טיול בר-מצווה 13 ימים בלגיהולנד - 10

18/08/12 - (יום שבת) - אמסטרדם 1

 טוב, תקשיבו טוב. הפוסט הזה והפוסט הבא מוקדשים ליומיים שתכננתי לאמסטרדם. הסיפור עם אמסטרדם הוא מורכב ולכן יש מספר דברים לתכנן בקפידה מראש: הגדירו לעצמכם כמה ימים אתם מקדישים לאמסטרדם כי יש המון דברים לעשות שם ולפעמים צריך לתעדף ולהחליט מה לא עושים. מתי אתם מתכוונים להגיע לאמסטרדם - אנחנו הגענו בסופ"ש ולדעתי זה הזמן הכי טוב שיש. ביום א' חנויות הבגדים סגורות אבל מי מגיע לשופינג באמסטרדם בטיול משפחתי? (אה, יש כאלה נכון). קבעו לעצמכם כיצד תגיעו לעיר. אם אתם בוחרים להגיע ברכב, הכירו היטב את אפשרויות החנייה בעיר ולאן אתם רוצים להגיע בתחילתו של יום. הכירו את המפה של העיר וקבעו מקומות עוגן בכל אחד מהימים. אפשר בקלות ללכת לאיבוד בזמן ו/או ברחובות העיר ולא להספיק את מה שתוכנן.

 אז נתחיל בחנייה. יש 7 חניונים מאוד גדולים בפאתי העיר, הם נקראים חניוני P+R ואתם תרצו מאוד מאוד לחנות שם בבוקר ולחזור לשם בערב. אז ריכזתי את 7 החניונים כולל סדר העדיפויות המומלץ להגעה:


הגענו לחניון האצטדיון בשעה 0930 בערך והיה המון מקום. שימו לב לשיטה: בכניסה לחניון יש 3 מסלולים ובכל אחד מהם כתוב משהו בהולנדית ובקלות אפשר לטעות. היכנסו רק מהמסלול הימני שהוא מסלול ה P+R אתם לוקחים כרטיס במחסום ונכנסים לחניון. מוצאים מקום והולכים לשומר. הוא לוקח את הכרטיס שלכם ונותן לכם בחזרה את הכרטיס וגם 4 (במקרה שלנו) כרטיסי נסיעה הלוך וחזור לתחנה המרכזית של אמסטרדם. יוצאים מהחניון וממש 30 מטר משם יש תחנה של טראם מספר 16 או 24 שלוקח ישירות למרכז העיר. אין הרבה דאגות, פשוט תרדו בתחנה האחרונה שלו שהיא בתחנה המרכזית. כל תחנה מוכרזת מראש ברמקול בטראם וגם כתובה בשלט גדול, כמו בשאר ערי אירופה הגדולות. כשעולים לטראם צריך להעביר את הכרטיסים בסורק שנמצא ליד הנהג, וכשיוצאים מהטראם מעבירים את הכרטיסים שוב ליד דלת הירידה. מאוד נוח ופשוט. כשחוזרים לחניון, מחזירים את הכרטיסים לשומר והוא מחזיר את הכרטיס של החנייה, שולח אתכם 3 מטרים לידו כדי לשלם את החנייה במכונה (לא יקר) ומשם הדרך החוצה היא פשוטה ביותר.

 אני מצרף כאן הצילום של התכנון ליום הראשון באמסטרדם


תחנות החובה שקבעתי לאותו היום: מוזיאון נמו, רחוב דמראק וכיכר דאם, חלונות אדומים, בחיינהוף, בית אנה פרנק. היתה אופציה לשלב גם את האטרקציה שנקראת "מרתפי אמסטרדם" אבל לאחר המון לבטים, כי זה די קורץ הדבר הזה, החלטנו לוותר. אתם - תחשבו על זה אולי השיקולים שלכם יהיו אחרים. שימו לב לעוד משהו, אמסטרדם תיירותית מאוד ולכן יש משרדי תיירות שמאפשרים לכם לקנות כרטיסים לכל מיני מקומות בהנחות לא רעות בכלל. אנחנו נכנסנו, אמנם ביום השני אבל זה היה יכול להיות רלוונטי לכל יום, למשרד שכתוב עליו tours & tickets וקנינו כרטיסים בהנחה (אספר על זה בפוסט הבא).

 אז ברגע שיורדים בתחנה המרכזית מרגישים את העיר והאווירה המיוחדת של אמסטרדם. אנחנו זכינו ביומיים חמים מאוד (מעל 30 מעלות) וזה היה אפילו יותר מדי כי הייתה לחות גבוהה. מתחילים בהליכה לכוון מוזאון נמו שנמצא מרחק 10 דקות מהתחנה. בדרך, רעבים למשהו קטן אז עוצרים בסטארבקס לעוגה וקפה/שוקו. טעים מאוד ולא יקר. נמצא ברחוב oosterdoksstraat 4. ממשיכים בהליכה על הרציף, ליד התעלות ומגיעים למוזאון נמו. מקבלים שם את כרטיס המוזאונים, ויש מקום לאחסון של תיקים (תמורת חצי יורו מקבלים לוקר עם מנעול וזה בהחלט פתרון בטוח). כל מה שכתוב בפורום ובספרים על המוזאון הזה הוא נכון. חוויה בלתי נשכחת, לכל הגילאים, מפעיל אותך, מלמד אותך מהנה אותך. עוברים מיצג מיצג וחווים דברים.

 הנה ברבור שראינו ממש מחוץ למוזאון


לאחר שמיצינו את המוזאון חזרנו לתחילת רחוב דאמרק והתחלנו בשיטוט. לאחר מספר דקות הליכה פונים שמאלה ונכנסים לכוון הכנסייה הישנה והרובע של החלונות האדומים. תשמעו - זוועה! חנויות סקס בכל מקום, חנויות סמים מכל מיני סוגים, חלונות לזונות שהיו בד"כ ריקים אבל בכ"ז ראינו 2-3 "חמודות" עומדות בלבוש מינימלי, PIPSHOW ובתי קפה שהריח שעולה מהם מגדיר אותם היטב. עזבנו שם מהר ולא ידענו אפילו איך להסביר לבן הקטן מה בדיוק ראינו. אז לגבי זה - כן ללכת וכן לחוות את זה, אבל רק לרגע.
חוזרים לרחוב דאמרק ומשם לכיכר דאם הרועשת. בדיוק כשהגענו היתה אליפות כדורגל רחוב של אמסטרדם והיה קהל רב. אבל בסה"כ איזור צפוף ורועש. משם, מתחברים לרחוב רוקין. שימו לב, כביכול דאמרק הוא הרחוב הכי מרכזי וחשוב בעיר, אבל ככל שממשיכים ברוקין ואח"כ ממנו לרחובות אחרים, מבינים שהכיף, היופי והתיירות האמיתית היא שם. עברנו ליד 'מרתפי אמסטרדם' ולא נכנסנו. המשכנו ברחוב רוקין לכוון כיכר ספאו ושם בדלת עץ קטנה נכנסנו למתחם הבחיינהוף לגיחה מהירה, הסבר למשפחה על המקום והמשך המסלול. מציע בחום, אם אתם כבר מתכוונים להיכנס לבחיינהוף (מומלץ), לדעת קצת על המקום, מי היו הבחיינהוף ולספר למשפחה כדי שיבינו מה הם רואים.

היינו רעבים מאוד ונכנסו למסעדה שנמצאת באחת הסימטאות שיוצאות ימינה מרח' רוקין בשם AL RANCHO מסעדת בשר טובה מאוד, מחירים נוחים מאוד, אוכל טעים ומשביע מאוד.
מהבחיינהוף הולכים ברגל, עוד כרבע שעה, לבית אנה פרנק. הגענו אחה"צ והתור היה לא היסטרי (כ-40 דקות). בזמן הזה שמחכים תמיד רוצים לעשות 2 דברים: הראשון, למצוא את מסעדת הפנקייק המפורסמת שכולם כותבים עליה ולאכול פנקייק - אנחנו לא מצאנו. השני, ללכת לשירותים. אז שימו לב לטיפ הבא: ממש בצמוד לתור שלכם, יש מסעדה יחסית גדולה (ברחוב הפונה לתעלה, בקו ישר עם הכניסה לבית אנה פרנק). שם בפנים, יש שירותים בחינם!! אפשר מקס' לקנות שתיה כדי להיות מנומסים. אז אם אתם צריכים - לכו ואל תתביישו. בנוסף לתור, בדיוק הגיעה לאזור הבית סירת פרסום של "פרינגלס" וחילקה חינם לכולם פרינגלס חדש ומשקפי שמש לילדים וביקשו רשות להצטלם עם הילדים לעמוד הפייסבוק של פרינגלס כאקט פרסומי. הבן הקטן, ללא העכבות, שיחק אותה והביא פוזה של שחקן קולנוע. אני אבדוק אם הוא מופיע בעמוד של פרינגלס. אבל, ותחשבו על זה, זה לא נעים לעשות דבר כזה דווקא ליד הבית של אנה פרנק. קצת טעם לפגם, לא?

 בית אנה פרנק - גולת הכותרת של היום הזה. מרגש מאוד, מעורר מחשבות. אמנם הסיור לא כל כך ארוך, אבל כדאי מאוד לקרוא את החוברת שנותנים בכניסה כדי להבין מה בדיוק היה כאן, ואח"כ כשיצאנו , אז היכה בי כל ההלם הגדול. כי תבינו - מדובר בבניין שהיה מפעל. כלומר, משהו שפעיל בימי השבוע אבל בסופ"ש הוא סגור. זה משרד שפועל בשעות עבודה. וכשיצאנו החוצה ועברנו לחלק של שכונת יורדאן והבטנו בבניין מרחוק, הבנתי פתאום כי כשכל הנאצים וההולנדים הסתובבו להם ביום שבת או ראשון ברחובות, נהנו, שטו בתעלות וחיו חיים נורמלים, היו 2 משפחות של יהודים נרדפים, מוחבאים בקומות העליונות של מפעל תעשייתי, שנמצא מתחת לאף של כולם, ואסור היה להם להזיז את הוילון אפילו מילימטר כי זה היה מחשיד מאוד אם בבניין משרדים פתאום היו רואים תנועה או דמות בחלונות. אתם מתארים לעצמכם? איזה אנושות מגעילה יש בעולם הזה?

מבית אנה פרנק חזרנו לתחנה המרכזית דרך הרחובות הקטנים, ציוריים והתוססים של שכונת יורדאן. חוויה שכדאי לחוות. מי שרעב ימצא שם מסעדות נחמדות רבות. חזרנו לחניון, שילמנו ונסענו לווילה (לא יותר משעה).