טיול משפחתי בגלויה - זלצבורגלנד וטירול

הקדמה 

החלטנו שנוסעים השנה לחו”ל. הבחירה קשה. כבר היינו בהולנד וגם ביער השחור עם הילדים.

היער השחור היה מקסים.

אז מה עושים – מחפשים מקום אחר עם אטרקציות דומות. פארקי חבלים, מיגלשות הרים...

אוסטריה התאימה לתוכניות. תיתן לנו טבע ונוף והמון אטרקציות אתגריות לילדים.

אז התחלתי לתכנן. חצי שנה מראש. פורומים, טיפים, בארץ בחו”ל, שלחתי מיילים, קיבלתי ברושורים. הכל.

תקראו לי משוגעת... מטורפת...אבל אני מעדיפה לנסוע מוכנה. כמה שפחות הפתעות עם הילדים.

אתרים מומלצים, ליום בהיר, ליום גשום, אתרים לגיבוי, כתובות מוכנות ב GPS...

סגרנו מראש 3 לינות. האחת – עבור הלילה הראשון. נוחתים בערב במינכן והחלטנו שנשארים לישון.

לינה שניה בזלצבורגלנד והשלישית בטירול. הזמנו רכב 7 מקומות בהרץ.

אוסטריה=גלויה. היינו סה"כ 16 יום. האתגר בתכנון היה למצוא אטרקציות שהיו צריכות לעניין 3 בנים שחלק ניכר מיומם מבלים מול הקופסא השחורה שנקראת מחשב. החלטנו שמנסים לעשות בכל יום אטרקציה לילדים ואטרקציה למבוגרים. הדגש על מנסים. לא תמיד הסתדר לפי התוכניות ומזג האויר. צילמנו קרוב ל 2000 תמונות. ניסינו להכניס את כל היופי הזה לתמונות. לא בטוחה שהצלחנו...

לפני שאספר את הסיפור שלנו - חשוב לי לציין את הנתונים הבאים:

1. אנחנו משפחה הכוללת זוג בסביבות גיל ה 45 ו 3 בנים בני 17.5, 14.5 ,10.

משפחה שאוהבת נוף וטבע וגם אקשן...(עשינו הכל ביחד. אין אצלינו אמא מצלמת מלמטה או ילד שנשאר בצימר/אוטו)

2. אנחנו תמיד נוסעים באיזי. לא רצים לשום מקום. 2 אטרקציות בכל יום. אולי 3...

שינינו תוכניות לפעמים במקום, לפי החשק, לפי מזג האויר ולפעמים סתם חזרנו לצימר מוקדם כי הבנים רצו לשחק פינג פונג בחצר. 

3. רכשנו את כרטיס זלצבורגלנד בוואגרין.

נתחיל בלינות:

1. הלינה בזלצבורגלנד ב WAGRAIN הדירות של קנפנשטיג - ממליצה בחום!! מריה ובעלה בעלי הצימר יעשו הכל כדי שתהנו, הדירות מרווחות מאוד, חדישות, יש גם מכונת כביסה ומייבש בתשלום, חניה מקורה, מעלית, שולחן בליארד, פינג פונג, אופניים חופשי לרכב בכפר, סופרמרקט קרוב . WI FI חופשי . במקביל אלינו היו עוד 3 משפחות ישראליות במיתחם. כרטיס אורח שמקבלים במקום מאפשר כניסה לפארק המיים בוואגרין.

שימו לב שאתם לוקחים דירה בבנין הצהוב (הוא החדש יותר)

אתר http://www.knappensteig.com/

2. הלינה בטירול באזור PITZTAL הדירות של משפחת בניאי - צימרים כפריים יותר, מרווחים, כוללים שוב את כל מה שצריך. הנוף מדהים. נקודה למחשבה - הצימר נמצא בקצה העליון של הכפר - נסיעה לא פשוטה אליו וממנו אבל הנוף שנשקף בנסיעה שווה הכול. גם שם היתה איתנו במקביל משפחה ישראלית.

האתר http://www.ferienwohnungen-pitztaler-nachtigall.com/

הטיול:

יום 1 - נחיתה בערב במינכן. לקחנו רכב פורד גלקסי ל 7 אנשים מהרץ (קיבלנו דיזל ), לינה קרוב לשדה"ת.

יום 2 - נסיעה לכוון וואגרין, עצירה באגם כימזי וסיור בארמון של לודוויג, הגעה לצימר.

התלבטתי קשות איפה לעצור. כימזי/אגם המלכים/סתם לעשות פיקניק...עד הדקה ה-90 לא ידעתי מה נעשה. הדעות לכאן ולכאן.... בסוף העברתי את המושכות לבעל. אין דן דינו והוחלט כימזי.

בדיעבד – היה נחמד... ההורים נהנו. בעיקר מההליכה הרגלית היפה לארמון. הבנים עשו פרצופים.

מבחינתם אפשר היה לנסוע ישר לצימר...

באותו היום כבר הורדתי מהתוכניות את הארמונות בפוסן שתוככנו ליום החזרה. כבר הבנתי שארמונות והבנים שלי לא הולכים ביחד.

יום 3 - מערת הקרח Eisriesenwelt בוורפן, נסיעה לפלכאו-מיגלשות הרים+מיניגולף.

בערב הקודם ראינו שהולך להיות בהיר. חייבים להגיע לאחד האתרים שצריכים ראות טובה. הודעתי לכולם שיש מחר בבוקר השכמה. חייבים להגיע מוקדם למערה. כדי להיות כמה שיותר קרוב בחניה לתחילת המסלול. האיום בתוספת ההליכה עבד. כולם הלכו לישון מוקדם.

קמנו בבוקר הכנו את הבגדים הארוכים, המעילים, הכפפות והכובעים ויצאנו ליום מגבש מאוד. הליכה לא פשוטה, האתגר והנוף מדהימים. באמצע החלק הראשון של העליה אני מגלה שהסוליה של אחת הנעליים שלי מתפרקת... תופסים את הראש... מה עושים? אי אפשר להמשיך ככה. חוזרים לרכב – טוב שאמא אחראית... דאגה לנעליים להחלפה לכולם. אני מחליפה נעליים. מתחילים שוב את העליה.

אלוהים איזה נוף... אנחנו חולמים?

מגיעים לרכבל, ראשונים במקום. מחכים מס’ דקות עד שיתחיל לעבוד...

בתחנה העליונה של הרכבל מגלים מסעדה. עוד לא התחלנו את היום והבנים כבר חושבים על צהריים. הבטחתי שנשוב אליה.

עוברים את החלק השני של העליה הרגלית ומגיעים מותשים לפתח המערה.

כולם מזיעים, חם ודביק והאמא הפולניה דורשת להתלבש.. חסר לי שיתקררו במערה.

לא נעים לשים ארוך ומעיל כשמזיעים.טוב, מחכים קצת עד שמתקררים ואז מתלבשים.

הבנים לא רוצים לשים כפפות. לא צריך … אני מחייכת חיוך ממזרי... חכו תיכנסו פנימה....

אני שמה את הכפפות בכיסים ומחכה.. זוכרת את הטיפים לגבי הכפפות והמעקה....

נכנסנו למערה. המדריך דובר אנגלית במבטא ממש לא ברור ולמרות שאנחנו משפחה דוברת אנגלית שוטפת כמעט ולא הבנו דבר מההסברים. לא נורא. גם ללא ההסברים חוויה מאלפת. 

בדיוק 2 דקות אחרי שנכנסנו מושטות הידיים של הילדים. או.קי.. אמא הבנו. הרבה יותר נעים לאחוז במעקה הקר כשאתה לובש כפפות.

הסיור אורך 70 דקות. במהלכם עולים 700 מדרגות ויורדים 700 מדרגות אחרות. 

מערה ענקית, מבני קרח גדולים. אסור לצלם. שני הגברים הגדולים במשפחה מקבלים כל אחד עששית להאיר את הדרך. כל כמה דקות עוצרים, המדריך מסביר בגרמנית ואח”כ באנגלית לא מובנת... אבל לא נורא האפקט של המערה אדיר.

כשיוצאים מהמערה מתחילים להפשיר. האף נוזל... אני לא מספיקה לספור עד 3 וכל הארוך בחזרה בתיקים.

כמו שהבטחתי – בדרך למטה עצרנו במסעדה. אכלנו צהריים. שניצל וצ’יפס וקינחנו בשטרודל תפוחים. טעים.

כשיוצאים מהמסעדה הילדים מבקשים אתר בשבילם. זו תהיה המנטרה שתשוב ותחזור בכל הטיול... 

יש אתר לאמא ואבא ואתר לילדים...

החלטנו לעשות משהוא באיזי אחרי כל המאמץ. נסענו לעשות מגלשות הרים ומיני גולף בפלכאו. 

מגלשות ההרים והמיני גולף שעשינו נכללים בזלצבורגלנד כארד. המגלשות נחמדות לא יותר מזה. מתאים לגילאים צעירים. מקום אחרון בסולם המגלשות שהיינו.

יום 4 - פארק Grafenberg , קניון קיצלוךקלאם

קמנו בבוקר והוחלט שנשארים באזור. בוואגרין. מתלבטים. פארק Grafenberg או פארק אופני הרים (Flying Mozart). ניתן לעלות רק ברכבל אחד בכרטיס הזלצבורגלנד.

שמתי וטו. אין לי שום כוונה להכיר את בית החולים הקרוב... יד/רגל שבורה לא בתוכניות שלי . 

נוסעים ל Grafenberg . 

הפארק מקסים . מתאים לדעתי לגילאים עד 15. הגדול השתעמם. האמצעי והקטן נהנו מאוד. ההורים נהנו מהנוף מהשלווה וגם מהמתקנים...

אחרי מס’ שעות הספיק. נשארים לפי התוכנית באזור – קופצים לסיור קצר בקניון ליכטנשטיין.

מגיעים .. ריק.. אין אנשים...אנחנו שמחים שאין עומס תיירים... בדיעבד התברר – המקום סגור. . למה.. מתי.. יפתח... כלום. שלט קטן בקופה שמודיע סגור. התבאסנו. לפי הפורום כאן – אתר חובה. 

מה עושים? בודקים אם יש משהוא קרוב דומה... טוב שאמא מגיעה מוכנה עם אתרי גיבוי... קניון קיצלוךקלאם יחסית קרוב. 15 דקות נסיעה. נוסעים. גם הוא שייך לכרטיס זלצבורגלנד.

מגיעים לאתר. כבר כמעט 17:00. מאפיר ומתחיל לטפטף. מראים בקופה את הכרטיס ונכנסים. אין נפש חיה.

מתחילים את המסלול ועוצרים. נדהמים. כמעט פעורי פה. קשה להאכיל את עוצמת המיים, הצבעים, הקניון עוצר נשימה. כולנו מחייכים. איזה מזל שליכטנשטיין היה סגור. 

לרשימה שלי קניון קיצלוךקלאם נכנס כאתר חובה!!

יום 5 - פארק החבלים באניף, ארמון הלבורן והאנגר 7 

הפארק באניף אתגרי. אנחנו חובבי פארקי חבלים ולנו היה אתגרי. השלב השני כבר היה ברמה גבוהה וקשה. המתקנים גבוהים מאוד. לדעתי מתאים לפחות לגילאים 12 ומעלה... למרות שראיתי ילדים אוסטרים/גרמנים קטנים יותר שרצו את המסלול. כנראה מבלים שם כל סוף שבוע ... מי שהיה בפארק בטיטיזי ביער השחור - הפארק באניף אתגרי יותר.

את בן ה 10 שלי היו צריכים להוריד באמצע השלב השני בסולם. ירדתי איתו. 

הגדול והאבא עשו עד שלב 4 והאמצעי סיים את הכל (4 מסלולים). חוויה. 

בפארק יש אגם מקסים ומסעדה מצוינת. שרצנו קצת על שפת האגם ואכלנו צהריים במסעדה. הורדנו את רמות האדרנלין והעלינו את רמות השומן...

המשכנו לארמון הלבורן - רצינו להפעיל את כרטיס הזלצבורג לנד לאתרי זלצבורג (ניתן להפעיל ל24 שעות) אחה”צ . הארמון התגלה כסוג של אכזבה. לנו המבוגרים וגם לבנים. גם משחקי המיים לא היו להיט. נחמד ולא מעבר...מהר מאוד הילדים הבינו את הסיפור וזהו.. נגמר. הם גילו לפי המקומות הרטובים איפה ניתזים המיים ופשוט ברחו הצידה. עשינו גם סיור עצמאי בארמון. 

סגרנו את היום בהאנגר 7 - ממלכת הגברים - האנגר ענק שהוא בעצם מוזיאון של רד בול - כולל מכוניות ואופנועי מרוץ, מטוסים...הכניסה חינם, נמצא בשדה התעופה של זלצבורג. היינו שם כשעה. הגברים נהנו, אני ישבתי בצד ושיחקתי בנייד. אין מה לעשות... הרב קובע...

יום 6 - בוקר ללא החלטות. צריך להמשיך בזלצבורג. הרי הפעלנו אתמול את הכרטיס. התחלנו במוזיאון המדע/טבע בזלצבורג ואח"כ המשכנו לעיר. נסיעה לחנויות העודפים נייק/אדידס בפידינג וסיום במפלי גולינג 

בילינו במוזאון 3 שעות. מתאים לכל הגילאים. בסגנון המדעטק בחיפה ומוזיאון המדע בירושליים.

לנו היתה שמש אבל מקום מצוין לבלות בו אם גשום. תערוכות רבות של חיות, אקווריומים, גוף האדם וחדרים אינטראקטיבים שבהם הילדים הפעילו וניסו לא מעט מכשירים.

יצאנו מהמוזאון והמשכנו להסתובב בעיר העתיקה. זלצבורג היא עיר יפה.

אבל טיול עם 3 בנים , הבנים שלי, ושיטוט בסמטאות המופלאות לא הולך ביחד.

זה מוציא את כל הכיף כאשר פרצופי “משעמם לי...” ו “מה בדיוק אנחנו עושים כאן?...”

ניבטים אלי כל הזמן. אז הצלחתי למשוך שעה בסמטאות והבטחתי לעצמי לחזור יום אחד.

חתכנו לפידינג - הבנים רצו לחדש את מלאי נעלי הספורט שלהם ובאמת רכשנו נעלי ספורט זולות...נעלי נייק ב 150 ש”ח . שווה.

בדרך חזרה הודעתי שעוצרים במפלי גולינג. הצלחתי למשוך אותם מהאוטו והבטחתי רק עד המפלים. לא עולים. הגענו לשם בשעה 19:00. היה כמעט ריק. לא עלינו למעלה כי כבר היינו עייפים. אבל בהחלט שווה ביקור.

הליכה קצרה של 5 דקות מהחניה למפלים. כדאי להגיע אחרי 18:00 כי אז הקופות סגורות והאתר פתוח לחלוטין. יש עוד הרבה אור כדי לטפס למעלה. יש שביל מסודר . לא נראה מסובך. 

יום 7 - מגלשות באבטנאו, אגם ורכבל גוסאו, הלשטט

התחלנו את הבוקר עם המגלשות. המגלשות כאן דורגו באמצע סולם המגלשות. נסיעה אחת בחינם עם הכרטיס. 

אח”כ נסענו לאגם גוסאו. מבחינת המבוגרים - אחת מנקודות השיא בטיול. האגם מקסים ביופיו.

איך אפשר להעביר את היופי הזה בצילום? ...צילמנו אין ספור תמונות... מנסים להכניס את הצבעים.. 

עלינו ברכבל, סיור קצר למעלה וכמובן פנינו מועדות למסעדה. כל כך הרבה המלצות קראתי על הקינוחים

אז מי אנחנו שנפספס . 

בקיצור ולעניין – אחרי האפל שטרדל שטרפנו והקייזרשמרן שטרפו הילדים אני מודיעה 

– כולם צודקים – אין על הקינוחים.

ירדנו ועשינו סיור מסביב לאגם. צריך הרי להוריד את כל מה שאכלנו למעלה...

האכלנו ברווזים ...אני לא רציתי לעזוב. חלום....

המשכנו להלשטט. אתר מורשת אונסקו. הגעתי למקום עם המון ציפיות. אני זוכרת את כל הסיפורים מהפורומים...אולם כגודל הצפיות כנראה גם גודל האכזבות. מצטערת אנשים... אולי האפור בשמיים (התחיל לטפטף..), אולי העייפות... נכון , המקום יפה ...אבל מתויר מאוד, ממוסחר, דוכני תיירים...כמויות האנשים...אני חושבת שאני הראשונה שלא אהבה . לא נרשמה התלהבות גם אצל הבנים. וכן, היינו גם בחדר הגולגלות. לא נורא.... לא חייבים לאהוב הכל...

יום 8 - מכרה המלח בהליין 

יום גשום. גשם חזק לא מהטיפטופים שאנחנו רגילים. כולם מבואסים. טוב ניחא, אמרתי לכולם... עד עכשיו היה נהדר. יום אחד גשם... לא נורא. מושכים את הבוקר באיזי...אבל מה, נישאר בצימר? בודקים בתוכניות מה אפשר לעשות ביום גשום. מכרה המלח בהליין. אפילו הבטחתי לילדים שאם יתבהר אפשר אח”כ לעשות את המיגלשות בבאד דורנברג... (איך זה שלא נמאס להם ממיגלשות הרים..?) מתכוננים ויוצאים.

טעות רצינית!! כמובן שלא יצאנו מוקדם בבוקר כי מי רוצה לצאת מוקדם בגשם... ומה כולם עושים ביום גשם... נוסעים למכרה המלח.

עמדנו קרוב לשעה וחצי בתור לכרטיסים. ואח"כ חיכינו עוד שעה+ לשעת הסיור שלנו. (מקבלים כרטיס עם שעת סיור). וכמובן שמרוב מבקרים היה גם איחור של חצי שעה בסיורים...

ולמרות זאת, נהנינו מאוד. המבוגרים והילדים. מלבישת הסרבלים, ממגלשות העץ, מהשייט באגמון ואפילו מההסברים. היתה לנו חוויה מתקנת עם מדריך דובר אנגלית מצוינת שאפילו ידע מס' מילים בעברית...שכחנו מהר מאוד את הסבל והתורים...

חבר'ה - כאשר כולם ממליצים להגיע מוקדם ביולי/אוגוסט - להקשיב להמלצות בבקשה. ..ביחוד אם מדובר ביום גשם. כשסיימנו במכרה כבר היה מאוחר ולמרות שהתבהר קצת המגלשות כבר היו סגורות. 

יום 9 - המצודה בוורפן ופארק המיים בוואגרין

התעוררנו בבוקר. שוב גשם. נוסעים למצודה בוורפן לראות את מופע הבזים. מצאנו את עצמינו בגשם שוטף, במופע בזים מדהים. הבנים נהנו. המשכנו להסתובב עצמאית בטירה, לא לקחנו סיור, תערוכת הנשק גם כן היתה מענינת מאוד.

המצודה כלולה בכרטיס. העליה במעלית למצודה לא כלולה. ניתן לעלות בטיול רגלי. אבל מי יעשה את זה בגשם שוטף...? שילמנו. 

הפתעה רצינית . המצודה לא היתה בתוכניות שלי. לא חשבתי שיעניין אותם. לפעמים ספונטניות משתלמת!!

חזרנו לצימר והלכנו לפארק המיים בוואגרין. נכלל בכרטיס זלצבורגלנד ובכרטיס האורח שקיבלנו בצימר . אין מה להוסיף. הבנים עשו .

יום 10 - אבטנאו (שוב) וקניון לאמרקלאם

חזרנו לאבטנאו. לסיבוב נוסף. אבל לא למגלשות. כשעשינו את המגלשות ביום השביעי גילינו את הסקוטרים. הבנים ביקשו לחזור ולעשות. מדובר על קורקינט גדול שעולים איתו ברכבל וכשמגיעים למעלה יורדים איתו בשביל עפר עד למטה. מגיל 10 ומעלה או מגובה 1.40. הירידה עצמאית . בקצב שלך. יש בלמי ידיים שעוזרים להאיט ולהתאים את מהירות הנסיעה לפי תנאי השטח. כאן כבר התלבטתי . נראה לי אתגרי מדי... ושוב צצה לה האמא הפולניה.. אתם תשברו רגל/יד וכולנו נצטרך להגיע לבית חולים... אבל הבחורה בחנות ההשכרה הרגיעה ואמרה שזאת אטרקציה משפחתית ואין מה לדאוג.

טוב, הקשבתי לה. הולכים על זה...

כולנו עשינו וכולנו קבענו שזאת האטרקציה מס' 1 שלנו באוסטריה... (טוב, שלי מס' 2 אחרי אגם גוסאו...). שוכרים את הסקוטר לפי שעות. שכרנו לשעה שילמנו 10 יורו לסקוטר.

עולים עם הסקוטר ברכבל של מגלשות ההרים ובמקום לרדת עם המגלשות יורדים עם הסקוטר. 

אני יכולה להגיד לכם שפגשנו שם מס’ משפחות ישראליות שחשבו שאנחנו מטורפים.

הפסד שלהם. נהנינו בטירוף!! 

לכל מי שמגיע לעשות את המגלשות באבטנאו בגילאים מעל 10. פעם ראשונה עולים בחינם לעשות את המגלשות עם הכרטיס. במקום לעלות ולגלוש שוב – קחו את הסקוטר במקום. מבטיחה שלא תתאכזבו.

המשכנו ל Lammerklamm. מסלול של שעה. קליל . נחמד. מלא ישראלים. כלול בכרטיס.

יום 11 - באד גסטיין והבית ההפוך בדרך לטירול

עוזבים את זלצבורגלנד לכיוון טירול. כולם בפורום ממליצים לעשות בדרך את מפלי קרימל. הבנים שמים וטו. די לטבע... מה עושים? נוסעים לבד גסטיין. כלול בכרטיס זלצבורגלנד. הבנים ראו בחוברת של הכרטיס שגם שם יש סקוטרים. אני מתלוננת "אבל זה לא בדרך... ," לא עוזר לי... 

ככה זה שגם הגבר האחראי במשפחה (האבא) רוצה לחזור להיות ילד...

כתובת הרכבל Schlossalmbahn Bad Hofgastein

יש לשים לב – ישנם 3 רכבלים באזור. האחד לגשר התלוי , השני לפארק האבנים והשלישי לסקוטרים.

ניתן לקחת רק את אחד הרכבלים של בד גסטיין עם הכרטיס. לבחירתכם.

אנחנו בחרנו כמובן את ה....

למעלה חוץ מהנוף... יש אגם מלאכותי קטן, פארק משחקים קטן, מסלולי הליכה וטיפוס, ויש אפשרות לעשות מסלול ירידה לתחנת ביניים עם סקוטרים או קארטינג.

בקופת הרכבל, הקופאית המאוד לא נחמדה אמרה לנו כי יש צורך להזמין מראש סיור סקוטרים ואם לא עשינו הזמנה אז אין מה לעלות. הילדים התבאסו קשות. ראיתי את המבטים והודעתי עולים. החלטנו לנסות בכל זאת. הרי הגענו עד כאן. וחוץ מזה בחינם עם הכרטיס אז למה לא...? עלינו למעלה וראו זה פלא. כדאי להזמין מראש אך ניתן גם להשתתף על בסיס מקום פנוי. תמיד יש מקום. אם לא בסיור הקרוב אז מקסימום בעוד שעה. טוב שהפעם לא הקשבתי...

אבל הירידה איננה עצמאית. מדובר על סיור , היוצא כל לשעה עגולה. עם מדריך. זה היה הרגע שגילינו שסקוטרים/קארטינג עם מדריך מלווה =מסלול אתגרי וקשה. פה היו התהפכויות והביקור בבית חולים נראה קרוב מתמיד. להבא נחפש סקוטרים עם ירידה עצמאית.

ממשיכים לטירול. בדרך עוצרים בבית ההפוך. חוויה קצרה לכל המשפחה. ממליצה בחום!! צילמנו תמונות מבוימות ושלחנו לכולם בארץ.

יום 12 - קרחון שטובאי, מפל גרווה.

יום יפה. אנחנו בטירול. מנצלים זאת לעליה לקרחון. מתארגנים בצימר. זאת הפעם השניה שלוקחים בתיקים את בגדי החורף... (הראשונה היתה במערת הקרח בזלצבורגלנד). הפעם מוסיפים מעילים עבים יותר.המטרה הייתה להגיע למערת הקרח בתחנת הביניים ולעשות את המזחלות שלג בתחנה העליונה. בקופה הודיעו לנו כי בגלל מצב השלג למעלה (או יותר נכון חוסר שלג) אין מזחלות. עלינו בכל זאת. חוויה. בתחנת הבניים – מערת הקרח חדשה. מדובר על מנהרה של 140 מטר החצובה בקרח. יש בה תחנות עם הסברים על היווצרות הקרח. סיור עצמאי. 

אחר כך עלינו עד התחנה העליונה . קור כלבים . עולים לתצפית. הבנים לא עומדים בקור. רק האמצעי ממשיך איתנו, השניים האחרים נשארים בתחנת הרכבל. אנחנו עולים במדרגות החשופות.. (ויש הרבה...) אבל כשמגיעים למעלה שוכחים הכל. הנוף מלמעלה - אי אפשר לתאר. .....מחזיקים מעמד מס’ דקות, מצלמים ללא הפסקה עד שלא יכולים יותר וחוזרים לתחנת הרכבל.

בדרך לקרחון ראינו את מפל גרווה. אמרנו שנחזור אליו. בדרך חזרה לצימר עצרנו - עשינו שם מסלול הליכה של 20 דקות עד המפל עצמו. המפל עוצמתי. שכבנו על הדרגשים מעץ שפזורים בתחתית המפל. התחיל גשם שוטף. ברחנו לאוטו.

יום 13 - המגלשות באימסט , אגם Rifflsee

התחלנו את היום במגלשות ב IMST. מס' אחד בסולם המגלשות. ארוכות ארוכות.

המשכנו לאגם Rifflsee. נמצא באזור PITZTAL. זהו האגם הטבעי הגבוה ביותר בטירול.

עליה ברכבל, מסלול הליכה מעגלי משפחתי של שעה סביב האגם. הנוף מדהים. ההליכה קלה, לא מתויר מדי. ממליצה בחום. גם האגם הזה לא היה בתוכניות. ניתקלנו בו במקרה כאשר קיבלנו ברושור בצימר עם הרכבלים באזור הלינה. החלטנו ספונטנית – הולכים על זה. הספונטניות בטיול הזה לא אכזבה אותנו.

הכתובת לרכבל - יש להגיע לכפר Mandarfen ומשם כבר יש שילוט . הרכבל במרכז הכפר. וזה כפר קטן. אי אפשר לפספס...

משם נסענו לאגם פיבורג אולם בגלל שהתחיל גשם שוטף - ויתרנו. לא נורא יחכה לפעם הבאה.

יום 14 - פארק חבלים בפיצטאל, מפלי שטויבן

קמנו בבוקר והבנים דרשו אתגרי... קפצנו לפארק החבלים הצמוד לצימר.

XP Adventur Pitztal . מתאים לכל המשפחה. המון מסלולים. בתוך יער. מדריכים מצוינים. אין הרבה אנשים. ממליצה למי שבאזור. פחות אתגרי מאניף. כולנו נהנינו.

משם המשכנו למפלי שטויבן . היינו בתצפית והמשכנו לראש המפל ועשינו את המסלול הקצר לתחנה ה 5. לדובדבן של הקצפת - צפינו בחילוץ מסוק של מטפסת הרים שנתקעה באמצע המפל. השבעתי את הבנים שאין מצב לטיפוס הרים.

יום 15 - קארטינג במוטרס, מיגלשות במיידרס, אינסברוק

אטרקציה חדשה שגיליתי באזור אינסברוק בשיטוטי באינטרנט, עולים ברכבל ויורדים מההר במכוניות קארטינג. הירידה עצמאית. בקצב שלכם. אין הגבלת זמן. שוב בלמים בידיים לווסת מהירות בירידה. מגיל 10 ניתן לנסוע לבד. עד גיל 10 עם מבוגר. ממליצה בחום. מדובר על 20 דקות-חצי שעה לאוהבי האקשן ולאמהות שמצטרפות.

כתובת הרכבל היא Nockhofweg 40 Mutters 6162

לשים לב - סגור ביום שני ושלישי.

נסענו למגלשות במידרס. היו כאן המלצות בפורום על המקום. אמרו כי אין הרבה אנשים וטוב כמעט כמו אימסט. אז ממש לא !! המגלשות במידרס קיבלו אצלינו . אולי זה היה יום מאותם הימים שכולם החליטו שיורדים לאט. אפשר היה ללכת ברגל למטה מהר יותר מהמגלשות. בכל זאת - המקום די ריק, לא מתויר, ואפשר לעלות ולרדת מס' פעמים בלי תור....לדעתי מתאים לאלו שרוצים להתאמן לפני שמגיעים ל IMST.

נסענו לאינסברוק. הסתובבנו בעיר העתיקה. העיר הזו קיבלה אצל כולנו ציון נמוך. מתוירת, ממוסחרת, מלאה... הגענו עד כיפת הזהב וברחנו. החלטנו שעשים קצת שופינג. עברנו לקניון DEZ בעיר. שקט, מלא בחנויות איכותיות, חווית קניות אמיתית. המחירים... כמו בארץ... (התירוץ האמיתי היה ארוחת צהריים ב VAPIANO - המסעדה שמלווה אותנו בכל טיול בחו"ל).

יום 16 - המגלשות באימסט (שוב), אגם פרנשטיין

יום החזרה לארץ. התחלנו שוב במגלשות בIMST. מקום ראשון. אין מה להגיד.

משם התחלנו את הנסיעה בחזרה למינכן ועצרנו בדרך באגם Fernsteinsee.

האגם באמצע שום מקום. נקודת ה GPS מביאה אותכם למסעדה הממוקמת על הכביש. איפה האגם? טעינו? יורדים מהרכב, הולכים למסעדה ומגלים שבילון בצד שמוריד אותכם לאגם מקסים , כחול/ירוק, שקט ולא מתויר. בדיוק מקום שאנו אוהבים. שכרנו סירה ושטנו קרוב לשעה. האכלו ברווזים ופשוט נהננו מהשקט. (לא להאמין – 20 מטר מהכביש...) לכל מי שחוזר מטירול למינכן - אני ממליצה כנקודת עצירה.

זהו. שבועיים וקצת עברו במהירות. אוסטריה מדהימה. יש בה עוד כל כך הרבה מה לראות.

אנחנו נחזור. זה בטוח.