בחודש יוני יצאנו לטיול שכולו שוקולד, גבינות ונופים. המשתתפים: זוג בני 30+ וילדה בני שנתיים אשר עתידים לטייל חלק מהטיול עם הוריי ואחותי. את כל התכנון עשיתי חצי שנה מראש בקריאה מאסיבית של המלצות באתר למטייל, באתר TripAdvisor , ספר פספורט והתכתבויות עם משרדי התיירות המקומיים לגבי מיקומים של מרכזי העיירות,חניות וכ'ו. מדובר על טיול של 19 יום שכלל את אוסטריה ושוויץ. בבלוג זה אתמקד בשוייץ. הכל התחיל בנחיתה במינכן בערב ושהייה במלון קמפינסקי המפואר שנמצא ממש בטרמינל 1 ליד הטיסות שנוחתות מהארץ. אוספים את המזוודות, הולכים כמה מאות מטרים והופה אנחנו במלון. המלון עלה לנו 130 יורו ללא ארוחת בוקר. http://www.kempinski.com/en/munich/hotel-airport/welcome/ למחרת בבוקר הולכים לסופר ולמאפיות שבטרמינל ליד המלון לנשנש ארוחת בוקר, מצטיידים בלחמניות ומים ויחד עם המזוודות פונים לסיקסט לקבל את הרכב האוטומטי שהוזמן. היינו אמורים לקבל רכב מקטגוריית אופל אינסיגניה ולמרבה ההפתעה גם מרצדס בי קלאס הקטנה באותה קטגוריה. לא היה לי כוח להתווכח והתנחמתי בדיזל שיוזיל לנו את עלות הנסיעה באופן דרסטי. כמו כן, על אף כל השמועות, נתנו לנו מושב יפה ומצוחצח לילדה. בדקתי שהכל עובד (בלמים, אורות וכ'ו) ויצאנו לדרך. היעד הראשון היה עיר בשם Friedrichshafen על יד אגם קונסטנץ ששם על פי השמועות בפורום מומלץ לעשות קניות. מסתבר שאשתי לא חושבת ככה -; הטענות היו שאין מספיק מבחר ושהמחירים די יקרים. היות שהעיר די משמימה והיינו עייפים מהנסיעה התקדמנו ליעד הלינה על גבול גרמניה - שווייץ בעיירה בשם Uberlingen. מלון נחמד, נקי ולא יקר. 80 יורו כולל ארוחת בוקר. www.hotel-rotes-haus.de

 שטיין אמ ריין

 למחרת, יום שבת שוב ארזנו הכל ויצאנו לנסיעה לתוך שוייץ. ה-GPS הוביל אותנו בתוך עיירות וכבישים כפריים ופתאום אני רואה שלט לכיוון שטיין אמ ריין. האם כבר אנו בשוייץ? מה עם הגבול שהבטיחו? מה עם המדבקה? מהר מצאנו תחנת דלק ורכשנו שם מדבקה ב-40 פרנק שטובה עד סוף השנה. המשכנו לשטיין אמ ריין ששם ידעתי שאמור להיות שוק קיצי. טיפ מספר אחד בטיול: להביא כסף קטן לחניה אחרת תיתקלו בבעיות. טיפ מספר שתיים: לא להאמין לכל מה שאומרים. בסופו של דבר מצאנו מישהו שפרט לנו כסף אבל איפה "היהלום שבכתר" שהבטיחו. עיירה נחמדה, אבל לבוגרי אוסטריה וגרמניה שראו כבר עיירה או שתיים מקושטות בחייהם, לא נפלנו מהכיסא. קצת הסתובבנו והלכנו לשבת ליד האגם שם יש ברווזים חמודים שאפשר להאכיל וכן תצוגת מכוניות עתיקות.


המדרחוב המרכזי בשטיין אמ רייןPO20120704_0017.JPGPO20120704_0014.JPG

לאונטרברונן, מיורן ומפלי טרומבלך

 הרגשנו שמיצינו והתחלנו שוב בנסיעה ארוכה לתוככי האלפים הברניים, לעיירה לאונטרברונן. העיירה יפה בדיוק כמו שמספרים, מפלים מכל עבר, צוקים גבוהים כשאנו ממוקמים במלון staubbach הנמצא בקצה הכפר הקטן. במלון יש חדרים הפונים לעיירה, חדרים למפל וחדרים הפונים לקצה העמק, למפל ולעיירה. אילו החדרים היקרים ואותם לקחנו לשני לילות בעלות של 175 פרנק ללילה כולל ארוחת בוקר. במלון יש חדר משחקים לילדים, Wifi בלובי, הצוות מאוד מאוד נחמד, ארוחת הבוקר טובה (חביתה, ביצים קשות, גבינות, ריבות, יוגורטים, קורנפלקסים, לחמים, מיצים ושתיה חמה) וכל ארוחת בוקר אחד מהצוות עובר על כל יד שולחן ושואל מה מתכננים לעשות ונותן עיצות בהתאם למזג האוויר החזוי. שתי דקות הליכה ואתם במרכז העיירה היכן שבתי הקפה, המכבסה הציבורית ותחנות הרכבת והרכבלים למיורן וונגן (ולקליינה שידג) ואוטובוס למי שרוצה להגיע למפלי טרומבלך. מיקום פנטסטי. שתי דקות לכיוון ההפוך ויש גינה לילדים ליד הכנסיה. הוחלט באותו היום להתנסות באוכל השוויצרי שטוענים שהוא לא טוב. בואו נגיד, שאנחנו טוענים ההפך J. אכלנו במסעדת מלון בשם Hotel Oberland והזמנו פונדו גבינות, רושטי, סלט, יין וקולה. יצא לנו בסביבות 250 ש"ח והאוכל היה סוף הדרך. מומלץ ביותר!! טיפ: להיזהר עם המפיות והפונדו -; כמעט ושרפנו את המקום J מלאי כולסטרול הלכנו לישון וקמנו ליום חדש. כאן אתחיל ואציין שכל יום התחזית "הפחידה"אותנו בגשם ביום שלמחרת וכל השלושה שבועות התבדינו. היה חם כמעט כמו בארץ. רק יום אחד מסכן של גשם.

Picture 002.jpgPO20120704_0051.JPG

קמנו והתחלנו ברכבל ל Murren, ראות מצויינת והעיירה חמודה. מתחילים ברכבל וממשיכים ברכבת. הליכה של 15 דקות הופכת לשעה עם ילדה קטנה שעוצרת בכל דלת, גן או פרה בדרך. בסוף העיירה יש רכבל למטה לגימלוולד שממשיך לעיירה STECHELBERG. לפני שירדתי ברכבל ישבנו בהמלצת שוויצרי בבית קפה בשם Hotel Alpenruhe, נוף מדהים ומומלץ להזמין את הטארט פירות אשר לא מופיע בתפריט אבל קיים. טיפ: בכל רחבי שוויץ, אוסטריה וגרמניה לבקש לטה מקיאטו ואז מקבלים קפוצ'ינו כמו בארץ. בשלב הזה אני והקטנה ירדנו ברכבל ואשתי נשארה במיורן לחכות לנו. כאן יורדים לגימלוולד שם היתה גינה לקטנה והחלפנו רכבלים כדי לרדת עד הסוף. רכבל זה בניגוד לקודמיו לא מומלץ לבעלי פחד גבהים אבל ממש כיפי לדעתי. הוא יורד לאורך הצוק בצורה חדה ולאורך המפל. חשוב להיכנס רק כשהוא ריק כך שאתם ליד החלון אחרת תמצאו את עצמכם באמצע ברכבל ענק ודחוס בלי לראות כלום. כל כמה דקות יוצא רכבל נוסף.
חזרתי עם הקטנה למעלה ושם הלכנו כולנו ברגל את העיירה שוב וחזרנו ללאוטרברונן. כל רכבל לכיוון אחד עד למיורן או למטה, כולל ההחלפה באמצע, יוצא איזה 20 פרנק לאדם. בת השנתיים תמיד חינם. נדמה לי שעד גיל 6 זה ללא תשלום.

PO20120704_0032.JPGPO20120704_0038.JPGPO20120704_0044.JPG

כעת לקחנו את האוטובוס למפלי טרומבלך שהם נחמדים מאוד אבל עם המון מדרגות. חצי שעה למבוגר מספיק. טיפ: רצוי מאוד לא לעשות כמונו אם אין לכם פחד גבהים אלא לעלות מלאונטרברונן למיורן ברכבל+רכבת, לצעוד לקצה השני, לרדת ברכבלים ל STECHELBERG. שם כבר מחכה לכם אוטובוס ובאותה כרטיס של הרכבל להמשיך למפלי טרומבלך ואח"כ להמשיך עם האוטובוס חזרה ללאונטרברונן. מסלול מעגלי.
PO20120704_0047.JPG

 הלכנו לאכול. מקום טוב נוסף לאוכל זה Time Café שנמצא ממש קצת אחרי המלון שלנו. יש להם בגטים וטורטיות עם ממרחים שונים (אפילו חומוס), סלט עוף ירקות וממש ממש טעים. האייס קפה שלהם גם מומלץ בחום (או בקור J).

מסלול הליכה לאגם באכלפ

למחרת יום שני, יום שמש שוב. הפעם הורי ואחותי הגיעו. אני ואחותי נסענו לגרינדלוולד בשמונה וחצי בבוקר לעשות את המסלול לאגם באכלפ והשאר הסתובבו ב-Wengen ואינטרלקן. הרכבל ל-FIRST עלה לנו 52 פרנק לכל אחד הלוך וחזור. שם התחלנו ללכת כשמתברר לאחותי שהמסלול לא קל כמו שהיא חשבה. יש לא מעט עליות ועשינו הרבה הפסקות. יצא לנו בערך שעה ורבע כל כיוון, אולי קצת יותר. מסלול מאוד יפה כשרואים את כל העמק למטה. אם עולים עם ילדים מומלץ מאוד להחזיק אותם טוב כי אין גדרות וקל מאוד להתגלגל אלפי מטרים למטה. מרשים, אין מה להגיד אבל אין פרות במסלול כמו שהבטיחו. רק אנחנו ושאר הצועדים. מצד שני גם לא קר כל כך, אני מסתובב בחולצה קצרה בין שאריות הקרח שנשארו שם. הגענו לאגם מרשים ויפה כמו שהבטיחו. טיפ: להביא אוכל (רצוי שוקולד) שכן נעשים רעבים כמו שהיינו ואין מה לאכול (היו צריכים לפתוח איזה בית קפה ליד האגם J). משם יש מטיילים שממשיכים אבל היה המון קרח ולכן עשינו צילומים, נחנו והתחלנו לחזור באותה הדרך. חזרנו לתחנת הרכבל, שם קנינו פסטה והתיישבנו מול הנוף השמיימי. ירדנו למטה ברכבל כשאני לא מפסיק לצלם כל נחל, מפלון או הר ירוק, חסר משמעות אבל אני ממשיך לצלם. טיפ: לצלם כל יום כמה שאפשר ובערב למחוק ולהשאיר רק את הטובות. לבוא עם כמות מוגבלת של זיכרון כך שלא תתפתו לצלם עד אינסוף. קצת התברברנו בנקודת המפגש Interlaken OST ו-Interlaken West, ולאחר שעתיים מצאנו את שאר המשפחה, עשינו קניות בסופר COOP ונסענו לדירה
 של מוניקה בעיירה Iseltwald


. PO20120704_0070.JPGPO20120704_0079.JPG

PO20120704_0077.JPGPO20120704_0086.JPG

Iseltwald

 זוהי עיירה של שפת אגם Brienz, אגם יפהפה, מיוחד מאוד והעיירה נמצאת ממש לידו. מהמרפסת של מוניקה אפשר לראות את האגם. אנחנו לקחנו דירה הכוללת 2 חדרי שינה, סלון ומטבח ומרפסת גדולה לאגם. המטבח כלל מקרר לא גדול, כיריים חשמליות, מיקרו, טוסטר קופץ, מכונת קפה וכל הכלים הנחוצים. הכל נקי ומאובזר. לקחנו לשבוע ועלה לנו 100 פרנק ללילה לא כולל ארוחת בוקר. ההורים לקחו דירת סטודיו של חדר עם מטבחון ב-80 פרנק ללילה. קצת קשה להגיע לדירה עם האוטו בפעם הראשונה אבל אח"כ כבר אין בעיה. תוך 5 דקות הליכה ואתם במרכז העיירה עם מכולת, כמה חנויות, דואר, גינה לילדים, תחנת אוטובוס לאינטרלקן ותחנה שבה עוצרת האוניה באגם ששטה בין העיירות (כולל אינטרלקן). האוניה עוצרת רק פעם בכמה שעות ולכן צריך להיות מעודכנים. ליד התחנה של האוניה יש מלון עם בית קפה ממש על האגם, עם נוף היפה ביותר שראינו ושם כל בוקר היינו מגיעים, יושבים ושותים לטה מקיאטו. מושלם. האימייל של מוניקה: [email protected]
PO20120704_0090.JPGPO20120704_0121.JPGPO20120704_0089.JPG

שיט על אגם ברינץ, מפלי גיסבך, עיירה ברינץ ו-Harder Kulm יום למחרת, יום שלישי בשבוע, הוחלט לעשות יום ללא מכוניות. לוקחים את האוניה עד למפלי גיסבאך. שם יורדים ועולים עם הפוניקלר עד למפלים היפים. החלטנו לא לעשות סיבוב ביער אלא לשבת בבית הקפה של המלון. טיפ: המטבח עם העוגות נפתח רק ב-12:00 ועד אז אפשר רק קפה. קנינו קפה ובנוסף קנינו עוגיות בקיוסק ליד הפוניקלר וישבנו לצפות באגם ובמפלים. לאחר מכן חיכינו שעה נוספת עד לפוניקלר שמתואם עם האוניה שכזכור מגיעה רק פעם בכמה שעות.
 
PO20120704_0096.JPGPO20120704_0097.JPG

משם המשכנו לעיירה בריניץ. לא ברור למה אבל הכל שם היה סגור, לא התלהבנו מהרחובות. אומנם רחוב Brunngasse אכן יפה כמו שתארו אבללא בטוח ששווה את ההגעה. אם כבר אז כדאי ללכת לא ברחובות אלא בטיילת ליד האגם שבאמת יפה אבל בשל החצץ לא ניתן לטייל בו עם עגלה.

PO20120704_0103.JPG

את העיירה מיצינו מהר והחלטנו להמשיך באוטובוס לאינטרלקן, שם התפצלנו, כאשר הרוב בחר לטייל בין החנויות ואני בחרתי לעלות בפוניקלר ל-Harder Kulm. נמצא מרחק הליכה מתחנת הרכבת Interlaken Ost כאשר העליה לא משהו אבל למעלה כבר סיפור אחר. יש שם מרפסת תלויה שמשקיפה על כל האגמים והנוף מדהים. אפשר לראות את אגם בריניץ (ואגם תון) מלמעלה. מאוד יפה, וכמובן יש גם בית קפה צמוד. עשיתי אינספור תמונות ומיהרתי חזרה. אין ספק שמומלץ מאוד להגיע לשם. את היום סיימנו בקפה שו שבאינטרלקן עם עוגות שוקולד מובחרות ושוקולד שקנינו הביתה. טיפ: שווה לנסות את הפונדו שוקולד שם. לא ניסינו והצטערנו. מי שרוצה מול מלון ויקטוריה-יונגפראו המפואר, במרחק 10 דקות הליכה מתחנת הרכבת יש עגלות עם סוסים לסיור באיזור וכן רכבת ילדים קטנה שיוצאת כל שעה
לטיול ברחובות אינטרלקן.

 Picture 040.jpgPicture 036.jpgPO20120704_0116.JPG

 קניון הארה, ניסיון לבקר במוזיאון הפתוח ומפעל לזכוכית

 היום התחיל מעונן ולכן נסענו לקניון הארה הידוע בשמו Aareschlucht. זהו קניון טבעי, נקיק, שבו הולכים על גשרי עץ ובצד יש נהר זורם, מפלים ועוד. חוויה נחמדה מאוד א פילו לפחדנים (כמו כאלו אצלנו שפיקפקו לפני זה -; לא אסגיר שמות). למי שמטייל עם עגלה רצוי מאוד להיכנס מהכניסה המערבית, מהעיירה Meringen מכמה סיבות: 1. הכניסה משם נגישה עם עגלה עד כדי שני שליש מהמסלול וזה גם החלק היותר יפה של המסלול. 2. מהכניסה הזאת יש חמורים שכמובן מושכים את תשומת לב הילדים. 3. יש בית קפה למי שרוצה להישאר/לנוח. 4. יש גינת משחקים לילדים בכניסה. לכן כולנו הלכנו עם העגלה עד לרגע שבו לא ניתן להמשיך עם העגלה ואז חלק חזרו לכניסה וחלק המשיכו עד הסוף וחזרה. בינתיים הילדה שיחקה בגינה שם והשאר שתו/אכלו. אוסיף שמי שמגיע עד לסוף (לכניסה המזרחית בעצם) יכול לא לחזור אלא לקחת רכבת חזרה לכניסה המערבית. נחמד מאוד ומומלץ.


PO20120704_0128.JPG

משם המשכנו למוזיאון הפתוח בבלנברג, עוד לפני הכניסה התעכבתי בשוקוליטריה שלהם שאמורים היו לעשות תצוגת שוקולד, היה עלוב למדי. זה יחד עם גשם הזלעפות שפיתאום הגיע משום מקום גרם לי לעשות אחורה פנה למקום אחר, לא לפני שקניתי שם שוקולד הביתה היות שקראתי הרבה על השוקולד המאוד מוצלח שלהם, והוא אכן כך (אבל לא זול בכלל). משם נסענו למפעל הזכוכיות בעיירה בשם -Hergiswil שממש ליד לוצרן. הדרך מפותלת, לא נופית במיוחד ולא ממש נהניתי לנסוע בה בגשם. בנוסף המקום של הזכוכית שלא היה מרשים, סתם משהו לעצור בו להעביר כמה שעות בגשם. התחלנו מסיור אור קולי שמסביר על ההיסטוריה של ייצור הזכוכית שם ואילו כלים מייצרים וכ'ו, המשכנו למרפסת תצפית בשידור חי לראות איך מייצרים. מי שרוצה אפשר בתוספת תשלום לנפח בעצמך, לא עשינו. לסיום נכנסנו למבוך הזכוכית המאוד מוצלח שלהם. בדיעבד הייתי נכנס רק למבוך הזכוכית. http://www.glasi.ch/index.php?id=2&L=1 למרות מחאותי לא עזר דבר, המשכנו ללוצרן לביקור חפוז של שעה באיזה רחוב חסר משמעות, חייבו אותי בטעות במסעדה ב400 פרנק במקום ב-40 ואח"כ היה צריך לבטל וכמעט שברתי את השן מחרצן בפיצה עם זיתים. הורידו לי את החשק מלוצרן לגמרי. שבנו לדירה.

PO20120704_0136.JPG

 Kleine Scheidegg ו-Wengen

 בשלב הזה החלטנו שצריך קצת חופש מהילדה ועלינו רק שנינו מלאונטרברונן ברכבת עד לקליינה שידג (Kleine Scheidegg). נפרדנו מלא פחות מאשר 50 פרנק לכל אחד ועלינו ישירות לשם. המקום עצמו הוא רק תחנת מעבר להחלפת רכבות למי שממשיך ליונגפראו אבל שווה ביקור בזכות עצמו. אין לי דרך להסביר את זה כאן אבל השילוב של עיצוב הבתים, עם השלג והרכבות ברקע יוצרים נוף מהיפים שראיתי בטיול. קצת טיילנו רגלית מסביב כדי שאשתי תחוש קצת מה זה ירידות, עליות וקצת בוץ ואף פגשנו זוג (סינים??) שעלו כל הדרך מגרינדלוולד וטענו שלקח להם שעתיים. הם לא נראו לנו כמו איזה מקצוענים וסיכמנו שכנראה את הירידה לגרינדלוולד אפשר לעשות די בקלות. והתיישבנו במסעדה כדי לאכול ולצפות בנוף. התיישבנו במקום שנקרא Rostizzeri שמגיש שילוב של רושטי ופיצה, מאוד טעים, הזמנו רקלט שלא היה משהו ויין אדום כמובן להורדת השומנים בדם . המקום קסום וצריך להיות שם כדי להבין. כדאי לגשת גם מאחורי כל המסעדות לצילומים מדהימים.

PO20120704_0145.JPG

Picture 065.jpg

PO20120704_0161.JPG

 משם ירדנו ל-Wengen ברכבת. לגבי Wengen אני רוצה להגיד שלמרות כל התיאורים עד כמה יפה הנסיעה מלאוטרברונן אליה ו/או חזרה לא מצאנו שום קסם מיוחד בזה או שאולי לא ישבנו בחלק הנכון של הרכבת. היה נוף דומה לזה שבנקודת התצפית בעיירה רק שברכבת רואים את זה לשניות ספורות. Wengen עצמה לדעתי נטולת קסם מלבד מקום תצפית אחד שיעצו לי להגיע אליו ומיד אפרט. מרגע שיורדים מהרכבת וממשיכים קצת ישר, פונים שמאלה לכיוון Hotel Schönegg או לכנסייה המקומית. חוצים את כל בתי הקפה, החנויות וכ'ו. זה הזמן להצטייד בקפה ומאפים. וממשיכים עד המלון בו פונים שוב שמאלה. מגיעים לכנסיה ואז מולה, קצת במורד יש ספסלים. זו נקודת התצפית אחת היפות באיזור. ההרים, עמק לאוטרברונן, מפל שטאובך, את הכל רואים מלמעלה. רק צריך לשבת ולהנות.
כמובן שאחרי 5 דקות, אשתי החליטה שמספיק לה ואולי כדאי שנלך לראות קצת חנויות להרמת המורל.
משם ירדנו חזרה ללאוטרברונן ולדירה.
 לאחר שהשכבנו את הילדה לישון הלכנו לבית הקפה שלנו ב-Iseltwald ואכלנו ארוחת ערב תוך כדי התבוננות בנוף.

Picture 069.jpgPO20120704_0141.JPG

 ברן וחוות הפרפרים Papiliorama

את ברן שמרתי ליום גשום שלם שלא ממש הגיע ולכן יצאנו לדרך. שעה באוטוסטרדה ואנחנו שם. חנינו ליד תחנת הרכבת. בעוד שהורי שילמו 24 פרנק וחנו בקומה מינוס 3, אני חניתי בקומת הקרקע ושילמתי כפול עבור אותו הזמן! שערוריה! מכאן דרכינו התפצלו, אשתי ואחותי יצאו למסע קניות של 4-5 שעות ואני עם הורי והקטנה הסתובבנו ברחוב המרכזי של ברן (המקורה ולכן גם מתאים לגשם). הולכים לאורך רחוב Spitalgasse כל הדך ישר עד לדובים, האטרקציה של ברן, נחמד אבל לא יותר מזה, סתם כמה דובים מסתובבים. שוב, היה מאוד חם כרגיל.

 בדרך לדובים לא לפספס את החנות של השוקוליטייר Tschirren, אחת הטובות בשוייץ. ממליץ במיוחד על הטרפלס שמפניה. לא זול! גם המזרקות בדרך מאוד נחמדות (ועוד יותר נחמד אם קוראים לפני זה קצת עליהם). בדרך חזרה מהדובים חזרנו ברחוב המקביל והיה די משמים חוץ ממספר אטרקציות אפשריות: 1. מזרקת משה רבינו עם לוחות הברית. 2. מגדל תצפית על ברן אבל צריך לעלות יותר מ-300 מדרגות. ויתרנו. 3. פארק נחמד לנוח עם לוח שחמט ענק וכלים ענקיים על האדמה. 4. הפרלמנט של שוייץ -; יש סיורים מאורגנים בחינם, גם באנגלית, אבל צריך להזמין יום קודם בטלפון. ברן יפה, מצוחצחת, מלאת חנויות אבל זהו. אהה..עוד משהו לחובבי השוקולד -; סניף של Sprüngli יפתח באוגוסט ממש בתחנה עצמה -; לא לפספס.

Picture 078.jpgPO20120704_0183.JPG

משם המשכנו לחוות הפרפרים Papiliorama במרחק חצי שעה נסיעה מברן שמאוד טובה לימי גשם. יש כמה מתחמים: מתחם אחד זה הפרפרים -; מן יער טרופי עם פרפרים מכל הסוגים, נחמד מאוד. מתחם שני של חיות לילה, היה ריח מסריח ומיד יצאנו. מתחם שלישי של ציפורים מיוחדות -; גם נחמד. לא לצפות להרבה, אבל נחמד לאוהבי פרפרים. לפי מה שנאמר לי עדיף להגיע בשני, רביעי או שישי כי בשאר הימים מגיעים הרבה תלמידי בית ספר.

 http://www.papiliorama.ch/

PO20120704_0200.JPG

PO20120704_0210.JPG


 מפעל השוקולד ב-Broc, גרוייר וביקור חטוף ב-Thun

זהו היום האחרון של המשפחה כולה בשוייץ וההורים עוזבים עם אחותי לכיוון ג'נבה. לכן הוחלט לעשות איתם חלק מהנסיעה ולבקר בגרוייר ובמפעל השוקולד. אחרי הכל, הבטחנו הרבה שוקולד וגבינות, לא?

 יוצאים מוקדם לברוק בגלל השמועות על התורים הענקיים בכניסה למפעל. זהו בעצם מפעל של חברת השוקולד CAILLER שהיא חברת בת של נסטלה. לא תורים ולא נעליים, הכל ריק, מגיעים וישר נכנסים לסיור. סיור אורקולי על תולדות השוקולד, לא משהו בכלל לטעמי. בקושי עושים טובה ומראים לנו כמה שוקולדים "כאילו" בתהליך ייצור. החלקים הטובים זה: 1. הריח של השוקולד בכניסה. מאוד חזק ומורגש. 2. טעימות השוקולד בסוף. כמובן שיש חנות שוקולד ענקית בסוף שקונים בה ויש מגרש משחקים וג'ימבורי חינם לקטנה שנהנית. בקיצור, את הכסף של הדלק והסיור עדיף להוציא בברן ב- Tschirren.

PO20120704_0214.JPGPO20120704_0223.JPG

 ממשיכים משם למפעל של גרוייר. אומרים לנו תצוגה עוד רבע שעה, מחכים עם האוזניה וההסברים לא מעניינים כל כך ואין שום תצוגה, אולי זה שיצא פעם אחת ערבב דקה וחזר לנוח נקרא תצוגה, אותי זה לא הרשים. יש טעימות של גרוייר לפי חודשי יישון ויש את את המחסן עם כל כיכרות הגבינה. זה דווקא נחמד. בקיצור, גם על זה אפשר לדלג.

PO20120704_0230.JPG


 כאן אנחנו מתפצלים והורי ואחותי ממשיכים לג'נבה. אנחנו נוסעים לעיירה גרוייר, כק"מ משם. מחנים ועולים בעליה מאומצת במדרון התלול עם העגלה לעיירה. אין מה לומר, העיירה יפה, האוכל טוב ואפילו בטירה היה איזה פסטיבל והיו שחקנים עם תלבושות. זה המקום היחידי הנחמד היום אבל לא בטוח ששווה שעתיים נסיעה.

Picture 103.jpgPO20120704_0240.JPGPO20120704_0238.JPG

בחזור חוזרים להציץ ב-Thun ויושבים בבית קפה במרכז. גשר מעץ כמו בלוצרן, הטירה מציצה ברקע. לא התרשמנו יותר מדי.

 Sprüngli , אפנצל וסיום החלק של שוייץ

איך אפשר לסיים את שוייץ בלי עוד קצת שוקולד, נופים וגבינות? אי אפשר. אז נפרדנו ממוניקה ונסענו לכיוון אפנצל. זהו יום א' והכל סגור. בדקתי ומצאתי באתר שבעיירה Zug שבדיוק באמצע הדרך יש סניף של Sprüngli פתוח. למי שלא יודע בכל חבילת שוקולד בעולם של לינדט רשום מאחורה Sprüngli& Lindt .
 Sprüngli מייצרת שוקולדים בעיקר בתוך שוייץ, חלקם בעבודת יד מרכיבים טריים בלבד שרשום על הקופסה שקונים "לצריכה תוך 24 שעות". או "לצריכה בקרוב". מוצר איכות כבר אמרנו? לאחר חיפושים המקום נמצא בתחנת הרכבת של Zug ויחד עם הסטארבקס שליד זה משתלב מצויין. יש גם מרכז נחמד, טיילת עם נוף מדהים וגן משחקים לילדים, הכל במרחק הליכה.

Picture 105.jpg


 ממשיכים לשוייץ כאשר ה-GPS מחליט הפעם להביא אותנו דרך הרים וגבעות ולא בכביש הראשי. נוסעים בדרכים מתפתלות בין הרים ירוקים ועמקים, בצד הדרך מדרון תלול ורכבים רבים משנות ה-60, כאילו אנחנו בסרט.

PO20120704_0282.JPGPO20120704_0281.JPG

בסוף -; מגיעים. אפנצל העיירה מדהימה גם כן. בתים מיוחדים, ממש כמו סיפור אגדות. אוכלים איזה רושטי טוב וניגשים לדירה. דירה יפה במרחק 500 מטר ממרכז העיירה. כל העיירה קצת יקרה וזאת דירה די זולה שמצאתי באינטרנט במקרה. זה חדר סטודיו עם מטבחון מצוייד, גינה פרטית בחוץ עם מגלשה ונדנדה. ציוד לברביקיו למי שרוצה. כל זה ב-60 פרנק ללילה פלוס 50 לניקיון בסוף. גם ללילה אחד יצא לנו יותר זול מרוב המקומות שרצו מינימום 150-200 ללילה. המקום נקרא: Ferienwohnung Inauen והוזמן דרך בוקינג.

 [email protected]

PO20120704_0273.JPGPO20120704_0270.JPG

PO20120704_0268.JPG

 עייפים ופורשים לישון. בבוקר מבטיחים להקדיש כמה שעות לעיירה. הבוקר מתחיל עם טפטוף ואנו ממהרים לשוטט אבל רוב המקומות עוד סגורים. הגשם נהפך לחזק ובלית ברירה קונים כמה מזכרות (בירה אפנצלית) בחנות הקרובה, משלימים את מלאי השוקולדים ורצים לדירה. לצערינו הרב עוזבים את אחד המקומות הבודדים שאמרנו שלשם באמת נשוב. העיירה, הנוף, הפסטורליות. בדרך לאוטוסטרדה עוד עוצרים במפעל המקומי שמייצר גבינת אפנצל לכל העולם. הגבינה מורכבת מכמה עשרות תבלינים ורק שניים יודעים את התמהיל המדוייק. כאן בניגוד לגרוייר מקבלים אייפד עם הסבר מפורט, יש פינת משחקים לילדים, יש סרט על מסך גדול של 40 דקות (עליו דילגנו) ומנת טעימות ממש טובה.

PO20120704_0286.JPGPO20120704_0290.JPG

כמו שראיתם היה הרבה שוקולד, גבינות ונופים. מומלץ לחזור הביתה עם ערימות של שוקולד :-)

 תם ולא נשלם הביקור בשוייץ. ממשיכים ביום גשום במיוחד כל הדרך עד לאוסטריה.