דבר ראשון, מערכת הרכבות, החשמליות והאוטובסים בשוויץ היא נהדרת! יש מגוון דרכים להגיע לכל מקום בתדירות יוצאת דופן. כמו כן, כלי התחבורה מתוזמנים בצורה כזו שלא נדרש להמתין זמן רב בין קונקשנים, לפעמים אפילו צריך למהר כי יש חמש דקות בין לבין (גם אם פספסתם, לא נורא, הרכבת הבאה לא תאחר לבוא).
לגבי הרכבות, כל קרון מסומן באופן בולט בספרה 1 או 2 (או Restaurant) המייצגת את המחלקה של הקרון. כאשר קונים כרטיס לרכבת (או Pass) בוחרים באיזה מחלקה רוצים, ראשונה או שנייה (כאשר הראשונה מן הסתם יקרה יותר ולפעמים ההבדל הוא שולחן גדול יותר). יש להקפיד לעלות לקרון המתאים למחלקה של הכרטיס שרכשתם, יש אכיפה גדולה מאוד ברכבות. לא זכורה לי נסיעה אחת ברכבת שבה פקח/ית לא ביקשו כרטיסים (זאת לעומת הנסיעה בחשמליות ובאוטובוסים, שם אין מחלקות ואף פעם לא נתקלתי בפקח/ית).
הרציפים של הרכבות מחולקים לסקטורים בעלי שם המצוין ע”י אות לועזית (A,B,C,D). המטרה של החלוקה הזו לסקטורים היא להגדיר בדיוק, עבור כל רכבת, באיזה סקטור כדאי לעמוד כדי לעלות על קרון המתאים למחלקה שעבורה קונים כרטיס. במערכת הכריזה מציינים זאת לפני שהרכבת מגיעה וגם בשלט הדיגיטלי ברציף יש שרטוט של רכבת ואיפה היא תעצור ברציף (על אילו סקטורים תתפרש), ובכל סקטור איזה קרון יעצור ולאיזו מחלקה שייך. יש לזה יתרון כי אז מלכתחילה אפשר להמתין בסקטור המתאים ולא לרוץ בבהלה לסקטור המתאים כשהרכבת מגיעה.
בחלק גדול מהרכבות הבינעירוניות יש מדרגות בכל קרון ולכן לא תמיד יהיה נוח להעלות מזוודות, אבל מסתדרים. בכל קרון יש איזור לשים מזוודות. היו פעמים רבות שהשארנו מזוודות בקצה הקרון בלי זווית ראייה אליהם ולא גנבו שום דבר (אולי זה היה מזל ואולי לא).
בתחנות הרכבת הגדולות יש לוקרים (כחולים) למזוודות בגדלים שונים. בתחנה המרכזית של ציריך (Zurich BH) יש קומה שלמה (הקומה האמצעית) של לוקרים. שירות נהדר שחוסך היסחבות עם המזוודות ביום שבו רוצים לצאת לטייל באיזור לקראת מעבר למלון אחר ביעד אחר. הלוקר הכי גדול עולה 9 פרנק ל- 24 שעות ומתאים למזוודה ענקית או לשתי מזוודות בינוניות. ניתן למצוא בקלות את המידות של התאים באתר של הרכבות.
קרא עוד