זהירות!!!!!!!
זה הולך להיות בלוג מתקתק עם המון המון תמונות שלכת- כמו שאני אוהבת
🍁🍁🍂🍁🍂🍁🍂🍁🍂🍁🍂🍁🍁🍁🍁🍁
״קיץ אינדיאני״ - היא תופעה של מזג אוויר בסתיו, המופיעה זמן לא רב לפני בוא החורף.
מזג אויר חם ושמשי אחרי לילות כפור גורם לעלים לשנות את צבעם, היות ובאזור כולו יש מגוון רחב של עצים נשירים כגון אדר (מייפל), צפצפה, אלון, לבנה ועוד.. מגוון הצבעים המופיע בתקופה זו רחב ונפלא.
הקיץ האינדיאני מופיע בדרך כלל מאמצע ספטמבר, עד אמצע אוקטובר וקצת יותר.
בצפון מזרח ארה״ב הוא מתחיל באזורים הצפוניים יותר כגון מדינת מיין ועם התקדמות הימים השלכת מדרימה עד למדינת ניו יורק ועוברת בדרך במדינות ניו-המפשיר, ורמונט, רוד איילנד, קונטיקט ומסצ׳וסט.
הצבעים החמים האלה של אדום, כתום, צהוב, ברונזה וירוק בינהם כל כך אהובים עלי, שנים חלמתי לנסוע לראות את השלכת הזו ובאביב החלטתי שבסתיו שיגיע נגשים את החלום.
כיוון שעכשיו אנחנו בשלהי אוגוסט (2019) , אוטוטו יגיעו ימים קרירים וריח הסתיו יעלה באויר, ובזמנו לא רשמתי בלוג, אני מעלה עכשיו זכרונות מאותו טיול נפלא שישאר למזכרת.
בעזרת Google Earth, Google Maps, סיכומים קצרים שערכתי בזמן הטיול והתמונות, שיחזרתי את המסלול שלנו.
ונחזור אחורה בזמן….לאוקטובר 2015
בלילה שבין ה 12-13 באוקטובר ב 00:30 יש לנו טיסת לילה לבוסטון עם אלעל .
13 באוקטובר
נוחתים ב- 5:45 בבוקר , ההגירה עוברת מהר מאוד, לוקחים שאטל לאזור השכרת הרכב , זוג אחד בתור לפנינו ובמהרה אנחנו יוצאים לדרכינו, בחוץ קר גשום וסגרירי.
בטיול זה אנחנו משתמשים באפליקציית HERE עולים על כביש N93 חוצים את גשר Memorial Bridge
ומנווטים לעיירה Salem להצטייד באוכל ומים לפיקניק בטבע. הקניות נערכות בסופר הנקרא Market Basket
היות וכדי להגיע לעיירה הזו אנחנו יורדים מהכביש הראשי אז אנחנו כבר ממשיכים צפונה לכיוון ההרים הלבנים כל הדרך בדרכים צדדיות ויפיפות.
לאורך הדרך עצים בכל מיני צבעים, מדי פעם מופיעים אגמים קטנים או קצת יותר גדולים ומסביב העצים המשתקפים במים והמראה פשוט מהפנט.
אנחנו עוצרים המון במהלך הדרך , אין לנו איזה אטרקציה מסוימת להיכנס אליה כל האזור כאן הוא אטרקציה אחת גדולה ואנחנו פשוט נהנים מהנסיעה, המראות ומלא עצירות לצילומים ולספיגת האווירה שמסביב.
אנחנו מגיעים לאזור בתקופת ההלוואין והבתים כאן כבר מקושטים לקראת החגיגות
בדרך אנחנו עוברים בעיירות קטנות והרחובות מקושטים בעצים צבעוניים
עץ מרהיב בעיירה Pittsfield
אנחנו נוסעים בכבישים פנימיים - כביש מספר 28,
וכביש 107 לכיוון האגמים הגדולים ואחכ׳ מתכווננים להכנס לכביש 175, זהו כביש צר שמשני צידיו יער יפיפה בצבעים נפלאים.
לקראת ערב אנחנו מגיעים למקום הלינה שלנו בעיירה לינקולן, אנחנו גמורים מעייפות, המראות היפים מלווים אותנו ממש עד מקום הלינה
מקום הלינה לשני הלילות הקרובים בלינקולן נקרא
Profile Motel & Cottages
הבקתות בסמוך ליער ומאחוריהן זורם נחל, ממש נחמד כאן
14 באוקטובר
אנחנו מתעוררים לבוקר קר מאוד.
בחסות הג׳ט לג אנחנו מתעוררים ב- 5:30 , אין צורך לארוז , יש לנו עוד לילה כאן.
ב-7:30 נוסעים למרכז העיירה ומתחילים את הבוקר בבית קפה עם כריכים וקפה
שמחים וטובי לב אנחנו מתחילים את כביש 112 הנקרא Kancamagus Hwy
היער משני צדי הכביש והצבעים כאן ממש בוערים, השלכת כאן נמצאת בשיא, עוברים ליד אתר מחנאות Hancock Campground וכיוון שהכניסה בשביל צר ומרהיב אנחנו נכנסים פנימה לראות איך זה מרגיש להיות ממש בתוך היער הבוער הזה.
רואים מעט אוהלים בדרך
אנחנו ממשיכים פנימה עם הרכב עד שמגיעים לחניה קטנה ליד הנהר, חונים ויורדים למטה למרגלות נהר Pemigewasset River
אחרי שיטוט נעים ליד הנהר אנחנו יוצאים מהמתחם ועולים שוב על כביש 112 מזרחה.
העצירה הבאה בתצפית יפה Pemigewasset Overlook התצפית משקיפה על אזור ההרים הלבנים , המראה צבעוני ויפה ועדיין קר מאוד.
מכאן היעד הבא הוא Sabbaday Falls מפלים יפים מאוד, הדרך אליהם היא ביער יפיפה המנוקד בצבעי השלכת , האויר קר, רוח נעימה נושבת ועלים נושרים עלינו תוך כדי הליכה , כבר בחניה קיבלנו מרבד עלי שלכת בכל הגוונים הנכונים וזה פשוט מושלם!!!
בדרך למפלים
יער צבעוני
מפל וברכת פיות
שכיות חמדה בדרך
ההליכה למפלים לוקחת לנו כ-30 דקות לכיוון, לאחר שסיימנו כאן אנחנו ממשיכים מזרחה על כביש 112 , אחרי כ-5 דקות נסיעה פונים שמאלה ל Bear Notch, שמעתי על המעבר הזה , הכביש הינו כביש צר שמשני צדדיו יער נפלא, (מה חדש?) ככה כמעט כל הכבישים כאן.
אבל התמונות שראיתי היו יפות מאוד ורציתי גם להיות שם ולראות במו עיניי, אז, הדרך נפלאה כרגיל , אנחנו ממשיכים הלאה עד לתצפית על כל האזור ועוד נסיעה עד לתצפית נוספת , והרי התמונות …
בתצפית
ואם מישהו רוצה לעשות פיקניק לבד בלי הפרעה עם חופת עצים מוזמן להגיע לכאן
אחרי הביקור בתצפיות אנחנו חוזרים חזרה לכביש 112 ורוצים לעבור את כולו ולהגיע עד ל-North Conway
ממשיכים מזרחה ועוצרים ב-Rocky Gorge Parking Lot, מקום חניה מסודר בו אפשר לרדת בנוחות לנהר
Swift River
אחרי שיטוט נפלא בין הבולדרים ועל הבולדרים עם לא מעט תמונות אנחנו ממשיכים מזרחה לכיוון העיירה Conway
מגיעים לעיירה, עוברים בכביש הראשי , לקח לנו להגיע לכאן 4 שעות מלינקולן, אם נוסעים ללא עצירה הדרך הזו לוקחת כשעה. עכשיו שעת צהריים לפני שממשיכים במסלול של היום אני רוצה להיכנס לכביש צדדי שמספרו 153
קראתי באחד הסיפורים שיש בדרך הזו השתקפויות יפות ואנחנו רוצים לבדוק אם יש אמת בדבר
מי שאמר כך, צדק.
הבניה כאן מאוד יחודית ויפה , יש הרגשה שהבתים כאן נטושים , לא רואים ילדים משחקים בגינות, אין רכב ליד הבית, לא רואים אופניים בחוץ, קשה להבחין בווילון בחלונות , הדבר הזה חזר על עצמו בהרבה מהעיירות שעברנו בהן בדרך , כמובן לא ברחוב הראשי , שם יש כמובן מכוניות בכביש אבל כמעט ולא רואים אנשים באזור הכפר. תחושה מוזרה משהו
אבל מכינים עצים להסקה לחורף אז …
אנחנו חוזרים חזרה אל העיירה , בודקים את אתר מזג האויר כי רוצים להצפין ולעלות להר וושינגטון , התחזית – גשם
אז משנים קצת תכניות, נכנסים קודם לאכול משהו ואז פונים לכביש 302 – Crawford Notch Rd לכיוון העיירה Bartlett אנחנו רוצים לראות את Bartlett Covered Bridge הגשר נמצא ממש על הכביש, והוא בנוי על Saco River
אנחנו מתקדמים מערבה בכביש ומגיעים לעיירה עצמה (Bartlett) אנחנו מחליטים להיכנס פנימה לעיירה, והעיירה הזו כמו עיירת רפאים , משהו ממש ממש מוזר, כפי שכבר ציינתי אין כלי רכב בחוץ אין סימן לחיים , ראו בעצמכם
לא מוזר ? אתם רואים מה שאנחנו ראינו ? אין חיים כאן!!! אבל המקום נפלא לחיות בו, מה רע בבית כזה , החלק האחורי בטח נפתח ליער מהמם . רק שיהיו שכנים כי לבד נראה לי קצת קריפי 😱
אגב, כביש ההמשך מתחבר לכביש שביקרנו בו לפני הצהריים –Beat Notch
אנחנו ממשיכים על ה-302 והגשם שהבטיחו לנו הגיע בגדול , אי אפשר אפילו לצאת מהרכב, אנחנו עושים עצירה קלה ליד אגם Saco Lake מצלמת אותו מתוך הרכב
כיוון שהגשם לא מפסיק, אנחנו נוסעים לכיוון Omni Mount Washington Resort , בית מלון יפיפה המצטלם יפה, העומד על גבעה ומשקיף על הסביבה מסביב מגרשי גולף מטופחים
אם לא היה לנו בתוכנית להגיע לבית הפנקייק בשוגר היל היינו נכנסים בשמחה ללובי של המלון לקפה ועוגה אבל משכך , אנחנו ממשיכים בדרכינו.
מגיעים לשוגר היל ומחפשים את בית הפנקייק המפורסם Polly's Pancake Parlor, קצת מתברברים , הוא היה לנו ממש מול העיניים ופספסנו אותו אך כשמצאנו כבר מתברר שהוא נסגר ב15:00 והשעה כבר 17:30.
אז מאוכזבים שפספסנו גם אותו וגם את בית הקפה במלון.
חוזרים חזרה בכביש אנחנו די קרובים למקום הלינה שלנו , לפני שיחשיך לגמרי ( יש לנו חוק שלא נוסעים בשעות החשיכה) האזור חשוך לגמרי בלילה, אנחנו עוצרים באגם נחמד
האגם שמו Profile Lake
אחרי הביקור באגם , יש עדיין קצת אור אנחנו נכנסים לעיירה לינקולן , משוטטים קצת באזור המרכזי
נראה די נטוש, הקור כבר ממש מציק, תמונות אחרונות לעיירה לפני שמחר עוזבים אותה
מתחם הלינה שלנו, לילה אחרון בהרים הלבנים
15 באוקטובר
הג׳ט לג עדיין כאן, ב-4:00 שנינו כבר ערים, בחוץ קר ועדיין חשוך, בבקתה שלנו חמים ונעים, וכיוון שכבר התעוררנו אז מארגנים מזוודות , רק עננה קטנה מרחפת, הגרון שלי כואב , לא נעים ומציק.
מעמיסים את הרכב, בחוץ מעלה אחת , לובשים שכבות,
מתחילים את הבוקר בבית הקפה שלנו, משם קופצים לבית המרקחת להצטייד במשהו שירגיע את הגרון.
היעד הבוקר, ערוץ Flume Gorge
בדרך לערוץ
אנחנו מגיעים למתחם והמקום עדיין סגור, נפתח ב-9:00 אז מסתובבים קצת , אפילו העצים בחניה בשלכת לא רעה
הזמן הגיע והשערים נפתחים, קונים כרטיסים (32$) ומתחילים את המסלול בערוץ היפיפה הזה, רוב הדרך אנחנו לבד, הסיבוב בערוץ לוקח לנו שעתיים, השמש מבצבצת מבין העצים ,שמים כחולים וזה יפההה!!!
לקראת השעה 11:00 אנחנו מסיימים את המסלול ונוסעים 5 דקות צפונה משם ל-Cannon Mountain Tramway רוצים לקחת רכבל למעלה להר 26$ כניסה
ואנחנו בדרך למעלה
רואים את Echo Lake
עושים למעלה על ההר מסלול הליכה כ-40 דקות, נשקף נוף מרהיב של יערות ניו המפשיר וורמונט
מכאן אנחנו נוסעים ל-Sugar Hill לבית הפנקייק שאתמול היה סגור
המקום מלא, נרשמים ברשימת המתנה , אחרי חצי שעה קוראים לנו , בזמן ההמתנה יש אינטרנט ואנחנו מנסים ליצור קשר עם הבית , האינטרנט לא ישאר איתנו לאורך זמן מה שיגרום לשינוי בתוכניות.
אחרי ארוחה טעימה ומשביעה אנחנו ממשיכים בדרכנו , הלילה אנחנו ישנים בעיירה Stowe , לילה אחד בלבד.
קצת מצלמים את העיירה ( עדיין בשוגר היל )
ממשיכים עם הכביש ויעדנו הבא העיירה Bath אנחנו רוצים לראות את הגשר המקורה המפורסם של העיירה.
האפליקציה מכניסה אותנו לכביש צדדי ואנחנו כמובן נכנסים, עם התקדמות הדרך נראה לנו שאנחנו לא בדרך הנכונה, בדרך רואים חוות , נופים נפלאים , הבתים כרגיל נראים ללא נפש חיה, אפילו רכב אחד לא ראינו בדרך הזו , אני מבקשת לחזור חזרה וקצת נלחצת, זוגי היקר מרגיע אותי ואומר , בגדול הכיוון שלנו מערבה , יש כאן חוות כלומר הדרך הזו תוביל אותנו בסופו של דבר לכביש הראשי.
סף הדאגה שלי יורד, אם הוא רגוע זה מרגיע אותי מיד.
בכל אופן אני בודקת את אפליקציית הניווט שלנו ובכלל אין לנו קליטה, אני כבר מדמיינת אותנו מתדפקים על אחת הדלתות באזור פה לקבל כיוון , רק שלא יצאו לנו
עם Shotgun האמריקאים ידועים כקנאים לפרטיות שלהם.
מקווים שנעבור את ההרפתקאה הזו בשלום, בינתיים נהנים מהנוף הנפלא , מדי פעם אני בודקת את מצב הקליטה, ברגע שמגיעה הקליטה אני מיד מתאפסת
ורואה שהדרך מובילה אותנו לכביש 302 שזה היעד שלנו בו היינו אמורים לנסוע , אז הרווחנו ביושר טיול נפלא בלי להתכוון וככה גם תמונות מצויינות.
האנשים היחידים שראינו באזור הכפרי
סוף סוף עלינו על כביש 302 חשבנו שהגענו לגשר של באת׳ ולא הבנו ממה מתלהבים, לא הבנו שאנחנו לא בבת׳ בכלל עד שחזר האינטרנט כבר לא היינו באזור.
הגשר הזה בכלל בעיירה Woodsville
משעלינו על כביש 302 והתקשורת חזרה אנחנו ממשיכים לפי התוכנית, את הגשר של בת' נראה כבר בטיול הבא או שלא, אבל עכשיו אנחנו רוצים להגיע לכביש 232 שגם הוא לפי ההמלצות יפיפיה בתקופה זו של השנה, הכביש עובר ב- Groton State Forest
כאן השלכת קצת מעבר לפיק, העצים מעט שונים וכך גם הגוונים
אני כהרגלי מחפשת סמטאות צרות מעניינות , והנה מוצאת אחת כזו, ומבקשת להאט ולהיכנס ורואים את זה ...
כמה שזה מרהיב בעינינו 😍
אנחנו מצלמים בטירוף ומשתובבים עם העלים הצבעוניים, עושים מלחמת עלים , יש לנו שם סרטונים יפים למזכרת
אחרי שעה קלה אנחנו ממשיכים בדרכינו, כבר שעות אחה״צ , אנחנו עוברים בסמוך למונפלייה שם נמצא
בית המדינה של ורמונט
אנחנו מתקרבים לעיירה Stowe,
שם נלון הלילה בצימר חמוד להפליא Hobble Inn, LLC,
אכלנו כאן לארוחת בוקר את היוגורט והמייפל הכי טעימים שאכלנו עד היום.
16 באוקטובר
לאחר ארוחת בוקר טעימה להפליא אנחנו נפרדים מהמארחת שלנו, נפרדים מהעיירה החמודה
ועולים על כביש 108 המומלץ הבא
אין לי מילים להכביר מה זה לנסוע שם בתקופת השלכת, פתאום כל התמונות שראיתי באינטרנט, הסרטים אמריקאיים שמצולמים באזורים אלה ואנחנו בתוך התפאורה הזו זה ממש מרגש. כמובן שהעלים שנושרים עלינו, רחש הרוח המנשבת בין העלים ואין אף אחד מסביב פשוט מגביר את הקסם וזה פשוט חלום.
השלכת כאן צהובה , מקבץ העצים כאן כנראה מאותו הסוג מה שישתנה בהמשך
הדרך מתעקלת , העצים יוצרים חופה ומסוככים על הכביש ולעבור בדרך זו בכל זמן, אבל בזמן שלכת זה התגשמות חלום.
מעבר הרים זה נקרא Smugglers Notch מעבר המבריחים , למה הוא נקרא ככה ?
בתחילת המאה ה-19 הקונגרס האמריקאי הטיל אמברגו על יבוא סחורות מאנגליה, כדי לעקוף אמברגו זה הבריטים העבירו סחורות כגון מזון, ביגוד וציוד רפואי לקנדה בדרך הזו שאנחנו נוסעים בה ומאז ניתן השם לדרך הזו , דרך המבריחים
אוח, כמה שאנחנו נהנים כאן 💓
בהמשך הדרך משתנים סוגי העצים וצבעי השלכת מקבלים גוונים נוספים ואיזה גוונים נפלאים אלה
הגענו לתצפית וזה מה שראינו
הכיוון שלנו עכשיו הוא אגם שמפליין והעיר ברלינגטון
אנחנו נכנסים לדרכים צדדיות , אהבנו מאוד את הדרך הפנימית הכפרית שעברנו בה אתמול ומנסים לשחזר את החוויה , גם הפעם אנחנו עוברים דרך חוות ומתרשמים מחיי הכפר, וכל זה בתפאורה יפה כל כך
אנחנו מנווטים עכשיו לדרך שחוצה חלק מהאגם הדרך נקראת Roosevelt Hwy ורוצים לעבור עליה
משם אנחנו ממשיכים לעיר עצמה לברלינגטון , נכנסים לרחוב הראשי יורדים עם הרכב עד לאגם וחוזרים חזרה,
אנחנו ממשיכים מכאן דרומה .
רוב היום היה יום רכוב , אני לא הייתי במיטבי הגרון המשיך להציק ואפילו החמיר, הרגשתי שיש חום, בינתיים לקחתי כדור ורק מקווים שההרגשה תשתפר, זה לא מנע ממני להנות מהדרך ולא להפסיק לצלם.
החוויה כאן היא חד-פעמית לא יודעת אם נחזור לאזור כי יש עוד כל כך הרבה חלומות להגשים אז מתגברת וממשיכה הלאה.
קצת מהעיר
העיר מאוד נעימה לנו, ממשיכים דרומה על כביש 89
וכביש 116 הנופי והיפה, יש לנו היום נסיעה ארוכה מאוד עד לעיר בנינגטון שבסמוך נמצא מקום הלינה שלנו, פחות מעונינים להיכנס לאתרים כי אני לא במיטבי , מסתפקים בנוף הנפלא ועצירות בתצפיות .
אני אחראית על הניווט , אני לא זוכרת איך זה קרה , לא התכוננו לזה , אבל בהיסח דעת מאפליקציות הניווט , אנחנו מוצאים את עצמינו שוב בדרך כפרית , האפליקציה מתעדכנת להוביל אותנו ליעד דרך הדרך הזו ואנחנו זורמים, באמת החלקים היפים מהטיול היו החלקים הללו בהם ״הלכנו לאיבוד ״ .
תוך התקדמות אנחנו מגיעים לחווה בה רפת ענקית , אנחנו עוצרים ויורדים לסייר קצת בסביבה , מגיע אלינו בעל החווה , מתעניין בנו, סיפרנו לו שקצת התברברנו בדרך ומתפתחת שיחה נחמדה, היה מאוד מרענן לפגוש ולשוחח עם מקומי ולשמוע קצת על המקום.
מהחווה צ׳יק צ׳ק אנחנו מתיישרים עם הדרך ומגיעים לעיירה Bristol, עושים עצירה לאוכל ובית מרקחת למצוא מזור נוסף אחר לגרון שלי שממשיך להציק לי , עולים על כביש 116 הנופי
ממשיכים דרכינו דרומה , פתאום חוצה את הכביש בריצה דוב שחור , זוגי מאט את הרכב אני קצת ריחפתי עם הכאבים שלי ולא ראיתי את זה מההתחלה אבל הצלחתי לראות את הדוב כשכבר היה בנתיב השני ואופס כבר בתוך היער , אז לא הספקתי לצלם אבל את המקום שניה אחרי בוודאי שצילמתי
ממשיכים דרומה , עולים על כביש מס׳7 ואנחנו כבר בפאתי בנינגטון
היום היה לנו יום נסיעות ארוך מאוד, יחד עם זאת ראינו דברים נפלאים ביקרנו במלא מקומות ואת הכל ליוותה השלכת הנפלאה , כשהגענו למקום הלינה החשיכה כבר ירדה , לנו בעיירה פאונל Pownal מעט דרומית מבנינגטון 10 דקות מרחק.
מקום הלינה היה נפילה גדולה מאוד ומזל שרק לילה אחד שהינו שם. אבל היינו כל כך עייפים , מיטה ומים חמים היו , זה כבר דבר חיובי אחד.
17 באוקטובר
היה לי לילה על הפנים, יש לי חום , הגרון לא נראה טוב אני חייבת רופא, יוצרים בבוקר קשר עם חברת הביטוח מודיעים איפה אנחנו נמצאים ומפנים אותנו לבי״ח הנמצא בפאתי בנינגטון מהכיוון שלנו, 10 דקות נסיעה , אנחנו מתייצבים במקום, קיבלנו שירות עילא לעילא מהיר מאוד , יש דלקת חייב אנטיביוטיקה , מקבלים מרשם ונוסעים לעיר לבית מרקחת לקנות , עד שסיימנו
כבר היתה השעה 11:00, מיד לקחתי את התרופה, אני רוצה שיתחיל להשפיע ומהר.
בבית המרקחת מתפתחת שיחה נעימה עם הרוקחת שמבינה שאנחנו תיירים מישראל וממליצה לנו לנסוע ליריד שמתקיים לא רחוק מאיתנו , אז דמיינתי לי יריד כמו בסרטים וזה לא היה , הגענו למן חנות כפרית כזו גדולה, קישוטים לכבוד ההלוואין כל מיני מטעמים כנראה ייחודיים לתקופה עם דלעת וכד׳ בחוץ מקושט , אבל נחמד, לא יותר.
ממשיכים בדרכינו , אני מעדכנת את אפליקציית הניווט במסלול שלנו , זוגי שנוהג בודק ורואה בגדול מה הכיוון כי אני אאוט ויוצאים לדרך , הערב אנחנו מגיעים לבוסטון והנסיעה שלנו דרך ה- Mohawk Trail, לא זוכרת הרבה מהדרך ולכן אין הרבה צילומים שהרי זוגי נוהג ואני אחראית על התמונות , אז אין הרבה תמונות .
מגיעים לעיירה Shelburne נוסעים לראות את המפלים , חותכים די מהר
תצפית מהגשר על נהר Deerfield River שבמציאות נראה יותר יפה
ממשיכים בדרכינו, אנחנו עוצרים ליד מעגן סירות
Franklin County Boat Club Inc יורדים לעשות סיבוב ולחלץ עצמות
אנחנו גמורים מלילה לא טוב, נכנסים לאוטו מורידים את הכיסאות ושנינו נופלים לשינה כחצי שעה , שממש מאוששת אותנו , היינו ממש צריכים אותה, אין הרבה תמונות מהיום הזה , לצערי לא ניצלנו אותו עד תומו, בפאתי בוסטון אנחנו רואים מרכז קניות גדול , אנחנו נכנסים למתחם עושים קצת קניות וממשיכים את דרכינו למקום הלינה האחרון שלנו בו נשהה 3 לילות .
18 באוקטובר
אחרי ארוחת בוקר קלה אנחנו יוצאים לתור את העיר,
הולכים במסלול של 4 ק״מ לאורך Freedom Trail
יוצאים מהבוסטון קומון
בית הנבחרים של מסצו׳סטס
בית הקברות גראנרי בו קבורים אישים חשובים מההיסטוריה של בוסטון וארה״ב בכלל
בית הממשל הישן
אי אפשר בלי קווינסי מרקט למנוחה וארוחה מצויינת
בניינים ישנים לצד חדשים
תבליט המתאר יציאה לקרב באחת מהמלחמות העקובות מדם כאן באזור
היום עובר עלינו בנעימים בעיר היפיפייה הזו, מסתובבים ברחובות פנימיים , רואים מופעי רחוב, מרתק לראות את הישן מול החדש בעיר.
אנחנו הולכים שעות ובערב גמורים, גם האנטיביוטיקה עושה את העבודה וגומרת אותי אבל יחד עם זאת מאוד כייף לנו.
ביום שלמחרת ה-19 באוקטובר
יש לנו יום נוסף בעיר , שאת מחציתו אנחנו מקדישים לאוניברסיטת הארוורד , מגיעים לשם ממרכז העיר ברכבת תחתית ולוקחים במקום אחד מהסיורים החינמיים בתחומי האוניברסיטה המבוצעים ע״י סטודנטים , סיור מעניין מאוד בכל מיני תחנות במתחם הגדול הזה שבסופו נותנים טיפ לסטודנט, סיור שנהננו ממנו מאוד
אחרי ארוחה באזור האוניברסיטה אנחנו חוזרים לעיר ברכבת וממשיכים לתור אותה, מטיילים להנאתנו בגניה וברחובותיה עד שעות הערב
20 באוקטובר
יש לנו טיסה ב7 בבוקר ללוס אנג׳לס לביקור משפחתי נפלא
אנחנו מגיעים לשדה ב4 בבוקר , מחזירים את הרכב ומתרגשים לקראת המשך הביקור שלנו בחוף המערבי. יש לפנינו עוד שבועיים וחצי של טיולים עם המשפחה.
בקצרה אציין שבשבועיים וחצי הללו נסענו עם המשפחה ליוסימיטי, שכרנו בית על אגם ושהינו בו 3 לילות כשביום מטיילים באזור והיה מושלם, ביקרנו בגן החיות באל.איי, ראינו מצעד תחפושות של האלווין בעיר שהיה מהמם עם תחפושות מיוחדות ויפות כל כך, במות מוסיקה ומלא אנשים, איזה כייף כאן. ביקרנו בחוות באזור שפתוחות לקהל, אכלנו במלא מסעדות וכמובן ובראש וראשונה השהות עם המשפחה היקרה שלי.
הבית על האגם
האגם מהמרפסת שלנו
מראה מרהיב של האגם בשקיעה
לקראת ערב מדליקים מדורה כדי להרגיש את אווירת היער מסביב, לאכול מרשמלו מהמדורה 🍡 ולגרש דובים 🐻ויתושים🦟
קצת מיוסימיטי…
הווי אמריקאי בעמק..
קצת מחגיגות ההלוואין…
ובסיור בחווה…
מלכות היופי של הדלועים…
הסתיים לו עוד טיול מושלם
תודה שהייתם איתי, איזה כייף היה לחזור בזמן ולהיזכר בטיול המיוחד הזה.
