מסלול עד שבוע בסין

אמיי שאן ביומיים:

אפשר לעשות מזה טרק יותר רציני אם עןלים הכל במדרגות. קחו בחשבון שזה ממש קשה עד בלתי נסבל ודי מונוטוני. הנוף נפתח לעיתים רחוקות ויש ערפל די כבד אם לא גשם בדרך. בדרך יש מקדשים יפים וסביב הצהריים רובם מציעים ארוחה טבעונית. בקיץ יש גם פרפרים וזה נחמד.

אפשר ללון במקדשים בכל נקודה כמעט בדרך ולחלק את זה ככה ליותר מיומיים.

שם יש מרכז מבקרים גדול שמוכר כרטיסים לאוטובוסים בתוך הפארק. מאוד קשה לתקשר איתם. יש כנראה שני סוגי כרטיסים: “חצי״ שנוסע בין Bauguo לאתר של Wainan ו״שלם״ שלוקח עד Leidongping למעלה. יחד עם כרטיסי האוטובוס הם מוכרים גם כרטיס כניסה לפארק, יש הנחה לסטודנטים. למיטה הבנתי הכרטיסים תקפים ליומיים אבל אף אחד לא בודק אם נשארת עוד יום.

פסגה ביום וחצי - לדעתי מומלץ:

להגיע לאמיישאן אחה״צ, לקנות כרטיס ״שלם״ הלוך-חזור לLeidongping. לישון בערב במנזר בLeidongping. יש מגוון גדול של חדרים, החדר הזול ביותר במחירון עולה 100 יואן ללילה וזה חלל ענק של המון מיטות. כל הסיכויים שיהיה מקום כי אנחנו היינו בשיא העונה ולפחות החדר הזה היה חצי ריק. גם לא ראינו שיש דרך להזמין שם מקום מראש.

בDorms הנ״ל השירותים קצת רחוקים אבל יש במתחם של השירותים גם מקלחות אם רוצים ואפילו מכונת כביסה, ומקום לקחת מים רותחים לחדר.

ב18:00 הנזירים אוכלים ואפשר להצטרף ב20 יואן. למחרת הרכבל הראשון יוצא ב5:40 כך שאם רוצים להספיק לזריחה צריך לקום בהתאם ואז גם אפשר לעשות את המסלול יחסית רגוע כי עדיין יש מעט יחסית תיירים סינים על ההר. עולים במדרגות 20 דק לרכבל, לוקחים אותו (סביב ה60 יואן) ואז יש עוד 40 דק העפלה לפסגה. עושה רושם שאין בעיה להשאיר ציוד בחדרים במנזר אם זה לא דברי ערך.

חזור האוטובוסים יוצאים כשהם יחסית מלאים אז יכול להיות שתצטרכו לחכות קצת. הנזירים אוכלים ב7:00 אז שוב - אפשר להצטרף.

אחרי מחקר מעמיק של בעלי גם פה בטיפים באתר וגם בהרבה מקומות אחרים, שכולם אמרו פה אחד שהמסלול של ערוץ דילוג הנמר הוא לא כל כך קשה ואפשר בהחלט לצאת עם ילדים קטנים – יצאנו: בעלי, אני והבת 3 שלנו. ארזנו את הציוד ההכרחי, היה לנו גם מנשא רציני בשביל לסחוב את הבת שלנו. תיכננו לעשות טרק של יומיים (אפשר גם מסלול ארוך יותר). הלינה היא על הדרך של המסלול…. יש מספר גסט האוסים שממוקמים על המסלול (האופציה היחידה) אין גישה עם רכב.

ברגע שהתחלתם גם אי אפשר לשנות את דעתכם. למזלינו בלילה לפני שיצאנו לטרק פגשנו 3 חבר'ה ישראלים, בדיוק השתחררו מהצבא, חמודים אמיתיים שהיו בדרכם גם לדילוג הנמר. בדרך של נס התחברנו איתם ויצאנו כולנו ביחד למסלול. אני לא יודעת אם היינו עוברים את המסלול בשלום בלעדיהם. הטיפוס הוא תלול ומאוד קשה. לי היה קשה רק להעלות את עצמי. בעלי התחיל את המסע עם הבת שלנו על הגב שלו. הוא היה בכושר מצויין אבל הגיע לאפיסת כוחות. הבנים החמודים האלו עשו איתו תורות בלסחוב את המתוקה שלנו על הגב.

היום השני היה יום יותר מפחיד. המסלול הוא על אחד מדפנות ערוץ הנחל. הליכה שמשלבת טיפוס קשה והיא נמצאת כל הזמן על פי תהום. צעד אחד לא נכון וזה הסוף. אני הייתי ממש משותקת מרב פחד. בעלי ושניים מהבחורים היו שלישיה לא נפרדת וכך הם עברו את המסלול ביחד עם הבת שלנו בשלום. הבחור השלישי עשה איתי חצי דרך תוך שהוא מחזיק לי את היד. עברנו בשלום. יצאנו בצד השני.

זה לא מסלול שמתאים לצאת אליו עם ילדים! אין אפילו מקום אחד שהם יכולים ללכת בו לבד, וזה מסוכן בטירוף.

מדובר בעמק יפהפה ולא מתוייר בעליל, אשר ממוקם בין הרי הרמה הטיבטית ממזרח ומצפון, ורכס הרים של מדינת בורמה ממערב. תארו לכם צורת ח' של רכסי הרים, ובאמצע העמק, כשהכניסה אליו היא מלמטה (וכך גם היציאה).

מדובר בנופים עוצמתיים, נהר משוגע, ג'ונגלים וכפרים הכי אותנטיים שתמצאו (בני מיעוטים סיניים בעיקר). ניתן לטייל בכפרים, או לעשות טיולי יום בטבע המקיף את האזור. הכל מרגיש מאוד מאוד מאוד *לא* מתוייר. למעשה, הכי לא מתוייר שמצאתי בסין. הארדקור.

למיטיבי לכת שביניכם (וחובבי הטרקים), ניתן לצאת מהעמק הזה בדרך יצירתית (שאינה חזרה על עקבותיכם בתחבורה). מה שעשינו זה לקחנו מדריך בשם לי, שגר בסמוך לכפר ביז'ונגלאו, ויחד איתו יצאנו לטרק בן שלושה ימים לעיר דצ'ין (Deqin) בסמוך לשנגרי-לה, ברמה הטיבטית.

מדצ'ין ניתן לקחת אוטובוס ליתר היעדים התיירותיים כמו ליג'יאנג (שם טרק דילוג הנמר), וחזרה לדאלי.

הטרק לא פשוט. מדובר בשלושה ימים אינטנסיביים, שכוללים חצייה של שני פאסים בני 4,000 מטר ומעלה. אבל הוא יפהפה. מגוון. עובר בג'ונגלים ובשלגים. וגם הוא, כמו כל מה שקשור בעמק הזה, לחלוטין לא מתוייר – Off The Beaten Track.

מזג האוויר בסין חם ולח מאוד באוגוסט. כל הזמן מזיעים. לשתות הרבה. לקחת מגבונים. שוק המשי הוא היקר והיפה מכולם, מוצרי חיקוי והמחירים בהתאם. בשוק יאשו קומה עליונה קומת אוכל עשירה ואותנטית. בשוק הפנינים אוכלים מחוץ לשוק, ברשתות. חובה להתווכח, תגיעו מוכנים מה לקנות. השווקים מחולקים לאזורי מוצרים, ביגוד, נעליים ועוד בקומות נפרדות. הסינים בשווקים, רובם מדברים אנגלית, אל תסמכו על גוגל טרנסלייט. יש 4 מבטאים לכל מילה והפירוש שונה לגמרי.

המחירים בחנויות המפעל גבוהים! לא חובה לקנות כמובן.

מומלץ לפרוט כסף אצל המדריך הסיני שמצטרף לטיול. מחיר הוגן ובטוח. אפשר להוציא כסף מהכספומטים. לכולם יש אופציה לשפה אנגלית.

נסיעה במונית מאוד זולה. 5 ק”מ 20 יואן 10 ש”ח, הנהגים לא מדברים אנגלית. תמיד לקחת את מקום היעד שכתוב על פלייר, כרטיס ביקור וכדומה ולהראות לנהג

יש מספר דרכים לטייל בערוץ הנמר:

1. המסלול המלא: עולים בקיטו, יורדים אצל טינה. הולכים בכושר עושים זאת ביום אחד. אם אתם פחות בכושר חמורים יסייעו בעלית 28 הפיתולים, ואפשר לישון למעלה ב אthree horses או ב half-way. ביום השני אפשר לרדת לערוץ הנחל. לאלו שעשו את המסלול ביום אחד יהיה זמן לסיבוב מעגדלי, ואילו לאלו שעשו ביומיים יהיה זמן לירידה ועליה מאותו מקום, עד למועד הגעת האוטובוס חזרה לליז'יאן או לשנגרילה, ב 15: אצל טינה.
2. לבעלי כושר נמוך יותר, שלא מעוניינים לעלות ברגל למעלה, אפשר לקחת מונית מטינה ולעלות לhalf way או ל three horses ושם להתחיל את הטיול. ביום הראשון ללכת על הרמה וללון אצל טינה, ביום השני לרדת לערוץ עצמו.
 

בכניסה לערוץ יש לשלם תשלום של 65 יואן (32.5 לילד). לאחר התשלום מתחילים לנסוע ליד הערוץ, כשמידי פעם עוקפים מפולות סלעים.

התכוונו להגיע ללינה אצל Seanes עליו קבלנו המלצה, אך מכיוון שהאוטובוס עצר ב Tina's GH נכנסו אליה, ולקנו שני חדרים תמורת 160 יואן לחדר. חדרים טובים מאד, עם נוף.

לקחנו מונית עד Halfway GH , אכלנו שם ארוחת צהריים, והתחלנו לרדת לאורך כ 5 ק"מ .

הדרך מפותלת העוברת במספר מעברי מים, ובכפיפה אחת עם סוסים שזה מקום מגורם.

את ארוחת הערב אכלנו אצל טינה בעלות של 85 יואן לכולנו, לאחר טיול ערב ל Seanes GH שהוציא לנו את החשק לאכול אצלו ארוחת ערב. רמת ההיגינה נראתה לא טובה.

בבוקר ירדנו לטיול בערוץ הנהר. יש מספר אלטרנטיבות לרדת. אנחנו בחרנו בירידה שנמצאת כ 200 מטרים צפונית לטינה, לאחר הגשר (sanday) ושילמנו 15 יואן , על שביל שנחצב בסלע, לצדו מעקות. למרות שבאינטרנט כתוב שמסוכן, לא התרשמנו כך. השביל כולל סולם אחד בגובה כ 15 מטרים, מאובטח משני צדיו.

מידע מעודכן (09.2013) על טיול באזור מחוז סצ'ואן בסין: 

לכל מי שמעוניין לצאת מצ'נגדו ולהגיע לאזור העיירה המקסימה סונגפן ולצאת ממנה לטרק סוסים ולשמורות הטבע באזור (חואן לונג וג'יזאיגו).

מומלץ מאוד לנסוע ישירות עד לג'יזאיגו מצ'נגדו. (האוטובוס יוצא מתחנת האוטובוסים המרכזית של צ'נגדו שנקראת שינמן והנסיעה אורכת כ-10 שעות). כשתגיעו לג'יזאיגו כבר יהיה צהריים-ערב, כדאי למצוא מקום לינה וללכת כבר בערב לרכוש כרטיסי כניסה לשמורה. כך תוכלו לישון בעיירה ולהתעורר מוקדם כדי להספיק להיכנס לשמורה כבר ב-7:00 בבוקר כשהיא נפתחת. השמורה מדהימה! והטיול בה לוקח יום שלם! אנחנו נכנסנו לשמורה בבוקר ויצאנו ממנה בסגירה, ב-18:30. למרות שמחיר הכניסה לשמורה יקר, אסור לוותר! כדאי לשלם על אוטובוס פנימי בתוך השמורה, לנסוע איתו עד לפיסגה ולרדת ברגל. השמורה מחולקת לשני צדדים, כדאי להתחיל בצד שמאל, ולהמשיך לצד הימני של השמורה, תוך שילוב נסיעה באוטובוס לפי הכוח.

מחירים: 200 יוהן למבוגר, + 100 יוהן אוטובוס פנימי בשמורה. בהצגת כרטיס סטודנט מקבלים 100 יוהן הנחה.

כדאי מאוד, כבר ביציאה מהשמורה, להיענות להצעתם של הנהגים הרבים ש"יקפצו עליכם" כדי להציע לכם נסיעה לחואן לונג, שמורה מדהימה נוספת כשעה וחצי נסיעה דרומה מג'יזאיגו. (ההגעה לשמורה חואן לונג אפשרית כרגע רק עם רכב קטן, ולא אוטובוס). כך אפשר לישון עוד לילה בג'יזאיגו ובבוקר לצאת לשמורה הבאה - חואן לונג.

חואן לונג - עוד שמורת טבע מדהימה שאסור לפספס. טרסות גיר היוצרות בריכות מים קטנות עם המים הכי צלולים שתראו בחיים.

מחיר הכניסה לשמורה - 200 לאדם. כרטיס סטודנט מקנה 50% הנחה.

כדאי לדעת: שמורות הטבע ג'יזאיגו וחואן לונג הן קצת כמו "מוזיאון בטבע". ההליכה היא על שביל עשוי מדק, מתוייר מאוד, והכניסה למים אסורה! (שמענו על כמה ישראלים שהפרו את החוקים) ובכל זאת, הנופים עוצרי נשימה ואסור לוותר!

מחואן לונג כדאי לנסוע לעיירה סונגפאן, שידועה בעיקר בזכות טרק הסוסים שיוצא ממנה. אני יודעת שהמידע על הטרק מבלבל, ורבים נהנו ממנו, אך גם רבים כאלו שלא.

המלצה שלי: לאחר התייעצויות רבות עם מטיילים שיצאו לטרק הסוסים לפנינו, הבנו שטרק של יום אחד - יפה מאוד. טרק של יומיים - מאכזב כי רוב היום הראשון הוא ברכיבה על כביש. טרק של שלושה ימים - גם הוא יפה מאוד, אך כמובן רק למי שמסוגל לשבת על סוס שלושה ימים.

בגלל שלא היו לנו שלושה ימים, אלא רק אפשרות לטרק של יומיים או יום אחד, ולאור הדברים הנ"ל, החלטנו לצאת לטרק של יום אחד. היה יפה מאוד! ושווה! אחרי רכיבה של שעתיים וחצי בין הרים ונופים משגעים הגענו למנזר טיבטי, שם המדריך הכין לנו גם אוכל (נודלס וירקות, צמחוני). אחרי ההפסקה חזרנו בחזרה לסונגפאן, הגענו חזרה סביבות השעה 14:00. 

המחיר של הטיול יקר - 220 יוהן לאדם ליום. לדעתנו היה מוצלח מאוד. כמובן שהחוויה תלויה גם בהרכב הקבוצה.

בוסנגפאן יש גסטהאוס עליו שומעים בכל מקום - אמה'ס גסטהאוס עם המסעדה אמה'ס קיטשן. לילה אצל אמה בדורמס עולה 40 יוהן לאדם. אמה עצמה אישה מלאת מוטיבציה לעזור, דוברת אנגלית מצויינת, ומבשלת אוכל מערבי טעים מאוד. עם זאת, יש תחושה שהיא לא מאוד נחמדה באמת, ושהחיוך מזוייף, כמו כן, היא מנסה כל הזמן לשכנע להיעזר דווקא באנשים ובנהגים שלה, כנראה כדי להרוויח עמלות.

כדאי מאוד (!!!) לא להיכנע לנוחות ולאי נעימות, ולא לאכול אצל אמה כל הזמן, אלא גם לנסות ולבשת במסעדות מקומיות שיהיו זולות בעשרות אחוזים, או למי שמחפש אוכל מערבי, ממש 3 חנויות מאמה יש מסעדה נוספת שנקראת "שרה", שם יש אוכל מעולה, מנות גדולות וגם יותר זול! בהצלחה!

טיילתי באיזור שנגרילה ביוני 2013. יש 4 אוטובוסים ביום לעיר דצ'ין. כשהאחרון יוצא ב-14:30. הנסיעה לוקחת בין 4.5 ל5.5 שעות, אבל זה אמור להיות קצר יותר בעתיד כי הם עובדים על הכביש החדש. המחיר הוא 67 יואן.

מגיעים לדצ'ין ומיד תסעו לפלייסה. אין מה לעשות בדצ'ין. ואן לפלייסה לא אמור לעלות יותר מ20 יואן והנסיעה קצרה יחסית. חשוב לדעת- אין עד כה כביש לרכבים ליובאנג. אז כשנהגים ישאלו אם אתם ליובאנג. הכוונה היא לתחילת הטרק.

פלייסה זה בסך הכל שורה של בתים לאורך הכביש הראשי. יש מספר הוסטלים ומסעדות ונוף יפה להרים מושלגים. ממליץ לישון בהוסטל של HI, שהכניסה אליו נמצאת יחסית למטה. תראו על הכביש שלט כחול עם בית ועץ. תכנסו לסמטה ותעלו ימינה בעלייה. שם תקבלו מפה והסבר על הטרק.

בבוקר ניתן לקחת ואן למרחצאות של שידאנג (Xidang) שמשם מתחילים את הטרק. ואן מלא זה 20 יואן לכל אחד. בדרך למרחצאות, טיפה לפני הגשר הגדול של שידאנג, מגיעים למשרד כרטיסים ששם גובים מחיר מופרז של 230 יואן כניסה לשמורה. כרטיס סטודנט מתחת לגיל 24 נותן הנחה.

הטרק ליובאנג - מתחילים בגובה 2,600. העליה לפאס היא בערך שלוש וחצי שעות. עליה ארוכה. גובה הפאס הוא 3,800 מטר ויורדים ליובאנג עליון, שנמצאת בגובה 3,200 מטר. ירידה של עד שעה. בכל הדרך יש מספר תחנות רענון שניתן לקנות דברי מזון במחירים גבוהים. ממליץ מאוד לשתות תה מחלב יאק. חמישה יואן לקערה קטנה, מאוד טעים ומזין. כמובן שלאורך כל הדרך שיירות של חמורים יפריעו לכם וניתן גם לשלם שהחמורים יסחבו אתכם- לא זול.

ביובאנג יש בסך הכל 35 בתים, כשרוב האנשים נמצאים ביובאנג עליון. ביובאנג תחתון יש רק 10 בתים. בכל יובאנג יש רק שתי משפחות שאין להן הוסטל ומסעדה. אני ממליץ לישון בהוסטל האדום. כשמגיעים ליובאנג ומסתכלים על הנוף שממול, רואים הרים מושלגים, מפנים את המבט ימינה וניתן לראות הוסטל שכל הפנים שלו צבוע אדום. אתם תראו גם שיש להוסטל את דגלה האדום של סין. חדר עם שלוש מיטות עולה 24 יואן לכל אחד. יש גם מטבח שניתן לבקש שיכינו אוכל. כמו בכל יובאנג, הכל נורא בסיסי, המקלחות הם בחלק נפרד ויש מים חמים על בסיס דוד שמש. החיסרון בהוסטל שאין כיור.

יובאנג מתקיימת על הספקה על גבי חמורים, אז אם אין אוכל בהוסטל אחד. ניתן ללכת למטבח של הוסטל אחר. מכיוון שרוב האנשים. כמו בכל סין, לא יודעים אנגלית. פשוט תכנסו למטבח ובעזרת תנועות פנטומימה תבקשו מה לאכול. הבשר מאוד יקר בכפר, בקבוק מים גדול עולה 10 יואן. קטן עולה 5 יואן.

אני ממליץ ללכת לאכול במקום שנקרא יאק באטר טי. יש שם בחור משם ברוס שנמצא שם בהתנדבות שנה. הוא יודע אנגלית לא רע בכלל. לא מזמן כמה ישראלים לימדו אותו להכין שקשוקה. ובמקום הוא מכין לחם ירוק מיוחד. אז פשוט תבקשו את זה והוא יכין לכם.

יש מספר טיולי יום שניתן לעשות ביובאנג: יש את הטיפוס לקרחון, בחלק מהמפות זה רשום Ice Lake, נמצא ליד הבייס קאמפ. לוקח שעתיים עד לבייס קאמפ ועוד שעה עד לאגם שמתחת לקרחון. ממליץ בחום, למרות העלייה הקשה. הדרך עלולה להיות חלקה ובוצית עקב הגשמים. אין שילוט באנגלית לקרחון/אגם קרח. פשוט תלכו לאורך הפחים הירוקים. יש המון דרכים בעליה אבל בסופו של דבר כולן מגיעות לאותו המקום. חזרה לכפר לוקחת כשעה וחצי עד שעתיים. ניתן גם לעלות למפל מים, לוקח בין שעתיים שלוש עד שמגיעים. היציאה לדרך היא מיובאנג תחתון, חזרה לוקחת בערך שעה וחצי.

למטיבי לכת- יש את האגם הנסתר. אני לא עשיתי את זה, אך כמה חבר'ה אירופיים סיפרו שלקח להם 7 שעות הליכה. חלקם לא ממש התלהבו מהאגם אבל אמרו שיש נוף מדהים. הם שכרו מדריך ב200 יואן בסך הכל. ככל שיש יותר אנשים, המחיר יורד לבן אדם. הם טענו שלא ממש היה צריך אותו, למרות שאנשי הכפר אמרו שקשה להגיע לאגם הנסתר והדרך מסוכנת.

חזרה לשנגרילה - ניתן לחזור מיובאנג באותה דרך שממנה באתם. אופציה שנייה, היא לאורך הנהר ומגיעים בסוף לנינונג, שם אפשר לשכור ואן שויחזיר אתכם לדצ'ין. ניתן גם להמשיך ללכת עד לגשר דל שידאנג. ומשם לתפוס ואן חזרה לדצ'ין. במפות כתוב שההליכה עד נינונג אורכת 6 שעות ומנינונג עד לגשר שידאנג עוד 3 שעות. כמה ישראלים אמרו שזה לקח להם הרבה פחות זמן ממה שרשום. הרוב בירידה קשה.

אני חזרתי באותה דרך שהגעתי ליובאנג - יצאתי ב8:30 בבוקר וב11:30 כבר הגעתי חזרה למרחצאות שידאנג, כולל כ45 דקות עצירה באחת תחנות רענון. כשמגיעים למרחצאות, ישאלו אתכם אם אתם רוצים לחזור לפלייסה. אני פשוט אמרתי שאני רוצה לחזור לשנגרילה ונהג מיני אוטובוס ניגש וטילפן להזמין כרטיס מדצין לשנגרילה. ב12:30 המיני אוטובוס יוצא מהמרחצאות. עולה 20 יואן עד לדצין. ב14:40 יוצא האוטובוס חזרה לשנגרילה. אם אין ברירה ישנים עוד לילה בדצין.