יש יעדים שמגיעים אליהם עם רשימה ארוכה של דברים לראות, ויש יעדים שפשוט נותנים להם לקחת אותך. גיאורגיה, בשבילי, היא מהסוג השני. יצאנו שלוש צלמות לעשרה ימים (9-18.10.2026) בין קניונים ירוקים, מפלים, מגדלי אבן עתיקים ויערות בשלכת. התוצאה הייתה אלפי תמונות וגעגוע.
המסלול שלנו התחיל בבטומי שבחוף הים השחור, המשיך לסמגרלו עם הקניונים והמפלים, עלה אל הרי סוואנטי ומסטיה, ואל אושגולי, שבה מגדלי האבן נושקים להרי הקווקז. את הדרך עשינו עם נהג־מדריך מקומי בשם זביאד.
בטומי: מסלול מעגלי
בטומי הייתה התחנה הראשונה ואחרונה שלנו, שהינו בה רק לילה אחד בסוף הטיול. ב־17.10 הגענו אליה מההרים, וצעדנו על הטיילת לצד הים השחור. מול העיניים עמדו שני פסלים ענקיים, עלי ונינו, שמתקרבים זה לזה לאט, מתחברים לרגע ונפרדים. לפני כן אכלנו ארוחת ערב גיאורגית אמיתית עם חצ'פורי אג'ארי, הלחם בצורת סירה עם גבינה נמסה, ביצה וחמאה, ומנות נוספות של המטבח המקומי. ארוחה שתיזכר לנצח כאחת המשובחות והמשעשעות שיש. אחר כך חזרנו למלון רק כדי לישון לפני הטיסה המוקדמת בבוקר.
יש עוד הרבה מה לראות בבטומי, אך הפעם כמעט ולא טעמנו ממנה, כי התמקדנו בהרים ובכפרים. אלה מקומות מפורסמים בעיר שאפשר להשאיר לטיול אחר: מגדל האלפבית, גלגל הענק, כיכר אירופה הגן הבוטני ועוד.
סמגרלו: מים בכל מקום
מבטומי נסענו לסמגרלו, והתארחנו כמה לילות בצימר KaLand בכפר הציורי גאצ'דילי. התעוררנו לאוויר צלול, ירוק מסביב ונחל קטן בקרבת מקום. מכאן יצאנו לימי הטיול הראשונים.
בקניון מרטווילי המים בצבע אזמרגד והצוקים מתנשאים מעל. שטנו בסירה, והשייט היה קצר וקסום, אבל מאוד מתויר. כדי ליהנות מרגע שקט עם הטבע, כדאי להגיע מוקדם בבוקר, לפני שמגיעות הקבוצות. אחר כך ביקרנו בחורבות העיר העתיקה נוקלאקווי ובמנזר מרטווילי, ונחנו ליד מפל קאגו.
למחרת הלכנו אל מפל קינצ'חה, שבו המים נופלים בין צוקים. המשכנו לקניון אוקצ'ה, ובסוף הגענו לארמון הקיץ של נסיכי דאדיאני בסלחינו.
בערב עשינו סדנה לבישול אלרג'י, מנה סמגרלית מקמח תירס וגבינת סולוגוני. ככה מרגישים את המטבח הגיאורגי מבפנים: מערבבים, מחכים, ואז אוכלים. המנה עצמה היתה כבדה ודי מהר שבענו ממנה.
ביום למחרת עצרנו בסכר אינגורי. זה סכר קשת בגובה 271.5 מטר, והמים מתחתיו בצבע טורקיז משגע. נפתח שם לרחרונה אומגה של יותר מ־600 מטר מעל הסכר. חוויה מרנינה ומיוחדת בהחלט
מסטיה: היער, הגשם והרכבל
אחרי נסיעה ארוכה ומתפתלת הגענו למסטיה, וכאן היה לנו בית ללילות הבאים שלנו באיזור. התארחנו במלון המשפחתי Margiansha House, ובכל בוקר יצאנו למרפסת עם כוס קפה וריאות מלאות באויר הצלול של המקום. כל בוקר היה מופע אחר: זריחה שצובעת את הפסגות בזהב, או ים עננים שגלשו ונפרשו מול העיניים על צבעי השלכת המרהיבים.
ההליכה ביער הייתה אחד הרגעים הכי גדולים שלי בטיול. ב־13.10 יצאנו לטיול ארוך אל עבר קרחון צ'אלאדי, בדרך בין עצים בשלכת זהובה, לצד נהר שוצף. הנהג הזהיר לא להתקרב יותר מידי לקרחון והבהיר לנו כיצד לדעת מתי לעזור ולחזור על עקבותנו. עצרנו כל שנייה כדי להסתכל, להקשיב ולצלם. רק בדרך חזרה אל הרכב התחיל לרדת עלינו גשם, טיפות קטנות וקרות, ואנחנו לא מיהרנו. היה זה טיול ארוך, אבל הוא חיבר אותי לאדמה של גיאורגיה. מי שיש לו כוח, שייקח אותו בבוקר מוקדם, כשהיער עוד שקט.
ב־14.10 נסענו למאזרי, ישבנו בבית קפה מול נוף מהפנט והסתכלנו על אושבה בלי למהר.
אחר כך הגיע הרכבל, והוא היה שיא הטיול.הגענו לנוף המהפנט של רכס זורולדי, ובסוף היום ירדנו ברכבל הישר אל מסטיה. נופים עוצרי נשימה נפרשו מכל כיוון, ועצי השלכת בזהב, כתום ואדום עטפו אותנו כל הדרך למטה. לא רציתי שהירידה תיגמר.
אושגולי: כפר שהזמן שכח
ב־16.10 נסענו לאושגולי, אחד הכפרים הגבוהים והמיוחדים בקווקז, שהוא חלק מאתר מורשת עולמית של אונסק"ו . אנחנו עמדנו בין מגדלי אבן, גגות צפחה ושבילים שבהם כלב נח לו בשקט באמצע הדרך. מעבר לכפר נפרשו ההרים, ובקצה העמק עמד שחארה, ההר הגבוה בגיאורגיה. מזג האוויר התחלף בכל רגע, ובכל פעם הכפר נראה אחרת.
אנשים, חיות ופינות קטנות
הדברים שנשארו לי בראש הם לא רק נופים. ברחובות בטומי כביסה על חבלים בחצר ישנה, וקשיש עם מקל לצד גבר צעיר, ובמסגרת אחת ג'יפ ישן לצד מכונית חדשה. בסוואנטי פגשנו רוכב על סוס שחור בלב הרים עם שלכת, סוס שהתקרב אל המצלמה, ופרות שהלכו בנחת לצד מלון.
טיפים קצרים
שכבות: באוקטובר בסוואנטי בוקרים קרים ושמש בצהריים, ולכן כדאי להתלבש בשכבות.
סוסים: אפשר לרכוב, אבל בטיול שלנו לא סיפקו קסדות. קחו את זה בחשבון, בעיקר עם ילדים.
משפחות: גיאורגיה יעד נהדר למשפחות, אבל הנסיעות בהרים ארוכות ומתפתלות, ולכן תכננו הפסקות.
כסף: אל תמירו בשדה התעופה. הרוב בעיר בטומי עצמה, ובאושגולי הביאו מזומן, כי אין כספומט.
סים: סים עשינו מהבית, ולכן אין לי המלצות לגבי האפשרויות המקומיות.