אומרים שאוסטריה זה שוויץ לעניים. אז אומרים. אחרי שוויץ אני יכול בהחלט להגיד לכם שהאגם הוא אותו אגם,ההר הוא אותו הר ואפילו דשא ופרות יש באוסטריה. מה אין לאוסטריה? אולי מספיק יחסי ציבור ושיווק. זה לא ששוויץ לא יפה, כבודה במקומה מונח, אבל אוסטריה יפה לא פחות. לא רק זאת אלא יש בה גם דברים ייחודיים שלא ראינו (או אכלנו) בשוויץ ומכאן הכותרת. בקיצור ולעניין, אנחנו מתחילים את הטיול בנסיעה מאפנצל בשוויץ לטירול שבאוסטריה. למזלינו זה היום היחידי בטיול עם גשם שוטף ורוב הדרך עוברת המינהרות ארוכות. בניסיון לא מוצלח להיגמל מהשוקולד בשוויץ אנו עוצרים בחנות המפעל של מילקה. אין סיורים מודרכים במפעל והחנות די קטנה. יחד עם זאת יש שם מוצרי מילקה במחירי ריצפה כאשר חלקם לא ממש ראיתי על המדפים בסופרים השונים (למשל חפיסת שוקולד של מילקה עם עוגיות אוראו). שווה להגיע אם אתם באזור אבל לא במיוחד. ה-GPS לא הוביל אותנו בדיוק כתובת ולכן עדיף להגיע לעיר Bludenz ושם לשאול על מילקה או Kraft Food, יש גם שילוט כזכור לי. בכל מקרה הכתובת היא: Kraft FoodsFabrikverkauf Fohrenburgstr. 4 6700Bludenz Vorarlberg רגע לפני ההגעה לדירה עצרנו ב-Telfes בסופר ששיך לרשת Mpreis לקנות מצרכים לדירה, זהו סופר עם בית קפה צמוד ושם כמעט כל יום היינו לוקחים קפה ומאפה, קונים בסופר הצמוד קצת גבינות ולחמניות ומארגנים ארוחה לתפארת יחד עם הביצה שהכנו בדירה. בסופו של יום הגענו למוסרן (Mosern) שבטירול (ליד סיפילד (Seefeld In Tirol)). כאן המקום לומר שמדובר בעליות די תלולות וקצת קשה לי לראות איך הייתי עושה שם זינוקים בעליה במכונית ידנית. בכלל נושא העליות התלולות די נפוץ בטירול. מוסרן עצמה עם נוף פנורמי לעמק אבל הרחובות בה די תלולים. יש בה משרד תיירות וכן סופר קטן. בכל אופן הגענו די מותשים לדירה של מוניקה פוץ במוסרן שבה תכננו להיות 4 לילות. מוניקה חיכתה לנו, הראתה לנו את הדירה והחלה להסביר איך לחלק את האשפה בין ה-7-8 מיכלים שלה. כולנו עייפים הנהנו עם הראש ונכנסנו לדירה. הדירה הינה עם סלון שכולל מטבח, חדר שינה, חדר אמבטיה ועוד מקום באיזה מעבר למיטת התינוק. כמו כן יש ציוד וכלים במטבח, יש מגבות בחדר האמבטיה ובאמת אין תלונות. הדירה נקייה אבל יש תחושה של משהו "מערתי" (מצ"ב תמונה). בנוסף מידי פעם ראינו קצת נמלים, עכביש ופרפר צבעוני שבחר בערב להתמקם בתוך הדירה והיה צריך לגרשו. אין ספק שהקירבה ליער מוסיפה לכמות החרקים. מחיר הדירה הינו זול 35 יורו ללילה (+ 30 יורו לניקיון בסוף) ואפילו יש Wifi (לשאול אותה את הסיסמא) אבל לא ממש התחברנו לדירה. http://members.aon.at/mputz129/englisch/edgesamthaus.htm
[email protected]
אינסברוק וסיפילד
יום למחרת החלטתי שלאור הנסיעות המרובות באותו חוסר הסבלנות של הקטנה ניסע היום בקושי במכונית. נסענו לסיפילד, לא לפני שלקחנו איתנו את השקית אשפה וזרקנו בפח ליד תחנת הרכבת שם. במידה ואתם נוסעים ברכבת אתם יכולים להחנות בצד ימין היכן שכתוב חניה פרטית של ה-OBB (הרכבת האוסטרית). בצד שמאל ניתן להחנות עם כרטיס שקונים במכשיר שליד אבל המכשיר עובד רק החל מ-10:00 בבוקר ולא לפני (שאז מותר להחנות בחינם) ואם אתם רוצים להחנות מ-08:00 נניח לכל היום אתם בבעיה. לכן לפי המלצת הכרטיסן החנינו בצד ימין ששיך לרכבת בחינם לכל היום. יש לציין שמול תחנת הרכבת יש מכבסה שניתן להשאיר את שק הכביסה ב-12 יורו ולקבל את זה מוכן בשעות 16:00-17:00 (בחמש נסגר) וכך עשינו. בכל אופן, עלינו על הרכבת לכיוון אינסברוק. נסיעה של חצי שעה עם נופים יפים ברקע. 
באינסברוק פשוט הלכנו לאורך רחוב Maria-Theresien-Strasse שממשיך ל- Herzog-Friedrich-Strasse. אין ספק שהרחוב יפה והומה חנויות. העצירה הראשונה היתה במגדל העיר ליד גג הזהב. שם עליתי עם הקטנה יותר מ-100 מדרגות (שאני סוחב אותה כמובן) ולמעלה יש תצפית של 360 מעלות על אינסברוק. מאוד יפה ושווה טיפוס לדעתי. גג הזהב כשלעצמו לדעתי לא מרשים במיוחד.
משם המשכנו לארמון הופבורג, הארמון יפה ומרשים (ואוסיף כי אנו בוגרי עמק הלואר כך שראינו איזה 1-2 טירות מרשימות) ובסופו מגיעים לקפה זאכר -; זהו בית קפה מפואר שהינו סניף של בית הקפה המפורסם שבוינה. כמובן שהזמנו את מנת הדגל זאכר טורטה שחרוט עליה כי היא העתק מדוייק של זה שבוינה. העוגה נראית מצויין הטעם קצת פחות. מה שכן שווה להזמין פה זה אייס קפה שמגיע (כמו בכל המקומות באיזור) עם גלידה, קצפת וופל
המשכנו להסתובב ברחובות הקטנים, הלכנו חזרה בדרך שבאנו והגענו עד "שער הניצחון" שאינו מרשים במיוחד. החלטנו שדי לנו להפעם וחזרנו ברכבת לסיפילד (יש רכבת כל איזה שעה או שעה וחצי אז רצוי להתעדכן). אם כבר אנחנו בסיפילד לא נסתובב קצת? הסתובבנו בסיפילד היפה (ראו לדוגמא מרפסת של בית למטה) אך קצת העיב עלינו הזמן הרב מאז הקינוח האחרון J לכן התישבנו במסעדה/בית קפה והזמנו kaiserschmarrn שלדעתי הקינוח הטוב בטיול. פירושו "ערבוביה של כלום" והוא בסה"כ מבוסס על פנקייק, לאוהבי הפנקייק. במרכז סיפילד יש גם את משרד התיירות שיש בו תחזית מזג אויר לימים הבאים (גם כשסגור זה תלוי) ונותנים עיצות ומפות. גם במוסרן יש אבל שם שעות הפתיחה יותר מוגבלות. יום אחד הסתיים לו, חזרנו לדירה.
הפיורד של האלפים (אגם אכנסי) והבית ההפוך
התעוררנו ליום שני עם המון סימני שאלה ???? מה עושים היום? האם לנסוע לאגם אכנסי שמתאים ליום שמשי או לאקווה דום למשל? הוחלט לנסוע לאכנסי. המטרה היתה לנסוע ברכבת הקיטור לאגם (מה שהתברר כטעות אח"כ) ולכן כיוונו את ה-GPS לכיוון ,Jenbach ששם יש לפנות לכיוון השילוט לכיוון תחנת הרכבת . לא ארחיב בפירוט היות ואני לא ממליץ לנסוע ברכבת זו רק אוסיף כי בשלב זה התחיל להיות גשם שוטף, עצרנו כהרגלינו ב-MPREIS לקפה ומאפה וממש שקלנו לבטל את היום ולחזור חזרה. כשהגשם הפסיק הגענו לתחנת הרכבת, עלינו על הרכבת והתחלנו בנסיעהשל 45 דקות לאגם (שבמהלכו מזג האויר התבהר לחלוטין) . נוסעים בתוך עצים ושיחים ולא רואים כלום מהרכבת ולכן אני לא ממליץ. עלה לנו כרטיס משולב של רכבת+שיט+רכבל כ-48 יורו לאדם כשאני חושב שרק הרכבת זה מעל 20
יורו. בקיצור, סעו יש
אגם אכנסי הינו יפהפה לא רק הוא אלא כל העיירות שסביבו והאיזור כולו. האגם מכונה "הפיורד של האלפים", אגם יפהפה עם ספינות ששטות בו ואוספות אנשים מהעיירות השונות מסביבו. הבנתי שהמים בו נקיים עד כמעט כמו מי שתיה. אנחנו בחרנו לעצור ב- Pertisauשהיא העיירה המפורסמת באיזור. העיירה מטופחת ברמות שלא ראיתי לפני כן, ניכר כי כל בתי המלון והמסעדות ברמה מאוד מאוד גבוהה ונראה כי בעיקר יש שם פנסיונרים גרמנים. עיירה יפיפיה כשניתן ללכת לאורך הטיילת או לשבת ולצפות באגם ובהרים בצורתם המיוחדת.
לאחר עצירה קלה בגן שעשועים בשביל הילדה המשכנו לכיוון תחנת הרכבל בעיירה. לא ניתן לפספס אותה (מהיכן שהאונייה מורידה אתכם פשוט תלכו שמאלה, ימינה וישר כל הדרך עד שתראו את הרכבל). ליד תחנת הרכבל יש מסעדה איטלקית בה עצרנו לאכול ארוחה מושקעת וטעימה של פסטות. בהחלט יותר זולה מארוחה איטלקית בארץ. מומלץ בחום. הרכבל עולה ויורד בערך כל חצי שעה. http://karwendel-bergbahn.at/ אחרי שירדנו ברכבל המשכנו לשיט ולרכבת (עוד סיבה למה לא לקחת את הרכבת זה האיטיות המחרידה שלה שלוקח 45 דקות כל כיוון). רק אסכם את הביקור כאן -; יופי משגע לטעמי, אין יותר מדי אטרקציות (אולי חוץ מהאירופאן שלא היינו) אבל הנוף המדהים והנופך היוקרתי של המקום בהחלט יגרמו לי לחזור לחופשה רגועה מתישהו. כבר 18:00 בערך והתחלנו לנסוע חזרה לכיוון הדירה לא לפני שעצרנו ב"בית ההפוך", כן כן בית שכולו הפוך. רצוי לא לספר לשאר הנוסעים לאן נוסעים אלא לתת להם להיות מופתעים ברגע שיוצאים מהאוטו. זהו בית שנבנה על ידי אדריכל פולני כשהגג למטה והכניסה למעלה, לא רק זאת אלא יש שתי קומות, בקומה העליונה נמצא הגראג' עם המכונית ובקומה התחתונה החדרים. כל חדר, גם הוא הפוך, כך המיטה והארונות והשטיח מודבקים לתקרה בעוד הינך צועד על רצפה לבנה. יש תחושה שאתה מאבד קצת שיווי משקל. רעיון מקורי ביותר לדעתי, רק חבל שהיינו היחידים שם. מקווה שהמקום לא יסגר מחוסר מבקרים. מגניב, מגניב, מגניב!
Stublerfeld 1, A-6123 Terfens
היינו אמורים להמשיך אצל מוניקה עוד שתי לילות ואז להיות במלון Intalerhof באותה עיירה ממש עוד שתי לילות. לחץ מתון של אשתי והוחלט להגיע למלון יום קודם.הודענו למוניקה על העזיבה למחרת היום. למרות ששילמנו לה תשלום מלא ולמרות שלא סיפרנו את סיבת העזיבה האמיתית ניכר כי היא נעלבה משום מה (או בגלל העוגות שלה שלא אכלנו והשארנו במקרר)).
עמק oetz ומחליפים מקום לינה במוסרן
הגענו ליום חמישי בשבוע. מה היום עושים? חוץ מגשם אתמול בבוקר קצת אין גשם ואין קור. מכיוון שתכננתי ביום ראשון להיות בספא ארדינג בגרמניה ולא רציתי ללכת לשני ספא בימים קרובים נסענו לעמק אוטס ואקווה דום בתקווה שמזג האויר ישתנה. הטיול התחיל ב-Mpreise (טוב, איך לא) והמשיך לעיירה Oetz, שם הסתובבנו קצת, עיירה נחמדה, לא מרשימה במיוחד ומה שיפה זה ההרים מסביב. בכלל, נראה כי כל העמק יפהפה ומוקף הרים. המשכנו ל-Umhausen וזאת כדי לעלות משם בכביש תלול קצת ומפותל לגובה 1,500 מטר, לעיירה בשם NIEDERTHAI. שם תכננתי שנעשה את מסלול ההליכה הראשון והיחידי באוסטריה. לפני שמגיעים לעיירה למעלה ניתן לפנות שמאלה לצד הדרך לתצפיץ יפה על מפל שטוייבן. תצפית נחמדה אבל נסכם שראינו תצפיות יותר יפות מאלה. לעומת זאת מ- NIEDERTHAI התרשמתי לא מהעיירה עצמה (שדי שוממה יש לומר) אלא מהשילוב של ההרים, הנחל והכנסיה המקומית. ציורי ביותר. איך שאתם מגיעים לעיירה יש מגרש חניה ולידו משרד התיירות עם עזרה במסלולים השונים. התכנון היה לעשות את המסלול לכיוון Hofle שאומר להיות שעה בדרך מישורית כפי שהמליצו פה בפורום אבל לאחר 10 דקות החלו הבנות להתלונן שחם, יש פרפרים, יש יתושים וכ'ו, בצער רב חזרתי למכונית הממוזגת. יחד עם זאת נראה שהמסלול קל עם נופים יפים, ממליץ בחום.
טוב, מיציתי את בנק האתרים שתכננתי והמשכנו לאקווה דום. מה אגיד ומה אומר? ציפינו להמון, אולי זה העובדה שהיה יום חם מאוד, אולי זה העובדה שלא ממש היינו ביותר מדי אטרקציות לפני, בפועל לא ממש נהניתי. ביום חם בהחלט לא ממליץ לבוא. אומנם יש בריכה מקורה (גם לגדולים וגם לקטנים) אבל רוב הבריכות הן בחוץ. לא כיף להיות בספא כשחם. רצוי לבוא גם עם מגבות (אפשר לשכור) ואוכל (יש קפיטריה עם אוכל בינוני). מה שכן אהבתי זה את המגלשה במתחם של הקטנים. המגלשה מתאימה לבני 8 ומעלה (אם כי אף אחד לא עומד ומפקח) ואני ממרום שנותי (מעל 30) התגלשתי בה שוב ושוב. לא אקלקל לכם את ההפתעה רק אומר שבזמן הגלישה אתה רואה וחווה עוד דברים חוץ מאשר גלישה במהירות.מומלץ בחום. כמו כן, למי שיש ילדים מאוד קטנים שלא נכנסים למים יש גם חדר עם משחקים לילדים ומישהי שאמורה לתפעל אותם. אחרי כמה שעות יצאנו ונסענו חזרה למוסרן לא לפני שעצרנו לתצפית ליד מנזר סטאמס. הגענו למלון ללילה הראשון -; מה אגיד ומה אומר? מלון ארבעה כוכבים שברמה הרבה יותר גבוהה מכמה וכמה 5 כוכבים בארצינו, מבלי להסגיר שמות. הזמנו חדר מסוג AlpinWeitsicht עם מרפסת שצופה לעמק ה-Inn ולהרים מסביב. נוף יפהפה, ההוכחות בתמונה המצורפת. 
החדר עלה לנו 146 יורו ללילה לזוג + מיטת תינוק כולל ארוחת בוקר. יש לשים לב שבמקור הם רוצים עוד 40 יורו לחצי פנסיון וקפה ועוגות חופשי אחה"צ, אולם הקפה הוא אבקה ממכונה (בניגוד למי שמזמין בבית הקפה של המלון ומשלם), העוגות הן האלו הפחות טובות וארוחת הערב היא לא גמישה בתפריט ולכן לא מתאימה לכאלו כמונו שאוכלים רק עוף או צמחוני. ידעתי זאת מראש ולכן לקחתי רק עם ארוחת בוקר. בכל אופן, לקחנו בבית קפה/מסעדה של המלון שפייצל (הקרוי שם eggs dumpling), מרק תפוחי אדמה עם קרוטונים וקפה קפוצ'ינו אמיתי -; טעים טעים! ולא יקר. http://www.inntalerhof.com/en 
איך התברברנו וסיימנו ברכבל/פוניקלר של סיפילד עם מסלול הליכה לאגם
יום שישי בשבוע. לפני שנתחיל אציין לטובה את ארוחת הבוקר שכולל ביצים עשויות איך שרוצים עם תוספות לבחירה (פטריות, בצל, גבינה וכ'ו), שלל יוגורוטים, קורנפלקסים ומוזלי, גבינות דלות שומן וגבינות עם הרבה שומן, לחמים, ריבות, שוקולד נוטלה, מיצים, משקאות חמים ואפילו קצת ירקות. בכל יום מופיע דף על השולחן שמפרט את מזג האויר להיום וכן הפעילויותשהמלון מציע. ביום זה אשתי רצתה שנהיה יותר ספונטנים. טוב, אז נסענו ל-MUTTERS שסיגלית בספרה מציינת שזאת אחרת העיירות היפות בטירול. החנינו ליד Mpreise כמובן ועלינו רגלית למרכז העיירה. לא ראינו משהו מיוחד ונכנסתי למשרד התיירות איך מגיעים למרכז, "אתה נמצא ממש במרכז העיירה" הוא ענה לי. היות ולא ראינו סיבה מיוחדת להישאר חזרנו לאוטו לא לפני שעצרנו בגינת שעשועים בשביל הקטנה. היות שמאוד נהנינו מהליכה על גשרים בקניון בטיול בשוויץ אשתי הציעה לעשות משהו דומה פה. מיד קפצתי והתחלנו לנסוע לכיוון Leutasch ששם זכרתי שזה נמצא (אם כי זה לא היה בתכנון). הסתבכנו ולא מצאנו ולאחר שוב עצירה בגן שעשועים החלטתי שחוזרים לסיפילד. מסקנה? לא להיות ספונטניים, מקסימום ספונטנים מתוכננים. הגענו לסיפילד או ליתר דיוק ל- seefelderjochbahn שהומלץ בו בפורום (רכבל rosshutte). כאן קונים כרטיסים לפניקולר שעולה למעלה ושם אפשר להחילף לאחד משלושה רכבלים שונים. כמובן שמסעדות ובית קפה גם יש. אמממה? ברגע שעולים עם הפוניקלר נגלה אגם יפהפה שנראה די קרוב. זהו אגם " Kaltwassersee". לאחר שוידאתי עם המלצרית שמדובר ב-20 דקות כל כיוון, העמסתי את הקטנה על הכתפיים (אשתי נשארה בבית קפה) והתחלנו לרדת לאגם. כל הזמן חשבתי שיש עוד ירידה קטנה ומגיעים לדרך מישורית. רוב הדרך לא מישורית בכלל. אין מה לומר הדרך יפהפיה, ירוק, עדר פרות עם פעמונים ממש ליד, סוסים חופשיים בטבע ובסופו של דבר האגם מוקף גדר כשההרים והצמחים משתקפים בו. יפה יפה. ככול שזה היה יותר יפה כך העליה חזרה היתה יותר קשה. עליה תלולה, לא נעימה, בטח לא כשאתה סוחב עוד ילדה עליך ובעיקר בלתי נגמרת. בסופו של דבר הגענו למעלה מותשים ופספסתי את העליה אחרונה ברכבל. לכל מי שהולך ללא משאות על הגב המסלול מומלץ בחום. יש לתת לילדים יד כי לעיתים קצת מחליקים על החצץ אבל בהחלט יפה, הרבה אנשים הולכים שם ופסטורלי מאוד. מומלץ!!
חוזרים למלון ומתיישבים לאכול מול הנוף המדהים. הפעם לקחנו מרק פטרוזיליה מצויין, גולש פטריות וכן פנקייק עם אוכמניות שחורות. בנוסף לאוכל הצויין הם מאוד ידותיים לילדים ויש להם פסטה עם רוטב עגבניות או אפילו סתם ביצה קשה ועגבניה הם הסכימו לתת.
אגם מוסרן ופעמון השלום
יום שבת, זה היום האחרון שלנו באוסטריה ואשתחי לוחצת לכיוון יום מנוחה וזאת על אף תוכניותי המרחיקות לכת לגבי עמק שטובאי. נחשו מה? יום מנוחה. שוחים קצת בבריכת המלון,סאונה, הילדה משחקת בגינה עם הנדנדות (יש גם חדר משחקים עם הפעלות לילדים בתוך המלון אבל סגור בשבת משום מה). הולכים לכיוון אגם מוסרן. אגם מוסרן נמצא בתוך יער ויש אליו כמה כניסות. הולכים במעלה רחוב BrochWeg
כאשר מצד שמאל יש בית קפה (סגור לרגל שיפוצים) Menthof אבל ממש לידו ברחבה זוהי עמדת התצפית היפה ביותר במוסרן אל העמק וההרים, לא לפספס!
(בואו נגיד שצריך כושר מינימלי לעליות)
משם ממשיכים למעלה וכשמגיעים לסוף ומתחיל העיקול ימינה יש מדרגות, זוהי כניסה אחת ליער ולאגם. אנו המשכנו ימינה עד הסוף (לפי השילוט), נכנסים ליער כשברקע פרות עם פעמונים (איך לא?) בתוך מתחם סגור ואנשים שהולכים עם כיסאות, שמשיות, כאילו הולכים לחוף הצוק בהרצליה. עוד כמה דקות ואנו באגם עם המוני אנשים משתזפים, שטים בסירות מתנפחות, מתרחצים ומה לא. מיד בכניסה מסעדה להתרעננות. בחרתי להמשיך ולהקיף את האגם ברגל היות והנוף קצת שונה מכל נקודת תצפית. יש מקטעים עם דגים גדולים וברווזים שטים ויש מקטעים עם שפריריות ענק.
יורדים במדרגות שהוזכרו קודם כדי לצאת מהיער לתוך העיירה ובדרך נתקלים במפלון קטנטן
חוזרים לעיירה מוסרן והופה למלון. לפני שעה 17:00 מחליטים לא לפספס את פעמון השלום במוסרן. יש שביל שיוצא ממש מהכביש קצת לפני המלון, שביל עפר (צריך לפתוח את השער) ותוך 10 דקות אתם בפעמון. זהו פעמון ענק, ממש גדול ממוקם על גבעה קטנה עם נוף פנורמי לעמק (אם כי פחות יפה מנקודת התצפית שהזכרתי מקודם). זהו פעמון השלום שמשותף לגרמניה, שוויץ, אוסטריה ואיטליה וכל יום בשעה 17:00 מצלצל ומהדהד באיזור. קצת לפני השעה המיועדת מןפעלת הקלטה שמסבירה על השעון ובשעה 17:00 מתחיל לצלצל, נחמד ביותר.
חוזרים למלון ומגלים שבערב יש סקסופון ממש מתחת למרפסת שמנגן לאורחים בארוחת הערב שלהם ואנו נהנים מצפיה בנוף המדהים מהמרפסת ומוזיקה ברגע. זהו, סוגרים את היום האחרון באוסטריה ובמלון. אין ספק שהמלון מצויין הן בנוף הנשקף ממנו, באוכל, בחדרים, בשירות המצויין, באלגנטיות שמופיעה בכל פינה של המלון. חוץ מיערות הכרמל אני לא יודע אם יש מלונות בארץ ברמה זהה.
Mittenwald וקדימה לארדינג
קמים בבוקר ועושים צ'קאאוט לא לפני שמקבלים ספר מתכונים על מאכלים אוסטרים כמתנה מהמלון. היעד הראשון (20 דקות) היא העיירה מיטנוולד בגרמניה. זו הפעם השניה שאנו שם ועדיין אני נהנה לשוטט שם. הכל יפה ושקט, האנשים יוצאים מהכנסיות עם הלבוש הטירולי/גרמני המסורתי, בתי קפה עם שלל עוגות ורחובות ציוריים.
כעת כוונתי הייתה להמשיך בנסיעה לעבר הדרך האלפינית ולהגיע לאגם סילברסטיין אבל לצערי ה-ג'י.פי.אס מוביל אותי לכביש דו סטרי צר שמתאים למכונית אחת. אני מבין מהשילוט שזו הדרך הנכונה וכן שהכביש דו סטרי אבל מחליט לא לקחת את הסיכון (מה אם אחרי כמה ק"מ מכונית תגיע בכיוון הנגדי). בצער רב מחליט להמשיך ישירות עד ליעד הבא -; ארדינג שליד מינכן. בדרך אנחנו עוברים באגמים Kochel ו-Walchensee שהם בעצמם יפהפיים ושווים עצירה.
כשאנו חולפים על פני מינכן בהחלטה של הרגע אני עוצר באיצטדיון אליאנץ ארנה (הליכה די ארוכה ממגרש החניה) ומגלה שהסיור המאורגן יהיה רק עוד שעה וחצי. עושים סיבוב (אפשר לראות את כר הדשא והיציעים גם מבחוץ) וממשיכים לארדינג. 
ארדינג נמצאת 10 דקות נסיעה משדה התעופה של מינכן. מגיעים למקום הלינה האחרון שלנו, משפחת צוויק שמפעילה פנסיון עם חדרים. אנו מקבלים חדר (זהירות, אין מעלית ויש הרבה מדרגות) יפה ונקי אם כי קצת חם ומחניק. יש חלון בתקרה שנפתח עם שלט אבל כשיורד גשם הוא נסגר אוטומטית. ככה מוגנים מהגשם אבל מתים מחום. אנו מיד יוצאים לתור את העיירה לא לפני שביקשנו מבעלי המקום מפה של העיירה. הפנסיון נמצא במרחק 10 דקות הליכה מהספא וכ-20 דקות הליכה ממרכז העיירה. עיירה חמודה מאוד, בתים בצורות שונות (משולש, ריבוע וכ'ו) וצבעים שונים. משום מה יש בכל מקום גלידות וכל בן אדם שני ברחוב אוכל גלידה (בבוקר, בערב לא משנה מתי). לא חקרתי את הנושא לעומק והצטרפתי לאוכל הגלידה -; נחמדה וטעימה אבל לא יוצאת דופן או שונה מהמקומות הטובים בארץ שלנו. קונים משהו לאכול וחוזרים לחדר. כמעט שכחתי..הפנסיון עלה לנו 55 יורו ללילה בלי ארוחת בוקר ו-62 עם ארוחת בוקר. http://www.pension-zweck-erding.de/
מינכן
זהו, יום אחרון לטיול. קמים לארוחתבוקר נחמדה של גבינות, לחמים, ביצים קשות, יוגורטים, מיץ, קפה. נחמד. בעלי המקום מאוד ידידותיים ומסבירים לנו שהכי משתלם לנו זה לקנות כרטיס משפחתי של כל אמצעי התחבורה במינכן למשך כול היום ושעולה 20 יורו לכולם (נתנו לנו פתק עם השם בגרמנית). יש התלבטות בין ספא ובין מינכן. קצת חם ולכן נוטים לכיוון מינכן. החלטנו שאם ירד גשם נלך לספא אחרת למינכן. גשם אין ואנו הולכים כמה דקות לתחנת הרכבת וקונים כרטיסים למינכן על פי ההמלצה. יש קיוסק שבו קונים את הכרטיס האמור ובחוץ יש מכונה כחולה שבה מכניסים את הכרטיס והמכונה מדפיסה את התאריך והשעה. הנסיעה למינכן (Marienplatz ) אורכת 45 דקות (בערך 16 תחנות). מינכן עדיין מנומנמת מוקדם בבוקר ורק בעשר מתחילים הדברים להיפתח. שותים קפה זריז בבית קפה ויוצאים לתור את העיר או לפחות את החלק עד ל-karl platz. אשתי טוענת שאין מציאות בחנויות ובסופו של דבר אני מכוון אותנו, איך לא, לבית בירה (רציתי גן בירה אבל התחיל לרדת גשם). בחרתי ב-Hofbräuhausהידוע בכינוי ";HB" ואשר נחשב לאחד הגדולים במינכן אם לא הגדול שבהם. הוא נמצא ברחוב Platzl ממש מול Hard Rock Caffe. זהו בית בירה המורכב מאולמות ענק, שולחנות מאורכים בהם אנשים זרים יושבים אחד ליד השני ולוגמים מכוסות של ליטר או אפילו יותר. אני הסתפקתי בחצי ליטר ומנת שפייצל (אשתי קיבלה בהתאמה חצי ליטר קולה) לא לפני שעשיתי את הטעות של הזמנתהבירה פאולנר מהמלצר (הבירה נפוצהבגרמניה)והוא משועשע כולו מסביר לי שזה כמו שאני אכנס לסוכנות מרצדס ואזמין מכונית בי.אמ.וו .HBמייצרים רק בירת HB. טוב נו, שיהיה בירת HBהעיקר שיהיה טעים. גם השפייצל היה טעים מאוד. המלצרים ומלצריות לבושים בביגוד בווארי מסורתי ומחמד לשבת ליד היכן שהם מוזגים שאז רואים אותם מחזיקים 5 כוסות בירה של ליטר כול אחת בכל יד. מתברר שזה אפשרי. 
עוברים בליד הקתדרלה המפורסמת עם הבובות הזזות (לא זוכר את שמה- זאת שממש ליד תחנת הרכבת בה הגענו) אבל ממש לא מתרשמים כמו המוני התיירים שמלמים וממשיכים הלאה. את הביקור אנו חותמים בשתי חנויות מגניבות שמצאתי באינטרנט לפני זה: חנות בשם Bears And Friends ואשר מיועדת בעיקר לחובבי סוכריות הגומי (רחוב Sendlinger Strabe 29). חנות אחרת שממש ביקור בה חובה היא חנות לכלי בית בשם Kare (Sendlinger Strabe 37) ועוד חנות שנמצאת ממש מולה. יש שם דברים ממש מגניבים לבית.
אנחנו לא ממש התלהבנו ממינכן, בטח לא יחסית לערים ארחות אבל אולי הביקור שלנו היה קצר מדי, לא יודע.חזרנו לארדינג, עוד סיבוב קצרצר במרכז, פיצה, ניקיון האוטו (בתחנות הדלק בארדינג אפשר בחצי יורו לנקות עם שואב אבק את האוטו ומי שרוצה יש גם מכונת שטיפה). זהו, קמים ליום שני, נסיעה של 10 דקות ואנחנו בשדה התעופה, תדלוק והופה, מוצאים את עצמינו בחניון החזרת הרכב, מוודאים שקילבנו אישור שהכל כשורה ועולים על המטוס לתל אביב.
