חמישה ימים בפריז

אישתי ואני היינו בפריז בין התאריכים 18.4.13-22.4.13 ורצינו לשתף אותכם ברשמים שלנו ובמהלך הטיול. זה יהיה ארוך אז תתאזרו בסבלנות. לא אסיים את הסיקור ביום ואף לא ביומיים. המלצות (כגון איך להגיע משדה התעופה לפריז) אשר כבר כתובות בפורומים ובטיפים לא אציין כאן אלא אם כן יש צורך בעדכון מסוים לדברים.
בראשית הדברים אני ממליץ כי לפני נסיעתכם תורידו לסמארטפון את האפליקציה של RATP (באנדרויד ואייפון) שהיא החברה המאגדת את התחבורה הציבורית בפריז (metro, rer, אוטובוסים וכו...). לאחר שאתם מורידים את התוכנה, תמצאו לכם מסלולים ותשמרו אותם בתוכנה (כגון המסלול מהמלון שלכם לאייפל) כך כל עת שתפתחו את התוכנה ותחפשו את המסלול, התוכנה תמצא לכם את המסלול בזמן הכי קצר. ניתן גם לחפש מסלול מהנקודה שאתם נמצאים בפריז ע"י ה GPS אך זה לא תמיד עובד מספיק שתציינו את תחנת המטרו הקרובה למלון או כל אתר אחר. רק קחו בחשבון שלא תמיד המסלול הכי קצר הוא המסלול הכי טוב (לדוגמא: במטרו לא רואים את העיר בנסיעה או ה rer יותר יקר ולפעמים ברגל היא הדרך הכי טובה בייחוד שהמלון קרוב לאתרים ויש אוירה רומנטית) - התוכנה מאוד יעילה ומומלצת בחום. אפליקציה נוספת היא של tripadvisor, כך תוכלו לראות המלצות של מטיילים על אתר מסוים שאתם רוצים לבקר בו.
אז ככה, נחתנו בשדה התעופה שארל דה גול בערך בשעה 12:15 ביום חמישי (18.4.13) והגענו לפריז לתחנת Chelet בערך בשעה 15:00 ברכבת הפרברים. מהתחנה לקחנו מטרו לתחנת saint sulpice -הנסיעה ארכה כשעה ועלותה 9.50 אירו (תראו בהמשך כי בדרך חזרה לשדה התעופה שילמנו 1.70 שזה נסיעעה במטרו שכן כאשר נכנסים לתחנה אפשר להשתמש בכל אמצעי תחבורה באותו כרטיס כל עוד אתם נמצאים בתחנה). הגענו למלון רבע שעה לאחר מכן. המלון, atlantis saint germain , נמצא במרכז של 100 מטר מתחנת saint sulpice ו - 500 מטר מגני לוקסמבורג מה גם שניתן ללכת ברגל לרוב האתרים מסביב כגון הלובר. קצת על המלון, המלון הוא מלון 3 כוכבים (בערך 110 אירו ללילה), מלון מאוד חמוד עם שירות טוב ו-wifi חינם בכל המלון. החדרים הם חדרי לופט עם מרפסות הפונות לרחוב ולכנסיית saint sulpice. החיסרון במלון הוא המעלית הקטנה ממש פיצית שלא ניתן להכניס לשם מזוודה שלא לדבר על בן אדם סביר וארוחת הבוקר שניתן להימנע ממנה ואף מומלץ (13 אירו לשני קרואסונים, שני בגטים ,ריבה חמאה, תפוזים סחוט ושתיה חמה ואפילו לא ביצה עלומה אחת- ניתן למצוא ברחוב ארוחות בוקר יותר טובות וזולות). למרות זאת, אני ואישתי מאוד אהבנו את המלון בגלל מיקומו המרכזי והעובדה שהיה WIFI חינם.
לאחר שהתארגנו, שמנו פעמינו למגדל אייפל. כמובן שפתחתי את האפליקציה וחיפשתי איך להגיע לאייפל וכך הגענו לתחנת האוטובוס michel debre שנמצאת גם כ - 100 מטר מהמלון (תחנה זו תלווה אותנו ברוב הטיול) ולקחנו משם אוטובוס עד תחנת shamp de mars אשר נמצאת מתחת לאייפל וליד נהר הסאן - 20 דקות נסיעה לערך מה גם שהנסיעה לאייפל עדיפה מהנסיעה במטרו כי היא יותר קצרה וניתן לראות כך את העיר. אולי בשל התקופה או השעה שהגענו (16:30 בערך) לא היה תור ארוך גם לא למעליות והוא התקדם מהר (מוזר אבל כאשר עומדים בתור ישר ולא בפרמידה, התור מתקדם יותר מהר- סטארטאפ שמישהו יצטרך להביא לישראל מתישהו). לפי ההמלצות עדיף לעלות ברגל כי זה תורם לחוויה ואכן, החלטנו לעלות את המגדל ברגל עד הקומה השניה (669) גם בגלל הספורט וגם בשל החוויה שהייתה גם יותר זולה. ובאמת אין צורך להגיע עד הקומה השלישית. הנוף עד הקומה השניה ובקומה השניה הוא מדהים. את הירידה כבר עשינו במעלית מהקומה השניה, גם חוויה חינמית בפני עצמה.
לאחר צאתנו מהמעלית, המשכנו לעבר הטיילת של נהר הסן והלכנו ברגל לאורכה עד שראינו שלט "טיילת על שם בן גוריון ראש הממשלה לשעבר ומייסדה של מדינת ישראל", שהיה מאוד מרגש.
חזרנו לעבר הטיילת הקרובה לאייפל וקנינו כרטיסים לשייט של חברת בטו פריזיאן (bateaux parisiens) לשעה 19:00. לפי ההמלצות, הכי כדאי לצאת לשייט בלילה וכך רצינו אך התברר, כי בקיץ מתחיל להחשיך רק בשעה 20:30-21:00 ולא היה לנו כוח לחכות עד אז. השייט היה נחמד וכלל הסברים באנגלית רק חבל שלא היו כל כך הסברים אלא יותר חפירות על התקופה בה בנו את האתר הספציפי או על האדם שבנה אותו ולא ממש פרטים על המבנה עצמו ועל הנסיבות בו נבנה מה גם שבמקום אוזניות שזה הדבר הכי נוח, היה לכל בן אדם מן טלפון גדול שמחובר לכיסא בשרשרת והיה צריך להחזיק אותה ליד האוזן כל הנסיעה - לא הדבר הכי נוח. בקיצור, יש עוד חברות שייט ואולי כדאי להימנע מהחברה הזאת- קצת התאכזבנו אבל בגדול שייט על הסן הוא חובה ומאוד נהנינו. אל המלון חזרנו בשעה 21:00 עייפים אך מרוצים.
את היום השני (יום שישי 19.4.13) התחלנו בארוחת בוקר במלון וכפי שכבר ציינתי עדיף לוותר עליה וניתן למצוא ארוחות בוקר יותר טובות מחוץ למלון וכך עשינו. לאחר ארוחת הבוקר, פתחתי את האפליקציה וחישבתי מסלול לארמון וורסאי. החלטנו ללכת ברגל לתחנת saint michel שקרובה למלון (כ - 15 שעה הליכה ללא התברברויות) ככה גם נראה את העיר וננשום אויר צח. הגענו לאחר כחצי שעה לתחנה שם קנינו כרטיסים לרכבת RER לארמון וורסאי (קו C5 צהוב). יודגש כאן כי ישנם שני רכבות שיוצאות לכיוון אך מתפצלות לאחר התחנה shamp de mars וכדי להגיע לארמון וורסאי צריך לקחת את הרכבת לכיוון התחנה javel והתחנה porchhefontaine (יש מסכים בתחנה המראים את התחנות)התחנה האחרונה צריכה להיות Versailles chateau Rive Gauche.אם התברברתם, תרדו בתחנה הבאה ותחזרו לתחנה shamp de mars ומשם תעלו על הרכבת הנכונה. אם עדיין לא הבנתם תמיד אפשר לשאול את הסדרנים במקום או סתם עוברי אורח שמושיטים עזרה כאשר מבקשים יפה. משך הנסיעה הוא בערך 40 דקות ושוב ללא התברברויות.
יצאנו מהתחנה והלכנו לכיוון ארמון וורסאי (כרבע שעה הליכה). כאשר הגענו לרחבת הארמון, לא הבחנו בתור גדול אולי בגלל היום שהיה יותר סגרירי וקריר ואף ירד גשם במהלכו במשך כחצי שעה או בגלל השעה (הגענו בשעה 10:30 בערך). התור התקדם מהר והגענו לכניסה לאחר 20 דקות. דגש חשוב הוא שניתן להיכנס לארמון עם תיקים ומצלמה אך ללא אוכל ושתיה. כמובן שאת הכרטיסים לארמון רכשתי עוד בארץ דרך האתר של ארמון וורסאי (18 אירו לכרטיס המשולב). לאחר הכניסה לחצר הארמון, ישנם שתי כניסות, לארמון עצמו שכולל את כול החדרים וכניסה לגנים. עמדנו בתור לארמון שגם הוא התקדם מהר ונכנסנו פנימה. עברנו בין כל החדרים השונים שכולם ככולם מרהיבים ביופים על כל התמונות וציורי הקיר המדהימים. היו חדרים שהיו עמוסים באנשים ונוצרו פקקים אשר התשחררו דיי מהר. קשה לתאר במילים את ההוד וההדר של מלון וורסאי, במיוחד חדר המראות המרהיב וצריך ללכת לראות.
יצאנו מהארמון ונכנסנו לגנים. בכניסה לגנים מומלץ לקחת את הרכבת (שדומה לרכבת ההפתעות מי שזוכר את התוכנית) אשר עוברת בשלוש תחנות : תחנה ראשונה: הטריאנון הגדול, תחנה שניה: מתחם מרי אנטואנט הכולל את הטריאנון הקטן והכפר שלה והתחנה השלישית: התעלה הגדולה. ניתן לרדת בכל תחנה ולעלות על הרכבת שוב מתי שתחפצו בכך. המרחקים בין חלק מהתחנות גדולים ועדיף לעשות אותם ברכבת אשר עלותה 7 אירו . יש גם עגלות גולף שניתן לקחת אם אתם יודעים לאן לנסוע, מצד שני אפשר סתם להסתובב בגנים עם עגלת הגולף. עלינו לרכבת ונסענו לתחנה הראשונה הטריאנון הגדול (ובדרך גם שרנו את שיר הנושא של רכבת ההפתעות). לפני שנכנסנו לטריאנון ראינו קרוב לתחנה גזלן שמוכר תפוחי אדמה אפויים עם כל מיני תבשילים שניתן לשים על התפוח אדמה כמו צ'ילי קון קרדה, בקר, עוף וכו... - מומלץ בחום.
נכנסנו לטריאנון הגדול. יודגש כי ניתן להיכנס עם תיק קטן, תיק גדול משאירים בכניסה ולוקחים ביציאה. לאחר צאתנו מהטריאנון הגדול, במקום להמתין לרכבת, הלכנו ברגל לטריאנון הקטן שהיה ממש קרוב (על ידי הטריאנון הקטן נמצאת התחנה השניה). נכנסנו לטריאנון הקטן ולאחר מכן יצאנו לגנים. הגנים יפיפיים וגולת הכותרת הוא הכפר האנגלי שמרי אנטואנט הורתה לבנות לה במרחק של עשרות קילומטרים מהארמון. מתחם מרי אנטואנט מורכב למעשה מחמישה מבנים בסגנון אנגלי קלאסי -לא ניתן להיכנס למבנים אבל המבנים מאוד יפים והטיול הוא חוויה מה גם שתפס אותנו גשם והיינו צרכים להמתין כחצי שעה תחת אחד המבנים - גם חוויה שלא תישכח - אשתי חשבה שזה מאוד רומנטי.
לאחר שנפסק הגשם, עשינו את דרכנו חזרה לטריאנון הקטן, בדרך התרשמנו מהנוף היפה שכלל כמה ברווזים, פרים, ברבורים ועוד כל מיני חיות. התרשמנו מהאוירה וסתם נהננו מהמזג האויר והריח של אחרי הגשם שעדיין טפטף. לאחר כחצי שעה הגענו לתחנת הרכבת של הטריאנון הקטן והמתנו בתור עד שהרכבת הגיעה (התור לא ארוך וזמני הרכבת גם לא ארוכים). הרכבת עצרה בתחנה השלישית - התעלה הגדולה שזה בעצם מאגר מים גדול עם פסלים מסביב שמשמש לקייקים וכדומה ומסעדה נחמדה. על אף שהיה מאוד קר טיילנו קצת באזור ולאחר מכן עלינו חזרה לרכבת כי היה יותר מידי קר והתחיל שוב לרדת גשם. חזרנו לארמון וטיילנו עוד קצת בגנים. לקחנו חזרה את הרכבת של 16:25 (ושוב תבדקו במסכים שאתם עולים לרכבת הנכונה לפי האמור בסעיף 12 למעלה, רק הפוך :) - סה"כ היינו בארמון וורסאי 6 שעות בערך.
ללובר הגענו בשעה 18:00 בערך עם קו אוטובוס מספר 39 שיצא מתחנת michel debre שמגיע ממש עד לרחבת הלובר (גם קו 95 יעשה את העבודה). למועד הגעתנו (יום שישי בשעה 18:00) יש מספר יתרונות: יום שישי הוא יום חול והפריזאים לא בחופשה, יתרון נוסף הוא שלאחר 18:00 אין הרבה אנשים וכמעט ולא הייתה התקהלות בלובר ובמיוחד סביב המונה ליזה וניתן היה לצלמה ואף לבהות בה ולחשוב, כמו אשתי היקרה, שעינייה עוקבות אחריך. אחרי היא לא עקבה. ונראה לי גם שהמחיר היה יותר מוזל אבל לא ממש בטוח בכך (16 אירו לאדם, כולל המדריך הקולי באנגלית). מה גם שהספקנו גם את ארמון וורסאי וגם את הלובר באותו יום למרות שכבר התמוטטנו. לא ניתן לראות הכל-המוזיאון עצום ולכן לקחנו מכשיר עם מדריך קולי ואוזניות להסברים באנגלית (בלובר הכל בצרפתית). המכשיר נראה כמו קונסולת משחק של פעם רק יותר גדול עם מקשי ניווט בין היצירות השונות. הקונסולה למעשה מאוד נוחה ויעילה אך מאותגרים טכנולוגית יתקשו בה. ניתן לשמוע הסברים לכל אגף בלובר, הסברים לפי יצירה מסוימת (לפי מספר שנמצא ליד היצירה), ניתן לראות דרך הקונסולה את היצירות הפופולאריות ביותר והקונסולה אף תיקח אותכם ליצירה תוך הסברי ניווט עד ליעד הנדרש. אי אפשר להספיק לראות את כל היצירות אבל נראה לי ראינו מספיק : תמונות ופסלים, כולל המונה ליזה ולאחר כשעתיים יצאנו מהלובר . כאשר יצאנו מהלובר היה כבר חושך אבל לא ירד גשם. טיילנו קצת ובשעה 0:30 בלילה בערך, חזרנו למלון בקו אוטובוס אם אני לא טועה 95 -הספק טוב ועוד ביום קר וגשום.
ביום השלישי (20.4.13) החלטנו לנסוע לרובע 18 בפריס והוא המונטמרטר (Montmartre) , רובע האומנים של פריס. למונטמרטר הגענו בשעה 9:30 בערך במטרו בקו 12 ירוק מתחנת Rennes ויצאנו בתחנת Abbesses (יודגש כי מהתחנה יוצאים דרך מעלית שעולה לקומה השניה ליציאה לרחוב Abbesses. כשיצאנו לרחוב, הכל היה סגור עדיין (החנויות נפתחות ב-10:00 בערך) אז טיילנו קצת ברחוב וישבנו בבית קפה לארוחת בוקר טובה. לאחר ארוחת הבוקר, המשכנו לטייל ברחוב המלא בחנויות ססגוניות. ניתן למצוא הכל ברחוב: נעליים בגדים, מאפיות וכל מה שחפצה נפשכם. מומלץ מאוד לטייל באיזור הקסום הזה מה גם שהמחירים לא יקרים. הגענו למולן רוז' ולאחר שהצטלמנו מולו ראינו שיוצאת משם רכבת לבנה לעבר בזיליקת הלב הקדוש (Sacre Coeur), היה לנו עוד זמן לשרוף עד העלייה לרכבת ולכן טיילנו עוד קצת באיזור. מומלץ מאוד לנסוע עם הרכבת, שגם נראית כמו רכבת ההפתעות, לאלה שאין להם לכוח לעלות ברגל לגבעה. הרכבת עוברת במקומות היסטוריים כמו בתים של אומנים וישנם הסברים באנגלית. עלות הרכבת 6 אירו לאדם ויש לה שני עצירות בלבד: מול המולן רוז ובסקרה קר. כנסיית הסקרה קר מהממת ואין מילים לתארה כמו את הנוף הנשקף מהגבעה. לאחר שיצאנו מהכנסייה טיילנו באיזור שכלל שלל חנויות ומסעדדות יפות וססגוניות, מופעי רחוב ושוק אומנים יפה. חזרנו למולן רוז', טיילנו עוד קצת באיזור וחזרנו לתחנת Abbesses ומשם למלון בערך בשעה 16:00.
חזרנו למלון, נחנו קצת ויצאנו לשאנז' אליזה להופעה בלידו (ללידו מגיעים בקו 1 צהוב לתחנת George V). מומלץ לרכוש כרטיסים באתר הלידו לפני הגעה לפרייז ולהגיע ללידו 30 דקות עד 45 דקות לפני הזמן (יודגש כי מי שמזמין ארוחה+הופעה מקבל מקומות יותר טובים (אני אפילו לא ראיתי איפה יושבים אלו שבאו רק להופעה). אז ככה, נכתבו הרבה ביקורות והמלצות על מופעי הקבארט בפריז. ואני אשלב את שניהם כאן: ראשית אל תבואו עייפים ורעבים, תשנו לפני כי הערב ארוך ותאכלו לפני משהו קטן כי הארוחה מאוד טעימה אך לא ממש לא משביעה למי שבא רעב. כמו כן, כל תוספת לארוחה, יקרה (למשל שתיה קלה עולה 9 אירו). הערב התחיל בארוחה בשעה 19:00 ובמהלך הארוחה הייתה זמרת עם להקתה וריקודים והיה מאוד מהנה. בשעה 21:00 החלה הופעת הקברט שנמשכה כשעתיים ובמהלכה היו שלושה קטעים מקשרים שנמשכו כל אחד כ - 20 דקות: הקטעים המקשרים היו ממש טובים וכללו גם החלקה על הקרח ובעצם היו הדבר הכי יפה בהופעה, הקברט עצמו היה יפה אך לטעמי הרקדניות לא ממש מקצועיות אך הן מחפות על כך בתלבושות יפות ובחלק עליון חשוף אשר מנע מאנשים בקהל לשקוע בשינה עמוקה. הלידו זו אכן חוויה של פעם בחיים אך לא בטוח שהיא מצדיקה את המחיר הגבוה אך מי שיכול להרשות לעצמו, יזכה לערב מהנה (ואני בטוח שהמולן רוז' אותו הדבר). כמה המלצות אחרונות לגבי הלידו, האחת היא לא להגיע עם ג'ינס וטי שירט. והשנייה היא כי לא ניתן להיכנס להופעה עם תיק ומעיל וצריך להפקיד אותם בכניסה וכדי לקחת את התיק והמעיל ביציאה צריך להמתין לקבלת התיקים והמעילים עם עומס האנשים הכבד שהיו בהופעה והיה צורך להידחף בין כולם כדי לקחת את התיקים והמעילים שלנו אחרת לא היינו יוצאים משם, מה גם שההפקדה עצמה עולה 6 אירו.
יצאנו מהלידו בערך בשעה 23:30. ראינו את שער הניצחון וטיילנו בשאנז אליזה עד כיכר הקונקורד שם ראינו את האייפל מרחוק כשהוא מואר ומהבהב באורות מרהיבים. חזרנו למלון בקו אוטובוס מס' 84, כשאנו עייפים.
ביום הרביעי (21/4/1) הגענו לתחנת saint michel בשעה 9:30 בערך (קו 4 סגול מתחנת saint sulpuce) וישבנו בבית קפה ליד התחנה לארוחת בוקר לפני ביקורנו בכנסיית נוטרדאם. לכנסייה הגענו בחגיגות 850 שנה להיווסדה ושוב לא היה תור ארוך בכניסה מה שהיה מוזר ליום ראשון. כאשר נכנסים לתוך הכנסייה המחזה מרהיב והגענו גם כשהיה מיסה שזאת גם חוויה בפני עצמה. חשוב להדגיש כי אסור לצלם בפנים - כך השלט מורה אך קשה שלא לצלם ואכן רוב האנשים בפנים צילמו.
לאחר שיצאנו מהכנסייה, טיילנו ברגל קצת באזור ולקחחנו את המטרו מתחנת Vivan לתחנת La defense (Grande arche) - רובע ההי טק של פריס כדי לעשות קצת קניות. התחנה בלה דיפנס היא תחנה גדולה וכאשר יוצאים ממנה רואים מימינכם את הקניות הקטן cnit ומשמאלכם את הקניון הגדול 4 temps ומלפניכם תראו את הקשת הגדולה שהיא בעצם בניין משרדים הייטקי בצורה של שער הניצחון. באותו הזמן המבנה היה בשיפוצים אך מה שיפה בו הוא שכאשר עולים במדרגות, ניתן לראות באופק את שער הניצחון ליד השאנז אליזה (ולמי שיש זום גדול במצלמה, מומלץ לצלם זאת). לאחר שהתפעלנו, נכנסנו לקניון. שלא יגידו לכם משהו אחר בפריז כמו בכל אירופה, המחירים ברשתות H & M, C & a, zara יותר זולים מהארץ. כמו כן ישנם שני רשתות של חנויות ספורט שמומלץ להיכנס אליהם שם המחירים גם זולים לעומת מוצרים מקבילים בארץ ויש בהם גם היצע רחב של בגדי ספורט, נעליים וכו' לפי מחלקות, ריצה, סקי, וכדומה. הרשתות הם: GO SPORT ו - DECATHION. לא רצינו לפספס אף חנות ולכן יצאנו מהקניון בשעת הסגירה (19:00 בקיץ) וחזרנו למלון בערך ב - 19:30. ככל הנראה הפריזאים עושים את הקניות שלהם לאחר הצהריים שאז התחיל להתמלא הקניון באנשים ולכן מומלץ להגיע לקניון בשעות הבוקר שכמעט ולא היו אנשים שם.(גם כנסיית נוטרדאם הייתה דיי ריקה בבוקר).
כאשר הגענו למלון הלכנו לנוח איזה שעה שעתיים והלכנו לטייל קצת ברובע ברחובות Rennes ו - montparnace. בקיץ, רוב בתי הקפה פתוחים עד מאוחר ולכן אפשר היה לשבת בבית קפה גם בשעה 0:00 בלילה וכך עשינו - בכל זאת בתי הקפה בפריז הם חוויה בפני עצמה.
ביום החמישי (22.4.13) היה לנו הרבה זמן לטייל עוד קצת בסביבת המלון ולעשות עוד קצת קניות מאחר והטיסה שלנו הייתה רק ב 23:35 בלילה ולכן ארזנו את המזוודות והשארנו אותם במלון ויצאנו לכיוון גני לוקסמבורג היפים שם טיילנו איזה שעה. מי שאוהב לרוץ להנאתו יודע מה זה לרוץ בסביבה יפה וגני לוקסמבורג הם המקום לריצה ובאמת היו שם הרבה רצים. הגנים הם גם מקום מושבו של הפרלמנט והסנאט בארמון לוקסמבורג.
לאחר ששוטטנו בגנים והפנמנו את היופי, עשינו דרכנו למוזיאון רודן ולאחר שהגענו אליו נזכרתי שביום שני כל המוזיאונים בפריז סגורים ושצריך להשאיר משהו לביקור הבא בפריז. את הקניות עשינו במרכז מונפרנאס (C & A) וברחוב Rennes.
בדרך למרכז המסחרי במונפארנאס נכנסנו למספר חנויות חלקן יקרות וחלקן פחות, ביניהם זרה שהיה זול יחסית לארץ. את רוב הקניות שלי עשיתי ב - C & A. אישתי לא אהבה אך מצאה לעצמה מציאות ברחוב Rennes בחנויות כמו מנגו וכדומה אשר זולות יחסית לארץ. אפילו מצאתי נעלי קלארקס במחירים זולים משמעותית מבארץ (גם רוקפורט ואקו היו יותר זולים).
לאחר שכבר לא יכולנו לסחוב, עצרנו בבית קפה/מסעדה שנקראת היפופוטם, מן גריל בר כזה ואכלנו סטייקים טובים ולא יקרים (בדיעבד התברר כי אכלנו באותה מסעדה בקניון בלה דיפאנס). בקיצור מסעדה מומלצת.
בשעה 18:00 חזרנו למלון, דחסנו למזוודות את מה שקנינו ויצאנו לכיוון תחנת מטרו saint sulpice ומשם לקחנו את קו 4 סגול לתחנת Les Halles ומשם רכב RER (קו B) עד לשדה התעופה שארל דה גול. לאחר שפגשנו בשדה התעופה זוג שנפגע מהשביתה שהתחוללה אז, הודינו שלא טסנו אל על.
לאחר חמישה ימים מדהימים, נחתנו בארץ ב - 5:00 בבוקר.
לסיום אציין לטובה את הפריזאים שהשכילו ללמוד להושיט עזרה לתייר, שלא כמו בעבר. אנו קיבלנו עזרה והכוונה בכל מקום. עד כדי כך שכשראתה אותי מישהי אוחז ומסתכל במפה, הציעה לנו עזרה בלי שנתבקשה.