הופעה של אלטון ג'ון גרמה לנו להזמין כרטיסים לברלין. מכיוון שפחות התחשק לי לבלות בברלין, החלטנו לשלב יומיים וחצי של טבע מחוץ לעיר. אחרי חיפושים וחפירות בבלוגים, בניתי מסלול מעגלי בשמורת הטבע השפרוואלד, המתחיל ומסתיים בשדה התעופה של ברלין.
שמורת השפרוואלד היא שמורת טבע ביוספרית (כלומר, שמורה שבני אדם חיים בה תוך שמירה על הטבע וניסיון לפגוע בו כמה שפחות). השמורה נוצרה לאחר עידן הקרח, והיא משתרעת על פני 1,300 קילומטרים, המתחילים ממש בפאתי ברלין. השמורה מתאפיינת בנוף של כפרים קטנים, עיירות עתיקות, למעלה מ-300 אגמים וביצות, והמון עצי אורן ואלון. מרבית הכבישים שנסענו בהם היו מוקפים בעצים או שחצו יער עבות.
מרבית הכבישים היו יותר מרשימים, אבל זה מה שהצלחתי לצלם בלי לעשות תאונה או פקק.
אי אפשר היה להתעלם גם ממרבדי החרדל שקישטו את חלק מהדרכים שעברנו.
נחתנו ב-8/5 בלילה בברלין והלכנו לישון במלון Intercity Hotel בשדה התעופה, הממוקם כ- 2 דקות הליכה מהשדה. המלון היה נהדר, שקט ומאוד נוח.
יום שלישי (9/5)
מיד לאחר ארוחת הבוקר, אספנו משדה התעופה את הרכב ששכרנו ויצאנו לדרך. נסיעה על הכביש הטבעתי של ברלין ואנחנו מתרחקים מהעיר לכיוון המרחבים הירוקים.
היעד הראשון שלנו הייתה העיירה ברנאו שליד ברלין (Bernau bei Berlin). זו עירה ימיבנימית שנבנתה באזור של ביצות. האטרקציה המרכזית בה היא חומה ששרדה מהמאה ה-14 ובה קבועים 2 מגדלים. באחד מהם יש את מוזיאון העיר (שהיה סגור כשהגענו).
סמוך למגדלי החומה ישנו שעון ענק (Heraldic clock) שמורכב מדוב מתכת, נשר ועץ אלון. הדוב אמור להכות בכפותיו בעץ האלון פעמיים ביום (בשעות 11:00 ו-15:00), אבל כשאנחנו הגענו הדוב נראה ישן לגמרי. לא הצלחנו לצלם את השעון כי השמש הייתה בדיוק מולנו והדוב האומלל כלוא מאחורי זכוכית ששלחה סינוור מרשים.
מכיוון שהעיר יושבת על ביצות, הפארק העירוני הוא בעצם ביצה חביבה עם המון ירוק מסביבה.
מברנאו נסענו לשמורת Schönower Heide. מצאתי את השמורה הזאת באמצעות גוגל מאפס ולא דרך המלצות. היה כתוב שיש שם מסלול מעגלי קצר והיה נראה לי שזה יתאים לנו. אבל למרות שהנוף מסביב לשמורה היה מיוער ירוק ומקסים, דווקא השמורה עצמה הייתה מדברית ומשעממת. הגירסה הגרמנית של החי-בר ביוטבתה. במרכז השמורה יש גדר (חשמלית כמובן) שמאחוריה אמורות להיות חיות בר. בפועל ראינו כמה איילים ועיזים. לא בשביל זה טסתי לגרמניה. בקיצור, לוותר.
היעד הבא היה המוזיאון הפתוח Naturpark Barnim. המוזיאון עוסק בהיסטוריה הגיאולוגית ובחקלאות של האיזור, אבל מבחינתנו היתרון הגדול שלו היה מרכז התיירות שבו וכמובן השירותים.
בהמלצת מרכז התיירות הלכנו ברגל למרכז העיירה Wandlitz וטיילנו מסביב לאגם שבעיירה. בדיעבד יכולנו גם לנסוע לשם, אבל ההליכה הייתה בדרך ירוקה ומוצלת, אז זה לא כ"כ נורא.
העיירה עצמה נראית מאוד תיירותית, עם מרכז מסודר, מסעדות, תחנת רכבת גדולה ומקומות לינה. מהעיירה יוצאים כל מיני מסלולים רגליים. אנחנו לקחנו אחד קליל שהגיע עד לאגם Liepnitzsee.
הדרך לאגם עוברת בשביל שמצד אחד שלו יש יער ומצד שני בתי מגורים.
חזרנו ל-Wandlitz וממנה לאוטו והמשכנו בנסיעה ל-Askanierturm. מדובר במגדל תצפית יפיפה מאבן, שאמורים לראות ממנו את כל האזור.
סמוך למגדל יש מסלול הליכה קצרצר, שמוביל כמובן לאגם.
המגדל היה סגור והשלט שעליו הפנה לאיזו מסעדה לקבלת המפתח. מכיוון שלא היה לנו כוח לחפש אותה, ויתרנו על התצפית.
Askanierturm נמצאת בערך 20 דק' מהעיירה שבה סגרתי לנו לינה: Joachimsthal.
היה מאתגר למצוא לינה באזור. רוב מקומות הלינה שמצאתי היו במרכז הטיול הטבעתי שבניתי ולא על גבי המסלול עצמו. בנוסף, רוב מקומות הלינה קיבלו ביקורות לא מתלהבות. התחושה מקריאת הביקורות הייתה שהרבה ממקומות הלינה שמרו על הוייב הסובייטי / המזרח גרמני - וזה כמובן לא נאמר בחיבה או בגעגוע. מנגד, היו מקומות לינה נהדרים במחיר מאוד גבוה. בסוף סגרתי לילה במקום שקיבל ציון של 9.1 בבוקינג עם ביקורות ממש סבירות. לצערי, אנחנו פחות התלהבנו ממקום הלינה הזה.
יום רביעי (10/5)
היעד הראשון שלנו הבוקר היה העיירה Lychen המוקפת באגמים. אבל בדרך עברנו דרך העיירה Templin הידועה כעיר הולדתה של אנגלה מרקל.
הסתובבנו קצת בעיר Lychen ובעיקר באגם שבמרכזה ששולח יובלים לחצרות הבתים.
בחצרות הבתים יושבות סירות שמשמשות את בעלי הבתים ככלי תחבורה בתוך העיירה.
שוב נסיעה ביער והפעם אנחנו מגיעים לעיירה בשם Himmelpfort, שהאטרקציה המרכזית בה היא סניף דואר שאליו מגיעים מכתבים לסנטה קלאוס. הסניף נפתח כל שנה בחודש נובמבר, ואנחנו כמובן הגענו שלא בעונה. העיירה הייתה קצת מנומנמת, ובכל זאת ליד סניף הדואר הסגור היה את הבית של סנטה קלאוס ובו שלל חפצים "אישיים" של סנטה.
מכיוון שהסתבכנו קצת עם הוויז בניסיון לאתר את המקום, ממליצה לרשום בוויז Himmelpfort Tourist Information או Cafe Kultur Herberge.
אחרי בילוי בבית של סנטה, הלכנו בעקבות שלט שמציע אופניים להשכרה לאחד הבתים בעיירה ושכרנו אופניים. עם האופניים רכבנו במסלול מסביב לאגם.
בדרך ליעד הבא שלנו עברנו דרך עיירה בשם Gransee. במרכזה ראינו אנדרטה מעניינת ועצרנו לצלם. גוגל לימד אותנו שזו אנדרטה לזכרה של המלכה לואיז. לא שהיה לנו מושג מי זו, אבל בכל זאת אנדרטה יפה.
בכללי, הנסיעות מעיירה לעיירה ומאגם לאגם לא היו אמצעי להגיע למטרה אלא הן היו חלק בלתי נפרד מהטיול עצמו. מכיוון שצילומים מחלון המכונית הם פחות פוטוגנים ויפים, אין לי הוכחה מצולמת להציג לכם, אבל תצטרכו להאמין לי שכל אחת מהדרכים שנסענו בהן הייתה מדהימה ביופיה. היה מאוד קשה לנתק את העיניים מהכביש ומהנוף.
הגענו אל Lindow שגם בה, כמובן, יש אגם. אבל גם שרידי מנזר עתיק שנבנה לראשונה בשנת 1230 והיום יש בו כנסייה נטולת גג ובית קברות עתיק.
כדי לנווט למנזר כוונו את הוויז לפנסיון Kolsterblick. תחצו את הנהר מעל הגשר. חפשו את הפסל המכוער הזה, והמשיכו בשביל שלידו.
היעד האחרון והאגם האחרון שלנו הוא בעיירה Neuruppin. הפעם הצלחתי יותר עם בחירת מקום הלינה. התמקמנו בחדר ויצאנו לטיול קצרצר בעיירה ובאגם.
למחרת בבוקר, יצאנו מ- Neuruppin לכיוון ברלין, ולאחר כשעת נסיעה החזרנו את הרכב בשדה התעופה של ברלין, ומשם בתחבורה ציבורית לתוך העיר.
מאוד נהננו מהטיול באזור. האביב הוא עונה מצויינת לשפרוואלד - הכל ירוק ומלא במים, ומזג האוויר היה פשוט מושלם (סביב 22 מעלות). אני חושבת שיומיים-שלושה הם פרק זמן אידיאלי לאזור, כי בשלב מסויים מתחיל להימאס לראות עוד יער ועוד אגם. אבל אם אתם חובבי טראקים ואגמים, תשקלו להאריך את השהות, כי יש שם המון מסלולים (מאתגרים יותר מאלה שבחרנו) לטייל בהם.