עוזבים את צ'כיה
מחר אנחנו חוגגים חודש למסע. מבחינתנו כאילו עברו כבר שנתיים, מוזר כמה מהר הזמן חולף. רחובות זרים הופכים מוכרים, שגיונות זמניים נעשים הרגלים, ואנחנו כבר נראים כמו זוג נשוי. הדירה החביבה שלנו נמצאת בפראג 9 (פראג מחולקת ל-15 רבעים), רובע אשר נמצא מעט רחוק ממרכז העיר, בקומפלקס מגורים חדש אשר הולך ונבנה בשנים האחרונות.
רוב הדירות במבנה נרכשו על ידי ישראלים אשר משכירים את דירותיהם לסטודנטים צ`כים, על פי רוב, לתקופות של כמה שנים. למעשה, כמעט ולא עשינו מאמצים בשביל למצוא את הדירה הזו (בגלל חברים), אבל מי שמחפש לעצמו מגורים בעיר לתקופה של חודש ומעלה יצטרך לעבוד קצת. מי שיודע צ`כית יוכל פשוט לפתוח את אחד העיתונים המקומיים ולחפש, האחרים יוכלו לגשת למשרדי תיווך (כמה מהם נמצאים בכיכר וצלבסקה Vaclavska Naměstí), אך המחירים שם יהיו לרוב יקרים יותר בנוסף לעמלה שיש לשלם. אפשרות נוסספת היא להסתובב קצת בין מכבסות או פאבים של זרים ולפתוח קצת עיתונים מקומיים באנגלית המיועדים לזרים גם הם (כמו למשל ה-Prague Pill או ה-Prague Post).
שם ניתן למצוא מודעות - חלקן של דירות להשכרה במובן המקובל וחלקן של דיירים המחפשים שותפים לתקופות קצרות. זהו, מכאן נשאר פשוט להרים טלפונים ולהתחיל ללכת ולהתרשם. רוב המודעות שנתקלנו בהן, דיברו על דירות מרוהטות והמחירים האמירו ככל שהדירה היתה ברובע מרכזי יותר. למי שמחפש מחיר טוב וחברה טובה יעדיף דירה עם שותפים. בקיצור, אפשרויות לא חסר, צריך רק לחפש. חשוב רק לעשות את זה מהר כי בכל מקרה לישון באכסניה יהיה לכם יקר יותר. את זה כנראה, נגלה כשנהיה באיטליה, שם לא מצאנו שום דבר מראש, אבל עוד חזון למועד.
כשהגענו לפראג, אחרי שהבנו מה אנחנו יכולים או לא יכולים להרשות לעצמנו, תלינו רשימה גדולה וצבעונית של "אירועי תרבות" על המקרר וחיכינו לטוב. והנה השבוע ביקרנו (בדרך לשוק) בבינאלה של פראג לאומנות עכשווית Prague Binalle. היה מעניין להסתובב בין עשרות העבודות שנעשו על ידי אמנים צעירים מרחבי העולם שניסו להציג את זווית המבט שלהם על סביבתם. דמיינו זוג ישראלים מתבונן בעבודה של אמן צרפתי, המלגלג על הפטריוטיות האמריקאית. וכבר אמרו לפנינו שהעולם קטן. ובאותה נימה, בערב היינו בהופעה של "שבע", באחד ממועדוני המוזיקה בעיר. גם כאן נשברו הגבולות התרבותיים והגיאוגרפיים ויחד רקדנו והשתוללנו, ישראלים, יפנים, דודות צ`כיות מנענעות עכוז וגרמנים בשלייקס שצועקים "סלאם!", לצלילי העוד והדרבוקה של הלהקה המעורבת.
בכלל, עניין הגבולות כאן הוא מטושטש וחמקמק. יום אחד אתה פשוט קם בבוקר, מכין סנדוויצ`ים ויוצא מהדירה, ושעות ספורות אחר כך אתה כבר חוצה את הגבול לגרמניה, פניך לברלין. אחרי התלבטויות בין רכבת לאוטובוס, הלכנו על האופציה הזולה יותר - האוטובוס (הפרש של 50% הוא בכל זאת הפרש), ונסענו לברלין לשלושה ימים. לשאול יש שם דודים, כך שהיה לנו איפה להתארח, לישון ולאכול, ואפילו זכינו להדרכה צמודה.
ברלין של היום
ברלין של היום, שחזרה בשנת 2000 לשמש כבירת גרמניה המאוחדת, ניערה מעליה את ענני האבק של העבר ומאז אינה חדלה להתפשט ולהשתנות וללבוש פנים חדשות. בסוף מלחמת העולם השניה היתה ברלין עיר חרבה. בעלות הברית שניצחו במלחמה חילקו את גרמניה למזרח (בשליטת הרוסים) ולמערב (שלטון מקומי בחסות ארה"ב, בריטניה וצרפת), וברלין שהיתה בלב החלק המזרחי חולקה גם היא, כך שנוצרה מובלעת מערבית בתוך מה שכונה מזרח גרמניה.
תושבי מזרח העיר, שקיוו לשקם את עירם מהרס המלחמה, מצאו עצמם תחת שלטון קומוניסטי כובל ומדכא, בעוד תושבי מערב העיר חיו תחת המשטר הדמוקרטי של מערב גרמניה. החיים בצד המזרחי הלכו ולבשו ארשת אפורה וחדגונית, הבניה הפכה אחידה ומרובעת, חופש התנועה הלך וקטן. תהליך הדרגתי זה נמשך עד להקמת החומה ב-1961 אשר יצרה הפרדה מוחלטת בין שני חלקי העיר ובודדה כמעט לגמרי את מערב ברלין מהחלק המערבי של גרמניה. מי שניסה לברוח מהמזרח למערב נורה ע"י החיילים הסובייטים הרבים שהשליטו חוק וסדר במזרח גרמניה. הפערים התרבותיים והכלכליים הלכו והעמיקו בין מזרח ומערב ברלין (וגרמניה כולה) עד לתסיסה הבלתי נמנעת בשנת 1989 שהובילה להפלת החומה ע"י התושבים. תהליך שהוביל בסופו של דבר לאיחוד מזרח ומערב גרמניה.
הברלין שאליה הגענו כבר שונה לגמרי. מהרגע הראשון שירדנו מהאוטובוס הרגשנו בשוני הגדול בין פראג וברלין. בכל פינה נראים מנופים ופעלים הבונים עוד ועוד בניינים מודרניים לצד מבנים היסטוריים הנמצאים בשיפוץ. השדרות הרחבות והמוריקות הנמתחות לאורך העיר הענקית מובילות אותך בזרם המכוניות והאנשים אל ליבה הפועם והחי של העיר, שבמסגרת תנופת הבנייה של השנים האחרונות הוקמו בה כמה וכמה מרכזי עסקים ובילוי גדולים. העיר המתחדשת מושכת אליה המוני זרים ומהגרים, וביניהם מיעוט טורקי שכבר התבסס בשכונות וחנויות משלו, כושים ואסייתים שגרמנית כבר שגורה בפיהם. הבתים שופצו וחודשו, תרבות המערב חילחלה בכל פינה וכבר אין כל זכר לחלוקה למזרח ומערב, מלבד בראשם של אלה שחיו כאן באותה תקופה.
לאחר שלושה ימים של מסע שורשים משפחתי ואוכל ביתי משובח, יכולנו להרגיש ולהבין את ההבדלים בין מזרח ומערב אירופה. בין פראג ובודפשט המנומנמות והתיירותיות לבין ברלין הדינמית, התוססת והמודרנית כל כך. ישראלים רבים נמנעים מלבקר בגרמניה, מסיבות מובנות, וגם לנו היו לא מעט חששות, אך גילינו עיר מרתקת המזמינה לבוא לראות ולחוות אותה. יש המון אתרים מעניינים ומקומות בילוי. לא נוכל להמליץ כי זו באמת היתה רק גיחה קצרה ועיקרה במפגש משפחתי, אבל אנו מצרפים רשימה קצרה של אתרים מרכזיים.
אתרים מומלצים בברלין
- שער ברנדנבורג (Brandenburger Tor) ושדרות אונטרדן-לינדן (Unter Den Linden) -``שער הכניסה`` למה שהיה פעם החלק המזרחי של העיר, נמצא בקצה רח` Juni Str. 17 ומוביל אל השדרות המחודשות והמטופחות שאתרים לא מעטים לאורכן - 3 בתי אופרה, היכל זיכרון לקורבנות הפשיזם ואחת מאוניברסיטאות העיר.
- בנין הרייכסטאג (Reichstag) - מקום מושבו של הפרלמנט הגרמני המשוקם, נמצא מעט צפונית לשער ברנדנבוררג. שימו לב למבנה הכיפה המודרני ששולב במבנה העתיק. הכניסה בתשלום.
- אלכסנדר פלאץ (Alexander Platz)- הכיכר הגדולה נמצאת בקצה של שדרות אונטר דן לינדן ומולה ניצבת כיפת ברלין (Berliner Dom) ובסמוך לה רובע ניקולאי הישן (Nikolaiviertal - הגעה מרח` Spandauer Str). אשר נותן תחושה של האופי העתיק של העיר בימי הביניים. מאוד תיירותי אך קטן ואינטימי וחביב ביותר. בקצה כיכר אלכסנדר פלאץ עומד מגדל הטלביזיה העצום של ברלין, שנראה כמעט מכל רחבי העיר. ניתן לעלות אליו לתצפית פנורמית ולהנות מהמסעדה שנמצאת בראשו.
- כנסיית הזיכרון (Kaiser-Wilhelm Gedachniskirche) - הכנסייה העתיקה הזו נהרסה בחלקה במלחמת העולם השניה ובשיקומה הוחלט להשאיר את המבנה ההרוס כמו שהוא ולבנות בצידו שני מבנים מודרניים אשר ביחד מהווים מעין אנדרטת זיכרון. ניתן להכנס אל המבנה העתיק ואף אל החדש ללא תשלום. בסמוך לכנסייה תמצאו את מרכbז הבילוי והקניות ההומה Europa-Center בו גם נמצאת לשכת התיירות, ושדרות קורפורסטנדאם (Kurfurstendamm, הגרמנים מכנים זאת בקיצור קודאם).
מרכזי בילוי:
- סוני סנטר בכיכר Potsdamer Platz - מרכז בילוי חדיש מאוד והומה אדם. מומלץ לבוא לכאן בערב ולצפות באנשים ובבניינים המוארים בצורה ייחודית. מלבד בתי הקפה ישנם כאן בית קולנוע ענק המקרין סרטים תלת מימדיים (אטרקציה לילדים - 4.5 לילד, 6 למבוגר) וגם חנות בשם ZooN.com שאפשר לגלוש בה חינם באינטרנט (פתוח בשעות היום בלבד).
- מתחם Hackesche Markt - חודש ושופץ לאחרונה, במתחם ישנם בתי קפה ופאבים רבים והופעות רחוב ואפילו תיאטרון יידיש. המתחם מורכב משרשרת חצרות פנימיות שחוברו ושופצו ומהוות היום מוקד משיכה למקומיים וצעירים רבים (Hackesche Hofe). גם כאן גלריות ובתי קפה, פאבים ומועדונים. באחת החצרות, בקצה, מצאנו חנות קטנה ומדליקה של חפצים שונים אשר עשויים כולם בצורות של אנשי הרמזור הקטנים (האדום והירוק). סתם מקום קטן שאהבנו (ויש להם אפילו אתר).
אתרים יהודיים:
- בית הכנסת הגדול Noya Synagoga (רח` Oranienburger Str.) - המבנה הגדול משמש כבית כנסת פעיל וכמרכז למורשת יהודית - צנטרום יודאיקום. מעניין לראות שכל הרחוב המוביל אליו מוצף בבתי קפה הומי אדם ובזונות שעומדות על שפת הכביש. המקצוע חוקי כאן והשילוב בין הזונות לשוטרים הניצבים בסמוך לכניסה לבית הכנסת מרתק.
- המוזיאון היהודי החדש (Judisches Museum, רח` Linden Strasse 9) - מבנה ארכיטקטוני מרשים שנבנה כאן ונפתח לאחרונה ובו תערוכות בנושאים שונים הקשורים לעם היהודי. מומלץ לבוא ופשוט להתבונן בבניין המעניין ובגן הסמוך לו. מומלץ לקבל אינפורמציה נוספת בלשכות המידע לתיירים.
מידע מפורט יותר ניתן לקבל בלשכות התיירות בבניין Europa-Center ברח` Budapester Strasse 45 (פתוח ב`-שבת 08:30-20:30 ; א` 10:00-18:30) או בשער ברנדנבורג Brandenburgger Tor באגף הדרומי (פתוח כל יום 09:30-18:00). ומילה אחרונה על פראג- כמה נחמד לרדת מהאוטובוס כשחוזרים, ולא לצאת ממנו ולהביט המומים בבניינים והסביבה. כמה נחמד להכיר את הדרכים ופשוט להכנס למטרו ולנסוע בחזרה למקום הקטן שלך כאן.
