו שלנו שווק חיים. למזלנו לא הייתה בעיה להמשיך את הנסיעה כי היינו בירידה. כך הגענו לקובאריד (Kobarid) לסוכנות יורופ-קאר, למרות שלא היה בתוכניות שלנו לעצור בעיר זו.
בסוכנות יורופ-קאר בבית מלון Hvala לא מיהרו לעזור לנו שלחו אותנו לדבר עם הסוכנות המרכזית בליובליאנה, שגם בה לא היתה נפש חיה, כי ה-25 ליוני הוא יום לאומי בסלובניה בו אף אחד לא עובד. לאחר מספר נסיונות כושלים הצלחנו ליצור קשר עם הסוכנות בשדה התעופה של מינכן, משם לקחנו את הרכב. לאחר הסברים והמתנות רבות שלקחו כ-3.5 שעות סיכמו איתנו שלמחרת בבוקר בשעה 08:00 יביאו לנו רכב חלופי, כי להביא רכב מגרמניה לסלובניה לוקח זמן ולא היה רכב זמין בקבוצה ששילמנו עבורה. נאלצנו להישאר בעיר ללילה ובערב יצאנו לטיול בעיר וקצת להתפנק במסעדה לאחר יום טיפה לא מוצלח זה. כתובת הדירה בה לנו: Mara Ivancic - Kobarid, Gregorciceva 6 . הדירה בנויה משני חדרים, כאשר האחד מהם גם סלון וגם מטבח, שירותים ומקלחת וארוחת הבוקר די דלה. המחיר הינו 102 יורו לדירה.
היום החמישי והשישי: קובאריד, ונציה, ליובליאנה ווינה
בבוקר של היום החמישי בשעה 07:00 כבר התקשר אלינו נהג הגרר. הוא דיבר איתי גרמנית ואני איתו אנגלית. לאחר שיחתנו הקצרה יצאתי לכיוון מקום המפגש שסיכמנו בטלפון יום לפני. הרכב הוחלף לטויוטה אוונסיס סטיישן דיזל שלאחר נסיעה בה התברר שהיא לא פחות טובה מהקודמת וכמובן כידוע לכולנו יותר אמינה. לאחר ארוחת בוקר די צנועה בצימר יצאנו לכיוון דרום מזרח לעיירה בשם Predjama בה ממוקם מבצר בתוך ההר. במערכת הניווט שלנו מצאתי את העיירה ונסענו על פי ההנחיות של המערכת. למען האמת, לא היה לנו שמץ של מושג איפה אנחנו נמצאים ואיך נצא משם במידה והמערכת תתקלקל. רוב הדרך בה נסענו עברה ביערות כאשר מצד ימין הר ומהצד השני תהום. הכביש הינו חולי, דו סיטרי ורוחבו כ 2 מטר. הנסיעה ארכה כ-3 שעות ולבסוף הגענו ליעדנו. הרכב היה כולו מכוסה חול, כאילו חזרנו מנסיעה במדבר. לתוך המבצר לא נכנסנו, הסתובבנו בחוץ הצטלמנו והמשכנו לכיוון Postojna Jama בה מערות הסטלקטיטים (נטיפים).
קצת על המקום: מגיעים לעיירה ועל פי השילוט מגיעים לחניית המערה, שעולה 3 יורו ועולים לכיוון הקופות. מחיר הכניסה לאדם הינו כ-18 יורו, עולים עוד טיפה ומגיעים לכניסה למערה. הסיור יוצא על פי זמנים מוגדרים, את שעת הסיור יגידו לכם בקופה. הסיור מתחיל בנסיעה של כ-5 דקות ברכבת, מומלץ מאוד לקחת משהו חם ללבוש כי גם בתוך המערה קר וגם הנסיעה עצמה היא ברכבת פתוחה. בתוך המערה מתחלקים למספר קבוצות על פי שפות ומתחילים בסיור. מדובר על מערכת מערות שאורכן הכולל הוא כ-21 ק"מ (לא לדאוג, המסלול מכסה רק חלק קטן מאורך המערכת) ובהם נמצאים סטלקטיטים (נטיפים) וסטלגמיטים (וזקיפים). המערה עצומה במימדיה והסיור נמשך כשעה וחצי, כאשר בדרך שוב נהנים מנפלאות הבניה של הטבע.
בתום הביקור נסענו לאיטליה, כי תכננו הפתעה לנשותנו והיא ונציה לילית. זאת, למרות שעשינו סיבוב כי בבוקר למחרת היינו צריכים לחזור לליובליאנה, אך יחד עם זאת לא רצינו לוותר על ההפתעה המתוכננת. במקור לא היינו אמורים לחזור כל כך הרבה אלא בסך הכל ללון ב-Nova Gorica לאחר הביקור בבובץ`, אבל כפי שכבר כתבתי האוטו הכין לנו הפתעה משלו. מצאנו לינה באיטליה במלון המרוחק כ 30 ק"מ מונציה. המלון לא היה זול - 70 יורו לזוג ללא ארוחת בוקר, אבל המלון כשלעצמו היה שווה את זה. המלון נבנה כנראה רק השנה והכל בו חדש כולל טלויזית LCD בחדרים. בשעה 19:00 יצאנו לכיוון ונציה. דרך אגב, עד לרגע העליה לגשר שמוביל לונציה הבנות לא ידעו שאנו לוקחים אותן לונציה.
חנינו את הרכב בחניה (המפתחות של הרכב השארנו בפנים, כך זה מקובל לא לפחד אם תכנסו לחניה מסוג זה) והתחלנו בהליכה לכיוון Piazza San Marco המפורסמת. בגלל ששכחנו את המפה, ברכב התקשינו להגיע ליעד ולאחר של כשעה וחצי של הליכה בין הבתים יצאנו ל-Grand Canal ושם התיישבו בבית קפה, בין היחידים שנותר פתוח באזור. את הארוחה סיימנו בחצות ומיהרנו לתחנת הסירות שתיקח אותנו חזרה לחניה. המלצר הנחמד אמר שכל שעה עגולה ישנה סירה שעוברת בתחנה וכמובן שאת זו של השעה 24:00 פיספסנו. כמו ילדים טובים חיכינו עוד שעה להגעת הסירה הנוספת ולמרבה הפלא היינו לבד והעובדה הזו העירה בנו חשדות אבל לאחר 40 דקות של המתנה החלטנו לחכות עוד קצת אולי בכל זאת תגיע. בשעה 01:10 עדיין הינו שם ובנקודת זמן זו החלטנו להתחיל ללכת לכיוון החניה לאורך ה-Grand Canal. קיווינו אולי לתפוס מונית סירה. בדרך ליד אחד מתחנות המוניות, שגם היא הייתה ריקה. שאלנו אחד מנהגי סירה של אחד מבתי המלון והוא הפנה אותנו להמשיך ללכת לתחנת Piazza San Marco (כ 300 מטר), שם יש סירה שמספרה "N" והיא עובדת כל הלילה בתדירות של כל 40 דקות. הגענו לתחנה ולאחר המתנה של כרבע שעה עלינו בשעה 01:40 לסירה שלקחה אותנו ל-Piazza De Roma בה ממוקמת החניה ונסענו חזרה לבית המלון. כאן נגמר היום החמישי הארוך במיוחד.
את היום השישי התחלנו מאוחר בערך בשעה 12:00 ונסענו לליובליאנה, בירת סלובניה. הבירה עצמה די טיפוסית לבירות אירופה. מקומות בהם שווה לעבור הם גשר הדרקון, הגשר המשולש, השוק, מבנה העירייה והטירה שוויתרנו עליה. יצאנו מליובליאנה בסביבות השעה 17:30 לכיוון וינה שבאוסטריה. כוחותינו עמדו לנו עד שהגענו לעיירה בשם Burgau, הממוקמת כ-150 ק"מ דרומית מוינה, שם מצאנו פנסיון בו העברנו את הלילה. מחיר הפנסיון היה 52 יורו לזוג כולל ארוחת בוקר. כתובת הפנסיון: Pension Sonnenhof- Burgau, Herrengasse 20.
היום השביעי והשמיני: מוינה לברנו
בבוקר של היום השביעי נסענו לוינה. את היום התחלנו בביקור בארמון שנברון (Schoenbrunn), מפת ההגעה ומידע נוסף אפשר לקבל באתר התיירות הרשמי של הארמון (www.schoenbrunn.at). קצת על הארמון: חניה באזור הארמון הינה בתשלום ולא זולה מאחר והסיור בארמון אורך כ-3 שעות. הקופות נמצאות לא ממש בכניסה למתחם אלה במבנה המרכזי של הארמון. מחיר הכרטיס (סיור קלאסי ללא ביקור במאפיה) הינו 14.9 יורו לבן אדם, כאשר גם כאן מקבלים מדריך אוטומטי ומסיירים איתו בחדרי הארמון. הארמון יפה מאוד מבפנים וההסבר ברמה טובה. לאחר סיום הסיור המודרך ניתן לסייר בגני הארמון, להיכנס למתחם המבוכים, לעלות לתצפית על הארמון ווינה ולהנות מהיופי הסובב אותך.
לאחר הביקור בארמון נסענו לבית שנבנה על ידי הצייר והמשורר הוינאי Hundertwasse, שמשלב ארכיטקטורה מעניינת (הייתי אומר מוזרה) ובה צמחיה בתוך הבתים, צבעים שונים וחוסר אחידות. הבית נמצא על רחוב לואנג (Loweng). כמובן שישבנו בבית הקפה שנמצא בתוך הבית (אם תמונות הגלידה שבתפריט יפתו אתכם ביום קיץ חם, ניתן לוותר על התענוג). לאחר מכן המשכנו לכיכר המרכזית Stephan Platz בה ממוקמת הקתדרלה הגותית. השעה כבר הייתה 17:00 והחלטנו להתרחק קצת מוינה, על מנת למצוא מקום לינה ולחזור יום למחרת ולהמשיך את הטיול בבירה. כ-30 ק"מ מוינה מצאנו פנסיון נחמד בעיירה בשם Gotzendorf, כתובת המקום: Paus Gasthof- Gotzendorf, Leitha Hauptplatz 14, מחיר לינה כולל ארוחת בוקר 56 יורו לזוג.
בבוקר היום השמיני חזרנו לוינה לארמון נוסף בשם Belvedere. לצערנו הארמון נמצא בשלבי שיפוץ ויכולנו להנות רק מהפארקים שמסביב לארמון. בהמשך נסענו למרכז העיר ושם ביקרנו ב- Hofburg, Rathaus ובכלל עשינו סיבוב ברחוב הטבעת. לסיכום: מומלץ להצטייד במפת העיר עם כל נקודות העניין, לשריין יומיים ולהנות מעיר יפה מסודרת ונקיה, שנעים להיות בה.
יצאנו מוינה לכיוון צ`כיה הדרומית. במעבר הגבול בדקו את הדרכונים, רשמו את כניסתנו למדינה (בניגוד לסלובניה בה לא מתבצע רישום) ונסענו לעיירה בשם לדניצ`ה (Lednice), בה ממוקם ארמון די מוזנח (ארמונות, טירות ומבצרים מצוינים בצ`כיה על גבי השלטים כ- Zamek ). לא ברור מה המקום הזה היה ומדוע לא ניתן להיכנס פנימה. מסביב די מטופח, גם הגינות והדשא וישנו אגם בסמוך לארמון. שווה ביקור למי שעובר באזור. התקדמנו מעט צפונה לכיוון צ`רוונה לוטה (Cervena Lhota). מצאנו מקום לינה בעיר בשם ברנו (Brno) תמורת 1300 קרון (כ-50 יורו) לזוג כולל ארוחת בוקר. לצערי לא רשמנו את המיקום המדויק של המלון.
היום התשיעי עד השניים עשר: מברנו לפראג ובחזרה למינכן
בבוקר היום התשיעי נסענו לטירה שנמצאת בעיירה צ`רוונה לוטה. הנסיעה לעיירה עוברת בדרכים צרות ודרך המון כפרים. כמובן שאם יש לכם מערכת ניווט החיים הרבה יותר קלים. אם לא, חייבים להצטייד במפת דרכים טובה. קצת על הטירה: הטירה אינה גדולה אבל ממוקמת במקום יפה מאוד על האגם, שאותו סובב יער. הסיור בתוך הטירה הוא בשפה הצ`כית, כאשר מי שמבין אנגלית יכול לבקש חוברת בה יש הסבר על כל חדר בטירה. את החוברת יש להחזיר בסוף הסיור. הטירה הייתה בשימוש כמעט עד מלחמת העולם השניה. מצורפת תמונת הטירה.
לאחר הביקור בטירה תכננו עוד הפתעה לנשותנו והיא ביקור בפראג. הגענו לפראג לקראת השעה 18:00 והתחלנו בחיפוש אחר מקום לינה לאחר שעת חיפוש מצאנו בית מלון לא יקר, יחסית לפראג. המחיר לזוג, כולל ארוחת בוקר, הינו 68 יורו. המלון הוא למעשה בניין דירות כאשר בכל דירה יש סלון עם טלויזיה, חדר שינה, שירותים ומקלחת ומטבח מצויד. המלון ממוקם כ-7 דקות הליכה מהרכבת התחתית ו- 3 תחנות נסיעה (כ-8 דקות) ממרכז העיר (השעון והגשר). כתובת המלון: Hotel Tieplo - Praha5, Duskova 18.
אני לא ארחיב על פראג, כיוון שיש הרבה מידע על העיר באתר למטייל, אך ברצוני לספא על הרכבת התחתית והקנס שקיבלנו: עבור הנסיעה ברכבת התחתית יש כמובן לשלם. את הכרטיסים קונים בתחנות הרכבת. ישנם מספר סוגי כרטיסים לנסיעה יומית, כאשר הזול בינהם עולה 14 קרון ותקף ל-30 דקות נסיעה בלבד. אנחנו השתמשנו בכרטיסים אלו מאחר וזמן הנסיעה למרכז היה קצר מאוד. את הכרטיס חייבים לתקף וזאת על ידי הדפסת התאריך באמצעות מכונה הנמצאת לפני הכניסה למדרגות הנעות. אז הנה טיפ חשוב מאוד, איך להדפיס את הכרטיס נכון, אחרת אפשר לקבל קנס בגובה של 500 קרון (כ-120 ש"ח) וגם זה ע"י מבקר לא נעים במיוחד, שכמעט לקח אותנו למשטרה: לכרטיס יש שני צדדים. בצידו האחד קיים חץ וכל מיני כיתובים ובצידו השני קיים פס כסוף, על מנת למנוע זיופים ובנוסף מלל. את הכרטיס יש להכניס למכונה, כך שהצד בו מצויר החץ כלפי מעלה והפס הכסוף כלפי מטה (אנו לתומנו הדפסנו הפוך כהרגלנו לאחר כניסה למספר אתרים בגרמניה ואוסטריה בו הפס הכסוף הוא מגנטי וממנו מתבצעת הקריאה). את הכרטיס צריך להכניס עם כיוון החץ. לאחר רעש ההדפסה, וודאו שאכן הודפס תאריך ושעה נכונים. אם לא, עדיף לקנות כרטיס חדש ב 14 קרון ולהדפיסו מחדש מאשר לשלם קנס של 500 קרון.
לאחר יומיים בפראג חזרנו לגרמניה. לפני מינכן עצרנו ללילה בעיר בשם אינגלוסטדט (Inglostadt) ומשם בבוקר נסענו למינכן ליום האחרון. רציתי מאוד לבקר במוזיואן BMW, אך לצערי הוא בשיפוצים ונאלצתי להסתפק במוזיאון זמני שנמצא כרגע בפארק האולימפי, שגם שווה ביקור. משם לשדה התעופה וחזרה לארץ.
