חוזרים לטייל :). תחילת ספטמבר. הרכב מלא כל המשפחה. הורים+3 מתבגרים/בוגרים. טיול לפני גיוס של הילד הצעיר. היעד שנבחר הוא שוויץ או ליתר דיוק אזור אינטרלקן. המטרה לשלב טיולי טבע, קפיצות לערים הקרובות ולקינוח יומיים וחצי בציריך .
מתמקמים בכפר Wilderswil ממש בפאתי אינטרלקן . הדירה הוזמנה דרך בוקינג ומומלצת מאוד. היא כוללת מטבח מאובזר לחלוטין, מכונת כביסה ומייבש, נטפליקס ופלייסטשן (היה תענוג לחזור לדירה בערבים ולשחק או לצפות יחד בסרט). הכניסה לדירה מתבצעת עם קוד שנשלח מס' ימים לפני והתקשורת עם בעלי הדירה נעשית דרך שרות הודעות של אתר בוקינג. המיקום התברר כמוצלח ביותר , היציאה מהכפר הינה מהירה מאוד , סופרמרקט "MIGROS" (סופר מקומי) גדול 5 דקות מהדירה והנסיעה לכל האתרים נעה בין רבע שעה/עשרים דקות - עד שעה.
זהו הנוף שנשקף אלינו ממרפסת הדירה- 3 ההרים היונגפראו, המונך והאיגר. לא ברור לי איך כל בוקר מצליחים לשלוף אותי מהמרפסת כדי לצאת לטייל :)
יום ראשון לטיול
31 באוגוסט. טיסת אל על לציריך בשעה 8:00 בבוקר , נוחתים בצהריים, אוספים את הרכב בשדה התעופה ומתחילים נסיעה של כשעתיים+ לכיוון אינטרלקן . בדרך עוצרים לקניות בסופר, מגיעים לדירה בוהים עוד שעתיים על הנוף שנשקף מהמרפסת ופשוט נופלים למיטות.
יום שני לטיול -Grindelwald -FIRST טיול לאגם Bachalpsee
קמים לבוקר שימשי. מחליטים לנצל את מזג האויר המצוין כי מי יודע מתי מזג האויר יתהפך... ומתכננים לעלות ברכבל ל FIRST ולעשות את המסלול לאגם. לוקח לנו מעל שעה וחצי כדי לאתר את תחנת הרכבת הנכונה ב grindelwald כדי לקנות את כרטיס התחבורה Half Fare המקנה נסיעה חינם בתחבורה ציבורית עירונית (אוטובוסים/חשמליות) בכל שוויץ וחצי מחיר לכל הרכבלים והרכבות שהשתמשנו. את הכרטיס ניתן לקנות גם ברשת באתר הרכבות הרשמי של שוויץ, אנחנו מעדיפים כרטיסים פיזיים. את הכרטיסים ניתן לקנות בתחנות הרכבת אבל מתברר שלא בכולן.
כבר ציינתי ששווייץ יקרה? והרכבלים? יקרים יותר. לפני הטיסה בדקנו את כל כרטיסי ההנחה הקיימים כדי לנסות להוזיל את ההוצאות של הרכבלים/רכבות הרים עבור 5 אנשים מבוגרים. בדיעבד התברר כי ההחלטה לרכוש את כרטיס ההנחה הספציפי הזה חסכה לנו לא מעט.
חונים ב grindelwald בחניון המקורה של מרכז הספורט. גוגל אומר שזו החניה הכדאית והזולה ביותר בעיירה. עיירת נופש טיפוסית , רחוב מרכזי מתויר, חנויות ספורט רבות עם ציוד להליכה/סקי, מסעדות ובתי מלון.
יש לשים לב שבעיירה יש מספר רכבלים. כל אחד עולה להר אחר.
עולים ברכבל ל FIRST. יש 3 תחנות ברכבל. Bort, Schreckfeld, First . הנסיעה איטית. ניתן לרדת ולעלות בכל תחנה שרוצים. משלמים לפי תחנת הסיום. התכנון הוא לעלות לפיסגה , לעשות טיול לאגם Bachalpsee ומהאגם לרדת רגלית לחניה.
בפיסגה יש פעילויות אתגריות נוספות לאמיצים. מצרפת לינק לכל הפעילויות ב FIRST.
מגיעים לפיסגה . הולכים ל Cliff walk - לא לסובלים מפחד גבהים :)- גשר שאורכו 300 מטר בצד ההר המשקיף על התהום למטה. עננות כבדה מקיפה אותנו והראות גרועה אבל האטרקציה מזרימה אדרנלין לגוף.
מלאי אנרגיה אחרי הפעילות האתגרית מתחילים ללכת. מסלול של 3 ק"מ לאגם לוקח לנו כשעה וחצי עם לא מעט עצירות צילום. הנוף משגע. זהו היום הראשון שלנו בשוויץ ועד היום האחרון לא נצליח להתרגל לנופים המדהימים.
השביל עצמו רחב, כורכר, לא מתאים לעגלות אבל נחשב כמסלול משפחתי לילדים שאוהבים ללכת.
ההתחלה לא פשוטה. למרות שבתמונה נראה שהשיפוע קטן במציאות הזווית גדולה יותר. יש עליה של כ 200-300 מטר , אבל בסוף העלייה השביל הופך להיות יחסית מישורי עד האגם. יש שילוט ברור לכל אורך הדרך. כשמגיעים לאגם, יש מספר ספסלים וזהו. ממליצה לפני שעולים על הרכבל לקנות כריכים או ארוחה קלה ולאכול ליד האגם. הנופים עוצרי נשימה לאורך כל המסלול.
מהאגם ניתן לרדת רגלית ישירות לחניה במסלול שלוקח כשעתיים+ או לחזור לרכבל ולרדת בקארטים (MauntainCart ) מהתחנה האמצעית Schreckfeld לתחנה הראשונה BORT ומהתחנה הראשונה ניתן לרדת בסקוטרים. הבוגרים כמובן מעדיפים את האופציה השנייה. כדי להגיע לתחנת הביניים ולקארטים חוזרים לתחנת הרכבל באותה הדרך שבאנו, אך במקום לרדת תחנה ברכבל העדפנו לעשות זאת ברגל. השילוט הברור מלווה אותנו בירידה שלוקחת לנו כחצי שעה.
מגיעים לתחנת הביניים Schreckfeld. הבוגרים הולכים לקארטים. התיכנון היה שאנחנו ההורים נרד עד למטה רגלית אבל לאחר שמבינים ששביל ההליכה מהתחנה האמצעית ועד לחניה הוא אותו שביל של הקארטים והסקוטרים ותמיד צריך להתבונן לאחור כדי לא להידרס חלילה, אנחנו משנים תוכניות ויורדים ברכבל ל BORT. מחכים כרבע שעה שהבוגרים יגיעו עם הקארטים . השעה כבר מאוחרת ותחנת הסקוטרים כבר נסגרת. באסה. תיכננו לרדת איתם. לא נורא. יהיו עוד הזדמנויות. אין ברירה. יורדים ברכבל.
יום שלישי לטיול - עמק 72 המפלים - Lauterberunenn
מזג האויר ממשיך להאיר לנו פנים. קמים ליום בהיר כמעט בלי עננים. התכנון להיום הוא עמק המפלים בלאוטרברונן. אורך השביל 5 ק"מ לכיוון וטוענים שיש לאורכו 72 מפלים. הבוגרים משכנעים אופניים במקום הליכה ברגל. יאללה לוקחים אופניים במקום.
מגיעים ללאוטרברונן - עיירה ציורית קטנה ומקסימה. חונים ליד הכנסיה - שוב המלצה מגוגל. חניה גדולה מאוד ויחסית זולה.יש בה מבנה עם שירותים בחינם. שוכרים 5 זוגות אופניים חשמליות ל 4 שעות (מזל שלא לקחנו פחות זמן... - חזרנו ממש בדקה ה90) בחנות Imboden Bike בעיירה, מקבלים הסבר קצר מהמוכרת לאיזה כיוון ומתחילים לרכב.
השביל מיועד למטיילים ברגל ולאלו הרוכבים על אופניים. אין כניסה לרכבים. חלקו אספלט וחלקו חצץ. רוב המפלים נמצאים מימינכם חוץ ממפל טרומלבך הנמצא משמאל מחוץ לשביל . השדרה מתחילה בלאוטרברונן ומסתיימת ברכבל בStechelberg - זהו הרכבל לשילטהורן .
מצרפת לינק למפת עמק לאוטרברונן והמפלים.
זרימת המים במפלים די חלשה בתחילת ספטמבר אבל הנוף שעוטף אותנו מדהים.
לאחר שעוברים יותר ממחצית המסלול צריך לשים לב - יש צומת מזלג. אם רוצים להגיע למפלי Trummelbach יש לפנות שמאלה לכיוון הכביש ולהתקרב להרים מצד שמאל. קל מאוד לפספס את הפניה. לא רואים את המפל מהשביל. ניתן להגיע אליו גם ישירות עם רכב מכיוון אחר. המפל מנקז את הפשרת השלגים מהיונגפראו, מונך ואיגר. אפילו בתחילת ספטמבר סוף הקייץ הזרימה שלו מחרישת אוזניים. אסור לילדים מתחת לגיל 4 להיכנס לאתר בגלל הרעש האדיר - אני יכולה להבין למה. משאירים את האופניים בכניסה ומתפללים שיהיו שם כשנחזור (לא לקחנו מנעולים מהחנות...).
עולים במעלית לקומה 7 ומשם רגלית (מדרגות) לקומה 10 . ניתן לרדת בחזרה למטה עם המעלית . אנחנו מעדיפים לרדת ברגל. יש שביל מדרגות בין העצים והנוף כמובן מהמם.
חוזרים לאופניים שמחכות לנו באותו מקום שהשארנו אותם. רוכבים בחזרה לכיוון השביל לעמק המפלים וממשיכים ברכיבה עד שמגיעים לתחנת הרכבל. איזו רכיבה מדהימה.
מסלול 5 ק"מ עם 72 מפלים. לא ספרנו :)
רוכבים בחזרה לכפר כדי להחזיר את האופניים. לוקח לנו כ 3.5 שעות כולל עשרות עצירות לצילומים וביקור במפלי טרומלבאך. מחפשים מקום לאכול צהריים. לאחר שמכתתים רגלינו לאורכו ולרוחבו של הכפר מצליחים למצא מקום פתוח. מתברר שהמטבחים במסעדות בעיירות הקטנות נסגרים לארוחות צהריים בשעה 14:00 וחוזרים לפעול ב 17:00 -18:00 לארוחת ערב. אנחנו ניתקל בזה שוב ושוב בימים הבאים.
מסיימים ארוחת צהריים מאוחרת ותופס אותנו גשם . מחליטים לקפוץ לנקיק Gletscher שנמצא ממש קרוב. בודקים מה השעה ורואים שיש זמן עד הסגירה. אין כמו ללכת בנקיק בגשם. לא נרטבים והגשם רק מגביר את החוויה. מגיעים לחניה 2-3 רכבים... כבר חושבים שפספסנו והבחור בכניסה מעדכן שהיום יום שישי... אין מה לעשות בחופש הימים מתבלבלים. מי זוכר איזה יום זה... וביום שישי הנקיק פתוח עד השעה 22:00. מעבר לזה הוא ממשיך להלהיב שבשעות הערב האתר כולל תאורה מיוחדת על הסלעים . אנחנו נכנסים עם המון אנרגיות וציפייה, האכזבה ממש מעבר לפינה.
מתחילים ללכת ומגיעים מהר מאוד למקטע עם האורות. מאכזב מאוד. הנקיק כולו אפור ועמוק. מסתכלים מסביב רק סלעים וסלעים. גם התאורה מאוד מאכזבת. חוץ מהאורות פרושה שם גם רשת מעל המים השוצפים לאוהבי האדרנלין. ניתן לעלות על הרשת ולקפץ כמו טרמפולינה.
בקיצור לטעמינו - ניתן היה לוותר. לא שווה את מחיר כרטיס הכניסה. התאורה הלא מרשימה היתה רק במקטע קטן של המסלול והרשת הייתה פתוחה תחת הגשם שירד. סיימנו את הביקור בפחות משעה. ניתן להתרשם מעוצמת המים אבל הקניון עצמו אין בו יופי מיוחד.
מסכמת - נחמד ליום גשום כשממש אין אפשרות אחרת.
יום רביעי לטיול - לוצרן
קמים ליום אפור וגשום. איפה נעלמה לה השמש? מתלבטים . לפי התחזיות היום לא יתבהר. בודקים אזורים אחרים באפליקציה ומגלים שבלוצרן יטפטף מדי פעם. מחליטים לנסוע לשם. הבוגרים מבקשים "קצת חופש" מכל הטבע הזה.
מסתובבים בעיר העתיקה, משלבים קניות יקרות אש (המון חנויות מותגים) ואתרים. מבקרים את האריה, את הגשר המסמל את העיר עם הגרניום ואת בניין השעון. אחרי מס' שעות ממצים וחוזרים לדירה.
עיר נחמדה. המוני תיירים. לדעתי אין בה קסם מיוחד. אולי בגלל מזג האויר האפור התרשמתי ממנה פחות.
יום חמישי לטיול - עליה לשילטהורן
השכמה מוקדמת. לפחות זו היה הכוונה. ההמלצות דיברו על עליה מוקדמת להר עקב עננות שמגיעה בצהריים וכמויות התיירים. תנסו להעיר מתבגרים/בוגרים לפני הצהריים בחופש. בהצלחה.
מגיעים לStechelberg לרכבל שעולה לשילטהורן. זוהי נסיעה עם 4 תחנות . Gimmelwald, Murren, Birg ופיסגת שילטהורן (או בשמה המדויק Piz Gloria). הקרונית ענקית ויכולה לקחת עד 75 נוסעים. היות והרכבל יוצא פעם בחצי שעה השוויצרים בודקים את הקיבולת בכל נסיעה. קורונה לא קורונה. דוחסים אותנו כמו סרדינים.
הנסיעה עד לפיסגה לוקחת כחצי שעה. בכל תחנה יורדים מהרכבל ועוברים לרכבל אחר. המעבר נעשה בצורה יעילה ומהירה. ניתן לרדת גם בכל תחנה להתבונן בנוף או לטייל ולחזור לנסיעה. כמובן שצריך לחכות חצי שעה לרכבל הבא.
בעקבות המלצות שקראתי החלטנו לעלות קודם כל לפיסגה, לעשות סיור, תצפית לנוף ואז להתחיל לרדת לתחנות האחרות.
מגיעים לפיסגה . יוצאים למרפסת התצפית והכל לבן. עננות מכסה הכל. לא רואים ממטר. האכזבה בשיאה. לאחר מספר דקות מתבהר ויש כבר חיוכים מכל עבר. מתחילים לצלם ללא הפסקה. הנוף מדהים.
הולכים ל walk of fame. שביל קצר שמוביל מהתחנה לאורך המדרון ומספר את סיפור הסרט "בשרות הוד מלכותה" עם ג'ימס בונד שצולם בפיסגה. לא לבעלי פחד גבהים. מקצה השביל יוצאים מצנחי רחיפה ואנו רואים איך האנשים מכינים את המצנחים וממריאים לדרכם.
לאחר שמצלמים עשרות תמונות יורדים ברכבל לתחנת Birg. יוצאים מהתחנה והכל אפוף בעננות כבדה. לא רואים ממטר. הכוונה הייתה לבצע טיול של חצי שעה- שעה לאגם Gruseeli (בערך 2 ק"מ ) ומשם לרדת רגלית לMurren מסלול שלוקח כשעתיים וחצי -שלוש.
לאחר שמוצאים את תחילת המסלול (היה קשה כי היו עבודות עפר מחוץ לתחנה) התחלנו את הצעידה לכיוון האגם. השילוט ברור ומלווה אותנו לאורך כל המסלול. הצעידה ברובה היא ירידה אבל המסלול כולל סלעים ואבנים .לוקח לנו קצת יותר מחצי שעה להגיע לאגם קטן ומקסים , הנוף מדהים וכמעט ואין אנשים כי המסלול כנראה לא כל כך מוכר.
אנחנו מקיפים רגלית את האגם ומצלמים בלי סוף. התכנון היה להמשיך רגלית ולרדת מהאגם ל Murren. ממש לפני שמתחילים בצעידה אחד המתבגרים מתלונן על כאבים ברגל ואנחנו משנים תוכניות. מחליטים לרדת ל Murren ברכבל. אין ברירה.
חוזרים בחזרה לתחנת הרכבל. איך אומרים - כל ירידה קלה הופכת בחזרה לעליה לא פשוטה. לוקח לנו הפעם יותר מ 45 דקות להגיע בחזרה לרכבל. יורדים ל Murren ברכבל ומסתובבים קצת בכפר. הכפר מקסים. כפר ללא מכוניות. מתישבים באחת המסעדות לארוחת צהריים והנוף שעוטף אותנו מדהים. בסיום הארוחה, מחליטים להפריד כוחות. הבוגר עם כאבי הרגליים ירד עד החניה עם הרכבל והשאר ירדו ברגל לתחנת Gimmelwald ירידה שאמורה לקחת כחצי שעה ומשם יתפסו את הרכבל לחניה. ניתן להמשיך לרדת עד החניה אבל המקטע הזה ארוך ולוקח כשעה וחצי והרי מחכה לנו בוגר בחניה. הירידה לקחה באמת כחצי שעה. הפעם השלטים צדקו. היתה קלה, הליכה על שביל סלול בין שבילי כפרים, בתים קטנים . והנוף? אגדה. תענוג.
Murren מבחינתי הוא כפר חובה!! ניתן להגיע אליו ברכבל/רכבת ממספר מקומות באזור. אי אפשר לתאר במילים את הנוף שנשקף ממנו ואת כמות הטיולים שניתן לעשות ממנו.
יום שישי לטיול - אופניים באינטרלקן ותון - האגם והעיר
קמים בבוקר שוב ליום בהיר. היום עושים הפסקה עם רכבלים . אנחנו גרים בכפר 5 דקות מאינטרלקן שהיא עיירת קייט מפורסמת ועדיין לא היינו בה. זה התכנון להיום.
מגיעים לאינטרלקן וחונים ליד תחנת הרכבת. יש שם חניון גדול ושוב - אין כמו המלצות גוגל למחירי החניה.
מסתובבים קצת בעיירה ומחליטים לשכור אופניים ולרכב לאגם תון. שוכרים אופניים למס' שעות , הפעם אופניים רגילות , מקבלים הוראות הגעה ומפה לאגם ויוצאים לרכב. עוצרים בדרך בסופר, קונים סנדביצים ופירות וכמובן מתברברים כי המפה לא משהוא וכבר מזמן שכחנו את ההסברים אבל בסוף מגיעים. רכיבה נינוחה של שעה עד האגם. ברובה בשבילים ללא מכוניות. מגיעים לאגם, מוצאים פינה שקטה ומתחילים את הפיקניק.
המיים קרים אבל אנחנו מצליחים לשכשך רגליים :)
לאחר שעת מנוחה מחליטים שחוזרים. מסלול הרכיבה הינו מעגלי. הדרך חזרה ארוכה יותר ועוברת דרך כבישים ולטעמי פחות נעימה. בדיעבד הייתי חוזרת באותה הדרך שהגענו איתה לאגם.
אחרי שמחזירים את האופניים, עוצרים לאכול באחת המסעדות באיטרלקן . הבוגרים מחליטים לפרוש ולקצר את היום ואנו ההורים מחליטים שזה זמן מצוין לנסוע לעיר תון. אנחנו מגיעים אליה בסביבות 17:00. מסתובבים בעיר העתיקה המלאה בחנויות קטנות ומיוחדות אבל כנהוג בעיירות הקטנות כולן כבר סגורות , המבצר גם כן סגור אבל האוירה במקום מקסימה. תון היא עיר יפה. מוצאים בית קפה פתוח, מתיישבים וגומעים את האוירה.
יום שביעי לטיול - עליה ל Kandersteg וטיול לגם Oeschinen
קמים ליום ערפילי. אני מכינה את הבוגרים. היום הנסיעה ארוכה יותר. לוקחת מעל לשעה כי נוסעים בין הכפרים. המטרה - אגם Oeschinen. אני רוצה לראות אם האגם יפה במציאות כמו בתמונות שראיתי. :) מגיעים לKandersteg וחונים ליד הכניסה לרכבל. צריך לשים לב. בכפר יש 2 רכבלים. בהתחלה הגענו לרכבל השני אבל מהר מאוד הבנו את הטעות ומצאנו את מיקום הרכבל הנכון. החניה יחסית לא יקרה אבל צריך להחליט מראש לכמה שעות. אני קובעת - לכל היום. בדיעבד צדקתי. עולים ברכבל לפיסגה. זהו מסלול פחות מתויר. כמות האנשים בפיסגה ובמסלול עצמו לא גדולה וגם אין מסעדה למעלה. רק מקום קטן שמוכר קפה ומאפים. מבחינתינו נהדר. יושבים לקפה ונהנים מהנוף.
גם פה, יש שבילים מסודרים עם שילוט ברור. מתחילים ללכת לאגם לפי השילוט ואחרי מס' דקות השביל מתפצל וצריך לבחור אם הולכים בשביל מס' 4 או 5 . אנחנו בוחרים לפי המלצות שקראתי ברשת את שביל מס' 5 שעובר ביער. לוקח לנו כחצי שעה - 40 דקות הליכה נינוחה ואנו מגיעים לאגם.
בחורשה שמסביב לאגם יש מס' ספסלים שצופים לאגם, ניתן לשכור סירות או פשוט לשבת על גדות האגם ולנסות לתפוס את כל היופי מסביב. האגם מדהים ביופיו. התמונות שצילמנו עושות לו עוול לדעתי. ישנם מס' אנשים שמתרחצים אבל המיים קרים. כל הכבוד על התעוזה. אנחנו יושבים על גדת האגם, משכשכים רגליים ונהנים מהשלווה. אחרי שעה ומשהוא הבוגרים כבר מיצו. לאחר שיכנועים רבים אני מסכימה להתחיל את דרכינו בחזרה. אם זה היה תלוי בי - הייתי נשארת שם לעוד כמה שעות. :)
מחליטים שאת החזרה למטה נעשה רגלית. הרי חצי שעה הליכה לאגם ובחזרה קטן עלינו ואנחנו אוהבים טבע. בוחרים בשביל מס' 4 שמוביל אותנו לאחר כ10 דקות למסעדה גדולה . מראות האגם פתחו לנו את התאבון. מתישבים לצהריים . מהמסעדה ישנו שביל מס' 2 שמוביל ישירות לחניה. עכשיו צריך להוריד את כל הארוחה. :) הירידה מתונה מאוד וקלה. אנחנו לא היחידים. אחרים בוחרים גם כן לרדת רגלית מההר. הירידה לוקחת לנו כשעה, בשבילים מסודרים ועם שילוט ברור.
יום שמיני לטיול - ברן
קמים לגשם. חזק. בודקים באפליקציה לאן אפשר ליסוע ורואים שברן יבשה. בערך. הנסיעה לוקחת כשעה. מוצאים חניון קרוב למרכז ומתחילים להסתובב בעיר העתיקה. לא יודעת אם זו האוירה, מזג האויר או משהוא אחר...ברן מתגלה כעיר האהובה עלי ביותר. במרחק עצום מכל עיר אחרת בשוויץ. יש לה קסם מיוחד.
מטיילים בחלק העתיק, במדרחוב הקשתות, הולכים בעקבות כל המזרקות הפזורות, עוברים את הגשר ומגיעים לדובים. אין הכוונה לגן החיות אלא לאזור קטן ומגודר שמכיל מס' דובים שהם סימלה של העיר ברן.
מתישבים באחת המסעדות המומלצות בגוגל ולאחר שטורפים את ארוחת הצהריים המאוחרת רואים שנותרה לנו רק שעה עד סגירת מוזאון אינשטיין שרצינו לראות. ההתלבטות קשה. האם הולכים רק לשעה ובלחץ או חוזרים למחרת . הוחלט להשאיר את המוזאון ליום שבו אנחנו עוברים לציריך היות ואנו צריכים לפנות את הדירה בבוקר והדירה בציריך מתפנה רק אחרי 15:00. נכון, ברן לא נמצאת בדרך לציריך אבל לקחנו החלטה שעושים עיקוף.
בדיעבד - ההחלטה הוכיחה את עצמה אבל זה לאחר כך.
יום תשיעי לטיול - Schynige Platte
מתעוררים ליום בהיר וחם. ההליכה הרבה בברן אתמול עייפה אותנו. מחליטים להישאר קרוב. משאירים את הרכב בדירה והולכים רגלית לתחנת הרכבת בכפר. מהכפר שבו אנו לנים יוצאת רכבת הסטורית לאחד ההרים. 5 דקות הליכה עד לתחנה. קונים כרטיסים לרכבת שתביא אותנו לשיניגה פלאטה ולדעתי ליום הטיולים היפה ביותר שהיה לנו.
עולים לרכבת ומתישבים . 2 קרונות. לוקח לרכבת כשעה להגיע לפיסגה בנסיעה איטית איטית. הילדים מתלוננים על המהירות או ליתר דיוק על חוסר המהירות. מבחינתם סיוט. למה לא עשו פשוט רכבל. אבל בשבילנו ההורים זו חוויה. הרכבת נוסעת באיטיות ממש על הקצה ההר והנופים הנפרשים ממנה מדהימים. כולם עומדים ומצלמים.
למעלה מחכה לנו הפתעה. מהשעה 11 ועד 14:0 כל שעה עגולה יוצאים שני נגנים עם קרנות אלפיניות ומנגנים.
אנחנו מתחילים במסלול שהומלץ ברשת. בכיוון מסוים כדי להיות כל הזמן מול הנוף. מהפיסגה ישנם מס' מסלולים וגם ומסלול קצר מאוד לגן הבוטני . אנחנו בוחרים את המסלול Panoramaweg loucherhorn . זהו מסלול הפנורמה הארוך יותר בין שניים. אורכו כ6.5 ק"מ והוא מעגלי ואמור לקחת 2.5 שעות. לנו לוקח כ 3.5 - 3 שעות עם עצירות. אם אתם נהנים ממסלולים רגליים אני ממליצה בחום לקחת אותו ולא את הקצר יותר כי ב 2 הק"מ הנוספים ההליכה קלה מאוד וברובה בירידה מתונה באחו והנופים מסביב מקסימים.
מצרפת לינק לברושור שלשיניגה פלאטה עם הסברים ומפת המסלולים בפיסגה.
מתחנת הרכבת מתקדמים לכיוון המסעדה/מלון. לידה יש גן משחקים קטן וממנו מתחיל המסלול. החלק הראשון של ההליכה לוקח כחצי שעה ומביא אותנו לנקודה הנקראת Daube. מדובר בסלע ענק באמצע המסלול ולאחר שעוקפים אותו מגיעים לתצפית מטורפת על כל העמק.
מנקודת התצפית ניתן לחזור לשיניגה פלאטה לתחנת הרכבת במסלול מעגלי שלא בדרך שהגענו וזה לוקח כחצי שעה.
אנחנו ממשיכים. הכיוון עכשיו הוא Oberberghorn. נקודת הציון הבאה גם היא נקודת תצפית שנמצאת בראש מבנה סלעי . כשמגיעים לתחתית הסלעים ניתן לעלות למעלה לראש הסלע הענק , אבל העליה לא פשוטה וכרוכה בטיפוס בסולמות. האמיצים אצלינו מטפסים ואני מוותרת. פשוט מחכה בתחתית עד שירדו .
המקטע בין Daube ו Oberberghorn הוא מסלול לא קשה להליכה אבל בחלקו הולכים מטר מקצה ההר ויש להיזהר. זה לא מקום לריצה פרועה של ילדים. זהו גם לדעתי המקטע היפה ביותר מבחינת הנוף הנפרש.
ב Oberberghorn גם צריך להחליט. האם מתחילים לחזור לשיניגה פלאטה (המסלול הפנורמי הקצר) או ממשיכים למסלול הפנורמי הארוך יותר. אנחנו מחליטים פה אחד להמשיך :)
ממשיכים במסלול לכיוון Faulhorn-First עם שילוט ברור לכל אורך הדרך עד שמגיעים לסולם. קצת אחרי הירידה מהסולם לאורך השביל יש שלט ברור שמפנה בחזרה לכיוון שיניגה פלאטה ותחנת הרכבת.
בסופו של דבר מגיעים חזרה לתחנת הרכבת ומחליטים להיכנס למסעדה של המלון כדי לאכול צהריים. המסעדה נמצאת במרפסת המלון והנוף פשוט מהמם. בסביבות 16:15 מתחילים להתקפל לכיוון התחנה יש רכבת ב16:30 ואיתנו מתקפלים לא מעט אנשים. הרכבת האחרונה יוצאת בסביבות 17:30 ואף אחד לא רוצה להיתקע על ההר. הרכבת מגיעה וכולם נדחסים פנימה. והרכבת, היא נוסעת לאט.... :)
לא נורא. לא הצליח לקלקל לי את היום. אומנם הרגשנו כמו סרדינים וכבר היינו עייפים אבל לדעתי המסלול הזה היה המסלול היפה ביותר שעשינו בשוויץ.
יום עשירי לטיול - Niederhorn
זהו היום האחרון שלנו בטבע. מחליטים לשנות כיוון ולנסוע לNiederhorn. ההר היה בתוכניות אבל בעדיפות לא גבוהה ואני כל כך שמחה שלקחנו החלטה בספונטניות. טוב חצי ספונטניות. ברגע שהבוגרים שומעים שיש שם סקוטרים ההחלטה היא פה אחד.
אל ההר ניתן לעלות בפניקולר(קרון רכבת פתוח) מאגם תון אל תחנת הרכבל הראשונה שנקראת Beatenberg ומשם אל Vorsass תחנת הבניים ואז אל הפיסגה Niederhorn
מצרפת לינק להר Niederhorn עם מסלולי הטיול השונים.
אנחנו בחרנו לוותר על הפניקולר ולהגיע עם הרכב עד התחנה הראשונה של הרכבל. זהו רכבל לא כל כך מתויר, לפחות לא בתקופה שאנחנו הגענו וכדי להגיע אליו נוסעים דרך כפרים קטנים בכבישים פשוטים וצרים. חוויה.
מגיעים לפיסגה, אין הרבה מטיילים. עושים את המסלול הפנורמי הקצר מאוד - כחצי ק"מ כדי להתרשם מאוד מהנוף.
מהפיסגה לוקחים את המסלול מס' 1 לכיוון תחנת הרכבל האמצעית Vorsass שממינה ניתן לקחת קורקינטים עד לחניה. שוב, שילוט ברור. המסלול עצמו שקט מאוד, עובר דרך יער , כמעט ולא רואים מולינו מטיילים אחרים .
הירידה מתונה מאוד וקלה, לוקח לנו קצת פחות משעה להגיע לתחנה. בתחנה אוספים את הסקוטרים ויורדים איתם למטה. חוויה עצומה גם למבוגרים ביננו. :)
לגבי הסקוטרים - שימו לב לקחת את המסלול הכחול הקצר יותר שלוקח כחצי שעה עד למטה ולא להתלהב ולקחת את המסלול האדום שלוקח שעה+. קראתי ברשת וגם השוכר אמר שיש חלקים גדולים שהולכים אותם ברגל עם הסקוטר כי יש עליות. חבל. כל ההנאה היא ירידה חלקה למטה.
בדרך חזרה מחליטים לקפוץ למפלי גיסבאך. זהו היום האחרון לטבע. רוצים שלא יסתיים.
מגיעים בשעת ערב מוקדמת. החניה כמעט ריקה . מחנים את הרכב בחניון ונכנסים לאתר. החניה עולה האתר עצמו לא. המפלים נמצאים מול מלון יפהפה. עושים את המסלול הקצר בין המפלים כולל לעמוד מאחורי המפל אבל לא עולים עד לראש המפל. את ההליכה של היום כבר עשינו בבוקר. אין הרבה זרימה בתקופה הזו. המפלים חביבים ולא יותר. כבר ראיתי מרשימים יותר.
היינו שם כחצי שעה וסייימנו. בדיעבד - רק אם אתם בסביבה .
יום אחד עשרה לטיול - חוזרים לברן בדרך לציריך
זוכרים את ההחלטה שלנו לפני מס' ימים? ביום השמיני לטיול טיילנו בברן. העיר כל כך מצאה חן בעיננו עד כי לא נשאר לנו כמעט זמן לסייר במוזאון ההסטורי שאחד האגפים הגדולים שלו מוקדש לאלברט איינשטיין.
כבר אז החלטנו שביום שעוזבים לכיוון ציריך חוזרים קודם כל לברן. הנסיעה לברן לוקחת לנו שעה. חונים הפעם מש קרוב למוזיאון וקונים כרטיסים. לוקחים גם אוזניות בשפה העברית :)
המטרה - ללמוד על פועלו וחייו של האיש שמסקרן את כולנו. איינשטיין.
בילינו במוזאון שעתיים וחצי אם לא יותר. רוב המוצגים מסבירים על חייו האישיים ופחות על התאוריות המדעיות. ההסברים קצרים, ממצים . המיצגים מענינים מאוד ואתה מוצא א עצמך עובר בין תחנות חייו המסופרים כרונולוגית ומשתלבים עם ההסטוריה העולמית מתקופת הולדתו של איינשטיין, ילדותו, לימודיו, עבודתו ועד מותו.
במילה אחת גם לאלו שלא אוהבים מוזיאונים. רוצו!!! ממליצה בחום.
צהריים, מתחילים את הנסיעה לציריך. מגיעים לדירה שהוזמנה ומתפצלים. אנחנו נהיה בציריך עוד יומיים שלמים. אין לנו צורך ברכב והחניה בציריך יקרה אש. חלקינו נוסע לשדה התעופה כדי להחזיר את הרכב השכור ולחזור לדירה עם רכבת וחלקינו מסדר את הדברים בדירה ועושה קניות לימים הקרובים.
יום שניים עשר לטיול - ציריך
קמים בבוקר ונזכרים. היום יום ראשון. הכל סגור. מחליטים לקחת את הסיור שלFree Walking Toursמוצאים לפי האתר את נקודת המפגש. אנחנו לא היחידים שמבינים שזו אופציה טובה ליום שבתון. זהו סיור של כשעה וחצי שמעבירים בד"כ סטודנטים בשפה האנגלית כדי להכיר את הנקודות המענינות של העיר. בסיום הסיור נהוג לשלם טיפ למדריך.
לוקחים את הסיור של העיר העתיקה. הקבוצה שלנו גדולה אבל המדריכה מצוינת ומביאה אותנו לכל הנקודות המענינות בעיר. הסיור כולל סיפורים מענינים והמלצות על מקומות ומסעדות. בסיום הסיור, מתיישבים לצהריים באחת המסעדות בעיר העתיקה , שוב לפי המלצות של ידידינו גוגל. בסיום הארוחה,הבוגרים פורשים לדירה. יש להם הופעה בערב באחד המועדונים ואנחנו ההורים ממשיכים להסתובב בעיר העתיקה . הסימטאות הצרות , החנויות הקטנות והמסעדות הסגורות בכל מקום. אנחנו מסמנים לנו מה נראה מעניין ולאן נרצה לחזור מחר. כשהכל יהיה פתוח :)
יום שלושה עשר לטיול - ציריך
היום מוקדש לקניות ולחזרה לסמטאות ולחנויות הקטנות. הרחוב הראשי בציריך מכיל את כל חנויות המותגים שתוכלו לעלות בראשכם. כולם שם והמחירים? אש. עוברים ומתבוננים בחלונות הראווה שבחלקן אין אפילו מחירים. חוזרים לעיר העתיקה ולחנויות הקטנות המדהימות ולמחירים הגבוהים מאוד אבל השפויים קצת יותר. נכנסים לסופר כדי להצטייד בשוקולדים וחוזרים לדירה בשעות הערב המוקדמות כדי לסדר את כל המזוודות. הטיסה שלנו מחר מוקדם בבוקר.
הטבע בשוויץ מדהים. הכחול של השמיים והאגמים, הירוק של הצמחיה, הלבן של השלג בפסגות ההרים והאדום/כתום/ורוד של פרחי הגרניום בכל החלונות. טיול בפלטת צבעים.
מסקנות ותובנות לטיול
לאורך כל הטיול השתמשנו באפליקציית מזג אויר בשם Meteoswiss שהיתה מדויקת ביותר. ניתן לראות טמפ' וגשמים לפי שעות ולפי אזורים בשוויץ.
שוויץ היא מדינה יפיפיה. הנוף מתחיל ברגע שיורדים מהמטוס. לא חייבים לעלות על כל הרכבלים או להגיע ליונגפראו שהמחירים אליו לא שפויים. יש המון מסלולים שלא דורשים רכבל ותמיד כדאי לקחת אופניים ולהגיע לאגם קרוב.
ואם בחרתם כבר להשתמש ברכבל - בעיירות בשוויץ יש הרבה פעמים יותר מרכבל אחד בעיירה. צריך לבדוק לאן אתם בדיוק רוצים להגיע ולמצא את הרכבל הנכון. מעבר לכך, אם משתמשים הרבה ברכבלים כדאי לעשות בדיקה לגבי כרטיסי הנחה. יש כרטיס הנחות של swiss pass , יש את כרטיס האורח שמקבלים באזור שלנים בו ומקנה 10-20% בחלק מהרכבלים ויש את הכרטיס שאנחנו רכשנו - Half Fare של התחבורה הציבורית וזה הוזיל לנו משמעותית את העלויות של הרכבלים. אם היינו משתמשים בתחבורה ציבורית הכדאיות היתה גדולה אף יותר. עוד בארץ עשינו בדיקה, באילו רכבלים אנחנו כנראה נשתמש ובדקנו עלויות וראינו איזה כרטיס הנחה באמת תורם לנו.
מחיר המזון בסופרים ובמסעדות דומה למחיר בארץ. הדלק יקר יותר מהארץ. השופינג? יקר אש.
למרות שהצטיידנו כבר מהארץ במסלולים דרך קומוט (אפליקציית הטיולים המועדפת עלינו) לא היה צורך בכך. בכל המסלולים שעשינו יש שילוט מסודר . לא היה שום חשש שנלך לאיבוד או שלא נמצא את הדרך. כל פעם שהיתה פניה במסלול היה שילוט. בתחילת המסלול גם היה שילוט שציין כמה זמן לוקח המסלול. אנחנו כמובן מנוסים מטיולים קודמים ומוסיפים תמיד חצי שעה/שעה לכל נתון שכזה.
חניה יקרה מאוד בשוויץ. לפני שהגענו לעיר מסוימת היינו בודקים בגוגל חניה קרובה והמלצות. אין על גוגל ועל המידע שהוא מספק על איכות החניון ועל המחירים .
לגבי תשלום על חניות - חוץ ממקום אחד שבו היינו צריכים מטבעות- בכל החניות ניתן היה לשלם בכרטיס אשראי . בחלק מהחניות היה צריך להגדיר זמן מראש ולשלם ובחלק מהחניות משלמים ביציאה כמו בארץ. אם צריך לקבוע זמן מראש אל תיקחו סיכון. תשלמו מראש על עוד שעה/שעתיים. הנוף פשוט מדהים ואתם יכולים למצא את עצמכם במקום מסוים בלי רצון ללכת.
בעיירות וברב הערים שהיינו בהם ההמטבח במסעדות נסגר בשעה 14:00 ונפתח שוב ב17:00 או ב 18:00 בתחילת הטיול מצאנו את עצמינו מחפשים הרבה זמן מסעדה לשבת בה בשעה 14:00 . לומדים מהר ומתכננים את היום בהתאם.
טיול מקסים שיהיה לכם.
