שבועיים בנורווגיה (בעיקר בצפון)

שלום לכולם! אנחנו זוג בני 38 ו-41. בכושר גופני סביר פלוס. זהו הביקור השני שלנו בנורווגיה. הפעם הראשונה הייתה לפני שנתיים, יולי 2022. אז שהינו בה שלושה שבועות והתמקדנו בעיקר באזור הדרום, וגם עשינו את שלושת המסלולים המפורסמים ביותר - Trolltunga, Kjeragbolten ו-Preikestolen ועוד המון דברים אחרים, אך כלל לא ביקרנו באזור בצפון. הפעם החלטנו להתמקד באזור הצפוני ובסוף להשלים קצת פערים מהטיול הקודם. לפני שתמשיכו לקרוא, חשוב לציין שמדובר בטיול פעיל מאוד שמיועד בעיקר לחובבי טבע ומסלולים רגליים הרריים (הייקינג). מסלול הטיול שלנו:

יום 1, 3 ביולי: התחלנו את הטיול מ-Tromso, העיר הצפונית ביותר באירופה. ביקרנו בגן הבוטני עם פרחים שצומחים רק באזור הזה. מקסים.

לאחר מכן המשכנו לקתדרלה הארקטית. נחמד לראות מבחוץ, לא יותר מזה. אחרי זה ביקרנו במוזיאון The Polar Museum שמוקדש להיסטוריית הצייד באזור. מוזיאון קטן ונחמד, הביקור אורך לא יותר משעה. לאחר מכן נכנסנו לקתדרלה של טרומסו. כל יום בשלוש וחצי בצהריים יש גם קונצרט עם מוזיקה חיה, הכניסה בחינם.

בערב נסענו לאי Kvaloya (כשעה נסיעה מטרומסו) ועשינו את המסלול Brosmetinden. מסלול של 3.8 ק"מ, לקח לנו שעתיים וחצי עם הרבה עצירות. כל הדרך עד הפסגה היא בעלייה, אך מדובר בעלייה מתונה, והמסלול לא קשה במיוחד. הנוף נחמד אך לא יותר מזה. מומלץ אם יש לכם הרבה זמן פנוי באזור.

יום 2, 4 ביולי: היום נסענו לאזור Lyngen (כשעתיים נסיעה מטרומסו) ועשינו את המסלול Blåisvatnet (האגם הכחול). אורך המסלול - 8 ק"מ בסה"כ, אך מדובר במסלול קליל, רובו במישור. מה שכן כל הזמן הולכים על אבנים ובסוף יש קטע קצר שצריך לחצות אבנים גדולות. האגם עצמו מהמם. מומלץ מאוד.

כעת אציין פרט חשוב מאוד - בקיץ בצפון נורווגיה יש שמש 24 שעות ביממה, אבל יש את התופעה שנקראת "שמש חצות" - זה דומה לשקיעה רק שהשמש לא באמת שוקעת. אז אנחנו בעשר בלילה החלטנו לעלות 1300 מדרגות לתצפית מקסימה על העיר ולצפייה בשמש החצות. לקח לנו שעתיים, כולל העלייה, הירידה והבילוי על ההר. נהנינו מאוד מהנופים.

יום 3, 5 ביולי: היום נפרדנו מטרומסו ונסענו לאי Senja. התמקמנו בעיר Finsnes שבאזור. משם זה נסיעה של כ-50 דקות למסלולי ההליכה. עשינו שני מסלולים: הראשון הוא Hesten. אורך המסלול 1.8 ק"מ בסך הכל ולקח לנו 2:35 שעות. אנחנו גם לא עשינו את כמה מאות מטרים האחרונים עד הפסגה כי היינו קצרים בזמן וזה היה מוסיף עוד לפחות שעה למסלול. אבל הנוף שראינו הוא אותו נוף רק מנקודה קצת יותר נמוכה. המסלול בדרגת קושי בינונית (עד הנקודה שלנו) והנוף פשוט מדהים. מסלול חובה באזור.

המסלול השני, אולי המפורסם ביותר באזור - Segla. עלייה של 600 מטר. אורך המסלול - 5 ק"מ ולקח לנו חמש שעות להשלים אותו. המסלול קשה! כל הדרך עד הפסגה היא עלייה תלולה ו-800 מטרים האחרונים הם עלייה תלולה מאוד ולעיתים צריך להיעזר בידיים ויש גם כמה אזורים חשופים. אבל ברגע שמגיעים לפסגה, שוכחים מהכל כי הנוף הנשקף ממנה פשוט עוצר נשימה.

יום 4, 6 ביולי: היום מזג האוויר לא היה לטובתנו. כל היום היה ערפל וירד גשם. עשינו רק מסלול קצר ל-Sommardalen אבל הנוף לא היה משהו, גם בגלל מזג האוויר וגם כי המסלולים שעשינו אתמול היו הרבה יותר מרשימים. אבל בערב אכלנו סושי טעים, Tiger Sushi. מצחיק שבעיירה הזאת עם שלוש מסעדות, המקום הכי טוב זה סושי.

יום 5, 7 ביולי: היום עשינו את המסלול Grytetippen and Keipen. עלייה של 900 מטר. אורך המסלול - 6 ק"מ ולקח לנו בערך תשע שעות (כן, כן, אבל נתקלנו באתגרים בדרך). זוכרים שכתבתי שהמסלול ל-Segla הוא קשה? אז תכפילו את זה לפחות בשתיים. המסלול מתחיל בדרך עם המון בוץ ואחר כך יש עלייה עד שמגיעים לרכס. אחר כך הולכים קצת במישור ואז מגיעים לקטע האחרון שהוא עלייה תלולה מאוד על אבנים גדולות וצריך לרוב להיעזר בידיים. זה היה קטע מפחיד בשבילי. יש לציין גם שהמסלול לא מסומן היטב, כל אחד הולך כאוות נפשו, העיקר להגיע לפסגה. כשסוף סוף הגענו אליה, היה ערפל באזור אבל הנוף עדיין היה מרשים.

הירידה הייתה יותר קשה מהעלייה. גם כי קיבלנו עצה גרועה מזוג מטיילים שהפנו אותנו לשביל כביכול פחות תלול אבל בפועל הייתה שם זווית של אולי 60 מעלות. וגם כי בינתיים מזג האוויר נהיה גרוע יותר, ירד ערפל כבד וכמעט ולא ראינו את הדרך. פשוט הלכנו אינטואיטיבית למטה ובסוף ירדנו בנקודה השונה מזו שבה התחלנו (שנמצאת במרחק של כ-2 ק"מ מנקודת ההתחלה שלנו). למזלנו , הייתה שם בחורה נחמדה עם ואן שהסיעה אותנו לרכב שלנו. בסה"כ היה יום מרתק. אם היה מזג אוויר יותר טוב, היה עובר יותר חלק, אבל זו חוויה בלתי נשכחת. בערב נפרדנו מ-Senja. המשכנו לעיר Narvik.

יום 6, 8 ביולי: ביקרנו ב-Polar Park שליד Narvik. גן החיות הצפוני ביותר בעולם. בקיץ כל יום באחת בצהריים יש מסלול מודרך (שכלול במחיר הכרטיס) שבמהלכו מבקרים את כל החיות הטורפות, כמו שועלים, דובים, זאבים...מומלץ ביותר. אחר כך אפשר גם להסתובב באופן עצמאי ולראות גם חיות אחרות. חשוב לציין שהחיות נמצאות בתנאים מצוינים, יש להם שטח עצום שבו הם מסתובבים חופשי.

לאחר מכן , חזרנו ל-Narvik והסתובבנו קצת במרכז העיר. זוהי עיר חשובה מבחינה היסטורית. התרחשו בה אירועים חשובים במהלך מלחמת העולם השנייה, והמונומנט החשוב ביותר בה הוא אבן הירושימה שהוקם לזכר שישים שנה מחלוף האסון אך מסמל אופטימיות ותקווה לחיים חדשים.

אכלנו צהריים במסעדה מומלצת מאוד - Rallar'n Pub & Kro.

בערב המשכנו הלאה לאזור המתויר ביותר בכל נורווגיה - איי Lofoten.

ביקרנו בעיירה שנחשבת לעיירה הכי היפסטרית - Henningsvær והלכנו לבר מסעדה נחמד בשם The Climber’s Cafe. הגענו גם למגרש כדורגל המפורסם שנמצא בעיירה, אך הנוף הבאמת מרשים שלו ניתן לראות רק עם רחפן. לבסוף התמקמנו בעיירה הגדולה ביותר באזור, Svolvær (כ-4,000 תושבים) ליומיים הקרובים.

יום 7, 9 ביולי: ביקרנו ב-Lofotr Viking Museum. מוזיאון שמדמה את החיים של ויקינגים. יש חלק שנמצא בתוך בניין, בו מתקיים גם סיור מודרך שכלול במחיר הכרטיס. ויש חלק בחוץ שניתן להסתובב בו וליהנות ממגוון פעילויות כמו חץ וקשת, השלכת גרזנים, משחקי ויקינגים מסורתיים ויש גם שיט של חצי שעה באוניית מפרשים. בילוי נחמד מאוד לכל המשפחה.

לאחר מכן המשכנו ל-Eggum. מסלול של ק"מ אחד במישור הביא אותנו לפסל הראש המפורסם. נהנינו מההליכה לצד הנופים הדרמטיים של האוקיינוס.

לאחר מכן עצרנו ב-Glasshytta. בית מלאכה קטן שמייצר דברים יפים מזכוכית. מומלץ למי שמחפש מזכרת מקורית מהאזור.

המשכנו לעיירה Nusfjord. עיירה ציורית מאוד שפשוט כיף להסתובב בה. אכלנו פה במסעדה שאמליץ עליה בחום - מסעדת Karoline, לא זול אבל האוכל פשוט וואו.

יום 8, 10 ביולי: בבוקר עשינו את המסלול Festvågtind. אורך המסלול - 5 ק"מ ולקח לנו כמעט שש שעות. המסלול קשה! קודם כל, הוא מתחיל קשה כאשר צריך לטפס על אבנים ענקיות. היה לי קצת קשה עם זה כי אני לא גבוהה אז הייתי צריכה ממש להרים את עצמי בחלק מהדרך. אבל זה קטע די קצר ואחריו מתחילה עלייה תלולה שרק הולכת ונהיית תלולה יותר ככל שמתקרבים לפסגה. אבל הנוף למעלה שווה את המאמץ.

אחר הצהריים עשינו את המסלול ל-Djevelporten, שער השטן. אורך המסלול - 3 ק"מ ולקח לנו בערך 3 שעות. בגדול, המסלול הזה הרבה פחות קשה מ-Festvågtind אבל עדיין רחוק מלהיות קל ויש כמה קטעים מאתגרים. בסוף מגיעים לאבן Djevelporten. היא קצת דומה ל-Kjeragbolten המפורסמת אבל פה לא העזנו לעלות עליה, זה היה נראה מסוכן מדי. בקרבתה גם נשקף נוף מהמם. אפשר גם להמשיך לטפס עוד כמה מאות מטרים ולהגיע ל-Floya אבל כבר היינו קצרים בזמן אז השארנו את זה לפעם הבאה.

נסענו לעיירה Reine שבה המתקמנו ליומיים הבאים.

יום 9, 11 ביולי: היום היה מזג אוויר סוער ברוב הזמן אז התמקדנו בעיירות. קודם כל נסענו ל-Sund שבה גר ועובד הנפח הכי מפורסם בכל לופוטן. הכניסה למוזיאון ולמקום העבודה שלו היא בתשלום קטן אבל שווה את זה. הוא היה נחמד מאוד והדגים לנו את עבודתנו בזמן אמת. הוא מייצר ציפורי קורמורן שהן אחד מסמלי האזור. היצירות שלו גם מוצעות למכירה. מומלץ ביותר.

המשכנו לעיירה Å שמפורסמת בזכות היותה העיירה עם השם הקצר ביותר בעולם. עיירה חמודה שאפשר פשוט להסתובב כחצי שעה בין הבתים האדומים שלה.

אכלנו ארוחת צהריים במסעדה הכי מפורסמת באזור - Anitas Seafood - מושלם לחובבי פירות ים ודגים.

בשעות הערב המאוחרות מזג האוויר השתפר והחלטנו לעשות את המסלול המפורסם ביותר באזור - Reinebringen. אורך המסלול - 2.2 ק"מ ולקח לנו כשלוש שעות. המסלול ברובו זה פשוט מדרגות אינסופיות למעלה (כאלפיים מדרגות) ובסוף קטע קצר מאוד של עלייה תלולה בתוך בוץ. הנוף למעלה מהמם, וגם זכינו לראות שוב את שמש החצות.

כאן הסתיים החלק של הצפון.

יום 10, 12 ביולי: אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה בשם Huset. היה טעים מאוד וממול יש גם חנות מזכרות מעולה. טסנו לאוסלו, ומשדה התעופה נסענו שלוש שעות ל-Otta כבסיס למסלול ההליכה הבא שלנו.

יום 11, 13 ביולי: היום עשינו את המסלול שתכננו לעשות בנסיעה הראשונה שלנו לנורווגיה אך מזג האוויר מנע זאת מאיתנו - Besseggen, עלייה של 1200 מטר. הפעם במיוחד בחרנו את היום היחיד (בשבועיים) עם מזג אוויר טוב כדי לעשות את המסלול הזה. אורך המסלול - 14 ק"מ. מתחילים בחניה ב-Gjendesheim ומשם לוקחים מעבורת לנקודת ההתחלה. המסלול די קל ב-7 ק"מ הראשונים עם עלייה מתונה למדי. בכל מקרה הלכנו לאט כי כל שנייה רצינו לעצור ולצלם. נופים הנשקפים לאורך רוב המסלול הם פשוט עוצרי נשימה, ובאופן כללי הייתי אומרת שמדובר באחד מהמסלולים היפים ביותר בכל נורווגיה. ואז אחרי החצי הראשון הגיע החצי המאתגר. הגענו לחלק עם עלילה תלולה מאוד ודי חשופה, ברוב המקומות היה צריך להיעזר בידיים. זה דווקא עבר די חלק, פשוט מתרכזים באבנים ממול ובשום אופן לא מביטים למטה. למרות שיש אנשים שעושים את המסלול הזה הפוך ויורדים את כל הקטע הזה, שזה פשוט טירוף בעיניי. לאחר העלייה הזאת מגיעים לנקודת התצפית הכי גבוהה. פשוט מדהים. ואז מתחיל הקטע הפחות נעים של המסלול. הולכים כחמישה ק"מ במישור אבל על אבנים חדות שמכאיבות לרגליים ואז עוד כמה קילומטרים של ירידה, לא קשה מדי אבל בנקודה הזאת כבר גברה עייפות על הרגליים שלי והיה לא קל. אבל פגשנו בחזור להקת איילי הצפון שלא פחדו מאיתנו כלל. בגדול, למרות המאמץ אני ממליצה בחום על המסלול הזה. הנופים מרהיבים ביופיים ומדובר בחוויה בלתי נשכחת.

בערב עברנו ל-Andalsnes.

יום 12, 14 ביולי: היום תכננו לעשות מסלול הליכה מרתק נוסף שלא התאפשר לנו לעשות בנסיעה הקודמת - את ה-Romsdalseggen אך היינו עייפים מדי אחרי האתגר של אתמול, ומדובר במסלול מאתגר לא פחות, אז השארנו אותו לפעם הבאה ועשינו את המסלול שעשינו גם בפעם הקודמת - Litlefjellet. מדובר במסלול של כמה מאות מטרים בלבד, אמנם בעלייה אבל די מתונה ומותקנות גם שרשראות כדי לעבור את הקטעים הכי קשים. זהו מסלול מתגמל ביותר ביחס למאמץ המושקע. אנחנו בילינו המון זמן למעלה, פשוט ישבנו וספגנו את הנוף.

אחר כך עשינו מה שלא עשינו בפעם הקודמת, וזה לעלות לתצפית על העיר ברכבל. למעלה יש תצפית נחמדה מאוד וגם כמה מסלולי הליכה. נמצאת שם גם מסעדה מעולה בשם Egon. יקרה אבל האוכל פשוט מעולה ויש גם תצפית פנורמית של 360 מעלות על האזור.

בערב עברנו לעיר Trondheim.

יום 13, 15 ביולי: בילינו את היום ב-Trondheim. עיר עתיקה עם גשר מפורסם וקתדרלה הכי גדולה ועתיקה בכל נורווגיה, קתדרלת Nidaros.

בערב עברנו ל-Oslo.

יום 14, 16 ביולי: זה היום האחרון בטיול שלנו ובילינו אותו באוסלו, בירת נורווגיה. בפעם הקודמת שהינו בה 3 ימים וחקרנו אותה לעומק. אתרי החובה הם כמובן Munch Museum, Vigeland Park, Akershus Fortress. ויש את השכונה המגניבה לא רחוק ממרכז העיר - Grunnerloka ובה נמצאת הקרפריה עם הקרפים הכי טעימים שאכלתי אי פעם - Creperie de Mari. אני אישית מאוד אוהבת את אוסלו, עיר מטופחת עם המון היסטוריה, פסלים מעניינים, מסעדות מעולות.

בזאת תם הטיול שלנו. בסך הכל היה מדהים. חווינו המון חוויות בלתי נשכחות עם הרפתקאות ואתגרים. לא שבעתי מנורווגיה וחזרתי הביתה עם טעם של עוד. מקווה שעוד יצא לנו לבקר בה בעתיד כדי להתפלא מהיופי הטהור של הטבע שלה.