כזוג מיומן ועתיר טיולים, שבונה ומתכנן את המסלול באופן עצמאי, מתוך סיפורי מטיילים, החלטנו הפעם, לאור הסיפורים על הטרקים המסוכנים והדרכים המשובשות, לחרוג ממנהגינו ולהסתייע בחברת GeorgiaIL שמתמחה בתכנון מסלול מותאם אישית ואכן, לאחר שיחת היכרות ותיאום ציפיות, קיבלנו תכנית טיול לשבועיים, מפורטת, מגוונת ומותאמת בדיוק למידותינו.
אורן ואני יצאנו לטיול שמחים ונרגשים ובשלב זה, עדיין לא הבנו איזה אוצר נפל בחלקנו !
עם תחילת הטיול הבנו שנפלה בחלקנו הזכות "לטייל" עם יועצת סתרים סמויה שכל רצונה הוא למקסם את החוויה, להכיר לנו את המדינה ולגרום לנו ליהנות מכל רגע. (ראו לינק בסוף הכתבה).
16.6 יום חמישי
טיסת אחה"צ אפשרה לנו בוקר נינוח. במהלך צ'ק אין שנמשך כמעט שעתיים, התבשרנו על עיכוב של כשעה. את התור שלא נגמר, לקחנו בסבבה. קצת צחוקים עם שכננו לתור והעלאת המורל. גם עיכוב נוסף של שעה וחצי לא פגם ברוח השמחה. נשכבנו על "מיטות השיזוף" בגייט, קראנו ספרים, שמענו מוסיקה וחיכינו בציפייה לבאות.
טיסה של פחות משעתיים הביאה אותנו לשדה"ת הפשוט והעממי של בטומי. 21:00 שעון מקומי.
בשדה המתין לנו נציג חברת ההשכרה. קיבלנו רכב שטח גבוה עם הנעה קדמית (FWD). החלפנו לסים מקומי בשדה. המרנו קצת לארי ויצאנו לכיוון בטומי. (ההחלטה ללון בסמוך לשדה"ת הייתה חכמה ונכונה, בפרט לאור העיכובים בטיסות וחוסר הוודאות לגבי שעת ההגעה).
למרות השעה המאוחרת וכדי להיכנס קצת לאווירה, יצאנו לשוטט במרכז בטומי ההומה. באחת הכיכרות השוקקות אכלנו ארוחת ערב. עייפים ומלאי ציפייה לשבועיים הקרובים פרשנו למיטה. לילה טוב.
יום שישי 17.6
לפני היציאה לדרך יצאנו לסיבוב בוקר בבטומי המנומנמת. בטומי מעוטרת בבניינים מפוארים, שדרות ירוקות רחבות ידיים ורצועת חוף מטופחת ויפה. סיימנו את טיול הבוקר במסעדת המלון. ארוחת בוקר קלה ויצאנו לכיוון שקווטילי, שם תכננו להעביר את השבת (שומרי שבת).
בדרך תכננו לטייל ב"גומיס מטה", עיירה קסומה שנמצאת מעל העננים. נסענו לצידו של נהר שוצף ונהננו ממוסיקה טובה. לצערנו, לאחר נסיעה של כחצי שעה בכביש תלול, קיבל את פנינו מחסום שבישר לנו שהדרך בשיפוצים.
בהחלטה ספונטנית חיפשנו גישה לנהר. ומשמצאנו, עשינו טיול קצר לאורכו ומשם המשכנו למלון פרגרף המפואר, בשקווטילי. Paragraph Resort & Spa
מלון פרגרף הינו מהמפוארים ששהינו. אקווריום ענק בגודל אולם כנסים, בכניסה. מלא בדגים וחיות מים אקזוטיות מהים האדום. בריכה באורך של כ- 100 מטר 'נכנסת' אל תוך הים השחור. מיטות שיזוף נוחות להפליא. מגלשות מים. שלוש מסעדות משובחות וזולות. מרכז ספא מפנק. לפנק. לפנק. לפנק.
תכל'ס מלון שהוא פחות אנחנו, אבל התמסרנו לכל הפינוקים האלו ואכן היה טעים לחיך ומרגיע לנפש.
קיבלנו את השבת באחת ממסעדות השף של המלון. שם נפגשנו לראשונה עם הסלט הגאורגי העשיר באגוזים הטחונים. בערב ישבנו על שפת הבריכה. רוח חזקה שהגיעה מכיוון הים, החזירה אותנו די מהר פנימה. פרשנו לחדר לשנת לילה מצוינת.
18.6 יום שבת
קמנו לבוקר שמשי. לקחנו אופנים מעמדת ההשכרה ורכבנו דרך יער לפארק המוזיקה. זרזיפי גשם דקים ליווי את הרכיבה המרעננת והשמחה.
הגענו לפארק מושקע, פסלי זמרים ולהקות מכל הזמנים מפוזרים בפארק, לצד גילופי עץ מרהיבים. רכבנו מאומן לאומן. עם הגעתנו למרחב של האומן, בקעו מהרמקול הסמוך מיטב שיריו. ירדנו מהאופנים, רקדנו, שרנו ושמחנו והמשכנו לאומן הבא.
עברה שבת נינוחה. נחנו מלא ומילאנו מצברים לקראת השבוע שמצפה לנו.
19.6 יום ראשון
לאחר ימי התאקלמות נינוחים משהו, "התחלנו" את הטיול, פנינו למסטייה שבצפון המדינה. לאחר כשעה וחצי עשינו עצירת התרעננות והצטיידות בזוגדידי הצבעונית.
חנינו בסמוך לשוק המקומי. זוגדידי עיר גאורגית טיפוסית. תושבים קשיי יום מוכרים מרכולתם בעבור לארי בודדים. קנינו קצת בגדים ופירות ומשם המשכנו לנסיעה המאתגרת והארוכה למסטייה. (למעלה משלוש שעות).
ככל שהתרחקנו מהעיר, הנופים הפכו למרהיבים יותר ויותר. נסענו בתוך נוף פראי. מצוקים מחד ותהומות מנגד. מדרונות תלולים ירוקים, רכסי הרים משוננים עם פסגות מושלגות כשנהר האנגורי השוצף, מלווה אותנו כל הדרך.
דרך כבישים שבורים, מעוטרים באין ספור פרות שמטיילות להנאתן, הגענו בשעות אחה"צ למלון סאן טאוור במסטייה. פקידת קבלה חמודה ושירותית שמחה לקראתנו. קיבלנו חדר נקי ומינימליסטי במלון נעים מהעבר השני של הנהר שחוצה את העיירה. בחדר, מרפסת קטנה לנוף האינסופי. המלון שקט. מטופל ומטופח. עם צוות שיוצא מגדרו להנעים את שהייתנו.
סלומה, פקידת הקבלה המקסימה חיברה אותנו עם חברת ההסעות של מסטייה, דרכה סגרנו טיול לאושגולי ליום המחר. בעלות של 50 לארי לאחד (55 שח). בהשוואה לנהג פרטי שביקש 170 דולר ליום.
יצאנו לשוטט במסטייה מלאת התיירים. שני רחובות צבעוניים ושוקקים, עטופים בהרים מוריקים ופסגות מושלגות. התיישבנו במסעדת 'לילה' המומלצת. שתינו מרקים חמים ונהנו ממזג אויר סגרירי ומכורבל.
20.6 יום שני
אחרי ארוחת בוקר מגוונת, נאספנו עי גוגי , פנינו לכפר אושגולי. בקבוצה שלנו שתי נשים גרמניות וצרפתי אחד מפריז.
הדרך הייתה ירוקה ומרהיבה. בדרך חצינו נהר או שניים (או עשרה 😊) כשאינספור מפלי מים יורדים מכל עבר. לאחר כשעה הגענו לשביל עפר משובש ומסוכן להפליא. הג'יפ החל מיטלטל מצד לצד ואנחנו אתו. שמים מבטחנו בגוגי שהתגלה כנהג מיומן, זהיר ושקול. (מומלץ בחום +995 551 58 24 76)
לבסוף הגענו ליעד. אושגולי הוא האיזור המיושב הכי גבוה באירופה. בנוי מארבעה כפרים עתיקים. הבתים שבורים. נטולי תשתית. פרות, ברווזים, חזירים וסוסים מהלכים כאדוני העמק והכל טובל בתוך נוף עוצר נשימה. המאמץ היה שווה.
מהכפר יוצאים טרקים יומיים בינות להרים שמסביב ולמרגלות הר שחאדה. אנחנו הסתפקנו בטיול מעגלי. על אחת הגבעות עצרנו לפיקניק המסורתי. חנן בן ארי זימר לנו ברקע ואנחנו התענגנו מכל רגע.
בתום הטיול בינות לגבעות, לבתים העתיקים והחצרות הרחבות, חזרנו לנקודת האיסוף. בבית הקפה שעל הנהר, מילאנו את הריאות באוויר הפסגות והתחלנו את הדרך חזרה למסטייה.
שיטוט הערב שלנו במסטייה, הוביל אותנו לכיוון המוסיקה שבקעה מהמסעדה של אחד המלונות. זמרת מקומית מקסימה שרה שירי שנות ה 70 ואנחנו התחלנו לרקוד לקצבה. מהלך שנתן בוסט של אנרגיה לזמרת שהעלתה את הקצב ואת שמחת הקהל.
21.6 יום שלישי
הבוקר החלטנו לתור אחר קרחון צ'אלדי. נסיעה יחסית קצרה על דרך עפר מישורית ומשובשת הביאה אותנו לגשר עץ ממנו יוצא הטרק. חנינו את הרכב, הצטיידנו במים וחצינו את הנהר למסלול שמוביל לקרחון. גשר העץ נמתח מעל נהר שחור, שוצף ומאיים. המסלול מתחיל בעלייה לא קלה בתוך יער מוצל קריר ונעים. לאחר פרק זמן הגענו שוב לנהר הגועש והשוצף והמשכנו לטפס לאורכו.
מטיילים שחזרו מהכיוון הנגדי סיפרו לנו שהדרך לקרחון מלאה בבוץ וסלעי ענק ושהדרך לקרחון לא נגישה. החלטנו לעצור את השיטוט המהנה ביער והתחלנו את הדרך חזרה לרכב.
משם המשכנו לרכבל סקי שהביא אותנו לפסגת זורולדי.
בבית קפה שעל פסגת העולם, הזמנו תה והשקפנו על יופי הבריאה. שם פרסנו שמיכה ועשינו פיקניק ומשם חזרנו למלון למנוחת צהרים.
אחהצ נסענו לכפר חשקילי.
דרך עפר מחורצת וקשה מאוד לנסיעה הביאה אותנו לכפר שהתפרסם בזכות הנדנדות המיוחדות שלו מול הנוף המטורף. הנדנדות מתנודדות לכאורה אל תוך התהום !
נפעמים מהחוויה חזרנו למסטייה. קינחנו במסעדה עם הזמרת שלנו שהפעם הייתה מלווה בנגנית כינור מוכשרת. מחיאות הכפים, הריקודים וההתלהבות שלנו, הגבירו את השמחה והובילו אותה להקדיש לנו 'הבה נגילה' בגרסת אוריינטלית שמחה במיוחד. לא היה לנו ברור מאיפה הגיע לרחבת הריקודים זוג צעיר שהסתבר בדיעבד כישראלים.
22.6 יום רביעי
היעד מפלי מזארי.
צמודים לסיפורי מטיילים עקבנו אחר ההנחיות, כדי למצות את המסלול. הטרק למפלי מזרי מדהים ביופיו עובר רובו ככולו בתוך יער. מסלול שרובו עלייה מאתגרת ברמות שלא הכרתי. גשם קל ושוטף שליווה את כל המסלול לא הרתיע אותנו. בדרך עשינו לא מעט עצירות. למנוחה, לפירות, לשתייה או סתם לגמוע את הנוף. בדרך חצינו ברעד קל את הנהר השוצף על גבי גשר עץ ללא מעקה. חוויה מרגשת ועוצמתית.
לאחר חציית הנהר השיפוע הופך לתלול ומאתגר עוד יותר.העלייה לפסגה נמשכה כארבע שעות. בסופה הגענו לקרחונים... ממש בסמוך למפלים שירדו בשצף מכל עבר. חוויה אלוהית, שמיימית משהו. הטבע במלוא הדרו נפרס מסביבנו ומתחתנו. שקט הבריאה חודר גם אלינו ומסדיר אט אט את הנשימה והדופק.
בסיפוק רב ועם אנחת רווחה התחלנו את הירידה למטה, שנמשכה כשעה וחצי. חובה להגיע עם נעלי הליכה נוחות, בעלות אחיזה יציבה בקרקע.
23.6 יום חמישי
התעוררנו ליום קצת מעונן. גוגי (הנהג מאושגולי) אסף אותנו הפעם לאגמי קורלדי.
נסיעה מפחידה שכולה עלייה בהר, עם שבילים צרים, מחורצים, בוציים ומשובשים להפליא. בחלק מהמקומות רוחב הרכב כמעט זהה לרוחב השביל. חובה לקחת נהג מקומי מיומן וזהיר, שמכיר את התוואי. כק"מ לפני הפסגה גוגי הוריד אותנו, הראה לנו את הדרך לאגמים ואיחל לנו דרך צלחה.
דבר לא הכין אותנו לבאות. התחלנו בטיפוס תלול ומייגע שחייב מנוחה כל כמה עשרות מטרים (עוד אחרי הטיפוס של אתמול). קושי עצום ברמות אחרות. הדרך מרהיבה בכל קנה מידה. הנשימה נעתקת לסירוגין, בין מהקושי העצום ובין מהמראות המפעימים שנפרסו לפנינו.
איכשהוא, בנחישות ובתעצומות גוף נפש, בסיוע של אליעד נחום, שלומי שבת ואמנים ישראלים נוספים, הצלחנו להגיע לפסגה !
שם, בסבלנות, בשלווה ובפאר והדר, המתינו לנו אגמי קורולדי, כשהם עטופים בקרחונים מכל עבר!
שהחיינו וקיימנו והגיענו לרגע הזה !
בגאווה מהולה בתדהמה שצלחתי את המסלול, כשאנחנו עטופים בכובעי צמר ומעילי סקי, פצחנו בריקוד ושירה וגדולה !
חוויה מטורפת ועוצמתית בכל קנה מידה. לא הייתי מוותרת עליה בשום אופן, למרות הקושי העצום.
החזרה מטה בתוואי התלול, הייתה גם היא לא הייתה פשוטה וארכה לא מעט זמן. בדרך חלפנו על פני מטיילים נטולי אוויר שעושים דרכם מעלה.
גוגי חיכה לנו ליד הרכב ובמיומנות מרשימה החל את הדרך מטה, שנראתה אפילו יותר מסוכנת מהעלייה. גם כאן הודינו לאל שאנחנו בידיים כל כך מקצועיות ומיומנויות.
בדרך חזרה עצרנו ב CROSS. שם פרסנו את הפיקניק המסורתי. היה ממש קפוא אז התקפלנו די מהר. חזרנו למלון לארגון המזוודות לקראת פרידה מחבל מסטיה, לאחר שהייה של 5 ימים מלאים בחוויות יוצאות דופן.
בערב הלכנו למלון פוסטה Posta Hotel, להיפרד מהזמרת ונגנית הכינור. שתינו תה ליד האח הבוערת ונפרדנו ממסטייה המהממת. בטוחים שעוד נחזור.
24.6 יום שישי
קמנו נרגשים לקראת הפרידה. הורדנו את כל המזוודות לרכב. ונכנסנו לארוחת בוקר מפנקת. חיבוקים עם הבנות המקסימות מהקבלה ויצאנו לדרך הארוכה שמצפה לנו.
במהלך הנסיעה נפרדנו אט אט מהנוף הפראי והמשגע. עוד עצירה לעוד תמונה. מתקשים להיפרד מחבל הארץ המשגע הזה של הרי הקווקז.
לאחר קרוב לארבע שעות נסיעה, בכבישים משובשים מלאי בורות שלא מאפשרים נהיגה מהירה, הגענו לאיזור מרטווילי. כק"מ לפני הכניסה לשמורה, עצרנו על גשר מתחתיו זורם בשצף הנהר. ירדנו בשביל קטן לתוך הקניון שנתן טעימה לעצמה וליופי האדיר של הקניון המיוחד הזה. השמורה מסודרת, תיירותית ומרשימה לא פחות, אפילו שביקרנו בה גם בטיול הקודם שלנו בגאורגיה. נהננו ממסלול מדהים ממפלים שוצפים ומעוצמה מטורפת של זרימה.
מהשמורה המשכנו כשעה לקוטאיסי לעצירת ביניים. בכוחות משותפים הצלחנו למצוא את "הגשר הלבן" שהיה סמוך למלון ששהינו בו בטיול הקודם. אכלנו באותה מסעדה על הנהר, הצטלמנו עם פסל הכובען ומשם המשכנו לגרין באזאר. שוק רחוב שוקק ואותנטי.
הצטיידנו בפירות לשבת וקצת קניות והמשכנו בדרכנו למלון שעל גדות אגם שאורי.
כבר בדרך התגברו הרוחות. לאורכה ליווה אותנו ענן שכיסה את הכביש. השמש הסתתרה מאיתנו ועם ההגעה לפנות ערב למלון שאורי, נאנחנו ברווחה. יום מאתגר של למעלה משש שעות נהיגה בדרכים.
בזמן ההתארגנות בחדר, הגשם התחזק והפך סוער בחוץ. התלבשנו וירדנו עם סידור, מטריה ומעילים למסעדת המלון.
בשל קבוצה שהתארחה במסעדה הראשית, לקח אותנו המארח לחדר פרטי. שם עשינו קידוש ונהננו מארוחת ערב חמה וטעימה. מחוץ לחדר הגשם ניתח בעוז ואנחנו נהנינו משירי שבת וחום בלב.
25.6 יום שבת
התעוררנו לשבת גשומה ביותר. ענן רבץ על האגם והכל סוער בחוץ.
ברגע של אתנחתא בגשם, החלטנו לתור על שפת האגם. דרך שער ברזל יצאנו ממתחם המלון ומצאנו עצמנו בשביל בוצי ומשובש שהסביר לנו בדרכו, שאין באמת לאן ללכת. החלטנו לשנות כיוון, יצאנו מפתח המלון ועשינו הליכה קצרה על הכביש.
בשעה 9 וחצי אכלנו עם כל אורחי המלון ארוחת בוקר ומשם יצאנו למתחם הקבלה, למשחק שש בש. משהתבהר יצאנו לאיזור הבריכה עם ספר עמוק וחכם "חידוש הברית" של איתי אשכנזי.
העברנו שבת שלמה בקרבה גדולה, בשיחות עומק, בריקודים ובהודיה עצומה. בערב ראינו סרט בנטפליקס. נותנים את התשובה המכורבלת והשלווה שלנו, למזג האויר הסוער שבחוץ.
26.6 יום ראשון
השמיים עדיין קודרים. התפנקנו במיטה עד להגשת ארוחת הבוקר המאוחרת. ויצאנו לשיוט בדרכים ובכפרים של חבל "ראצ'ה". הכבישים רטובים וטובים והנוף ירוק, מוקפים בהרים. החלטנו להרחיק עד Shovi שובי, הכפר המרוחק ביותר על המפה ומשם לעשות את הדרך חזרה. בדרך עצרנו במספר מקומות נחמדים. בינהם עצירה בסמוך לגשר תלוי על גדות נהר הריוני, נהר שוצף שמימיו שחורים שיוצרים מערבולות, מאיימות, מבט מהגשר לנהר גורם לסחרחורת. נראה כמו נהר מהגיהנום.
הכפר שובי התגלה כעזובה מתפוררת. נפש חיה לא הייתה באיזור . בתים הרוסים וערימות של פסולת בנין. מהכפר יוצאים מסלולי הליכה שנראים מעניינים אך בסך הכל תחושה לא נעימה של עיירת רפאים.
לאחר סיבוב קצר נכנסנו לרכב והמשכנו ל Utsera. מצאנו את עצמנו בשביל עיזים צר, בוצי ומאיים (על סף מדרון). החננו את הרכב בצד וגם כאן מצאנו כלום ושום דבר.
המשכנו ל oni אוני. כפר קטן עם בית כנסת עתיק שהיה סגור ומוגף. ושוב אותו שיממון.
לא נתנו לשיממון שבחוץ להשפיע עלינו. העברנו את הנסיעה בשירים ומשחקי מוסיקה מצחיקים. החלטנו לעצור באמברולרי. לפני כן עצרנו במסעדה מקומית נחמדה, שתינו מרק והמשכנו לאמברולארי. שם הצטיידנו בפירות וירקות לארוחת ערב ביתית וקיבלנו החלטה לעזוב את האיזור ביום המחר.
חזרנו למלון, בתאום עם המנהל, אכן קיצרנו את השהייה שלנו. בנינו את המשך הטיול, הכנו ארוחת ערב, ארזנו המזוודות וצפינו ביחד בסרט מקסים בנטפליקס. מחר יום חדש. בתקווה שיאיר פנים.
27.6 יום שני
אכן השמש הפציעה הבוקר. סגרנו מזוודות וירדנו לארוחת בוקר שהתבררה כאישית עבורינו, היות ושאר אורחי המלון עזבו בליל אמש.
יצאנו מהמלון לכיוון תשעת הצלבים. רבע שעה נסיעה במעלה הר, כשמרגע לרגע אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך ענן סמיך וערפילי.
ביציאה ממנהרה קצרה, הגענו לסוף הכביש. שם החנינו את הרכב. לפנינו נגלתה מרפסת רחבה עם מעקה, "המשקיפה" על כל הנוף. הבעיה שכלום ושום דבר מזה לא ניתן היה לראות, הודות לענן העקשן הסמיך שרבץ על ההר.
הראות הייתה כ"כ גרועה שלא הצלחנו אפילו לראות מאיפה מתחיל מסלול הטיפוס להר. למזלנו תוך פרק זמן קצר הענן התפוגג מעט באזור ההר ושביל עיזים צר נפתח קמעה לפנינו. התחלנו לצעוד על האבנים, בשביל לא ברור או מסומן. רצועות בד צבעוניות על מקבץ עצי אשוח כבר בתחילת המסלול, תרמו לתחושת הביטחון שאנחנו בנתיב הנכון.
רגלינו נשאו אותנו במעלה ההר, כשלאורך כל הדרך במרחק של מטרים ספורים (5-6) תהום פעורה משמאלנו כשהיא מכוסה בשמיכת עננים.
צעדנו בתוך יער קסום מהאגדות. קרני שמש צצו מעת לעת והאירו את הטיפות שעל עצי האשוח. כשלאורך כל הדרך מלווים אותנו ציוצי ציפורים וכלב אחד חמוד שהתרגש ללכת לצידנו.
באיזה שלב, נגמר השביל. הידיעה שבהמשך מחכה לנו מצוק עם 9 צלבים בראשו, הוביל את אורן לתור את המשך השביל. שרשראות ברזל שסייעו לו להמשיך לטפס נסכו בו את הידיעה שהוא בנתיב הנכון. אורן המשיך בנחישות לטפס על הסלעים, עקף את המצוק לחלקו הפנימי שם מצא מערכת של ארבע שרשראות ברזל , כ-6-7 מטרים כל אחת ושני סולמות שאפשרו להעפיל לראש המצוק ולגלות את הספוט ממנו ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. השהייה על ראש המצוק היתה מרגשת ודי מפחידה.
במסירות נפש ובזהירות מירבית, אורן עשה את הדרך מטה כדי לקרוא לאשתו שבינתיים הסדירה את הנשימה, כדי שאוכל לצפות בחזיון השמיימי. בצוותא טיפסנו בעזרת השלשלאות וסולמות הברזל שתמכו בטיפוס התלול והחלקלק.
בסופו של הטיפוס מצאנו את עצמנו על ראש המצוק. שמיכת עננים סמיכה מתחתינו ולרגעי חסד קצרים, התפזר חלק מהענן ואפשר לנו לראות את פסגות ההרים שמסביב.
אין באמת מילים שיוכלו לתאר את החוויה .......
נעמדנו משתאים ומשתוממים מיופי הבריאה שנפרס לפנינו. רגע מכונן שכולו הוד והדר ליצירה האלוהית. דבר מלבד הדופק שלנו, לא נשמע באופק. אף לא ציוץ הציפורים. שקט מוחלט.
שלחתי וואטסאפ לילדים ושאלתי אם יש דברים שירצו שאבקש מבורא עולם. כי נראה שהגענו ללשכה שלו.
בחיל ורעדה התחלנו את הדרך למטה. כשאנחנו מלאי שמחה וסיפוק. נפרדנו מ "המדריך" שלנו, הכלבלב המתוק שליווה אותנו, לא לפני שהאכלנו אותו בגבינה שנשארה לנו.
משנים תכניות
היופי העשיר והפראי של האזור, הוביל אותנו להחלטה לנסוע שנית לנפת מרטווילי. אינה ארגנה עבורנו נהג שלקח אותנו לחמישה ספוטים יפיפיים שרק מקומיים מכירים.
הספוט הראשון. מפל קאגו בשמורת בלדה. נסענו עם הרכב בשבילים נוחים עד שהגענו לשביל עפר. 1.5 קמ בדרך חתחתים הובילה אותנו לנהר נקי ויפה. חצינו גשר וממנו לאחר עשרות מטרים בודדים הגענו למפל מרשים ויפה. בדיעבד, ניתן להגיע לכאן עצמאית. ואפילו עדיף לוותר על הג'יפ ולעשות את דרך העפר רגלית ולהנות ממסלול רגלי בטבע.
משם עצרנו על הגשר לראות את הקניון האימתני והמרשים מתחתינו.
התחנה הבאה, אחרי עשרות מטרים בודדים, עצרנו ליד בית קטן. תמורת 2 לארי אפשרו לנו להיכנס לחצר האחורית שלהם, ממנה נפרס שביל קצר ונוח לתוואי הנחל בקניון בלדה.
היעד הבא מרטווילי. ברחבה על גשר, לפני ההגעה לשמורה, עצרנו להתרשם מעוצמת המים והמפלים של הנהר העצום הזה. המשכנו עוד קצת עם הכביש ושם עצר הגיפ, בסמוך לשער עץ, ממנו ירדנו לשני אזורים נוספים של הקניון. מראות מפעימים.
תחנה אחרונה לפני החזרה למכונית הייתה, כמה מאות מטרים לאחר השמורה לכיוון גורדי, לפני מבנה נטוש נכנסנו לרחבה בה היו מכוניות נוספות ממנה ירדנו בשביל לנהר. עוד מראה מרהיב של הקניון ומראה של תחנת הכוח שעל הנהר.
מרוצים ושמחי לב התחלנו את דרכנו לפי המלצתה של אינה ללינה בכפר גורדי באחוזה שנמצאת בסמוך לשמורת אוקצה ומפלי קינצ'חה "chatau chikovani".
כיוון שידענו שיש מטבח נערכנו מראש והצטיידנו בכל המצרכים הנדרשים לארוחת שקשוקה מפנקת עם סלט וקרקרים, מבלי לדעת בביטחון שנוכל לבשל. המקום, מרגע הכניסה אליו, התגלה כחלקת גן עדן. מבנה מקסים מלבנים אדומות עטוף בגן רחב מלא עצי פרי ונוי. בעל המקום הוביל אותנו לחדר גדול ומפנק. תענוג. מומלץ בחום !! https://www.chateauchikovani.com/en/
ואכן המארחים הגיאורגים הנחמדים אפשרו לנו לבשל במטבח של האחוזה ואנחנו התפנקנו בארוחה ישראלית מעשה ידנו להתפאר. את הערב קינחנו בסרט מקסים בנפליקס ושקענו בשנת ישרים.
28.6 יום שלישי
בוקר טוב. רגעי חסד של שמים כחולים ושמש זורחת. הגן כ"כ יפה בפשטותו.
לאחר ארוחת בוקר יצאנו לכיוון קניון אוקצה שנמצא במרחק 400 מטר מהטירה. עם הגיענו הסתערה עלינו עדת נהגים שהציעה לקחת אותנו לתחילת המסלול ומשם למפלי לומינה ושמורת קינצ'חה.
הנסיעה למסלול התלוי כ 7 קמ, פשוט סיוט. עפים מצד לצד בגיפ הנאנק מדרך החתחתים המטורפת. תחילת המסלול בירידה של כ 350 מדרגות ואז מתחיל תוואי שלא מתאים לבעלי לב חלש. רצפת ברזל מסורגת מתחתיה. תלויה לכאורה באוויר. כשמאות מטרים מטה, נפרס קניון אוקצה במלוא הדרו.
הליכה מרטיטת לב ונפש. רקדנו, רעדנו, שמחנו והצטלמנו מכל זווית אפשרית. לא להחמיץ !!!
העלייה הכרוכה באותה מכסת מדרגות התישה מעט. בסוף העלייה פיצינו את עצמנו בארטיקים מהקיוסק ונסענו ליעד הבא.
שמורת קינצ'חה המרהיבה והמהממת ביופי. kinshkha waterfall. מסתבר שהשמורה הייתה סגורה עד יום קודם, בשל אבן שחסמה את המסלול, ממש נפתחה לכבודנו.
ממולנו נפרס מצוק אדיר ממדים שלצערנו היה אפוף בערפל סמיך ולא אפשר ליהנות ממלוא עוצמתו. התחלנו בירידה במדרגות ומשם לגשר שהוביל לנקודות תצפית על מפלים אדירים שנפלו בשצף קצף מהמצוק. אסור להחמיץ. בסוף המסלול עמדת אומגה למעוניינים לדאות בין שמים וארץ לתחתית המצוק.
משם המשכנו למפלי לומינה. נסיעה בג'יפ שהתחפר והתאמץ לפלס דרך בשביל חתחתים, מלא שלוליות סלעי ובוצי הביא אותנו למפל יפה ובריכה ראויה לרחצה תחתיו. מאוד נחמד אך לא שווה את המאמץ הכרוך בהגעה עצמאית. מלומינה חזרה למרכז המבקרים. התארגנות קצרה ויציאה אל היעד האחרון של הטיול - בטומי.
נסיעה של כ-3 שעות לבטומי...
הירוק התחלף אט אט בכבישים רחבים ובבניינים. ואנחנו מבינים שהטיול המשגע שלנו מגיע לסיומו.
הגענו לבטומי הססגונית. הלכנו לאיבוד בתוך פקקי המכוניות, המדרכות המלאות וים אפשרויות הלינה. והחלטנו על לינה במלון אופוריה המפואר מחוץ למרכז.
חברותי האדוקה בבוקינג הוכיחה את עצמה. קיבלנו סוויטה רחבת ממדים בקומה 7 של המלון, עם נוף מלא לים ולטיילת (מחיר של כ-400 לארי ללילה).
בערב יצאנו לכיוון המרכז. בלי מדוע ובלי כיצד איכשהו מצאנו עצמנו בכיכר באטומי piazza batumi,לשם כיוונו מרגע הכניסה לעיר. שמחנו לגלות שבית חבד צמוד. מה שאפשר לנו סוף סוף להנות מארוחה בשרית. ואכן נהננו מאוד משניצל ופרגית.
כשיצאנו מבית חב"ד נקלענו לכיכר מלאה בבתי קפה עם הופעה של להקה מקומית. השירים המקפיצים עשו את שלהם, ואנחנו התחלנו לרקוד. להפתעתנו שמחנו לראות שהרחבה התמלאה בזוגות וילדים שקפצו ופיזזו לצידנו.
29.6 יום רביעי
היום האחרון של הטיול המרומם נפש שלנו מגיע לסיומו. ארוחת בוקר עשירה ביותר במלון שהתגלה כחצי ישראלי.
לקחנו את הרכב לטעום עוד קצת מהטבע. קל"ב (קרוב לבטומי). במרחק של כשעה נסיעה מבטומי הגענו לשמורת מירווטי Mirveti היפה. בתוך שכונת פועלים, בינות לחבלי הכביסה, נפתח שביל צר אל חניה קטנה יחסית. עשרות רוכלים בכניסה מטפחים דוכנים ססגוניים. שביל קצר ממגרש החניה הוביל אותנו למפל מרשים שנשפך לנהר שוצף.
משם, במרחק של רבע שעה נסיעה הגענו למוקחנצתי Makhuntseti . גם כאן, בשכונה שקטה ומבודדת משו, שביל צר ותמים הוביל אותנו לעוד חלקת אלוהים מתוקה. עם מפל מקסים ובריכונת שכשוך מרעננת.
תחושת שובע קלה מהטבע, החזירה אותנו למלון והפעם לקניון אחר משהו.
שיטוט בחנויות ה mall שצמוד למלון, הביא אותנו לרכישת בגדים לילדים ושמלות קיץ רעננות. איכשהו איבדנו עניין מהר מהצפוי וחזרנו למלון. גיחה קצרה לבריכה. ומשם, לאחר מקלחת קצרה, החלטנו להיפרד מבטומי ברכיבת אופנים לאורך הטיילת.
לסירוגין רכבנו וישבנו להנאתנו על ספסל מול הים. לאחר 3 שעות חזרנו לארוחת פרידה ממסעדת המלון שלנו. חזרנו לחדר ארזנו מזוודות ונערכנו ליום המחר.
30.6 יום חמישי
קימה נינוחה, ארוחת בוקר במלון המפנק שלנו ויאללה לשדה.
בשדה כצפוי, עומס ותורים אינסופיים. בעיכוב של שעה וחצי יצאנו חזרה ארצה.
תם ונשלם עוד ירח דבש מהנה ונפלא
חשוב לי לשתף שחווית הטיול הזה שלנו, הייתה שונה מכל טיול שידענו עד היום, המון תודות לליווי האישי, הצמוד, האכפתי והחכם של אינה. "נוכחות" שנסכה בנו תחושת שלווה וביטחון לאורך כל הטיול, ואפשרה לשנות את המסלול ולקבל המלצות חדשות מצויינות ורלבנטיות וסייעה לנו לסגור דברים עם נהגים שאינם דוברי אנגלית!
ממליצה בחום לכל מי שמתכנן חופשה בגאורגיה המרהיבה !
