טיול בר-מצווה 13 ימים בלגיהולנד - 4

12/08/12 - יציאה מבלגיה להולנד - דלתה-פארק

 חגגנו את ארוחת הבוקר האחרונה בבריסל ביחד עם כל המשפחה של אבי ופרנק, דיברנו, צחקנו, קיבלנו פנקייקים ענקיים, ונפרדנו. התכנון היה לצאת מבלגיה דרך כבישים מעניינים, לעבור בדרך (כבר בצד ההולנדי) במנהרה תת קרקעית ארוכה שנקראת westerscheldtunnel ולהיות במשך רוב היום בפארק המיוחד לנושאי סכרים וים שנקרא deltapark או delta expo (יש אתר אינטרנט מאוד ידידותי המאפשר לתכנן היטב את היום). מדובר בפעילות למשך כמה שעות טובות, ולכן צריך לתת לזה זמן.


הנסיעה להולנד היתה נחמדה מאוד. שימו לב כי אם תזינו לגיפיאס כתובת מוצא בבריסל למשל וכתובת יעד בהולנד, תקבלו את הדרך המהירה שלא בהכרח יפה ומעניינת. ולכן, חפשו עוד קצת בגיפיאס את הדרכים הנספות שהוא יודע להציע, והעדיפו את הדרך שעוברת דרך כביש הטבעת של גנט לכוון צפון מערב. מעניין לדעת כי המעבר בין בלגיה להולנד לא מורגש בכלל, אין שוטר, אין תחנת גבול, אין כלום. פשוט פתאום רואים סימונים אחרים בכבישים (למשל: פס ירוק כקו מפריד בכביש דו-כווני), תחנות רוח ענקיות ושמות בהולנדית. מי שקיווה לדרמה והחתמה בדרכון - זה לא קורה.

בשלב התכנון ממש הייתי בטוח שההגעה למנהרה התת קרקעית בת ה 6 ק"מ תהיה אטרקציה. אז זה באמת היה נחמד, אבל קצת פחות ממה שחשבתי. בסוף המנהרה יש עמדת תשלום של כמה יורו (לא רציני). אנחנו אוהבים מנהרות, מי שלא אוהב לא חייב.

 המשכנו לכוון דלתה-פארק בדרכים כפריות יפהפיות, כבישים צרים יחסית אבל מכניסים היטב את המטייל לאווירה ההולנדית. בתכנון בתמונה למעלה תראו את הכתובת שיש להזין כדי להגיע לחנייה של הפארק. יש המון מקום ומוצאים בקלות, אך זיכרו כי היציאה מהחנייה היא באמצעות אסימון מיוחד שתקבלו בקופה. אל תזרקו את המטבע הזה בטעות, כי זה כרטיס היציאה שלכם בסוף. הפארק עצמו מאוד מאוד יפה, ידידותי ומלמד. מה הספקנו: שיט בסירה כדי להבין יותר מקרוב את הקונספט של הסכרים שמונעים הצפות באזור החוף (לאורך כל השיט לוו אותנו שחפים מקרוב קרוב, עד כדי כמעט נגיעה), מתקן רוח המדמה סופת הוריקן - נכנסים לחדרון ומתחילה רוח מתגברת ומתגברת עד לעוצמה גבוהה מאוד, חוויה מהסרטים. מופע כלבי ים, מתקן המוקדש ללוויתנים, אקווריום עם כרישים, מגלשות מים לילדים ואזור משחקי מים (כדאי להגיע עם בגדי ים בתיק), תערוכת צדפות/מולים. היו עוד מתקנים שם שלא הספקנו כי רצינו להגיע לווילה ולהתמקם. מזג האוויר היה מעולה, כמו שהיה לנו בכל התקופה בהולנד.
 למי שרעב, בפארק יש מסעדה מאוד טובה ובמחירים סבירים - לא לחשוש לקנות סנדביצ'ים ולהשביע את הרעב.



לקראת סגירת הפארק (1700) הזנו את הכתובת של הווילה שבה נישן ב-9 הלילות הבאים, והתחלנו בנסיעה. מכיוון שהיה יום א', כל ההולנדים היו בדרכים. מזג האוויר הוציא את כולם לטיולים ולחופים ועד כמה שהדרך היתה יפה ומלאה בחופים וסירות ואנשים, זה היה קצת מתיש ולקח את הזמן. הגענו בסוף לווילה שלנו שעליה אספר בפוסטים הבאים.

 אבל עוד לפני, היינו רעבים מאוד בערב, ולא היה לנו כלום לאכול. נסענו קצת באזור הווילה כדי לחפש סופרמרקט או משהו כזה אבל היה יום א' והכל סגור. פתאום, מזווית העין ראיתי הולנדי מבוגר, על אופניים, עם סיגר בפה, מביט בנו ומבין שאנו אובדי-עיצות. שאל מה הבעיה ואמרנו שרוצים מסעדה או סופר. הוא ניסה להסביר איך להגיע למסעדה שהוא מכיר, אבל אחרי מספר שניות אמר לנו לעקוב אחריו באופניים והוא יקח אותנו למסעדה. מה אומר לכם, מחזה סוריאליסטי כזה לא ראיתי אף פעם. משפחה במקום זר נוסעת במהירות אפס, אחרי מבוגר באופניים עם סיגר בפה, לכוון הלא-נודע בתוך סמטאות ימינה ושמאלה. בסוף, הביא אותנו למסעדה מקומית שבה אוכלים הולנדים שחיים במקום. אנחנו מתים על המסעדות האלה כי הן הכי אמיתיות. נכנסו, והיו רק עוד כמה הולנדים שאכלו להנאתם. בעלת המקום דיברה אנגלית מצוינת וביקשנו ממנה שתבחר לנו 4 מנות שניצל שהיו בתפריט, אבל לא הבנו כלום. קיבלנו, 4 מנות של חצי קילו שניצל לכל מנה, ועל כל שניצל ערימה של תוספת, וזה כמובן בנוסף לשתייה וצ'יפס לכל מנה. היה פיצוץ בטן, מחיר סביר והתחלה נהדרת לשהות בהולנד. שם המסעדה kobalt ברחוב kerkstraat 39-ingang nutspassage בעיירה BODEGRAVEN (בעברית אומרים בודהחראפן).


 חזרנו לווילה לשינה ראשונה בהולנד.