בורמה
בורמה או בשמה העדכני מיאנמר, הינה מדינה מרתקת שנפתחה לתיירות רק לפני כחמש עשרה שנים באזורים מסויימים בעיר הבירה ינגון וכיום ניתן לבקר בחלקים נרחבים לאורך המדינה. אט אט אזורים נוספים נפתחים לתיירות והמדינה עוברת תהליך של מודרניזציה לצד שלטון נוקשה מאוד שעדיין מתחולל במדינה. האזורים בהם אסור לתיירים לבקר הינם ״אזורי לחימה״ בהם המשטר טובח במיעוט המוסלמי ומנסה להסתיר את מעשי הזוועה המתרחשים במדינה מהעולם המערבי כבר למעלה מחמישים שנה.
הניתוק מן העולם המערבי הותיר את בורמה מדינה מסורתית מאוד עם מגוון ייחודי של אנשים נחמדים וחמים ברמה שקשה לתאר, הצמאים לקשר עם תיירים ולמידה על דמוקרטיה וזכויות אדם.
מדריך הלונלי פלנט של בורמה הוא מצויין ומומלץ מאוד לאלו המחפשים חוויה אנושית מיוחדת ותיירות התומכת במשפחות וקהילה מקומית במקום בממשל האכזר (מה שבנוסף מביא לטיפים על צמצום עלויות וחוויה מקומית אותנטית יותר).
טיפים כלליים:
אטמי אוזניים- הנסיעות באוטובוסים מאוד רועשות בשל ניגון הוידיאו קליפים הבלתי פוסק..
בעיית הדולרים- כמו שכתוב במדריכי הטיולים מומלץ להגיע עם דולרים, אך לא להשתגע. חוץ מאשר בשניים-שלושה מקומות בהם ביקשו מאיתנו דולרים ולא בדקו את תאריך הוצאתם. בכל שאר בורמה המרנו את הדולרים לכסף מקומי, כך שכדאי להמיר כסף כבר בשדה התעופה שם השער מעולה.
כיוון שלדעתנו הלונלי פלנט באמת מצויין ונותן הכוונה וגם בלמטייל יש לא מעט המלצות, נמליץ כאן על המקומות שהכי התלהבנו מהם:
ינגון- העיר המרכזית. כבר מרגע הנחיתה בינגון ניתן לחוות את בורמה המסורתית, גברים בחצאיות ריחות תבלינים, עשרות מקדשי זהב הממלאים את העיר וכמובן האגוז הממכר בצבע אדום.
כשאנחנו ביקרנו היתה תערוכה זמנית בנושא צבא הסטודנטים המודרניים הבורמזים בשנות ה90 שנלחם במשטר הדיקטטורי. היה מרתק. ישנם שני מבנים, האחד עם אמנות למכירה והשני עם מקומות ישיבה ותערוכות.
ביקור בChina town- כדאי ללכת בערב לשבת על בירה וליהנות מדוכני הרחוב, אל תתביישו להזמין מהמוכרים שמסתובבים עם סלסלות בין האנשים סלט עלי תה מותססים!
הפארק של שודאגון פגודה- כל בוקר עם שחר מתקיימים שיעורי טאי צ׳י וריקוד הודי בפארק.
פא אן- עיר דרומית למואלמין, מיוחדת במינה בזכות המסורתיות המורגשת בעיר. האזור הדרומי של בורמה נפתח לפני שנים מועטות לתיירות ולכן מרגיש אפילו יותר אותנטי מאזורים אחרים במדינה.
בעיר גסטהאוס מעולה בשם soe brothers שם אפשר לקבל המון מידע על כל האטרקציות מסביב.
ברגע שיוצאים מהעיר מגיעים לאזורים יפייפים של טבע וכפרים, מסביב לעיר המון הרים קדושים מערות ואגמים, לכן העצה שלנו לאזור היא לא לקחת סיור מאורגן ש״תופר״ את כל האתרים בסביבה ביום אחד אלא לקחת את הזמן וכל יום לשכור אופניים (עולה2 דולר ליום שלם) ולהגיע למקומות בקצב שלכם. בדרך זו גם תהנו יותר וגם יצא לכם יותר להתחבר למקומיים שזו בהחלט החוויה המרכזית בבורמה.
באגו- המשיכה העיקרית של העיר באגו היא הפגודות והמנזרים שמפוזרים ברחבי העיר. אנחנו לא הלכנו אליהן. אנחנו הגענו לעיר כדי ליסוע אל ה wetlands שמורת הטבע היחידה הנגישה לתיירים בכל בורמה. כדי להגיע לשמורה צריך ליסוע בערך 45 דקות (ניתן לארגן אופנוע עם נהג דרך הגסטהאוס). השמורה הזו היא בעצם ביצה יפיפייה שמושכת אליה מיליוני ציפורים ממיליון סוגים שונים. בביצה גם יש פרוייקט של חקלאות אקולוגית ככה שתוכלו לראות גם שדות אורז נרחבים וחלקות חקלאיות על איים מלאכותיים הצפים להם במים. בביצה עצמה שביל הליכה מעץ שמסתיים במזח שממנו ניתן לשכור סירה לסיור של בערך שעה בביצה, הסיור מומלץ ביותר וזו הדרך הכי טובה להנות מהנוף וממגוון הציפורים.
סיפו- כפר קטן בצפון המדינה, שש שעות נסיעה ממנדאלי. כפר מקסים וציורי על גדת נהר. גסטהאוס מומלץ בכפר הוא אישיין דרכם אפשר גם לארגן טרק כפרים שהיה בשבילנו החוויה הכי עוצמתית בבורמה. למדריך שלנו קראו אונגסאן בחור בן 20 שחיי באחד מכפרי מיעוט השאן דובר את שפות המיעוטים ושיפר לנו את חווית הטרק עם סיפורים על איך הוא מתחיל עם בחורות בכפר (בכל כפר יש דרך שונה לבחור לחזר אחרי בחורה והוא מכיר את כל השיטות).
באגאן- עיר המקדשים המפורסמת. אל תוותרו על טיול אופניים בין מאות המקדשים המדהימים. חפשו לכם מקדש מבודד בין שבילי העפר, עלו אליו עם ספר וכך תוכלו להתרחק משאר התיירים לחוויה שקטה של נוף מרהיב אפילו באחד המקומות היותר מתויירים בבורמה.
בנוסף, מספר שבועות לפני שהגענו לבורמה נפתחו אזורים חדשים לתיירים כמו הדרום הרחוק, עם איי ים האנדמן עליהם חיים שבטים פרטיזנים. שווה לבדוק את הנגישות לתיירים.
אל תעזבו את בורמה בלי לונגי (חצאית מסורתית לגברים ונשים) כמזכרת!
טל חן ושחר ירושלמי.