שלום לכולם. ברצוני לשתף אתכם במסלול הטיול שלנו באיסלנד בין התאריכים 20.07.18 ו-03.08.18. בטיול הזה השתתפו בן זוגי ואני, בני 35 ו-32 בהתאמה. אנשים בכושר גופני ממוצע. טסנו לאיסלנד דרך שתי חברות תעופה נפרדות – תחילה עם RayanAir לעיר Wroclaw שבפולין, ומשם עם WizzAir ל-Reykjavik. מדובר במה שנקרא "Self Transfer" (העברה עצמית), כלומר צריך לאסוף את המזוודות בשדה התעופה הראשון ולבצע צ'ק אין בנפרד לטיסה השנייה. אפשרות זו אמנם לא מתאימה לכולם, אך ניתן לחסוך בדרך זו לא מעט כסף. למשל, הכרטיסים שלנו עלו כ-400 יורו לבן אדם, כולל מזוודות. ב-Wow Air, שמציעה כרגע טיסות ישירות מבן גוריון לרייקיאוויק מחירי הטיסות ביולי היו בסביבות ה-1000 יורו.

כפי שאולי שמעתם, איסלנד היא ארץ יקרה מאוד. עלויות הלינה נעו בין 130 יורו (חדר קטן עם שירותים פרטיים, ללא ארוחת בוקר) עד 210 יורו (כולל ארוחת בוקר). אם אתם מוכנים לישון באכסניה עם שמונה אנשים בחדר ושירותים משותפים, תוכלו למצוא חדרים ב-100 יורו. והאפשרות הזולה ביותר היא כמובן לינה באוהלים. את המלונות "הטובים" צריך להזמין לפחות שנה מראש, וזו אינה הגזמה. אנחנו שריינו את החדרים עוד במאי 2017 וכבר אז כמעט ולא נותרו מקומות פנויים. השכרת רכב (ג'יפ ידני – Dacia Duster) עלתה לנו כ-2000 יורו לשבועיים, המחיר כלל ביטוח מקיף ביותר, לרבות נזקי מים. מבחינת השימוש בכסף מקומי, אנחנו אפילו לא יודעים איך נראה המטבע האיסלנדי כי לאורך כל הטיול השתמשנו באשראי בלבד. כפי שהבנתי, זוהי גם שיטת התשלום המועדפת על איסלנדים.

כעת, אעבור לתיאור של הטיול עצמו wink

ביום ה-1, הגענו לשדה התעופה Keflavik בשש בערב. לאחר הנחיתה אין ביקורת דרקונים, ישר מגיעים לאיסוף הכבודה, כך שתהליך היציאה מהיר מאוד. לאחר שאספנו את המזוודות, הגענו לסוכנות השכרת הרכב (באוטובוס שמגיע כל רבע שעה מסביב לשעון, נסיעה של כמה תחנות, ללא תשלום) ואספנו את הרכב שלנו. מדובר בסוכנות בשם Lotus Car Rental ואני ממליצה עליה בחום – אנשים הגונים, סיפקו לנו רכב כמעט חדש לגמרי וגם לא ביקשו שנשטוף אותו לפני ההחזרה (והוא היה מלוכלך מאוד בסוף הטיול שלנו J). משם המשכנו לרייקיאוויק. העיר עצמה לא יפה במיוחד אך יש כמה אתרים אייקוניים שכדאי לבקר בהם – Harpa – אולם קונצרטים; בניין העירייה ופסל הביורוקרט הפלוני מולו; וכמובן הכנסייה Hallgrímskirkja - מבנה מרשים ומקורי. ברחוב הראשי Laugavegur ניתן למצוא מבחר גדול של בתי קפה, מסעדות וברים. ביקור בכל האתרים הנ"ל לקח לנו כשעתיים.

ביום ה-2 נסענו למסלול ההליכה הראשון שלנו ל-Glymur Fall. מפל גלימור הוא המפל השני הגבוה ביותר באיסלנד. אורך המסלול – 3.5 ק"מ לכל כיוון. המסלול לא קשה ברובו, אך יש קטע שבו צריך לחצות נחל דרך בול עץ שמונח מעליו ויש חבל שניתן לאחוז בו לתמיכה. חוץ מזה, יש עוד כמה קטעים די תלולים, אך גם שם יש חבלים שניתן להיעזר בהם. המסלול מרהיב ביופיו, מומלץ בחום. לקח לנו 3.5 שעות להשלים אותו.

לאחר מכן נסענו למפלים Hraunfossar ו- Barnafoss(הם נמצאים בסמוך אחד לשני). מהחנייה יש הליכה קצרה למפלים. הראשון זה, למעשה, סדרת מפלים שנוצרו (כמו כמעט כל דבר באיסלנד) כתוצאה מהתפרצות הר געש. המפל השני נקרא "מפל הילדים" מפני שלפי האגדה, היו שני ילדים שחצו גשר מעל המפל אך החליקו, נפלו לתוך המפל וטבעו למוות. האימא המתייסרת החריבה את הגשר לאחר מכן. שני המפלים מאוד מרשימים. שווה ביקור.

המשכנו ל- Borgarnesלארוחת ערב. בעיר עצמה אין מה לראות. הייתי ממליצה לבקר בה רק כתחנת ביניים.

האתר האחרון שלנו ליום ה-2 היה Kirkjufellsfoss – הר הכנסייה. 5 דקות הליכה מהחנייה – צריך לעלות כמה מדרגות אל הגשר ושם תראו את הנוף המפורסם – הר הכנסייה ולצידו מפל קטן. לחובבי הסדרה "משחקי הכס" – הר זה שימש כאחד מאתרי הצילום. הנוף מרהיב.

ביום ה-3 נסענו לפארק הלאומי Thingvellir. המקום שימש כמקום כינוס הפרלמנט האיסלדני במשך שנים רבות, עד לאמצע המאה ה-20. בתחילה יש מרכז מבקרים שבו ניתן ללמוד על ההיסטוריה האיסנלדית. לאחר מכן יוצאים לפארק עצמו. הפארק נחמד אך לא תמצאו בו משהו יוצא מן הכלל או נופים עוצרי נשימה. פשוט פארק נחמד עם כמה מפלים קטנים. מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים.

לאחר מכן המשכנו ל-Geisyr. אזור גיאותרמי, ובאמצע גייזר שמתפרץ כל 4-8 דקות לגובה של עד 20 מטרים. היה משעשע להמתין להתפרצותו, וההתפרצות עצמה הייתה מרשימה (למעשה, ציפינו בכמה wink). בסך הכל, מדובר בתופעת טבע ייחודית, והביקור באזור מומלץ ביותר.

לבסוף, נסענו למפל Gullfoss. מפל אדיר ומרשים. אחד מהאתרים האייקוניים באיסלנד.

ביום ה-4 נסענו לעמק Thórsmörk. חשוב לציין שכדי להגיע לעמק, צריך לנסוע בכביש עפר ולחצות כמה נחלים בדרך. זה היה היום הראשון שבו ניצלנו את מלוא יכולות הג'יפ שלנו laugh בדיעבד, אני יכולה להגיד שהנחלים לא כה מפחידים כפי שניתן לחשוב. העיקר להקפיד על הכללים הבאים: להעביר את הרכב למצב של 4X4, לשים הילוך ראשון ולחצות במהירות של 10 קמ"ש, במקום הרחב ביותר והכי חשוב – לא לעצור לשנייה! לפני הנסיעה, קראתי גם שבדרך כלל יהיו עוד ג'יפים בדרך, כך שתמיד ניתן לראות מה אחרים עושים ולפעול כמוהם...העצה הזאת לא הייתה כל כך רלוונטית לנו כי ברוב הזמן היינו לבד לגמרי על המסלול laugh לאחר שהגענו לחנייה, גילינו שחסרה לוחית רישוי, כנראה שאיבדנו אותה באחד מהנחלים. התקשרנו לסוכנות השכרת הרכב והם אמרו לנו פשוט לקחת את לוחית הרישוי האחורית ולשים אותה בתוך הרכב מקדימה כך שמצלמות יוכלו לקלוט אותה. עשינו זאת, והכל עבר בלי בעיות. פעמיים חלפה על פנינו משטרה בנתיב הנגדי ולא עצרה אותנה, ופעם אחת עצר אותנו שוטר אך הוא אמר שלא הבחין בלוחית הרישוי מקדימה ועוד התנצל על כך. אז בשורה התחתונה, אם זה קורה לכם – אל דאגה, באיסנלנד זה מצב נפוץ ומוכר angel אבל כאן חשוב להדגיש את חשיבות הביטוח המקיף – לא נדרשנו לשלם אגורה מעבר לסכום הראשוני ששילמנו.

אז בחזרה ל-Thórsmörk. חשוב לציין שיש שתי בקתות מבקרים שנמצאות 6 ק"מ אחת מהשנייה – Volcano Hut ו-Basar Hut. כדי להגיע ל- Volcano Hutצריך לחצות נחל בשם Krossa – אל תנסו לחצות אותו בג'יפ! רק אוטובוסים מיוחדים יכולים לחצות אותו. אך לבקתה השנייה, Basar Hut, ניתן להגיע בג'יפ, וזה מה שעשינו wink מהבקתה יש מסלול מעגלי קצר וקל ויש מסלולים ארוכים ומאתגרים יותר. אנחנו הלכנו במסלול המסומן באדם (רמת קושי בינונית). תחילה ירדנו אל עמק Hvannárgil – מקום שנראה ממש כמו מתוך אגדה, פשוט מדהים. ולאחר מכן עלינו להר Réttarfell שגם מהפסגה שלו מתגלה נוף עוצר נשימה. מסלול ההליכה כולו יפהפה ומיוחד. לא היו מצוינים שם מרחקים בק"מ אך הירידה לעמק Hvannárgil, העלייה להר Réttarfell וחזרה ל- Basar Hutלקחו לנו כ-4 שעות. המסלול לא קשה במיוחד, אך יש הרבה עליות (מתונות).

ביום ה-5 נסענו לקרחון Solheimajokull ("קרחון השמש העולה") והשתתפנו בסיור הליכה על קרחון. הזמנו את הסיור דרך חברת Icelandic Mountain Guides ואני יכולה להמליץ עליה בחום. המדריך היה מאוד מקצועי וקשוב לצרכים של כל משתתף. היינו גם קבוצה קטנה מאוד – סך הכל 5 משתתפים כך שכל אחד יכל לקבל את תשומת הלב הנדרשת. מבחינת הבטיחות, הרמה הייתה מעל לכל הציפיות. הם הביאו לנו קרמפונים לרגליים, גרזן קרח ורתמה. במהלך הסיור התנסינו בהליכה על הקרח. נופי הקרחון עוצרי נשימה. הסיור ארך 3 שעות, וזו חוויה מאוד מיוחדת ומתאימה לכל אדם בריא, גם ללא שום ניסיון קודם.

לאחר מכן המשכנו ל-Reynisfjara, חוף החול השחור, זהו, כנראה, החוף המפורסם ביותר באיסלנד, מקום מתויר מאוד, ובצדק. לצד החול השחור ניתן להתרשם מנופי אוקיינוס מדהימים ומהיווצרות אבני בזלת ייחודיות. בתוך האוקיינוס ניתן להבחין בשני סלעים, שלפי האגדה, הם טרולים שניסו להגיע ליבשה אך נתפסו באור יום והפכו לאבנים. מומלץ מאוד.

משם המשכנו לעיירה הקטנה Vik, ובה אכלנו ארוחת צהריים. בעיירה יש כנסייה קטנה חמודה אך חוץ מזה אין עוד מה לראות.

לאחר מכן נסענו למפל המפורסם והמרשים Skógafoss. המפל שימש כאתר צילום בסדרות ובסרטים רבים, ביניהם העונה ה-5 של ויקינגים. מהחניה ניתן ישר להגיע למפל ויש אפשרות גם לעלות כ-400 מדרגות כדי לקבל תצפית מיוחדת על המפל מלמעלה. אנחנו עלינו ולא הצטערנו – מראה מיוחד מאוד בהחלט.

האתר האחרון שלנו ליום ה-5 היה הצוק Dyrhólaey. נוף נחמד אך לא הרשים אותנו במיוחד. עם זאת, בדרך אליו יש נופים מקסימים לאוקיינוס כך ששווה לבקר בו רק בגלל הדרך.

ביום ה-6 נסענו לעמק Landmannalaugar. נסענו לשם בכביש 208 שלא כלל נחלים פרט לנחל אחד ממש בכניסה לאתר. מהחנייה המשכנו ישר עד לנקודת ההתחלה של מסלול ההליכה המתוכנן – הר Bláhnjúkur. העלייה לפסגה לקחה לנו כשעתיים, המרחק – 2.5 ק"מ. העלייה הייתה מתונה ברובה, והנוף מסביב מרהיב. כשמגיעים לפסגה, מקבלים תצפית של 360 מעלות על כל העמק, הרים צבעוניים ומושלגים – נוף עוצר נשימה במלוא מובן המילה. הירידה מהפסגה הייתה מאתגרת יותר – כל המסלול היה מכוסה בעפר לבה מחליק מאוד. ירדנו מהקצה השני, ובדרך לחנייה היה צריך עוד לחצות נחל אחד ברגל, אך המים היו נמוכים כך שזה לא היה קשה במיוחד, לאחר מכן הלכנו דרך שדה מלא באבנים ובשאריות לבה, חלפנו על פני מעיין חם, ולבסוף הגענו לחניה. לא יודעת מה היה המרחק בק"מ, אך המסלול מהפסגה עד החניה לקח לנו שעתיים נוספות. אני יכולה להגיד ש- Landmannalaugarהוא המקום שהכי הרשים והקסים אותי בכל איסלנד. לדעתי, הוא כולל את כל הטבע שיש לאיסלנד להציע – הרים צבעוניים, שאריות לבה, מעיינות חמים, נחלים, שלג. במילה אחת – וואו. בחזור נסענו בכביש שונה, והיו בו נחלים רבים, חלקם די עמוקים אבל Dacia Duster שלנו עמד יפה בכל האתגרים.

לבסוף, ביקרנו במפל Seljalandsfoss. מפל מרשים בגובה 65 מ'. ניתן לצפות בו ישירות מהחניה, אך מומלץ גם להתקרב ולטייל ממש מתחתיו, כך מקבלים תצפית ייחודית על המפל. מומלץ להצטייד במעיל גשם כי הזרם חזק.

ביום ה-7 התחלנו את היום מהמפל Fagrifoss. הדרך אליו היא דרך עפר עם 2 או 3 נחלים שצריך לחצות. לא קשה במיוחד. המפל ציורי ביותר ומוקף בהרים מכוסים באזוב. יש שם גם נקודת תצפית מסודרת. מומלץ מאוד.

משם המשכנו לאתר המפורסם Laki – המקום שבו התחרשה התפרצות הר הגעש החזקה ביותר בתולדות האנושות בסוף המאה ה-18, היא הרגה אנשים רבים, השפיעה לא רק על איסלנד אלא גם על ארצות אירופה רבות אחרות ושינתה את הנוף המקומי לצמיתות. בחניה יפגשו אתכם פקחי טבע שיסבירו על המקום ויציידו אתכם במפה. מהחניה ניתן לעלות להר Laki לתצפית על המכתשים. העלייה לוקחת כ-45 דקות והיא די מתונה. האתגר האחר שנתקלנו בו באותו יום היה מזג האוויר האיסלנדי הקלאסי – גשם ורוח חזקה ביותר, אך זה בהחלט לא יכל היה לעצור אותנו wink מה גם שפרט לעלייה להר רוב המסלול הוא מסלול נסיעה ברכב. המכתשים שניתן לראות מהפסגה הם בהחלט תופעת טבע נדירה אך בגדול Laki הרשים אותנו פחות מ- Thórsmörkומ- Landmannalaugar. לאחר הירידה מההר, כאמור, המסלול היה מסלול נסיעה. התחנה הבאה הייתה המכתש Tjarnargígur – הייחודיות שלו היא בכך שהוא ממולא במים ועומקו 13 מ'. מראה מעניין מאוד. לאחר מכן עשינו את "מעגל לאקי" – מסלול מעגלי בכביש F207 בשדה לבה עם חול שחור.

לאחר מכן נסענו לעיירה Kirkjubæjarklaustur שבה אכלנו ארוחת ערב. בעיירה יש פסל מעניין מאוד שנקרא "נטל ההיסטוריה". הפסל מציג שני כמרים שנושאים על כתפיהם אבן ענקית. הפסל מסמל את הנזקים שספגה העיירה כתוצאה מהתפרצות הר הגעש המפורסמת.

המקום האחרון ליום ה-7 היה עמק Fjaðrárgljúfur. המקום נגיש מאוד ונמצא ממש בכניסה לכביש שמוביל אל Laki. מהחניה ניתן לטייל לאורך העמק, סה"כ 2 ק"מ. מסלול קליל, מתאים גם למשפחות עם ילדים. העמק ממש אגדי ביופיו. מרהיב ומהפנט.

ביום ה-8 נסענו ל-Jökulsárlón, לגונת הקרח המפורסמת. קרחונים צפים במי אוקיינוס. ניתן לחנות בשתי חניות. מהחניה הראשונה רואים את הקרחונים הצפים במים, ומהחניה השנייה רואים קרחונים ממש על החוף. כדאי לבקר בשני המקומות. מראה מיוחד ומרשים.

לאחר מכן, נסענו לפארק הלאומי Skaftafell, ובו עשינו מסלול הליכה באורך 16.7 ק"מ. המסלול חולף על פני Svartifoss, המפל השחור – המפל קרוי כך בגלל שמוקף בסלעי בזלת המקנים לו גוון שחור. לאחר מכן יש כ-5 ק"מ הליכה קלה בדשא לאורך נוף הררי, לאחר מכן כ-3 ק"מ של עלייה מתונה, ושם כבר מתחילים נופים עוצרי נשימה. מגיעים לנקודות שבהן רואים את הקרחון Skaftafell במלוא הפאר, ונראה כאילו הוא צף על פני האוויר. מרשים ביותר. המסלול לא קשה מאוד, אך יש עליות ובסוף יש גם קטע שצריך ללכת בין הסלעים. לקח לנו שבע וחצי שעות להשלים את המסלול.

היום ה-9 היה סוג של יום מנוחה עבורנו. כל היום העברנו בנסיעות. תחילה הגענו לעיר Hofn כדי לטעום את כריך הלובסטר המפורסם. לצערי, לא התלהבתי ממנו. היה מלוח מדי לטעמי.

משם המשכנו למקום הלינה שלנו ליד העיר Egilsstadirבדרך יש הרבה תצפיות יפהפיות על האוקיינוס. מומלץ לעצור לפחות באחת מהן ולהתפלא מהעוצמה של האוקיינוס האטלנטי. הייתי רוצה גם לציין את מקום הלינה שלנו. מדובר בצימרים בשם Kaldá Lyngholt Holiday Homes. המחיר היה 160 יורו ללילה, לא כולל ארוחת בוקר, אך כאן, בניגוד לשאר מקומות הלינה באיסלנד, הרגשנו שאנחנו באמת מקבלים תמורה למחיר. קודם כל, עיצוב הפנים של הצימרים הוא ייחודי ונותן הרגשה של בית. המארחת חשבה על כל הפרטים הקטנים, יש שם אפילו ספרים משעשעים על איסלנד. יש גם סאונה וג'קוזי שעמדו לרשותנו במשך שעה אחת ביום. המארחת היא אישה מקסימה, נתנה לנו עצות לטיולים ולמסעדות באזור. אז אם אתם מתכננים לבקר במזרח איסלנד, אני ממליצה בחום על המקום. כאן בעצם הסתיים היום שלנו. מרגע שנכנסו לצימר, לא רצינו לצאת ממנו laugh

ביום ה-10 תכננו לעשות מסלול הליכה של 17 ק"מ ל- Stórurð אך כאן מזג האוויר התערב לנו בתוכניות. כשיצאנו מהצימר, תפס אותנו ערפל כבד ביותר, ברמה שכמעט ולא ניתן היה להבחין ברכב שנסע לפנינו. במהירות צב הגענו לעיירה הקטנה Borgarfjörður Eystri, שם תיאורטית ניתן לראות תוכי ים...אנחנו ראינו רק ענן לבן סמיך. ניסינו לאחר מכן להגיע לנקודת ההתחלה של המסלול ל- Stórurðאך הבנו שזה פשוט לא מעשי לנסות אפילו ללכת לשם במזג אוויר כזה. החלטנו לנסוע לעיר שתוכננה לנו ליום הבא – Seydisfjorður. העיירה די ציורית אך מעבר לעצירה לארוחת צהריים אין יותר מדי מה לעשות בה. יש כמה מסלולי הליכה, שהמפורסם ביניהם הוא "נתיב המפל". התחלנו ללכת בו (בעיירה הזו לא היה ערפל) והתאכזבנו מאוד. בזבוז של זמן. אין שם שום דבר מיוחד, נוף משעמם. כך שאל תתפתו. תעצרו בעיירה לארוחת צהריים או ערב, ולא יותר מכך.

ביום ה-11 מזג האוויר היה הרבה יותר טוב. פתאום התגלה לעינינו המזרח במלוא הדרו. התחלנו את היום מנסיעה לאורך הפיורד Mjóifjorður עד העיירה בשם זהה, עם 35 תושבים. בדרך ראינו נופים מדהימים – אגמים צלולים המוקפים בהרים, נופי אוקיינוס מרהיבים לאורך הפיורד ולבסוף העיירה הקטנה. חוץ מאיתנו לא היו בה עוד תיירים אז הרגשנו קצת כאילו אנחנו פולשים לפרטיות התושבים wink

לאחר מכן, בכל זאת עשינו את המסלול ל- Stórurð אך בגרסה המקוצרת – 9 ק"מ. המסלול עצמו יפהפה, יש נוף לקרחון, להר מושלג, דשא בגוונים שונים, אזוב, נחלים. המסלול הזה היה הקשה ביותר מבין כל המסלולים עבורי. אולי בגלל שכבר הצטברה עייפות או אולי הוא באמת בדרגת קושי גבוהה יותר. ב-4 הק"מ הראשונים המסלול ברובו בעלייה מתונה, יש כמה מקומות תלולים וכמה נחלים שצריך לחצות, אך בסוף יש חלק קשה של ירידה תלולה (ובחזרה – צריך לעלות את כל הקטע הזה) ואז נחל בעומק של כ-20 ס"מ. יש 2 דרכים לחצות אותו – באמצע הנחל יש אבן גדולה, ניתן לקפוץ עליה מגדה אחת וממנה לגדה השנייה. זה מה שעשה בן זוגי. אני לא מומחית בקפיצות בלשון המעטה, לכן בחרתי בדרך השנייה. מצאתי את המקום הכי פחות עמוק בעזרת מקל ההליכה שלי ופשוט חציתי ברגל. אמנם נרטבתי אך לא נפצעתי. לאחר חציית הנחל הולכים עוד כמה מאות מטרים ולבסוף מגיעים ליעד המיוחל – Stórurð – ניתן לתרגם את השם כ"אבנים ענקיות". כאן היה קרחון שנמס, ובמקומו נותרו האבנים הענקיות האלה ובאמצע אגם יפהפה בצבע טורקיז – צבע ייחודי לאיסלנד. אנחנו ראינו רק עוד אחד כזה במשך כל הטיול. המקום קסום ביופיו, מאוד מיוחד, מאוד מרשים. היה שווה להשקיע את המאמצים כדי להגיע אליו. המסלול הלוך וחזור לקח לנו 6 שעות ו-20 דקות.

ביום ה-12 נסענו ל-Hverir, שדה גופרית עם בריכות בוץ מבעבעות. נחמד אך כבר לא היה לנו אפקט "וואו" כי ראינו דבר דומה באיזור ה-Geisyr.

המשכנו ל-Hverfjall. הר געש פעיל. מהחנייה יש עלייה של כ-20 דקות עד התצפית. ניתן גם לעקוף אותו במסלול מעגלי.

לאחר מכן ביקרנו ב-Grjotagja Cave. אתר צילום נוסף של משחקי הכס. המערה עמוסה בתיירים אך לא מצאנו בה משהו מיוחד. מומלץ לחובבי הסדרה.

האתרים האחרונים ליום 12 היו Leirhnjúkur – סלעי ריוליט ומסלול הליכה לאורך גושי לבה ענקיים. אחד מאותם המקומות באיסלנד שנראים כמו מאדים; ו- Krafla- מכתש ממולא במים. ציורי מאוד. שני האתרים נגישים מאוד ומתאימים למשפחות עם ילדים.

כל האתרים שביקרנו בהם ביום הזה נמצאים באזור האגם Mývatn ("אגם היתושים"). אגם גדול שנוצר כתוצאה מהתפרצות הר געש. ישנם מסלולי הליכה לאורך האגם אך קחו בחשבון שכמות הייתושים שם אדירה. יש גם נקודות תצפית שנמצאות לארוך הכביש, ניתן פשוט לעצור באחת מהתצפיות כדי להתפלא מיופיו של האגם.

את היום ה-13 התחלנו מהעיר Akureyri. זוהי עיר גדולה עם הרבה בתי קפה וחנויות מזכרות. אנחנו אכלנו שם ארוחת בוקר והמשכנו ליעד הבא שלנו - Ásbyrgi.

Ásbyrgi – סלעים ענקיים בצורת פרסה. עשינו שם שני מסלולי הליכה. מסלול ראשון אל Botnstjörn pond מהחנייה הפנימית. מסלול קליל וקצרצר באורך 800 מ' בלבד אל אגם קטנטן. לאחר מכן, מהחניה החיצונית, מסלול המסומן כ- Eyjan cliffבאורך 5 ק"מ אל צוק בשם Eyjan כל שממנו נשקף נוף אל כל אזור ה-Ásbyrgi. מסלול קליל וגם לא יפה במיוחד. נחמד, לא יותר מזה. לקח לנו פחות מ-1.5 שעות. מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים.

לאחר מכן, המשכנו לעמק Vesturdalur שבו ניתן למצוא אבנים בצורות שונות, שהמפורסמת מביניהן היא Tröllið ("הענק"). האבן נמצאת במרחק של כחמש דקות מהחניה.

המקום המרשים לאותו יום, היה, ללא ספק, היעד הבא שלנו – המפל Dettifoss. זהו המפל העוצמתי ביותר באירופה. ניתן להגיע אל המפל בשתי דרכים. אני ממליצה על כביש 864 כי מהחניה שלו ניתן להגיע ממש קרוב למפל, והנוף בהחלט מרשים ביותר. מהחניה יש הליכה של כ-10 דקות למפל דרך סלעים על החוף. לא קשה במיוחד אבל כדאי להיזהר, במיוחד ביום גשום יכול להיות מחליק.

לבסוף, נסענו ל-Dimmuborgir. השם מתורגם כ"ערים אפלות", ועל-פי הפולקלור המקומי, זהו המקום שבו נחת השטן לאחר שגורש מגן עדן. מדובר בסלע אדיר בצורת משולש עם חור באמצע. מהחניה יש מסלול מעגלי אל הסלע באורך 2.3 ק"מ. מסלול קליל, והסלע עצמו די מרשים.

היום ה-14 היה יום די עמוס. התחלנו את היום בשייט לצפייה בלווייתנים. נקודת ההתחלה הייתה העיר הקטנה Dalvik. חברת הטיולים ציידה אותנו באוברלים חמים מאוד, עלינו על הספינה והתחלנו בשייט. המדריכה הייתה די אינפורמטיבית והסבירה לנו אילו סוגי לווייתנים אנחנו עשויים לראות במהלך השייט, ולאחר מכן אמרה לנו לאיזה כיוון להביט בכל פעם שהיה סיכוי לראות לווייתן. השייט ארך שלוש שעות, וראינו כמה לווייתנים מרחוק ב-1.5 השעות הראשונות. ב-1.5 השעות האחרונות היה די משעמם מפני שכבר לא ראינו אף אחד, אך נופי האוקיינוס היו יפים ומשרים שלווה. בסוף גם חילקו לנו חכות והיינו יכולים להתנסות קצת בדייג. כשחזרנו למחנה שלהם, המדריכה טיגנה את הדגים על הגריל וחילקה מנה קטנה לכל משתתף. מדובר בדג בשם בקלה, והוא ממש לא טעים. עצה חמה – אל תזמינו אותו במסעדות באיסלנד, יש שם מספיק מאכלים טעימים. בסך הכל, השייט היה נחמד אך אל תפתחו יותר מדי ציפיות בנוגע ללווייתנים – תראו אותם לרגעים ספורים בלבד ומרחוק. לאחר מכן עשינו מסלול נסיעה בנתיב בשם Tröllaskagi ("חצי האי של טרולים"). העיר הראשונה שביקרנו בה נקראת Siglufjörður. עיר ציורית עם נמל קטנטן. משם המשכנו לעיירה Hofsos שבה ניתן למצוא את אחד מהבתים העתיקים ביותר באיסלנד – Pakkhúsið – שנבנה בסוף המאה ה-18. העיירה האחרונה שביקרנו בה נקראת Hólar. העיירה מפורסמת בזכות המכללה החקלאית שלה והכנסייה העתיקה ביותר באיסלנד שנבנתה בשנת 1763. Hólar עצמה נוצרה עוד בשנת 1106.

לאחר השלמת מסלול העיירות, הגענו ל-Hvitserkur. זהו חוף אוקיינוס עם סלע בזלת ענקי בגובה 15 מ' עם שני חורים באמצע. הסלע מכונה "דרקון שותה" מפני שהחורים מזכירים נחיריים של דרקון. הגענו לשם במיוחד בשעות המאוחרות של הערב (הגענו בעשר בערב ובילינו שם שעתיים) כדי לראות את הסלע לאור השקיעה. מראה קסום ומשגע. מהחניה ההליכה לסלע המפורסם אורכת כרבע שעה אך קחו בחשבון שמדובר בירידה תלולה מאוד. אני, אישית, עשיתי את רוב הירידה בישיבה. בחזרה נאחזתי באבנים כדי לעלות, אך Hvitserkur בהחלט שווה את כל המאמצים. כפי שכבר ציינתי, המקום מרשים וייחודי. הותיר עליי רושם חזק ביותר. כאמור, בילינו שם שעתיים והייתי בכיף מבלה שם שעתיים נוספות. החוף הזה מפורסם גם בזכות כלבי הים ששוכנים בו, אך כדי להגיע לנקודת התצפית אל כלבי ים צריך ללכת במסלול אחר (לא המסלול שמסומן כ-Hvitserkur אלא מסלול בצד השני ללא שום סימון). ניסינו ללכת בו בערב, ההליכה קצרה וקלה (כעשר דקות), אך מפני שכבר היה חשוך, לא הצלחנו לראות כלום.

ביום ה-15 חזרנו לחוף Hvitserkur בבוקר, והפעם זכינו לראות את כלבי הים שוכבים להם באי קטן במרחק של כמה מאות מטרים מאיתנו. מכיוון שבאותו זמן היה שפל, פשוט נכנסתי לתוך המים והתקרבתי עליהם כמה שיכולתי. מה לא עושים בשביל תמונות מיוחדות? laugh חלקם גם התקרבו אליי עד הרמה שבה יכולתי להבין בתווי הפנים שלהם ועשו קפיצות משעשעות במים. זו בהחלט הייתה חוויה בלתי נשכחת עבורי.

משם השלמנו את המעגל וחזרנו לנקודת ההתחלה שלנו – רייקיאוויק. אכלנו ארוחת צהריים, ביקרנו במוזיאון Icelandic Phallological Museum, משעשע ביותר laugh ואז נפרדנו מאיסלנד ונסענו לשדה התעופה.

לסיכום, איסלנד היא בהחלט ארץ מדהימה עם טבע פנטסטי. כנראה שגם היה לנו מזל עם מזג האוויר כי רק יום אחד השתבש לנו, וב-14 הימים האחרים מימשנו את כל התוכניות שלנו. היה לנו טיול עמוס, מלא בחוויות וברשמים. מקווה שיום אחד אזכה לבקר שוב בארץ הנפלאה הזאת.