שוב הגענו בבוקר לחניון האצטדיון והתחלנו את המסלול היומי. תחנות עוגן לאותו היום: שיט תעלות, מבשלת הייניקן, מוזאון ואן גוך, שוק אלברט קופ, פונדלפארק, ליידספליין.
היינו יותר מנוסים אחרי האתמול, ולכן ירדנו מהטראם באזור רחוב דאמרק ונכנסנו למשרד הכרטיסים שהזכרתי בפוסט הקודם. קנינו כרטיסים לשיט תעלות בן שעה, וכרטיסים לחווית הייניקן. השיט היה מהנה מאוד, למרות שהיה חם ולא כל כך ממוזג בסירה ודי הזענו כולנו. מזלנו שלא היו לידנו כאלה שריח הזיעה שלהם היה בלתי נסבל (ואתם בטח מכירים כאלה פה ושם...) אבל באמת, הסבר מצוין באנגלית, היכרות עם החלקים המרכזיים של העיר (חלקם ראינו אתמול ועכשיו הייתה חזרה), וקצת מבינים יותר על ההיסטוריה של אמסטרדם. באמת מומלץ והמחיר הוא סביר.
אחרי השייט היינו צריכים להגיע למבשלת הייניקן ולא היתה סיבה ללכת ברגל, לכן עלינו על טראם (במקרה שלנו מספר 24 אבל יש עוד אפשרויות) , שילמנו כ-10 יורו לארבעתנו ונסענו ישירות למקום המיועד. הכל כתוב בתכנית שלי שמצורפת כאן. תשמעו חברים - חווית היניקן היא באמת חוויה מדהימה, בעיקר כמובן לאוהבי בירה. זה מוזאון מעניין, עם ריחות וצלילים ומטעמים ואחרי הכל מבינים איך עושים בירה הייניקן. מי שאוהב זוכה בכוס קטנה לטעימה ואח"כ 2 כוסות גדולות לשתייה. באמת מומלץ. גם הילדים נהנו ובסוף קיבלו פפסי במקום בירה. בחנות של המבשלה יש המון מוצרים יפים של הייניקן, והחברה' שלי קנו לעצמם מזכרות: כובעים לחורף וכד'.
המבשלה היא בניין מאוד גדול וארוך. מצדו האחד הכניסה לחוויה, ומצדו השני יש מתחם קטן של בתי קפה ומסעדות קטנים. חלקן "מלכודות תיירים" וחלקן נראות איכותיות. אנחנו, לא תלינו יותר מדי תקוות באוכל שם אבל את העין תפסה מסעדה ספרדית בשם BARCA שהשם שלה מעיד על הזיקה לספרד. זוהי מסעדת טאפאס וסנדביצ'ים. נכנסנו והתלהבנו מהעיצוב האיכותי, מהשירות המצוין ומהארוחה המעולה שקיבלנו שהייתה סנדביצ'ים איכותיים ביותר, צ'יפס מיוחד ושתייה. באמת, ארוחה מפתיעה ומשביעה במחיר מצחיק יחסית למה שקיבלנו. ממליץ מאוד להכניס את זה בתכנון שלכם.
אחרי הייניקן היה בתכנית ללכת לשוק אלברט קופ אך הבנו ממישהו שבגלל שהיה יום א' זה היה סגור. לא בטוח שהפסדנו הרבה, אבל אם חשוב לכם אז תלכו לשם ביום שבת. אז פשוט המשכנו ישירות ברגל לאזור כיכר המוזאונים היפה והמדהים, עם המדשאה הענקית ובריכות המים הקטנות. בדיוק היה שם זוג יהודים שעשו צילומים לחתונה וצעקנו להם מזל-טוב. הלכו למוזאון ואן גוך שנסגר בשעה 1700 ולא נשאר לנו יותר מדי זמן להנות ממנו. במוזאון נכנסנו עם כרטיס המוזאונים שלנו אבל שם התגלתה בעייה. ולכן עכשיו אני רוצה לדבר על כרטיס המוזאונים.
תבינו, בהולנד כמו בארצות רבות ואולי אפילו בישראל, יש המון מוזאונים ויש אפשרות לעשות מעין מנוי שנתי למוזאונים רבים במדינה. המנוי הזה הוא יקר אבל מי שעושה אותו זה כנראה משתלם לו. כשאנחנו מתכננים טיול בהולנד ומשולבים בו הרבה מוזאונים, זה משתלם מאוד!!!! אבל הישראלים כמו ישראלים, למדו איך לסחור גם בזה. הכרטיסים תקפים לשנה. על כל כרטיס יש מדבקה שבה רשום מועד הפקיעה של הכרטיס ויש גם מקום לשם בעל הכרטיס. בד"כ אתה כותב בעצמך את השם וזה מספיק. ישראלים רבים חוזרים לארץ ונשארים להם כרטיסים, והם מעבירים אותם הלאה לישראלים אחרים שנוסעים להולנד, לפעמים גם בלי לבקש תמורה. שם, בהולנד, כשמציגים את הכרטיסים, בד"כ רק סורקים את המספר שלהם בכניסה ולא שואלים יותר שאלות. לא בודקים אם יש שם או כל דבר אחר. אבל, במוזאון ואן גוך, יכול להיות שיש משמעת רצינית יותר, פתאום שמו לב שאין לנו שמות על הכרטיסים וכנראה שגם שמו לב שמישהו נכנס עם המספרים הסידוריים האלה כבר בעבר למוזאון (מה שבטוח קרה. פירוט בהמשך) ואז התחילו לשאול למה אין שמות והתחילה מבוכה כזו לא נעימה שהיה להם ברור שהכרטיסים לא שלנו במקור ולנו היה משחק של תמימים שלא מבינים מה הבעיה. אז הנה מה שקרה איתנו: בשלב התכנון של הטיול איתרתי משפחה שחזרו מהולנד והעבירו לי את הכרטיסים שלהם : 2 מבוגרים ו 2 ילדים מכיוון שהכרטיסים תקפים עד ליולי 2013 (שילמנו להם חצי מחר וזה היה מאוד מאוד משתלם). כפי שקראתם בבלוג, נכנסנו עד לאמסטרדם להרבה מוזאונים עם הכרטיס והכל עבר חלק. והנה כאן, הבחורה בכניסה עשתה קצת בעיות. היא הדביקה לנו מדבקות חדשות וביקשה שנכתוב שמות. אז פשוט רשמתי רק שם פרטי בכל כרטיס ואז היא נרגעה ונכנסנו. מי שרוצה את הכרטיסים בכל זאת, יכול לפנות אלי בממשק הפרטי או בדוא"ל ואתן לו. פשוט אני קיבלתי את הכרטיסים בלי שם (שכחו כנראה לרשום או לוודא שרושמים) ועכשיו יש שם פרטי, זה כל ההבדל.
המוזאון הזה הוא גדול מאוד ומי שרוצה יכול לקבל אוזניות עם הסבר באנגלית (10 יורו לזוג). מי שאוהב את ואן גוך יהנה מאוד, מהציורים ומההסברים. יש לי 2 עצות לגבי המוזאון הזה: לשריין מספיק זמן כדי להנות ממנו עד הסוף, לא להגיע עם ילדים מתחת לגיל 16. הם לא מבינים מה קורה שם ורק מפריעים. יצאנו מהמוזאון כשאנחנו יודעים בוודאות שלא מיצינו אותו וחבל!
הערב התחיל לרדת והלכנו ברגל מכיכר המוזאונים לפונדלפארק. לא נכנסו לתוך הפארק, היה נראה לנו לא מעניין ולכן הלכנו ישירות לכיכר ליידספליין הקרובה ושם היתה הופעה של להקה מקומית. המן אנשים, תיירים, פעילות ואווירה כיפית. בלילה זה אפילו אמור להיות עוד יותר יפה. עשינו ביקור קצר אצל "בן אנד ג'ריז" והמשכנו בהליכה נעימה מאוד לרחוב שבו עלינו שוב על הטראם לחניון. נכנסנו לרכב ולאחר כ 50 דקות היינו שוב בווילה.